- July 2, 2026
- 7:15 pm
- אוקראינה, ישראל
ב-17 ביולי 2026 יתקיים בכנס “לחיות ולחזור בזיכרון. קרים: אתמול והיום” במוזיאון העם היהודי בתל אביב.
האירוע מוקדש להיסטוריה, תרבות, זיכרון וההווה של הקרימצ’קים – אחת הקהילות היהודיות הקטנות ביותר בעולם ואחד העמים הילידים של אוקראינה, שהתפתחו בחצי האי קרים.
לציבור הישראלי הנושא חשוב בכמה מישורים. זו היסטוריה יהודית. זו היסטוריה של קרים. זו נושא אוקראיני. וזה שיח על עם שעבר כמעט השמדה מוחלטת בשנות הנאציזם, לחץ סובייטי, פיזור, אובדן שפה ובכל זאת שמר על הזכות לדבר על עצמו בקולו שלו.
הכנס בתל אביב: מתי והיכן
הכנס יתקיים ב-17 ביולי 2026 בין השעות 10:00 ל-14:00 במוזיאון העם היהודי.
המארגנים הם מוזיאון העם היהודי, איגוד הקרימצ’קים בישראל, קרן נדב והקונגרס היהודי האירו-אסיאתי.
האירוע מוקדש לחמש שנים לאיגוד הקרימצ’קים בישראל.
בתוכנית מתוכננים הרצאות של חוקרים, הצגת ספר חדש, דיון על עתיד הקהילה הקרימצ’קית וסיור במוזיאון.
ההשתתפות אפשרית בהרשמה מראש.
הרשמה ופרטים נוספים: https://anumuseum.org.il/he/events/krymchaks/
הקרימצ’קים – העם הילידי של אוקראינה והקהילה היהודית של קרים
הקרימצ’קים הם קהילה אתנולינגוויסטית יהודית שהתפתחה היסטורית בקרים. הייתה להם מסורת דתית וקהילתית משלהם, שפה ייחודית, תרבות משפחתית, זיכרון דורות הקשורים לערים וליישובים בקרים.
אבל לדבר על הקרימצ’קים רק כ”קהילה יהודית קטנה” זה לא מספיק.
במסגרת החוק האוקראיני לקרימצ’קים יש מעמד מיוחד. חוק אוקראינה “על העמים הילידים של אוקראינה” מס’ 1616-IX, שאושר על ידי הוורכובנה ראדה ב-1 ביולי 2021, מגדיר את הקרימצ’קים, הטטרים הקרימיים והקראים כעמים הילידים של אוקראינה.
זו הגדרה עקרונית חשובה.
החוק מגדיר עם ילידי של אוקראינה כקהילה אתנית אוטוכטונית שהתפתחה בשטח אוקראינה, יש לה שפה ותרבות ייחודיים, מוסדות מסורתיים, חברתיים, תרבותיים או ייצוגיים, והיא מודעת לעצמה כעם ילידי של אוקראינה, מהווה מיעוט אתני באוכלוסיית המדינה ואין לה מדינה משלה מחוץ לאוקראינה.
הקרימצ’קים משתלבים לחלוטין במסגרת זו. מולדתם ההיסטורית היא קרים. אין להם מדינה אחרת שיכולה להיות מרכז לאומי שלהם. לכן שמירת זיכרון הקרימצ’קים, שפתם, ארכיוניהם, סיפורי משפחותיהם וזהותם הקהילתית היא לא רק שאלה של תרבות, אלא גם שאלה של הגנה על עם ילידי.
למה החוק חשוב דווקא עכשיו
לאחר הכיבוש הרוסי של קרים, נושא העמים הילידים של חצי האי הפך לא רק להיסטורי, אלא גם פוליטי, משפטי והומניטרי.
קרים הוא לא נקודה גיאוגרפית ריקה על המפה ולא שטח מופשט למשא ומתן בינלאומי. זו אדמה שבה חיו עמים עם היסטוריה, שפה, דת, בתי קברות, ארכיונים, זיכרון משפחתי וזכות לשם משלהם במשך מאות שנים.
הטטרים הקרימיים, הקראים והקרימצ’קים עברו את ההיסטוריה בדרכים שונות, אבל כולם מאוחדים בדבר אחד: הם התפתחו בקרים והם קשורים אליו לא כקבוצות מהגרים, אלא כעמים ילידים של חצי האי.
לאוקראינה הכרה בקרימצ’קים כעם ילידי היא דרך לקבע משפטית וסמלית את מה שהמדיניות האימפריאלית והסובייטית הרוסית ניסתה לעיתים למחוק: לקרים יש היסטוריה רב-שכבתית, ובהיסטוריה זו יש קול יהודי קרימצ’קי.
