טראמפ שלח את ויטקוף וקושנר לפוטין וזלנסקי עם תוכנית חדשה: מה ידוע על המשא ומתן

סטיב ויטקוף וג’ארד קושנר הגיעו למוסקבה ב-5 בספטמבר עם הצעה חדשה של דונלד טראמפ להפסקת המלחמה, וב-6 בספטמבר הם אמורים לצאת לקייב. במהלך משימתם, מוסקבה וקייב הסכימו להגביל את המתקפות על הבירות, אך אין הפסקת אש כללית.

מחבר: R.Verter

ב-5 בספטמבר 2026 נודע כי נשיא ארה”ב דונלד טראמפ שלח את סטיב ויטקוף וג’ארד קושנר למוסקבה ולאחר מכן לקייב עם הצעה חדשה להפסקת המלחמה הרוסית-אוקראינית. תוכן המסמך עדיין לא נמסר מוושינגטון. טראמפ עצמו הסתפק בנוסחה: לארה”ב יש ‘רעיון לשלום’, שאותו נציגיו צריכים לדון תחילה עם פוטין ולאחר מכן עם ולדימיר זלנסקי.

ויטקוף וקושנר כבר אצל פוטין

מוסקבה הייתה התחנה הראשונה

המשלחת האמריקאית הגיעה למוסקבה ב-5 בספטמבר. בוונוקובו פגש את ויטקוף וקושנר הנציג המיוחד של נשיא רוסיה, קיריל דמיטרייב, שהשתתף גם במגעים קודמים עם צוות טראמפ. בערב אותו יום החלה הפגישה של האמריקאים עם פוטין בקרמלין. המנהיג הרוסי הצהיר כי המגעים עם וושינגטון מועילים וכי למוסקבה נוח לעבוד עם המתווכים הללו. ויטקוף העביר ברכה מטראמפ והודה על הפסקת המתקפות על קייב במהלך המשימה.

לאחר מוסקבה, ויטקוף וקושנר אמורים לצאת ב-6 בספטמבר לקייב. זה יהיה הביקור המשותף הראשון שלהם בבירת אוקראינה במסגרת תהליך השלום הנוכחי. זלנסקי אישר את הכנת הפגישה והודיע כי הצד האוקראיני דן עם האמריקאים בבטיחות המסלול.

מה בדיוק הביא טראמפ

התוכנית החדשה עדיין סגורה

העיקרון המרכזי הוא תוכן ההצעה. טראמפ אמר כי המתווכים שלו מביאים תוכנית שיכולה לסיים את המלחמה, אך סירב להסביר אם היא כוללת ויתורים טריטוריאליים של אוקראינה. לכן, כרגע אי אפשר לקשר אוטומטית את המשימה הנוכחית עם אפשרויות הסדר ישנות.

ביולי, מזכיר המדינה של ארה”ב, מרקו רוביו, הכיר בכישלון המבנה הקודם, שכונה ‘3+2’. מדובר בניסיון למצוא נוסחה סביב קרים, מחוזות דונצק ולוהנסק, וכן מחוזות זפוריז’יה וחרסון. אוקראינה לא קיבלה גישה זו. רוביו אז אמר ישירות כי וושינגטון תצטרך לחפש רעיונות חדשים.

ל-NAnews — חדשות ישראל זהו הבדל חשוב. עוד באביב, השיחות בין אוקראינה, ארה”ב ורוסיה למעשה היו בהפסקה, ועכשיו הבית הלבן מדבר על הצעה חדשה, שתוכנה נבדק באמצעות דיפלומטיה של שליחים בין שתי הבירות.

הפסקה במתקפות אינה אומרת הפסקת אש

קייב ומוסקבה קיבלו הגנה זמנית

במהלך הביקור, הצדדים הסכימו להגביל את המתקפות על הבירות. פוטין הורה לא לתקוף את קייב במשך שלושה ימים, החל מחצות. זלנסקי הצהיר כי אוקראינה מוכנה להימנע ממתקפות על מוסקבה עד סוף יום שני ומצפה להתנהגות דומה מצד רוסיה כלפי קייב.

זה לא מהווה הפסקת אש כללית. הקרבות בחזית והמתקפות על אזורים אחרים לא הופסקו. רוסיה המשיכה לתקוף את אוקראינה לפני תחילת המשימה הדיפלומטית. ב-4 בספטמבר, רחפן רוסי פגע בבניין ה-SBU בקייב, וב-5 בספטמבר דווח על מתקפות על מתקנים תעשייתיים ולוגיסטיים בכמה מחוזות.

זלנסקי קישר בנפרד את המתקפות הרוסיות על אזורי שדות התעופה של קייב ובוריספול עם הכנת הביקור האמריקאי. לדבריו, מוסקבה הבינה כי מתקנים אלה עשויים לשמש להגעת המשלחת.

