גולדה «ללא סוכר»: בית המשפט בישראל אישר תביעה ייצוגית בסך 350 מיליון שקל

רכישת גלידה Golda ב-62 שקלים הפכה לתהליך קולקטיבי עם סכום מוצהר של כ-350 מיליון. חדשות נבדקו את החלטת בית המשפט וגילו מדוע העיקר בתיק זה אינו המספר הרועש ‘פי 13’, אלא המשמעות של שתי מילים על הוויטרינה: ‘ללא סוכר’.

ב-9 באוגוסט 2026 בית המשפט המחוזי במחוז המרכז בלוד התיר לנהל תביעה ייצוגית נגד חברת Anita Glida Ltd., הקשורה לרשת הגלידה Golda. ההחלטה בתיק מס’ 59986-02-24 ‘ירקוני נגד Anita Glida Ltd.’ ניתנה על ידי השופטת איריס רבינוביץ’-ברון. נציגת הקבוצה היא סול ירקוני.

בתקשורת הישראלית הופיעה מיד המספר הרועש ביותר של התיק — כ-350 מיליון שקלים. אך בית המשפט לא חייב את Golda לשלם את הכסף הזה ולא קבע את גודל הנזק הסופי. 350 מיליון — זו הערכת הנזק הכולל שהוצגה על ידי הצד התובעת; ההחלטה מ-9 באוגוסט אומרת בינתיים רק דבר אחד: בית המשפט התיר לשקול את הדרישות כתביעה ייצוגית.

והכל התחיל מחצי קילוגרם גלידה במחיר של 62 שקלים.

מחברת חדשות ויקטוריה קצמן עבור חומר זה השוותה פרסומים של N12/Mako ו-Arutz 7 עם ההחלטה המלאה של בית המשפט בת 27 עמודים. קצמן מפרקת באופן קבוע עבור חדשות מצבים שבהם מספר רועש או החלטה ממשלתית הופכים בסופו של דבר לשאלה קונקרטית עבור האדם הפשוט — לאחרונה היא הסבירה, כיצד יכול לעבוד כניסה בתשלום לאזור תל אביב עד 37.5 שקלים ליום ומה תשנה המערכת המוצעת ‘מע”מ אונליין’ לתושבים ולעסקים בישראל. כאן הגישה זהה: להפריד את הכותרת ממה שבאמת כתוב במסמך.

רכישת Golda ב-62 שקלים, שממנה הכל התחיל

ב-3 בינואר 2024 סול ירקוני הגיעה לסניף Golda ברחוב ז’בוטינסקי ברמת גן וקנתה חצי קילוגרם גלידה עם סימון ‘ללא סוכר’. לפי הצהרתה, הרכישה עלתה 62 שקלים, והיא בחרה את המוצר במודע — בשל תזונה קטוגנית דלת פחמימות ומצב בריאותי.

לאחר שירקוני אכלה את הגלידה, התעוררו בה ספקות לגבי הרכבה, והמוצר נשלח לבדיקה במעבדה מוסמכת. בחומרי התיק מופיעים שני טעמים — אגוזי לוז וקפה. המחקרים שהוצגו על ידי התובעת הראו כ-6.6 גרם לקטוז ל-100 גרם מוצר.

כאן מתחיל ההבדל החשוב, שנעלם בניסוח ‘בגלידה ללא סוכר מצאו סוכר’. לקטוז אינו תערובת זרה שנכנסה למוצר במקרה: זהו סוכר חלב טבעי. והצדדים בתהליך למעשה אינם מתווכחים לא עם העובדה שבגלידה הנדונה היה לקטוז, ולא עם העובדה שלקטוז שייך לסוכרים.

הוויכוח הוא על דבר אחר לגמרי: האם ניתן בהרכב כזה לכתוב בפני הקונה ‘ללא סוכר’ — ללא סוכר?

מאיפה הגיעה הניסוח ‘סוכר פי 13 יותר’

הצד התובעת השווה את כ-6.6 גרם הלקטוז שנמצאו עם המדד 0.5 גרם סוכרים ל-100 גרם, המשמש בכללי סימון המזון לקביעת מוצר ‘ללא סוכר’. מתמטית ההבדל אכן עומד על כ-13.2 פעמים.

מכאן הופיעו הכותרות על כך שגלידת Golda לכאורה הכילה ‘פי 13 יותר סוכר מותר’. אך ההחלטה המלאה של בית המשפט מראה מדוע אי אפשר לחזור על המשפט הזה ללא הסבר.

