אוקראינה לא תמכה ב’מפת העולם הצודקת’: מה לא בסדר עם Equal Earth ולמה העניין התברר בחצי האי קרים

אוקראינה הייתה בין ששת המדינות שנמנעו בהצבעה באו”ם על מפת עולם מדויקת יותר. קייב לא מתווכחת עם גודלה של אפריקה או עם המתמטיקה של Equal Earth: הבעיה התעוררה בגלל קרים, הגבולות הפוליטיים על המפות המוכנות והניסוח שאוקראינה ניסתה לשנות ללא הצלחה לפני ההצבעה.

מחבר: R.Verter

ב-4 בספטמבר 2026, העצרת הכללית של האו”ם קיבלה את ההחלטה A/80/L.104 Correct the Map: 164 מדינות הצביעו בעד, ארה”ב נגד, ואוקראינה, אסטוניה, גאורגיה, ליטא, מולדובה וסרביה נמנעו. במבט ראשון, ההצבעה האוקראינית נראית מוזרה: המסמך מציע להפסיק לעוות את גודלה של אפריקה במפות המוכרות ולהשתמש יותר בהקרנות שוות כמו Equal Earth.

אבל ממש לפני ההצבעה, הנציג הקבוע של אוקראינה באו”ם אנדריי מלניק הסביר בפירוט את עמדת קייב. אוקראינה תומכת בהצגה מדעית נכונה של גודלי היבשות ומכירה ישירות בבעיה של הקטנה היסטורית ויזואלית של אפריקה ואזורים אחרים בדרום הגלובלי. הטענה של קייב הייתה לגמרי אחרת.

הבעיה נקראת קרים והגבולות הפוליטיים.

וזה לא היה ויכוח של אוקראינה עם אפריקה, אלא ויכוח על היכן מסתיימת ההקרנה המתמטית ומתחילה המפה הפוליטית.

חדשות ישראל — Nikk.Agency

אוקראינה ניסתה לשנות את ההחלטה עוד לפני ההצבעה

זו פרט חשוב שכמעט לא מופיע בתקצירים הקצרים של החדשות.

מלניק הודיע לעצרת הכללית שאוקראינה ניסתה להגיע להסכמה עם מחברי ההחלטה על ניסוח פשרה של סעיף 8 המבצעי. המגעים התקיימו ערב ההצבעה ונמשכו בבוקר ה-4 בספטמבר.

לדברי הנציג האוקראיני, ניסיונות אלו “לא נשאו פרי”. לכן ההימנעות של אוקראינה לא הייתה מחאה פתאומית כבר באולם העצרת הכללית. קייב ראתה מראש את הבעיה בטקסט וניסתה להסיר אותה בשלב המשא ומתן.

אוקראינה התנגדה במיוחד לכך שההחלטה לא רק מדברת על הצורך להשתמש בהקרנות שוות, אלא מזכירה באופן ספציפי את Equal Earth וממליצה למדינות להפיץ ולהשתמש בהקרנה זו.

כאן מתעורר הנקודה המרכזית.

Equal Earth Projection — זו שיטה מתמטית להעברת פני כדור הארץ למישור.

וEqual Earth Political Wall Map — זו כבר מפה פוליטית מוכנה, שעליה מישהו סימן מדינות, גבולות, צבעי שטחים, ערי בירה והסברים.

הראשון לא קובע למי שייך קרים.

השני — בהכרח קובע, איך להראות אותו.

מה בדיוק אמר אנדריי מלניק על השטחים האוקראיניים

מלניק הדגיש שקייב לא מתנגדת למהות היוזמה האפריקאית. להפך, אוקראינה תומכת בשימוש בקרטוגרפיה מבוססת מדעית ותיקון עיוותים היסטוריים בגודלה של אפריקה.

אבל אז נשמעה הסיבה להימנעות.

