אנחנו נמצא חיים ביקום — השאלה היא אם נחיה מספיק זמן: אזהרתו של זוכה פרס נובל דידייה קלו

האנושות כבר הוכיחה כי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש קיימים באלפים. כעת עומדת בפני המדע משימה מורכבת יותר: להבין האם יש בהם חיים והאם לציוויליזציה שלנו יהיה מספיק זמן לגלות אותם.

השאלה על קיומם של כוכבי לכת ליד כוכבים אחרים הייתה עד לא מזמן כמעט בתחום המדע הבדיוני. היום הוויכוח הזה למעשה הסתיים: כוכבי לכת נפוצים בכל הגלקסיה שלנו, ומערכת השמש כבר לא נראית כאי היחיד הידוע של עולמות ביקום.

לפי נתוני ארכיון האקסופלנטות של נאס”א, עד יולי 2026 המדענים אישרו את קיומם של יותר מ-6300 כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. רובם התגלו לא בזכות צילומים ישירים, אלא על פי סימנים עקיפים – למשל, על פי ירידת הבהירות של הכוכב בזמן מעבר כוכב הלכת לפניו או על פי תנודות קלות של הכוכב עצמו תחת השפעת הכבידה של כוכב הלכת.

מאחורי המהפכה המדעית הזו עומדת בין היתר עבודתו של האסטרופיזיקאי השוויצרי דידייה קלו. בשנת 1995 הוא יחד עם מישל מאיור הכריזו על גילוי 51 Pegasi b – כוכב הלכת הראשון שאושר שמסתובב סביב כוכב מסוג שמש. הגילוי שינה את תפיסות האסטרונומים על היווצרות מערכות כוכבי לכת, ובשנת 2019 הביא לקלו ולמאיור את פרס נובל לפיזיקה.

בראיון ל-TSN, שהוקלט במהלך המפגש ה-75 של זוכי פרס נובל בלינדאו שבגרמניה, קלו הציע להסתכל על בעיית החיים החוצניים בצורה רחבה יותר. הוא כבר לא מודאג מהשאלה האם המדע יצליח ליצור את הכלים הנדרשים.

המדען כמעט ולא מטיל ספק בכך שטכנולוגיות כאלה יופיעו.

השאלה האמיתית נשמעת הרבה יותר מדאיגה: האם החברה האנושית תוכל להתקיים מספיק זמן כדי להשתמש בהן.

כוכבי לכת נמצאו. כעת המדע מחפש לא עולמות, אלא חיים.

גילוי 51 Pegasi b היה נקודת מפנה לא בגלל שכוכב הלכת הזה דומה לכדור הארץ. להפך, הוא התגלה כעולם גזי ענק הממוקם קרוב מאוד לכוכבו. עצמים כאלה קיבלו את השם “צדקים חמים”.

לפני גילוי קלו ומאיור, דגמים רבים הניחו שכוכבי לכת גזיים גדולים צריכים להיות רחוקים מכוכביהם, כמו צדק ושבתאי במערכת השמש. 51 Pegasi b הראה שמבנה מערכות כוכבי לכת יכול להיות מגוון הרבה יותר ממה שחשבו קודם.

היום עומדת בפני החוקרים שאלה אחרת. כוכבי לכת קיימים – זה הוכח. אבל עד כמה נפוצים ביניהם עולמות שבהם יכלו להופיע מים, כימיה מורכבת ויצורים חיים?

מציאת כוכב לכת באזור המכונה אזור החיים אינה מספיקה. זהו רק אזור סביב כוכב שבו הטמפרטורה תיאורטית יכולה לאפשר קיום מים נוזליים. ההתאמה האמיתית של העולם לחיים תלויה גם במסה שלו, באטמוספירה, בשדה המגנטי, בפעילות הכוכב, בהרכב השטח ובגיאולוגיה הפנימית.

כוכב לכת יכול להיות במרחק אידיאלי מכוכבו, אך להיות חסר אטמוספירה. או שיש לו מעטפת גז כה צפופה שעל פני השטח ייווצר אפקט חממה הרסני. התפרצויות כוכבים יכולות בהדרגה להשמיד את האטמוספירה, והיעדר פעילות גיאולוגית – להפר את מחזור החומרים לטווח ארוך.

זו הסיבה שהאסטרונומיה המודרנית עוברת בהדרגה מספירה פשוטה של כוכבי לכת לחקר האטמוספירות והאקלים שלהם.

קלו מזכיר עד כמה הידע האנושי מוגבל אפילו על הגופים השמימיים הקרובים ביותר. אנו חוקרים את מאדים במשך עשורים, שלחנו לשם חלליות ומרובוטים, אך עדיין כמעט ולא יודעים מה נמצא בעומק קטן מתחת לפני השטח שלו.