הכללים המכילים את הסף של 0.5 גרם מתייחסים ישירות למוצרי מזון ארוזים מראש. גלידת Golda, שהפכה לנושא התיק, נמכרה במשקל, ובית המשפט ציין במפורש שהכללים המתאימים, לפי ניסוחם, אינם חלים ישירות על מכירה כזו.

לכן נכון לומר לא ‘Golda הפרה את הנורמה פי 13’, אלא אחרת: ניתוח מעבדתי הראה מדד של כ-13.2 פעמים מעל הרמה, שבה המחוקק מקשר את הסימון ‘ללא סוכר’ למוצרים ארוזים. בית המשפט ראה בנורמה זו כנקודת ייחוס חשובה בהערכת המשמעות שהקונה הרגיל עשוי להעניק למילים ‘ללא סוכר’.

לחדשות — חדשות ישראל זו אחת מהפרטים המרכזיים של התיק. ה’פי 13′ הרועש מתאים היטב לכותרת, אך ללא ההסתייגות הזו נותן לקורא תמונה חד משמעית יותר ממה שקיים בהחלטת בית המשפט עצמה.

‘ללא סוכר’ ו’ללא סוכר מוסף’ — זה לא אותו דבר?

העמדה של Anita Glida מבוססת על כך שהקונה של גלידת חלב יודע על הנוכחות הטבעית של לקטוז בחלב. לפי גרסת החברה, המילים ‘ללא סוכר’ בהקשר כזה נתפסות על ידי קהל היעד לא כהבטחה להיעדר מוחלט של כל הסוכרים, אלא כהצבעה על כך שבייצור הגלידה לא נעשה שימוש בסוכר מוסף להמתקה.

החברה גם טענה כי טרמינולוגיה כזו נפוצה בקרב מוכרי גלידה אחרים. אך בית המשפט ציין: גם אם קיימת פרקטיקה כזו ו-Golda פועלת לא לבד, זה כשלעצמו לא שולל את האפשרות להטעיית הצרכן.

יש גם פרט מעניין נוסף. ההגנה הציגה דוגמאות למוצרים חלביים וגלידות אחרים עם כמות סוכר דומה, כולל מוצרים הקשורים לסמל האגודה הישראלית לסוכרת. השופטת שמה לב שהדוגמאות שהוצגו לא נקראו ‘ללא סוכר’, ועל חלק מהמוצרים החלביים הוסבר בנפרד שהסוכר שבהם מגיע מהחלב.

מתברר, שניתן לנסח את השאלה בפשטות רבה. אם היצרן רצה לומר ‘ללא סוכר מוסף’, האם הוא חייב לכתוב זאת בדיוק כך? או שהקונה חייב לנחש בעצמו ש’ללא סוכר’ הקטגורי יותר בעצם אומר זאת?

בית המשפט עדיין לא נתן תשובה סופית. אך ראה בעמדת התובעת מספיק מבוססת כדי שהשאלה הזו תיבחן בתהליך קולקטיבי.

מה בית המשפט כבר החליט ומה עוד יש להוכיח

ההחלטה מ-9 באוגוסט חשובה לא להפוך לגזר דין סופי ל-Golda. בשלב הנוכחי בית המשפט קבע שקיימת אפשרות סבירה שהדרישה להטעיית הקונים תתקבל בעת בחינת התיק לגופו. זהו סף משפטי לאישור תביעה ייצוגית, ולא קביעה סופית של אשמת החברה.

לקבוצה הקולקטיבית בית המשפט כלל לקוחות Golda ו-Anita, שקנו במהלך שבע השנים האחרונות מוצרים מתאימים שסומנו כ’ללא סוכר’. מדובר הן ברכישות ישירות בגלידריות והן בהזמנות מקוונות.

התביעה הותרה להמשיך, בין היתר, על בסיסים של הטעיית צרכנים, הפרת חובה קבועה, רשלנות והתעשרות בלתי מוצדקת. בין הדרישות שהוצגו — להפסיק את הסימון השנוי במחלוקת, להחזיר את הכסף עבור הרכישות המתאימות עם ריבית ואינדקסציה ולפצות על הנזק הלא חומרי המשוער.

כלומר, בית המשפט לא אמר ‘Golda חייבת 350 מיליון’, אלא למעשה: השאלה מספיק רצינית כדי שניתן יהיה לדון בה בשם קבוצה גדולה של צרכנים.

מאיפה אז הגיעו 350 מיליון שקלים

הנזק החומרי האישי של סול ירקוני בהצהרה הוערך ב-62 שקלים — עלות הגלידה שקנתה. אך התובעים מחשבים את הדרישות לא רק על בסיס עלות רכישה אחת, אלא ביחס לכל קבוצת הקונים הפוטנציאלית במשך שבע שנים.