התקשורת האוקראינית דיווחה גם על הוראה ליחידות מסוימות לשמור על שקט מ-5 עד 8 בספטמבר. אך גם אם הוראה כזו קיימת, היא לא הופכת את המתרחש להפסקת אש דו-צדדית של ארבעה ימים: רוסיה לא הכריזה על הפסקת המתקפות על כל אוקראינה והמשיכה במתקפות מחוץ לקייב. לפי Associated Press, ב-5 בספטמבר נהרגו חמישה עובדים של מפעל תעשייתי במחוז דניפרופטרובסק. מתקפות נרשמו גם על מתקנים במחוזות ניקולייב ואודסה. לכן, ההפסקה הדיפלומטית נוגעת כרגע בעיקר לבטיחות המשימה האמריקאית ושתי הבירות, ולא לכל המלחמה.

רוסיה לא ויתרה על הדרישות הקודמות

הקרמלין מכנה את התנאים ‘בלתי ניתנים לערעור’

יום לפני הגעת ויטקוף וקושנר, הקרמלין הצהיר כי דרישות פוטין נותרות ‘בלתי ניתנות לערעור’. מוסקבה ממשיכה לדרוש מאוקראינה לוותר על נאט”ו וטוענת על שטחים של ארבעה מחוזות אוקראיניים, כולל אזורים שהצבא הרוסי לא שולט בהם. קייב דוחה תנאים אלה.

זהו הקונפליקט של הסבב הנוכחי. וושינגטון מצהירה על נוסחה חדשה, אך מוסקבה לא הראתה נכונות לוותר על דרישות מקסימליסטיות. יתרה מכך, מקורות רויטרס, הקרובים לקרמלין, טענו כי פוטין עדיין מצפה להשיג שליטה מלאה על מחוז דונצק בדרך צבאית.

NAnews כבר ניתחו מדוע ההימור של הקרמלין על כיבוש בלתי נמנע של דונבאס לא נתן את התוצאה המובטחת. קצב ההתקדמות הרוסית נותר בלתי ניתן להשוואה עם ההצהרות הפוליטיות על השגת כל המטרות בקרוב.

מדוע השיחות התחדשו דווקא עכשיו

שישה חודשים תשומת הלב של ארה”ב הייתה במקום אחר

תהליך המשא ומתן איבד קצב לאחר שתשומת הלב של וושינגטון עברה למלחמה עם איראן. עוד בסוף אוגוסט, הצד הרוסי טען כי השיחות נמצאות בהפסקה עמוקה. כעת המצב השתנה תוך ימים ספורים.

קושנר וויטקוף עובדים כבר זמן רב לא רק על אוקראינה. הם השתתפו בדיפלומטיה המזרח תיכונית של טראמפ, כולל מגעים סביב ישראל, איראן ועזה. עבור הקורא הישראלי, רגע זה בולט במיוחד: אותם אנשים שעוסקים בביטחון האזורי של ישראל, הופכים שוב למתווכים מרכזיים במלחמת רוסיה נגד אוקראינה.

NAnews — חדשות ישראל כתבו לאחרונה גם על תפקידו של קושנר במשא ומתן המזרח תיכוני. כעת הבית הלבן למעשה מחזיר את הקשר הזה לכיוון האוקראיני לאחר הפסקה ממושכת.

מה יהיה מכריע לאחר מוסקבה

קייב תשמע את ההצעה כבר ב-6 בספטמבר

לא הייתי קורא למשימת ויטקוף וקושנר כתחילת הסכם שלום. כרגע יש רק הצעה אמריקאית חדשה, הפסקה זמנית במתקפות על שתי הבירות והפגישה הראשונה בקרמלין. אין סעיפים פורסמו של התוכנית, אין הסכמה של אוקראינה ורוסיה על שטחים, אין הפסקת אש מלאה.

אבל סדר הנסיעה חשוב. האמריקאים שומעים תחילה את פוטין, וכבר למחרת הם אמורים להעביר את תוצאת השיחה לזלנסקי. רק לאחר הפגישה בקייב יתברר אם טראמפ הביא נוסחה חדשה או שמדובר שוב בניסיון לקרב עמדות שנותרות בלתי תואמות.

עבור קייב יש כאן בעיה נוספת: סדר הנסיעה נותן למוסקבה אפשרות להציג ראשונה לאמריקאים את גרסתה האפשרית לפשרה. זה לא אומר שוושינגטון תקבל אותה, אבל זה הופך את תוכן השיחה הבאה בקייב לחשוב במיוחד. אוקראינה תעריך לא רק את טקסט ההצעה של טראמפ, אלא גם את הדרישות הרוסיות שהאמריקאים לאחר הקרמלין יחשבו לנושא למשא ומתן. ההבדל עקרוני: לדון בקו הפסקת האש זה דבר אחד, לדרוש מראש להעביר לרוסיה שטחים לא כבושים זה דבר אחר לגמרי.

זו הסיבה שהפגישה בקרמלין עצמה אינה מהווה פריצת דרך. ניתן יהיה להעריך את תוצאתה רק לאחר קייב, כאשר יתברר אילו סעיפים האמריקאים רואים כקבילים לדיון ואילו מוסקבה מוכנה לשנות באמת.

כעת השאלה המרכזית אינה האם הצליחו להבטיח שלושה ימים שקטים מעל קייב ומוסקבה. השאלה המרכזית היא מה בדיוק וושינגטון מציעה לאוקראינה לאחר השיחה עם הקרמלין והאם השתנה משהו בדרישות פוטין. התשובה לכך אמורה להופיע כבר לאחר החלק הקייבי של המשימה.