לדברי הנציג האוקראיני, המפות של Equal Earth מציגות חלקים מהשטח האוקראיני, שנכבשו זמנית על ידי רוסיה, באופן שאוקראינה רואה כ“wholly unacceptable” — בלתי מקובל לחלוטין. קייב רואה ייצוג כזה כלא תואם את עקרונות הריבונות והשלמות הטריטוריאלית.

בנפרד, מלניק התייחס להחלטות עצרת האו”ם עצמה לגבי קרים.

עוד ההחלטה 68/262 מ-27 במרץ 2014 אישרה את השלמות הטריטוריאלית של אוקראינה בגבולות המוכרים בינלאומית וקראה למדינות ולארגונים בינלאומיים לא להכיר בשינוי הסטטוס של קרים וסבסטופול. העצרת לא הכירה במשאל העם שנערך על ידי רוסיה לאחר כיבוש חצי האי כבסיס לשינוי הסטטוס שלו.

בשנת 2022, העצרת גינתה באופן דומה את הניסיון הרוסי לספח חלקים ממחוזות דונצק, לוהנסק, זפוריז’יה וחרסון. 143 מדינות הצביעו בעד ההחלטה.

לכן, עבור קייב, נוסחה על המפה כמו “שטח תחת שליטה רוסית, השייכות שנויה במחלוקת על ידי אוקראינה” גם היא בעייתית.

מנקודת המבט של העמדה האוקראינית וההחלטות שהתקבלו באו”ם, זה לא ויכוח רגיל בין שתי מדינות על גבול לא מוגדר.

זו שטח אוקראיני המוכר בינלאומית, הנמצא תחת כיבוש רוסי.

ומה באמת מצויר על Equal Earth

כאן הסיפור הופך לעוד יותר מסובך.

ל-Equal Earth אין מפה פוליטית אחת ויחידה לכל המקרים.

האתר הרשמי של הפרויקט מציע גרסאות שונות. יש מפה אנגלית סטנדרטית, גרסה נפרדת עם גבולות בהתאם לגישה ההודית, גרסה סינית עם גבולות סין, שתי גרסאות ערביות — באחת מסומנת פלסטין בנפרד, בשנייה ישראל. יש גם גרסה ברוסית. האתר עצמו מכיר ברגישות השאלות הגיאופוליטיות ומאפשר למשתמשים לערוך את קבצי המקור המסופקים.

וכאן מתגלה פער מעניין.

בעמוד הנוכחי של מקורות הנתונים של Equal Earth נאמר במפורש ש“קרים הכבושה על ידי רוסיה” מוצגת בצבע אפור ניטרלי.

אבל הקובץ הרוסי של Equal Earth, הממוקם ב-Wikimedia Commons, יש תיאור נפרד: חלק מהשטחים השנויים במחלוקת שם מוצגים כרוסיים עם הסבר — כדוגמה מצוינת קרים.

לאחר ההצבעה, כתב TASS גם הצהיר שעל המפה של Equal Earth שהוא בחן, קרים מופרדת מאוקראינה וצבועה באותו צבע כמו השטח הרוסי, עם הסבר על השליטה הרוסית והטענות האוקראיניות.

כלומר, יש לנו גרסאות שונות של המפה הפוליטית ועיצוב קרטוגרפי שונה של קרים.

וזה בדיוק עוזר להבין את הטענה האוקראינית.

קייב לא התנגדה לנוסחת Equal Earth. היא לא רצתה שהחלטת העצרת הכללית תוכל לשמש כסימן איכות בינלאומי לכל מוצר פוליטי בשם Equal Earth.

טוגו מראש אמרה: אנחנו לא נוגעים בגבולות

במקביל, מחברי ההחלטה האפריקאית הבינו את הבעיה.

שר החוץ של טוגו, רוברט דוסה, שהציג את המסמך בשם הקבוצה האפריקאית, הצהיר במיוחד באולם העצרת הכללית לפני ההצבעה: ההחלטה לא נוגעת לדלימיטציה, סטטוס או הכרה בגבולות.