מלבד החזרת עלות המוצרים, התובעת טוענת שנגרם לקונים גם נזק לא חומרי בשל הפרת חופש הבחירה שלהם לכאורה: הם קנו מוצר אחד, מתוך אמונה שהם מקבלים בדיוק את מה שמסומן על הוויטרינה. נזק כזה הצד התובעת העריכה ב-300 שקלים לכל משתתף בקבוצה.

דווקא השילוב של דרישות אלו אפשר לצד התובעת להעריך את היקף התביעות הכולל בכ-350 מיליון שקלים. אך בית המשפט בשלב הנוכחי לא קבע לא את מספר הקונים הזכאים לפיצוי ולא את גודלו הסופי.

זה עקרוני: 350 מיליון — דרישה, ולא תשלום משפטי.

בית המשפט לא הכיר בגלידת Golda כמסוכנת לסוכרתיים

נושא הסוכרת נוכח בתיק, ולכן כאן קל במיוחד להגיע למסקנה שגויה. הצד התובעת הציגה חוות דעת של מומחה למחלות פנימיות וסוכרת, וההגנה — חוות דעת מומחים משלה, כולל על איך אנשים עם סוכרת מתחשבים בלקטוז במוצרי חלב.

עם זאת, התביעה הייצוגית לא הוגשה כדרישה לפיצוי על נזק רפואי. בהחלטה השופטת מציינת בנפרד שלמרות היקף הטיעונים על בריאות וסוכרת, פיצוי על נזק פיזי לצרכנים במסגרת הצהרה זו לא נדרש, ולכן בית המשפט לא פתר את השאלה הזו.

לכן אי אפשר לכתוב שבית המשפט הכיר בגלידת Golda כמסוכנת לסוכרתיים. לא נקבע גם שנגרם נזק רפואי לאדם מסוים.

נושא התיק צר משמעותית ובו זמנית רחב יותר מבחינת הקונה הרגיל: האם הסימון יכול היה להשפיע על בחירת האדם, ללא קשר אם קנה את המוצר בגלל סוכרת, דיאטה או פשוט כי רצה פחות סוכר. בית המשפט ציין בנפרד שהקבוצה הפוטנציאלית אינה מוגבלת לאנשים עם סוכרת.

בתיק יש עוד ויכוח שכמעט נעלם מהחדשות

סוכר אינו הטענה היחידה. התובעת גם טוענת שלא נמסרה לקונים מספיק מידע על נוכחות תחליפי סוכר פוליאוליים במוצר ועל סוג הגלידה עצמה. לחלק זה של הדרישות היא הסתמכה על תקן ישראלי 327.

כאן מתעורר פרדוקס משפטי. המעמד הרשמי המחייב של תקן זה בוטל ב-1 בינואר 2023, בעוד שסול ירקוני קנתה את הגלידה רק ב-3 בינואר 2024. בית המשפט מכיר בכך במפורש.

אך הקבוצה הקולקטיבית מכסה שבע שנים, כלומר היא כוללת גם את התקופה שבה התקן עדיין היה במעמד מחייב. בנוסף, בית המשפט מאפשר לשקול את תוכן התקן הקודם בעת בחינת חלק מהדרישות בהמשך. לכן השאלה הזו מהתביעה הקולקטיבית לא נעלמה לחלוטין.

וזה כבר מסובך יותר מהנוסחה ‘מצאו פי 13 יותר סוכר’.

מה זה Golda: עסק משפחתי של אביטל שהפך לרשת ענקית

Golda היא אחת מהרשתות המוכרות ביותר של גלידה בישראל, אך סיפור המותג התחיל הרבה לפני הופעת השם Golda עצמו. לפי נתוני Calcalist וראיונות מוקדמים יותר של המשפחה, שורשי העסק מתייחסים לסוף שנות ה-90, כאשר אניטה אביטל ובנה ניר הכינו גלידה ביד לפי מתכונים משפחתיים. ב-2002 האחים ניר ועדי אביטל פתחו את הגלידריה הראשונה בתל אביב.

כמה שנים המשפחה פיתחה את המותג Anita ובמקביל בנתה בסיס ייצור. ב-2012 הופיעה Golda — מודל ישראלי רחב יותר שאיפשר להרחיב את הרשת במהירות דרך נקודות שותפות. עם זאת, עדי אביטל הסביר בעבר ל-Globes שמנגנון זה הוא לא רואה כזכיינות קלאסית: הקבוצה מרוויחה בראש ובראשונה כיצרן וספק מוצרים לנקודות הרשת.

