- August 9, 2026
- 12:09 pm
- ישראל
לאחר ההתקפה ב-7 באוקטובר 2023, ישראל החלה בעבודה שלא נועדה לכמה חודשי מלחמה בלבד. המשימה היא לזהות בשמות את אלו שחצו את הגבול, השתתפו ברציחות ובחטיפות של ישראלים, סייעו להתקפה, ובמקרים מסוימים מאוחר יותר החזיקו בחטופים ברצועת עזה.
לשם כך הוקמה מבנה מיוחד NILI — יחידה משותפת של צה”ל והשב”כ.
ב-9 באוגוסט 2026 התקשורת הישראלית מדווחת כבר על 2,800 אנשים שנהרגו שהיו ברשימת NILI. כ-1,200 מהם נהרגו כבר במהלך הדיפת הפלישה ב-7 באוקטובר 2023.
וכאן חשוב מיד להבהיר את הגבול המוכח: זה לא אומר שעובדי NILI חיסלו בעצמם 2,800 אנשים. היחידה עצמה הוקמה כבר לאחר ההתקפה. עבודתה היא לזהות אדם, להוכיח את מעורבותו, למצוא אותו וליצור בסיס מודיעיני לפעולה הבאה. המכה הישירה ניתנת לרוב על ידי צה”ל וחיל האוויר הישראלי.
כלומר, נכון יותר לומר לא “NILI הרגה 2,800 טרוריסטים”, אלא: 2,800 אנשים מרשימת המשתתפים והמעורבים בפשעים של ישראל ב-7 באוקטובר כבר מתים.
«נצח ישראל לא ישקר»
הקיצור NILI — ניל”י — מפורש כ-נצח ישראל לא ישקר — “נצח ישראל לא ישקר”, ביטוי מספר שמואל א’, שניתן לתרגם בערך כ-“נצח ישראל לא ישקר”.
השם גם מתייחס לארגון המודיעין היהודי ההיסטורי NILI מתקופת מלחמת העולם הראשונה.
על הקמת המבנה החדש בשם זה דיווחה התקשורת הישראלית כבר באוקטובר 2023, ממש כמה שבועות לאחר הטבח.
המשימה הראשונית נראתה מאוד ספציפית: למצוא את אלו שנכנסו לישראל ב-7 באוקטובר, הרגו אנשים, השתתפו בחטיפות ולאחר מכן הצליחו לחזור לעזה.
מאוחר יותר הרשימה התרחבה.
היא כללה לא רק את המשתתפים הישירים בפלישה, אלא גם אנשים הקשורים לתכנון ההתקפה, להחזקת בני ערובה ולפשעים נגדם.
זה חשוב גם מסיבה נוספת. אי אפשר לזהות את NILI עם כל הקמפיין של ישראל נגד הנהגת חמאס.
מפקד חמאס יכול להיות מחוסל בגלל תפקידו הצבאי הנוכחי ללא קשר למה שעשה ב-7 באוקטובר. NILI פועלת עם לוגיקה אחרת: קשר אישי של אדם מסוים עם ההתקפה ב-7 באוקטובר והפשעים הבאים נגד החטופים.
הטרוריסטים עצמם השאירו לישראל בסיס ראיות עצום
לחקירת ה-7 באוקטובר יש מאפיין שלא היה כמעט במלחמות העבר.
חלק גדול מהראיות השאירו התוקפים עצמם.
הם צילמו את המתרחש בטלפונים וב-GoPro, צילמו את ההרוגים, תיעדו חטיפות, העלו סרטונים לרשתות החברתיות ושלחו חומרים לאנשים אחרים.
מה שהיה אמור להיות תעמולה והצגת “ניצחון”, הפך בסופו של דבר לארכיון מודיעיני עצום.
ישראל קיבלה אפשרות להשוות:
- פני אנשים בסרטונים ובתמונות;
- הקלטות מטלפונים ומצלמות;
- נתוני מכשירים ניידים;
- שיחות יירוט;
- עדויות עצורים;
- עדויות בני ערובה משוחררים;
- מידע סוכני שב”כ;
- מידע מודיעין צבאי;
- מסמכים וחומרים אלקטרוניים שנתפסו בעזה.
לפי התיאור שפורסם על עבודת NILI, נעשה שימוש גם במערכות זיהוי פנים ובכלי בינה מלאכותית, המאפשרים לאחד כמות עצומה של מידע מפוזר.
אבל המפתח כאן הוא לא הבינה המלאכותית עצמה.