המדען מציע ניסוי מחשבתי: אם מכשיר חוצני היה נוחת בסהרה או במדבר אטקמה, יוצריו היו עלולים להחליט בטעות שכל כדור הארץ הוא מדבר חסר חיים. כמה נקודות נחיתה אינן נותנות תמונה מלאה על כוכב לכת שלם.

לכן היעדר חיים שהתגלו על מאדים עדיין לא מוכיח שהם מעולם לא היו שם או שיצורים פשוטים לא נשמרו מתחת לפני השטח.

נאנוווסטי — חדשות ישראל מציין: חיפוש חיים חוצניים כבר לא מהווה ציד לסנסציה או ניסיון לתפוס אות רדיו מלאכותי. זו עבודה מערכתית בצומת של אסטרונומיה, כימיה, גיאולוגיה, קלימטולוגיה וביולוגיה.

קלו עומד בראש מרכז החיים ביקום בקיימברידג’, שם חוקרים מתחומים שונים מנסים להבין לא רק היכן לחפש חיים, אלא גם מה בדיוק יש להחשיב כחיים. למדענים עדיין קשה לנסח הגדרה אוניברסלית שתתאים גם לאורגניזמים ארציים וגם למערכות ביולוגיות פוטנציאליות אחרות.

מדוע חיים חוצניים עשויים להיות שונים לחלוטין ממה שאנו מצפים

הדמיון האנושי בדרך כלל מצייר יצורים תבוניים או כוכב לכת הדומה לכדור הארץ. אך הגילוי הראשון של חיים חוצניים, ככל הנראה, ייראה הרבה יותר צנוע.

זה יכול להיות שילוב גזים יוצא דופן באטמוספירה של כוכב לכת רחוק, שקשה להסביר ללא תהליכים ביולוגיים. אפשרות נוספת היא תרכובות אורגניות, עקבות של פעילות מיקרוביאלית עתיקה או שינויים בפני השטח החוזרים על עצמם בעונות.

עם זאת, אפילו ביוסיגנל פוטנציאלי לא יהפוך להוכחה מיידית. מתאן, חמצן וחומרים אחרים יכולים להיווצר כתוצאה מפעילות אורגניזמים וגם כתוצאה מתהליכים כימיים וגיאולוגיים לא ביולוגיים.

כל גילוי רועש יצטרך להיבדק פעמים רבות בטלסקופים ושיטות שונות. ייתכן שיעברו שנים בין החשד הראשון להכרה בקיומם של חיים חוצניים.

בינה מלאכותית לא תחליף את המדען

טלסקופים מודרניים מייצרים כמויות עצומות של מידע. נפח הנתונים כבר כל כך גדול שהחוקר לא מסוגל פיזית לעבור על כל אות, ספקטרום או שינוי בבהירות הכוכב.

בינה מלאכותית עוזרת למצוא דפוסים, למיין תצפיות, לזהות אנומליות ולבחור את האובייקטים המעניינים ביותר. אך דידייה קלו לא סבור שאלגוריתם יכול להחליף חשיבה מדעית.

לדבריו, חוקר טוב לא צריך לסמוך אוטומטית על טלסקופ, מכשיר מדידה או מודל ממוחשב. יש להיות זהיר במיוחד כאשר המערכת מראה משהו יוצא דופן.

בהיסטוריה של האסטרונומיה כבר קרה שפגמים טכניים נחשבו לכוכבי לכת.

מכשיר יכול היה ליצור קפיצה בנתונים, והחוקר, שציפה לתוצאה מסוימת, ראה בה אישור להיפותזה שלו.

לכן משימתו של המדען אינה לקבל תוצאה יפה, אלא לנסות להפריך אותה. תצפית נבדקת בכלי אחר, חוזרת בתנאים אחרים ונבחנות הסברים חלופיים.

קלו מכנה את הבינה המלאכותית כלי נפלא ומשווה את הופעתה להתפשטות המחשבים, הטלפונים והצילום. כל אחת מהטכנולוגיות הללו שינתה את אורח החיים הרגיל, אך לא השמידה את היצירתיות האנושית.

הצילום לא הוביל להיעלמות הציור. מחשבים לא גרמו לאנשים להפסיק לכתוב. באותו אופן, בינה מלאכותית יכולה לשחרר חוקרים מהשגרה המנהלית ומהעיבוד המכני של המידע, אך לא יכולה להחליט בעצמה איזו שאלה באמת חשובה.

רק האדם קובע את כיוון המחקר, מטיל ספק בתוצאה ומבין את משמעותה.

האיום העיקרי אינו בחלל

המחשבה החזקה ביותר בראיון של קלו אינה קשורה לכוכבי לכת רחוקים ואפילו לא לבינה מלאכותית.

