סטיב ויטקוף וג’ארד קושנר סיימו סדרת שיחות בקייב לאחר פגישה עם פוטין במוסקבה. זלנסקי הצהיר שאוקראינה מתכוננת להמשך אפשרי של המלחמה בחורף, וצוות טראמפ רוצה לעבד מחדש את ההצעה לשלום ולהשיג פריצת דרך מוקדם יותר.
מחבר: אנטון פשדינסקי
ב-6 בספטמבר 2026 הסתיים בקייב החלק העיקרי של השיחות של ולדימיר זלנסקי עם נציגי דונלד טראמפ סטיב ויטקוף וג’ארד קושנר. זה היה ביקורם הרשמי הראשון באוקראינה בתפקידם הנוכחי. לאחר שני סבבים עם הצד האוקראיני הצטרפו לשיחה יועצי הביטחון הלאומי של בריטניה, צרפת וגרמניה. לא הוכרז על הסכם מוכן או הפסקת אש כללית בסוף היום, אך ויטקוף כינה את השיחה “משמעותית וחשובה”, ומקורות Axios דיווחו שהאמריקאים רוצים לעבד יחד עם הצדדים את היוזמה שהובאה להצעה לשלום מעודכנת.
המשפט הזכור ביותר של היום לא היה על שטחים. זלנסקי הודה לאמריקאים על הגעתם ואמר שהם “פעלו אפילו טוב יותר ממערכות הפטריוט”, המגנות על תושבי הבירה.
“תודה. תבואו לעיתים קרובות יותר. ולאנשינו תהיה הזדמנות לחיות קצת יותר“, הוסיף נשיא אוקראינה.
מאחורי הבדיחה עומדת מכניקה די קודרת של הדיפלומטיה הנוכחית. במהלך המשימה הסכימה מוסקבה לא לתקוף את קייב, ואוקראינה – את מוסקבה. עם זאת, אין הפסקת אש כללית במדינה: הקרבות בחזית נמשכים, רוסיה תוקפת אזורים אוקראיניים אחרים, ואוקראינה ממשיכה לתקוף מטרות ברוסיה.
האמריקאים ציפו להגיע במטוס, אך הגיעו לקייב ברכבת
ויטקוף וקושנר הגיעו לאחר פגישה של יותר משלוש שעות עם פוטין בקרמלין ב-5 בספטמבר. הצד האוקראיני התכונן לקבלם דרך שדה התעופה, אך לאחר התקפות רוסיות על אזורי שדות התעופה “קייב” בז’וליאני ו”בוריספול” הגיעה המשלחת האמריקאית לפולין והמשיכה את דרכה לקייב ביבשה.
נאחדשות — חדשות ישראל ניתחו בנפרד את הרצף הזה: וושינגטון ביקשה משני הצדדים להבטיח חלון בטוח למתווכים, קייב הסכימה בפומבי לא לתקוף את מוסקבה, ורוסיה לפני הגעת המשלחת תקפה שוב את הבירה האוקראינית ואת תשתית שדות התעופה.
לכן ההערה של זלנסקי על הפטריוט לא הייתה רק בדיחה למצלמות. למשך כמה שעות נוכחות אנשי טראמפ הפכה באמת להגנה פוליטית עבור קייב מפני התקפות על הבירה.
הסבב הראשון האוקראיני-אמריקאי נמשך כשלוש שעות וכלל ארוחת עבודה. לאחר מכן נפגש זלנסקי שוב עם ויטקוף וקושנר, ולאחר מכן התקיימה ישיבה מורחבת עם היועצים האירופיים. ויטקוף הצהיר שהצד האמריקאי יצא מהשיחה “מאוד מעודד”.
אך המחמאות הפומביות עדיין לא שוות לתוצאה. לא הוכרזו קו הפסקת אש כללי, הסכם על שטחים או מנגנון מוכן של ערבויות ביטחוניות. מוסקבה ממשיכה לדרוש את נסיגת הכוחות האוקראיניים מהחלק של דונבאס שנותר בשליטת קייב. אוקראינה דוחה זאת. זלנסקי לאחר השיחות אמר שוב שנושאים טריטוריאליים ברמה כזו יכולים להיפתר רק על ידי המנהיגים.
זלנסקי: כרגע הכל נראה כך שהמלחמה תיכנס לחורף
נושא החורף התברר כאחד הבלוקים המעשיים המרכזיים של הפגישה. זלנסקי ניסח זאת בזהירות רבה יותר מאשר זה התפשט ברשתות החברתיות: אם המלחמה תימשך בחורף – “כרגע כך נראה” – אוקראינה תזדקק לחבילת תמיכה חורפית מיוחדת.
בתוכה קייב כוללת חיזוק ההגנה האווירית, סיוע אנרגטי ושימוש בגז טבעי נוזלי אמריקאי. זלנסקי אמר בעבר לשותפים שאוקראינה זקוקה למאות טילים מיירטים לפטריוט לתקופה הקרה. בשיחות ב-6 בספטמבר נדון הנושא הזה עם האמריקאים והאירופאים כבר כחלק מההכנה לקמפיין חורף אפשרי.