אדם לא צריך להיכנס למערכת כזו רק כי האלגוריתם מצא פנים דומות.
יש להשוות מקורות שונים ולקבוע לא רק את הזהות, אלא גם את תפקידו של אדם מסוים ב-7 באוקטובר.
מה הוא עשה?
איפה הוא היה?
באיזו קבוצה הוא הגיע?
את מי הוא חטף?
האם השתתף ברציחות?
לאן חזר לאחר ההתקפה?
עם מי הוא שמר על קשר?
ורק לאחר מכן מתחילה החלק הבא של העבודה.
סרטון חטיפה יכול להוביל לאדם מסוים לאחר שנתיים
נאנווסטי כבר חזרו מספר פעמים לעדויות הווידאו של ה-7 באוקטובר.
במאי 2024 נאנווסטי פרסמו סרטון חטיפת משקיפות ישראליות מבסיס נחל-עוז. חלק מהצילומים הללו צולמו ישירות על ידי הטרוריסטים עצמם.
אז הם נתפסו בעיקר כעדות לפשע.
עכשיו מתגלה צד נוסף של הקלטות כאלה.
בסרטון יש פנים.
קולות.
בגדים.
נשק.
תחבורה.
משתתפים אחרים בקבוצה.
לפעמים — בית מסוים, כביש או קטע שטח.
כל זה מאפשר לחזור להקלטה לאחר חודשים לא רק כעדות למה שקרה, אלא גם כחומר מודיעיני.
מאוחר יותר נאנווסטי סיפרו על שחזור דוקומנטרי של אירועי ה-7 באוקטובר בסרטו של אנדריי צפלינקו “המזרח התיכון הקרוב מאוד”, שבו הקלטות עדים, חיילים והתוקפים עצמם השתלבו בתמונה כוללת של מה שקרה.
עכשיו ישראל עושה עם חלק מהעקבות הדיגיטליים הללו עוד דבר: מחזירה את האירוע מהמושג הקולקטיבי “התקפת חמאס” חזרה לאנשים מסוימים.
לא רק “מי תקף את ניר-עוז”.
אלא מי בדיוק נכנס לבית הזה.
מי היה ליד המכונית.
מי הוציא אדם.
מי ישב מאחורי ההגה.
מי החזיק נשק.
לאחר זיהוי הזהות מתחיל ההמתנה
למצוא שם זה לא מספיק.
המשימה הבאה היא לקבוע את מיקומו הנוכחי של האדם.
קציני NILI סיפרו לערוץ 12 עד כמה לפעמים המעקב הופך לפרטני.
המודיעין מגלה היכן האדם גר, עם מי הוא מתקשר, לאן הוא הולך להתפלל, מתי הוא מופיע במקומות מסוימים ואפילו באיזו שעה הוא יוצא לקניות.
וזה יכול להימשך חודשים.
למה לא להכות מיד לאחר הגילוי?
כי אישור מודיעיני של הזהות עדיין לא אומר אישור אוטומטי לשימוש בכוח.
נלקחים בחשבון מעמדו הנוכחי, האנשים הסובבים אותו, אפשרות הפעולה וההגבלות המשפטיות.
חלק מהמשתתפים בהתקפה כלל לא חוסלו — הם נעצרו.
לפי הנתונים שפורסמו ביולי 2026, כ-300 משתתפים משוערים בהתקפה ב-7 באוקטובר ואנשים הקשורים לפשעים נגד בני ערובה, היו במעצר ישראלי.
לכן הסכמה האמיתית של NILI מורכבת יותר מהביטוי “מצאו וחיסלו”:
זיהוי — בדיקת מעורבות — חיפוש — מעקב — הערכת אפשרות פעולה — מעצר או מכה.
משפחת ביבאס: שמות במקום סטטיסטיקה חסרת פנים
החלק החשוב ביותר בסיפור של NILI מתחיל במקום שבו נעלמות המספרים.
כי 2,800 זה סטטיסטיקה.
אבל עבור משפחת הנפטר לא קיים “משתתף בהתקפה מספר 1487”.
קיים אדם שנכנס לביתם.
או לקח ילד.
או הכניס בן ערובה למכונית.
אחד מהאנשים הללו היה אסעד אבו שריה, מנהיג “בריגדות המוג’אהדין”, קבוצה שפעלה בשיתוף עם חמאס.
לפי נתוני כוחות הביטחון הישראליים, הוא השתתף בפלישה לקיבוץ ניר-עוז והיה קשור לחטיפת בני משפחת ביבאס.