לדבריו, האזכור של Equal Earth מתייחס אך ורק להצגה פרופורציונלית של שטח היבשות. מטרת המסמך היא מדעית, חינוכית וקרטוגרפית.

למעשה, טוגו אמרה לאוקראינה:

אנחנו ממליצים על גיאומטריית ההקרנה, ולא על הגבולות הפוליטיים של קובץ מסוים.

לרוב המדינות ההסבר הזה היה מספיק.

לאוקראינה — לא.

מלניק הזהיר שהדו-משמעות עשויה לפתוח “Pandora’s box” — תיבת פנדורה, כאשר תחת מסווה של תיקון עוול קרטוגרפי ישן, מופיעה אפשרות למניפולציה במפת העולם הפוליטית המודרנית.

ואוקראינה לא הייתה היחידה שראתה את הבעיה

מאוד מעניין שכמעט אותן טענות נשמעו ממדינות אחרות.

סרביה, שגם היא נמנעה, הצהירה לאחר ההצבעה: החומרים הזמינים והמפות הפוליטיות הקשורות ל-Equal Earth לא תואמים בכל המקרים את החוק הבינלאומי, החלטות האו”ם והעקרונות המוסכמים של הצגת גבולות. זה בדיוק מה שבלגרד הסבירה כהימנעות שלה.

האיחוד האירופי הצביע בעד ההחלטה, אך עשה הסתייגות רשמית מפורטת במיוחד.

האיחוד האירופי הצהיר במיוחד שהמסמך:

• לא משנה את הריבונות של המדינות;
• לא משפיע על הסטטוס הטריטוריאלי;
• לא משנה גבולות מוכרים בינלאומית;
• לא מהווה הכרה בטענות טריטוריאליות של מישהו;
• והכי מעניין — לא מהווה אישור לאתר equal-earth.com או למפות שפורסמו בו.

בתוך מערכת האו”ם, הדגיש האיחוד האירופי, גבולות בינלאומיים צריכים להמשיך להיות מוצגים על בסיס חומרים רשמיים של UN Geospatial Information Section, ולא על פרויקט קרטוגרפי חיצוני.

כלומר, האיחוד האירופי למעשה הכיר באפשרות של הבלבול שעליו דיברה קייב.

בריטניה הצביעה “בעד”, אך הצהירה בנפרד: “קרים זה אוקראינה”

עוד יותר מעניין היה נאום בריטניה.

לונדון תמכה ביוזמה האפריקאית, אך הצהירה במפורש על טענות לגבי איך פרויקט Equal Earth מציג את הגבולות הטריטוריאליים ומלווה אותם בהסברים.

נציג בריטניה הזכיר במיוחד את קרים והצהיר שהצגה לא נכונה שלו עשויה לקבע תפיסה שגויה של המציאות הטריטוריאלית.

לאחר מכן, המשלחת הבריטית ניסחה בצורה ברורה ביותר את עמדתה:

“Crimea is Ukraine”.

רוסיה כבשה את חצי האי בכוח, הניסיון לסיפוח אינו חוקי, ובריטניה לא מכירה בטענות הרוסיות לא על קרים ולא על שטחים אוקראיניים אחרים. רק לאחר ההסתייגות הזו לונדון הצביעה בעד.

קנדה, אוסטרליה וניו זילנד פעלו באופן דומה: תמכו במסמך, אך הצהירו רשמית כי לא ההחלטה עצמה ולא החומרים של Equal Earth יכולים להיות בעלי משמעות כלשהי לשאלות של ריבונות, שלמות טריטוריאלית וגבולות מדינה.

מתברר שהבעיה האוקראינית לא הייתה מומצאת כלל: היא תועדה בפומבי על ידי מספר משלחות מערביות. ההבדל היה רק בדרך ההצבעה שנבחרה.