לפי Associated Press, פקיד אוקראיני בכיר תיאר את אחד הנושאים המרכזיים של השיחה כשאלה של “איך לעבור את החורף ומה ניתן לעשות לפניו”. Axios מוסיף את החצי השני החשוב: זלנסקי דיבר על הכנה להמשך המלחמה בחורף, בעוד ויטקוף וקושנר הדגישו שהם רוצים להשיג פריצת דרך דיפלומטית מוקדם יותר.
כלומר, זלנסקי לא הכריז על חורף המלחמה כבלתי נמנע. קייב מתכוננת אליו כתסריט המסוכן ביותר, בעוד וושינגטון מנסה לנצל את השבועות הנותרים לפריצה חדשה במשא ומתן.
“פוטין עושה זאת לפני הבחירות שלו”
בנפרד קישר זלנסקי את ההגברה החדה של התקפות האוויר הרוסיות לבחירות הקרובות ברוסיה.
“הימים האחרונים הם פשוט זוועה, מה שקורה בעיקר בשמיים. פוטין עושה זאת לפני הבחירות שלו. אני בטוח בזה לחלוטין, ולכן הוא מגביר את ההתקפות”, הצהיר נשיא אוקראינה.
הוא הוסיף: “נענה, כבר עונים באותו אופן. עד שהטרור יסתיים והמלחמה תסתיים”.
מדובר בבחירות לדומא הממלכתית. יום ההצבעה העיקרי נקבע ל-20 בספטמבר 2026, ההצבעה תתקיים ב-18, 19 ו-20 בספטמבר.
כאן חשוב לא לערבב בין עובדה להערכה. תאריכי הבחירות הרוסיות ידועים, ההגברה של התקפות האוויר גם מתועדת, אך הקשר בין שני האירועים הללו זלנסקי הציג כהבנה אישית שלו ולא כמניע מוכח באופן עצמאי של הקרמלין.
אפילו ביום השיחות המלחמה לא נעצרה. בלילה שבין שבת לראשון רוסיה שיגרה על אוקראינה 108 מל”טים וטילים; כוחות האוויר האוקראיניים דיווחו על יירוט 82 מל”טים ושישה טילים. היו הרוגים ופצועים באזורים. במקביל אוקראינה המשיכה במתקפות מרחוק על תשתיות רוסיות.
מה יקרה עכשיו עם “תוכנית השלום” של טראמפ
ב-4 בספטמבר טראמפ אמר בפומבי שהוא שולח את ויטקוף וקושנר עם “רעיון חדש לשלום”. תחילה הם הקשיבו למוסקבה, לאחר מכן לקייב ולשותפים האירופיים.
בקרמלין כינו את השיחות קונסטרוקטיביות ומועילות, אך לא הוכרזה פריצת דרך. נדונה לא רק אוקראינה: הצד הרוסי דיווח גם על פרויקטים כלכליים רוסיים-אמריקאיים פוטנציאליים גדולים.
הבית הלבן לאחר מוסקבה הצהיר שהצעדים הבאים הספציפיים יוכרזו בשבועות הקרובים. לאחר קייב Axios דיווח כבר על כוונת ויטקוף וקושנר לעבוד על refreshed peace proposal — הצעה לשלום מעודכנת.
לכן הניסוח “טראמפ הורה לפתח תוכנית שלום חדשה” מעביר את המשמעות הכללית של המתרחש, אך מדויק יותר לומר אחרת: צוות טראמפ מעבד את היוזמה הקיימת לאחר שיחות עם שני הצדדים.
קושנר גם הצהיר שהוא רואה תועלת בחזרה לפורמט המשולש ארה”ב — אוקראינה — רוסיה, שהצדדים השתמשו בו לפני כחצי שנה. לדבריו, האמריקאים דנו עם פוטין ברעיונות שלא עבדו בעבר וניסו לקבוע אילו אלמנטים נחוצים לשלום ארוך טווח באמת.
הוא ניסח את המשימה בצורה רחבה יותר: לעצור את המוות לא מספיק אם ההסכם לא ייצור תנאים לשלום ארוך טווח ולשיקום אוקראינה לאחר מכן. בקייב נדונו ערבויות ביטחוניות ו”תוכנית שגשוג” כלכלית לאחר המלחמה.
לקהל הישראלי יש כאן עוד פרט. ויטקוף וקושנר הם אותה קבוצה צרה של טראמפ שהבית הלבן משתמש בה גם בדיפלומטיה במזרח התיכון. והמילה פטריוט בהערה של זלנסקי היום לא במקרה הפכה למרכזית: אוקראינה מזהירה כבר כמה חודשים שמחסור במיירטים אמריקאים קובע ישירות כמה טילים בליסטיים רוסיים יצליחו לעצור בחורף.
נאחדשות — חדשות ישראל כתבו כבר ב-5 בספטמבר שהמבחן העיקרי למשימת ויטקוף וקושנר יתחיל דווקא לאחר קייב.
עכשיו הוא באמת התחיל.
האמריקאים שמעו את פוטין, זלנסקי והאירופאים. הגרסה הבאה של ההצעה תראה אילו דרישות רוסיות וושינגטון רואה כנושא למשא ומתן ואילו היא מוכנה לדחות.
בינתיים יש תנועה דיפלומטית, אך אין עסקה ואין הפסקת אש כללית — ואוקראינה במקביל מתכוננת לכך שהחורף עשוי להגיע לפני השלום.