לישראל הנושא הזה גם לא חיצוני. הקרימצ’קים הם חלק מהעולם היהודי, אבל לא במסגרת האשכנזית או הספרדית הגדולה המוכרת. זו קהילה קטנה וייחודית שנשארה זמן רב מדי בשולי תשומת הלב הציבורית.
שפת הקרימצ’קים והחוק של 2026: למה זה חשוב לעתיד הקהילה
בשנת 2026 הנושא של הקרימצ’קים קיבל מימד חשוב נוסף – לשוני ומשפטי.
ב-12 ביוני 2026 חתם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי על חוק מס’ 4699-IX, אשר עדכן את החקיקה האוקראינית בעקבות התרגום הרשמי החדש של אמנת אירופה לשפות אזוריות או מיעוטיות. מסמך זה חשוב לא רק כחלק ממדיניות השפה של אוקראינה, אלא גם כאות ישיר לעמים וקהילות קטנות ששפותיהם נמצאות בסכנת הכחדה.
מהות החוק אינה בהחלפת מונחים פורמלית. אוקראינה הבהירה את רשימת השפות שעליהן חלים הוראות האמנה והוציאה ממנה את השפה הרוסית כשפת מדינת תוקפן. עם זאת, משטר התמיכה וההגנה המיוחדת נשמר והורחב לשפות העמים הילידים והקהילות הלאומיות של אוקראינה.
לקרימצ’קים חשוב מאוד שהשפה הקרימצ’קית נכללה ברשימה המעודכנת. יחד איתה חלות הוראות האמנה באוקראינה, בין היתר, על השפות בלארוסית, בולגרית, גגאוזית, עברית, יידיש, קראית, טטרית קרימית, גרמנית, יוונית חדשה, פולנית, רומית, רומנית, סלובקית, הונגרית, אורומית וצ’כית.
זה חשוב במיוחד בהקשר של הקרימצ’קים.
השפה הקרימצ’קית היא לא רק אמצעי תקשורת. זו חלק מהזיכרון של העם שהתפתח בקרים. דרך השפה נשמרים סיפורי משפחה, מסורות דתיות ויומיומיות, שמות מקומות, סיפורים בעל פה, אינטונציות של דורות מבוגרים והיכולת של הקהילה לדבר על עצמה במילים שלה.
כאשר שפה של קהילה קטנה נעלמת, יחד איתה נעלם לא רק אוצר מילים. נעלם אופן שלם לזכור את עצמך.
לכן יש לראות את החוק של 2026 יחד עם החלטה אוקראינית חשובה נוספת – ההכרה בקרימצ’קים כעם ילידי של אוקראינה. בקשר זה מופיעה לוגיקה עקרונית: הקרימצ’קים הוכרו כעם ילידי של קרים, והשפה הקרימצ’קית נכללה במערכת ההגנה המעודכנת לשפות אזוריות או מיעוטיות.
לאוקראינה זה אישור לכך שקרים הוא לא רק שטח ולא רק שאלה של מדיניות בינלאומית. זו אדמה של עמים ילידים, ביניהם יש גם קהילה יהודית קרימצ’קית.
לישראל זה גם אות חשוב. הקרימצ’קים הם חלק מהעולם היהודי, אבל ההיסטוריה שלהם לא משתלבת במסגרת הגדולה המוכרת. זו קהילה קטנה, ששפתה, זיכרונה והמסורת התרבותית שלה זקוקים להגנה לא פחות מהארכיונים, הספרים והתאריכים הזכורים.
לכן הכנס במוזיאון העם היהודי חשוב לא רק כאירוע תרבותי. הוא מתקיים ברגע שבו ניתן לדבר על הקרימצ’קים בכמה רמות: כקהילה יהודית של קרים, כעם ילידי של אוקראינה וכעם ששפתו קיבלה מקום נפרד במערכת ההגנה המעודכנת של אוקראינה לשפות מורשת.
מה יהיה בתוכנית הכנס
פתיחת הכנס תיערך על ידי הרב בנימין מיניץ’.
מיכאל גורג’י יציג את הנושא “הקרימצ’קים אתמול והיום” – עם הצגת ספר וסקירה היסטורית מאוירת של היסטוריית הקהילה.
פרופסור שמעון יקרסון יישא הרצאה על כתבי יד יהודיים של קרים.
ד”ר ולוול צ’רנין ידבר על תהליך הדה-יהודיזציה של הקהילה הקרימצ’קית בתקופה הסובייטית המאוחרת.
פרופסור זאב חנין יציג את הנושא של קהילות לא-אשכנזיות של ברית המועצות לשעבר במדינות המוצא ובתפוצות.