שירי ביבאס ושני בניה הקטנים אריאל וכפיר הפכו לאחד הסמלים המרכזיים של טרגדיית בני הערובה הישראליים.
אבו שריה חוסל במכה ישראלית בעיר עזה ב-7 ביוני 2025.
אדם נוסף — מוחמד חסן מוחמד עוואד. כוחות הביטחון הישראליים טענו שהוא פיקד על חטיפת שירי, כפיר ואריאל ביבאס, וככל הנראה היה מעורב ברציחתם.
הוא חוסל ב-4 באפריל 2025 בצפון רצועת עזה.
הניסוח “ככל הנראה” כאן עקרוני. כך תיארו כוחות הביטחון הישראליים את מידת המעורבות שנקבעה, ולכן אי אפשר להפוך אותה לטענה מוחלטת.
נמצא גם החוטף של ירדן ביבאס
בנפרד ישראל זיהתה את האדם שהשתתף בחטיפת אביהם של אריאל וכפיר — ירדן ביבאס.
הוא היה לוחם בזרוע הצבאית של חמאס ג’יהאד כמאל סאלם נג’אר.
הוא חוסל ב-10 באוגוסט 2025.
לאחר אישור מותו, ירדן ביבאס דיבר על “סגירת מעגל” חלקית.
תגובה זו מסבירה את מה שלפעמים הולך לאיבוד במונחים צבאיים.
עבור המדינה מדובר במטרה שחוסלה.
עבור המודיעין — בשורה סגורה בבסיס.
ועבור האדם שהלוחם הזה גרר לעזה, לחדשות הללו יש תוכן שונה לחלוטין.
נועה ארגמני ואבינתן אור
משתתף נוסף שהוקם ב-7 באוקטובר — אחמד אבראהים רג’אב שאר.
ישראל קישר אותו ישירות לחטיפת נועה ארגמני ואבינתן אור מפסטיבל נובה.
תמונות החטיפה של נועה הפכו לאחת התמונות המפורסמות ביותר ב-7 באוקטובר: הבחורה נלקחת על אופנוע, היא מושיטה ידיים לאבינתן, שמובילים לידו טרוריסטים.
אבל מאחורי הווידאו המפורסם בעולם הופיעו מאוחר יותר שמות ספציפיים.
השער הושמד במתקפה ישראלית ב-22 באוגוסט 2025. תפקידו אושר מאוחר יותר לאחר בדיקה מודיעינית נוספת.
וזה מראה היטב את עקרון NILI.
לא פשוט למצוא אדם הדומה לדמות מהווידאו.
אלא קודם לצבור מספיק מידע כדי לקשר שם ספציפי לאירוע ספציפי.
נחל עוז: החיפוש נמשך גם לאחר חטיפת המשקיפות
עם בסיס נחל עוז קשור עוד דמות — חית’ם חזם חיג’אזי רג’אב.
הצבא הישראלי קבע את השתתפותו במתקפה על הבסיס, שם נהרגו ונחטפו חיילים, כולל המשקיפות.
הוא חוסל זמן קצר לפני כניסת הפסקת האש לתוקף בינואר 2025.
וכאן עולה קשר חשוב במיוחד עם אותם סרטונים שישראל קיבלה לאחר 7 באוקטובר.
לקרובי המשפחה התמונות היו הוכחה למה שקרה עם בנותיהם.
לחברה — עדות לטבח.
למודיעין — גם הזדמנות לאחר זמן לזהות אנשים שהיו ליד השבויות ברגע מסוים.
ענבר חיימן והאדם שצילם בעצמו את הרציחות
עוד דוגמה — ג’לאל קראן.
לפי נתוני צה”ל והשב”כ, הוא השתתף ברצח ענבר חיימן, שנחטפה מפסטיבל נובה.
בנוסף, הצבא הישראלי הצהיר כי קראן הרג עוד שני אזרחים ישראלים, צילם את המתרחש והפיץ את ההקלטות באינטרנט.
כלומר, האדם למעשה יצר חלק מהבסיס הראייתי של השתתפותו.
קראן חוסל בשנת 2025.
וזה, אולי, אחד הדוגמאות הבולטות ביותר לכל הלוגיקה של NILI: תמונת הפשע לא נעלמה בזרם הרשתות החברתיות. היא נשמרה, נחקרה, נקשרה לאדם ספציפי — והמשיכו לחפש את האדם הזה גם לאחר שהקרבות הישירים של 7 באוקטובר הסתיימו מזמן.
אפילו גופות החיילים ההרוגים — חקירות נפרדות
NILI עוסקת לא רק באירועים עם אזרחים.