אוקראינה החליטה להימנע.

בריטניה, האיחוד האירופי, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד — הצביעו בעד עם הסתייגויות כתובות או בעל פה.

והכי מעניין: החשש האוקראיני התגשם באותו יום

לאחר החלטת העצרת הכללית, מספר פרסומים רוסיים החלו לתאר אותה בערך כ“האו”ם אישר את מפת Equal Earth, שבה קרים מוצגת כרוסית”.

אבל זו בדיוק ההחלפה נגדה התנגדה אוקראינה.

העצרת הכללית לא אישרה מפה פוליטית עם קרים בצבע רוסי.

היא קיבלה החלטה על שימוש רחב יותר בהקרנות קרטוגרפיות שוות, בראש ובראשונה Equal Earth, להשוואה נכונה של שטח היבשות. טוגו עצמה הצהירה לפני ההצבעה שהמסמך לא קובע גבולות. האיחוד האירופי לאחר ההצבעה הדגיש בנפרד שההחלטה אינה מהווה אישור למפות מ-equal-earth.com.

עם זאת, הכותרות הרוסיות קישרו כמעט מיד את ההצבעה באו”ם עם הצגת קרים.

זו בדיוק הלוגיקה המידעית ממנה חששה קייב.

עבור רוסיה, המפה מזמן אינה רק כלי גיאוגרפי. מוסקבה מנסה להפוך שליטה צבאית בפועל לתחושת שייכות מדינית חוקית.

חדשות ישראל ניתחו בפירוט איך התהליך הזה עובד כבר לא על המפה, אלא על הקרקע: רוסיה כופה על תושבי השטחים הכבושים את דרכוניה, רישום צבאי וגיוס.

דוגמה נוספת — הניסיון של רוסיה להחיל את חוקיה על תושבי מחוז זפוריז’יה הכבושה, למרות שהעצרת הכללית של האו”ם לא הכירה בסיפוח הרוסי של שטחים אלו.

וחצי האי קרים עצמו נשאר לא רק שאלה טריטוריאלית, אלא גם אנושית — כולל עבור ישראל: בחצי האי התגבשו היסטורית הקרימצ’קים, אחד העמים הילידים של אוקראינה ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות ביותר בקרים.

אז למה אוקראינה בכל זאת נמנעה

אם נסיר את הניסוחים הדיפלומטיים, העמדה האוקראינית נראית די פשוטה.

אוקראינה תומכת ב-Equal Earth כדרך להראות נכון את שטח אפריקה.

קייב לא רצתה לתמוך בטקסט שבו מותג מסוים של הקרנה קרטוגרפית מוזכר ללא הגנה מספקת מפני שימוש במפות פוליטיות הקשורות אליו בניגוד לגבולות הרשמיים של האו”ם.

אוקראינה ניסתה לשנות את הסעיף השנוי במחלוקת.

לא הצליחה.

לכן קייב לא הצביעה נגד היוזמה האפריקאית, אך גם לא נתנה לה קול “בעד”.

ואחרי שהתקשורת הרוסית החלה לספר על מפת “מאושרת על ידי האו”ם” עם קרים בצבעים רוסיים, האזהרה של מלניק על הסיכון לפרשנות שגויה כבר לא נראית כהגזמה דיפלומטית.

בסיפור הזה התעמתו שתי משימות שונות לחלוטין.

אפריקה רצתה לתקן מפה שהקטינה ויזואלית את היבשת במשך מאות שנים.

אוקראינה רצתה לוודא שבעוד שמתקנים את גודלה של אפריקה, האו”ם לא יעזור בטעות למישהו לצייר מחדש את גבולות אוקראינה.

ובסופו של דבר, העצרת הכללית תמכה בראשון, והאיחוד האירופי, בריטניה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד נאלצו להסביר בנפרד שהשני לא נובע מההחלטה הזו.