כמו כן בתוכנית מתוכנן מסר וידאו של ראש הקהילה הקרימצ’קית של קרים מקסים וולקוב / אצ’קינזי, דיון פאנל “קהילת הקרימצ’קים: האם יש סיכויי פיתוח?” וסיור במוזיאון העם היהודי.
לא רק העבר, אלא גם שאלה של העתיד
השאלה המרכזית של מפגשים כאלה היא לא רק מה היה בעבר.
חשוב להבין מה יהיה בעתיד.
האם לקהילה הקרימצ’קית יש אפשרות לשמור על עצמה בישראל, באוקראינה ובתפוצות? האם ניתן להעביר לדור הצעיר את הזיכרון על השפה, המסורת, המשפחות, המוסדות הקהילתיים והטרגדיה של המאה ה-20? איך לעשות כך שהקרימצ’קים לא יישארו רק נושא לארכיונים ולכנסים מדעיים צרים?
דיון הפאנל “קהילת הקרימצ’קים: האם יש סיכויי פיתוח?” מוציא את השיח מהעבר להווה.
כי מדובר לא רק בזיכרון. מדובר בזכות של העם להמשיך להתקיים כקהילה מזוהה, ולא להיטמע בקטגוריות היסטוריות גדולות.
למה זה חשוב לישראל, לאוקראינה ולעולם היהודי
ההיסטוריה של הקרימצ’קים מראה עד כמה עמים קטנים וקהילות יהודיות קטנות יכולים להיות פגיעים.
כאשר הקהילה קטנה, קשה לה לשמור על השפה. קשה לשמור על הארכיונים. קשה להעביר לילדים את הזיכרון המשפחתי. קשה להשיג שהטרגדיה שלה לא תיעלם בתוך נושאים היסטוריים גדולים יותר.
לכן הכנס במוזיאון העם היהודי חשוב לא רק לצאצאי הקרימצ’קים. הוא חשוב לכל מי שמבין: ההיסטוריה היהודית מורכבת לא רק ממרכזים גדולים, רבנים מפורסמים, קהילות גדולות ושמות ידועים.
היא מורכבת גם מעמים קטנים, סיפורי משפחה, כתבי יד, בתי קברות, תמונות, תפילות, שירים ועדויות שניתן לאבד תוך דור או שניים.
לאוקראינה הקרימצ’קים הם חלק מההיסטוריה של קרים ואחד העמים הילידים המוכרים בחוק.
לישראל – זו חלק מהזיכרון היהודי שדורש תשומת לב רבה יותר.
לעולם היהודי – זו תזכורת לכך ששימור קהילות קטנות אינו משימה משנית, אלא חלק מהאחריות הכללית לאמת ההיסטורית.
קרים – זה לא רק גיאופוליטיקה
היום, כאשר קרים נשאר במרכז המלחמה, הכיבוש והפוליטיקה הבינלאומית, חשוב במיוחד לזכור: קרים הוא לא רק שטח.
זו אדמה שבה חיו עמים שונים במשך מאות שנים.
זו אדמה שבה התקיימה היסטוריה יהודית ייחודית.
זו אדמה שבה הקרימצ’קים התפתחו כקהילה, כעם וכחלק מהעולם היהודי.
לכן השיח על הקרימצ’קים בתל אביב – זה לא רק פרסום תרבותי צר. זה שיח על זיכרון, זכות, זהות ואחריות.
הכנס “לחיות ולחזור בזיכרון. קרים: אתמול והיום” במוזיאון העם היהודי הופך לאירוע חשוב דווקא משום שהוא מחזיר את הקרימצ’קים למרחב הציבורי – לא כהערת שוליים בהיסטוריה, אלא כקהילה חיה עם עבר, הווה ושאלה על העתיד.
נאנובוסטי – חדשות ישראל ימשיכו לעקוב אחר נושאים שמחברים את ישראל, אוקראינה, הקהילות היהודיות, ההיסטוריה של קרים וזיכרון העמים הילידים.
בקצרה על האירוע
מה: הכנס “לחיות ולחזור בזיכרון. קרים: אתמול והיום”
מתי: 17 ביולי 2026, 10:00–14:00
היכן: מוזיאון העם היהודי, תל אביב
נושא: היסטוריה, תרבות, זיכרון, מעמד משפטי ועתיד הקהילה הקרימצ’קית
השתתפות: בהרשמה מראש
עלות: 55 ₪
הרשמה ופרטים נוספים: https://anumuseum.org.il/he/events/krymchaks/
כתבה של נאנובוסטי על הקרימצ’קים והיהודים של קרים:
11 декабря в Украине отмечается День памяти крымчаков и евреев Крыма — жертв нацизма