Anita ו-Golda הלכו עם הזמן בדרכים שונות. Anita הפכה למותג בינלאומי פרימיום יותר, פתחה נקודות בארה”ב, אוסטרליה, אירופה ומדינות אחרות, בעוד ש-Golda נשארה רשת ישראלית.

והממדים כאן חשובים. ברגע השיא Golda הגיעה לכ-140 נקודות מכירה. לפי נתוני Calcalist מ-13 ביולי 2026, כיום הרשת מונה 117 נקודות בישראל; רק בתל אביב מספר הסניפים בזמן צמצום הרשת ירד מכ-20 ל-9.

כלומר, לא מדובר בוויכוח עם גלידריה קטנה אחת. התהליך המשפטי נוגע לאחד המותגים המזוהים ביותר של מזון בישראל ולמספר עצום של רכישות פוטנציאליות במשך כמה שנים.

מה קרה לאחר הגשת התביעה הייצוגית

הבקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה כבר ב-26 בפברואר 2024. כבר לאחר תחילת התהליך החברה הסירה את סוגי הגלידה השנויים במחלוקת מהקו, אך הסבירה את הצעד הזה כצעד זמני של זהירות, ולא כהכרה באחריות. בית המשפט בהחלטה מתאר את עמדת החברה בדיוק כך.

בהחלטה מ-9 באוגוסט 2026 בית המשפט גם קבע לשלם לעורכי הדין של נציגת הקבוצה 40 אלף שקלים פלוס מע”מ עבור העבודה בשלב שכבר עבר. החברה חייבת לעשות זאת תוך 60 יום. סכום זה הוא שכר טרחה עבור השלב הנוכחי של התהליך ואין לו קשר ל-350 מיליון שקלים הפיצויים המוצהרים.

בית המשפט חייב לפרסם הודעה על התהליך הקולקטיבי בעיתונים ישראליים גדולים ובאתר הנתבעת. בנוסף, השופטת הציעה לצדדים לנסות שוב להגיע להסכמה ולדווח על הסכם אפשרי תוך 30 יום. התאריך הבא לביקורת, שצוין בהחלטה, הוא 20 בספטמבר 2026.

במה באמת מדובר בתיק Golda

ניתן לספר את הסיפור במשפט אחד: ‘בגלידת Golda ‘ללא סוכר’ נמצאו 6.6 גרם לקטוז, בית המשפט התיר תביעה ייצוגית על 350 מיליון שקלים’. פורמלית כמעט כל המילים העיקריות כאן יהיו נכונות — ובכל זאת הקורא יקבל תמונה מעוותת מאוד.

בית המשפט עדיין לא הכיר ב-Golda כאשמה. הוא לא פסק 350 מיליון. הוא לא קבע נזק רפואי לסוכרתיים. ואפילו המספר הפופולרי ‘פי 13 יותר מהנורמה’ דורש הסבר משמעותי, כי הנורמה המשמשת להשוואה מווסתת ישירות קטגוריה אחרת של מוצרים.

לעומת זאת, בתיק יש שאלה שנוגעת כמעט לכל קונה ישראלי. כאשר אדם רואה על התווית או הוויטרינה ‘ללא סוכר — ללא סוכר’, כמה ידע נוסף על כימיה של מזון וכללי סימון המדינה רשאית לצפות ממנו?

Golda אומרת: הקונה מבין שגלידת חלב מכילה לקטוז ושמדובר בהיעדר סוכר מוסף. הצד התובעת עונה: אם המוכר רצה לומר ‘ללא סוכר מוסף’, הוא יכול היה לכתוב זאת בדיוק כך. בית המשפט ב-9 באוגוסט 2026 החליט שהוויכוח הזה ראוי לדיון קולקטיבי מלא.

לחדשות — חדשות ישראל זהו המסקנה העיקרית. קבלה אחת על 62 שקלים הפכה לתיק עם מחיר מוצהר של 350 מיליון לא בגלל שמישהו גילה פתאום את קיומו של לקטוז בחלב. הסיבה הייתה שתי מילים, שבהן אחד המותגים הגדולים ביותר של מזון בישראל הסביר לאדם מה בדיוק הוא קונה.

ועכשיו המשמעות של שתי המילים הללו תיבחן בבית המשפט.

מקורות: החלטת בית המשפט המחוזי במחוז המרכז בלוד מ-9 באוגוסט 2026 בתיק מס’ 59986-02-24 ‘ירקוני נגד Anita Glida Ltd.’; N12/Mako; Arutz 7; להיסטוריה והיקף הנוכחי של Golda — חומרים של Calcalist ו-Globes.