המדען סבור שהטכנולוגיות הנדרשות לחיפוש חיים חוצניים ייווצרו במוקדם או במאוחר. אך יצירת טלסקופ, חללית או אלגוריתם חדש עשויה לקחת עשורים. תוצאה מדעית דורשת אוניברסיטאות יציבות, מימון לטווח ארוך, שיתוף פעולה בינלאומי והכשרת דורות חדשים של חוקרים.

פוליטיקאים חיים במחזורים בחירות, חברות – בדוחות רבעוניים, והמדע הבסיסי נאלץ לתכנן עבודה לעשרות שנים קדימה.

קלו מעריך בחריפות את קיצוץ המימון למחקרים בארה”ב. לדעתו, בהגבלת התמיכה במדע, הרשויות האמריקאיות בעיקר מצמצמות את ההשפעה של אמריקה עצמה. הוא מאפיין מדיניות כזו כניסיון “לירות לעצמם ברגל”, במיוחד כאשר הלחץ הפוליטי משפיע על מחקרי האקלים וההתחממות הגלובלית.

המדע לא יעצור. אם מדינה אחת מקצצת השקעות, מרכז המשיכה של חוקרים וטכנולוגיות עובר בהדרגה למקום שבו המימון גדל. קלו מצפה לחיזוק עמדות המדע של סין, הודו ומדינות דרום-מזרח אסיה.

פרסי נובל בדרך כלל משקפים מחקרים שבוצעו לפני שנים רבות או אפילו עשורים. לכן קיצוץ תוכניות אוניברסיטאיות היום עשוי להיות מורגש לא מיד. השלכותיו יופיעו מאוחר יותר – בירידה במספר התגליות, המומחים והטכנולוגיות החדשות.

מדוע זה חשוב לישראל

לישראל יש משמעות ישירה בשיחה של קלו. המדינה מחזיקה באוניברסיטאות חזקות, חברות טכנולוגיה ומערכת מפותחת של פיתוחים ביטחוניים וחלליים, אך היתרון המדעי שלה תלוי גם במימון מתמשך ובקשרים בינלאומיים.

סוכנות החלל הישראלית תומכת במחקרי אקסופלנטות, פלנטולוגיה, פיתוח ציוד מדעי ותצפיות חלל רחוק. הסוכנות משתפת פעולה עם נאס”א, סוכנות החלל האירופית וארגונים בינלאומיים אחרים.

במכון ויצמן נוצרים טלסקופים חדשים ושיטות עיבוד נתונים אסטרונומיים. המתחם הממוקם בנגב משמש, בין היתר, לחיפוש אקסופלנטות ולחקר האטמוספירות שלהן.

חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים חוקרים את האקלים של עולמות רחוקים. אחת העבודות הוקדשה להשפעת האוזון על האטמוספירה של Proxima Centauri b – כוכב לכת ליד הכוכב הקרוב ביותר לשמש. המודל הראה שהרכב הכימי של האטמוספירה יכול להשפיע באופן משמעותי על חלוקת הטמפרטורה והרוחות, ולכן גם על ההתאמה האפשרית של כוכב הלכת לחיים.

פרויקטים כאלה מראים שחיפוש חיים ביקום אינו נושא מופשט עבור כמה מהמעצמות החלליות הגדולות ביותר. מדענים ישראלים כבר משתתפים ביצירת ידע וטכנולוגיות שיכולות להיות תלויים בתשובה העתידית.

לנאנוווסטי — חדשות ישראל במילים של קלו יש חשיבות מיוחדת לקשר בין חופש מדעי ליציבות חברתית. מדינה יכולה להחזיק בחוקרים מוכשרים ובטכנולוגיות מתקדמות, אך לאבד את היתרון אם האוניברסיטאות נאלצות להיאבק על הישרדות כל הזמן, ותוכניות לטווח ארוך הופכות לבני ערובה של משברים פוליטיים.

האנושות התקרבה לאחד הגילויים החשובים ביותר בהיסטוריה שלה. אנחנו כבר יודעים שכדור הארץ אינו כוכב הלכת היחיד. למדנו לקבוע את הגדלים של עולמות רחוקים, למדוד את המסה שלהם ולקבל את המידע הראשוני על האטמוספירות שלהם.

אבל התשובה הסופית תדרוש סבלנות.

ייתכן שסימני חיים יימצאו בעוד כמה שנים. ייתכן שזה ייקח עשורים. וכנראה שהגילוי לא יהיה מסר מרשים מציוויליזציה תבונית, אלא אות כימי חלש שיצטרך להיבדק זמן רב.

דידייה קלו בטוח ביכולת המדע ליצור את הכלים הנדרשים. ספקותיו מתייחסים לאנושות עצמה.

“השאלה היא רק אם יהיה לנו זמן”.

זו כבר לא רק שאלה של אסטרונומיה. זו שאלה האם חברות מודרניות מסוגלות להגן על חינוך, מדע וחופש המחקר מספיק זמן כדי לדעת יום אחד: האם אנחנו לבד ביקום.