חוסאם שפעי, לוחם גדוד חמאס “חאן יונס המזרחי”, השתתף בפלישה לישראל ולפי נתוני צה”ל, היה מעורב בחטיפת גופות החיילים ההרוגים — מפקד חטיבת הדרום של אוגדת עזה, אלוף משנה אסף חממי, סמל בכיר תומר אחימס וסמל קיריל ברודסקי.
שפעי חוסל במתקפה ישראלית ב-14 ביולי 2026.
וכאן יש עוד פרט חשוב.
צה”ל ציין כי שפעי המשיך בפעילות טרור גם לאחר 7 באוקטובר והיווה איום על חיילי ישראל.
כלומר, ההשתתפות במתקפה של 2023 אפשרה לזהות אותו כדמות, אך ההחלטה על המתקפה קשורה גם לפעילותו לאחר מכן.
לדיוק, ההבדל הזה עקרוני.
בהתחלה היו 2,561. חודש לאחר מכן — כבר 2,800
המספר משתנה יחד עם העבודה המתמשכת.
עוד ב-10 ביולי 2026 דיווחו התקשורת הישראלית על 2,561 משתתפים הרוגים במתקפה.
כמה ימים לאחר מכן הופיעו נתונים על יותר מ-2,700 הרוגים וכ-300 עצורים.
וב-9 באוגוסט 2026 הגילוי האחרון על עבודת NILI נקב ב-2,800 אנשים מהרשימה.
לכן המספר 2,561, שהיה עד לא מזמן רלוונטי, היום כבר מהווה שלב של המבצע הזה, ולא התוצאה הנוכחית שלו.
מספר מדויק של אנשים שנותרו בחיים ונמצאים במעקב לא ניתן לפרסם כרגע.
ידוע דבר אחר.
הרשימה לא סגורה.
והעבודה נמשכת.
«טיפול בנפש»
למערכת הזו יש עוד צד, שלא ניתן לתאר רק בשפת המודיעין.
במקרים מסוימים לאחר חיסול אדם שהשתתף בחטיפה או ברצח, מדווחים על כך לקרובי המשפחה של ההרוג או לשבוי לשעבר.
The Wall Street Journal תיאר את הביטוי המשמש בהקשר זה, שניתן לתרגם כ-«טיפול בנפש».
אין להפוך אותו למונח רשמי לכל מבצע NILI — אין אישור פומבי לקיומה של פרוצדורה כזו.
אבל הלוגיקה עצמה מובנת.
לא ניתן להחזיר לאדם ילד, אישה, בעל או הורים שנרצחו.
לא ניתן למחוק חודשים של שבי.
אבל ניתן לדווח: האדם שהצליחו לזהות כמעורב בפשע הספציפי הזה, נמצא.
הוא לא יוכל לחזור על כך עם משפחה אחרת.
למה סיפור NILI חשוב יותר מהמספר 2,800
לנאנובוסטי — חדשות ישראל העיקר בסיפור הזה הוא לא מספר התקיפות האוויריות ואפילו לא המספר 2,800.
העיקר הוא שינוי עקרון האחריות.
7 באוקטובר יכול היה להישאר בהיסטוריה תחת מילים כלליות: «טרוריסטים של חמאס פלשו לישראל».
אבל הניסוח הכללי מוחק את האדם הפרטי.
מי בדיוק חטף את ירדן ביבאס?
מי היה ליד שירי והילדים?
מי תפס את נועה ארגמני?
מי היה בבסיס נחל עוז?
מי צילם את רצח הישראלים ואז העלה את הווידאו הזה?
ישראל מנסה לתת תשובה אישית לשאלות האלה.
הטכנולוגיות הפכו את מה שהיה כמעט בלתי אפשרי לפני כמה עשורים לאפשרי: לחזור לאחר שנים לכמה שניות של וידאו, לזהות פנים, לקשר אותם לנתוני טלפון, עדויות של אנשים אחרים ומידע מודיעיני, ואז למצוא את האדם הזה במקום אחר.
בזה טמון הסיפור האמיתי של NILI.
לא יחידת נקמה מיתולוגית.
לא אדם עם אקדח שנוסע לפי רשימת שמות.
אלא מערכת זיכרון, זיהוי וחיפוש עצומה, שבה תמונה מהטלפון, קול, מספר, פנים או עדות של שבוי משוחרר יכולים להתחבר לשם אחד תוך שנתיים.
נכון ל-9 באוגוסט 2026 ישנם כ-2,800 שמות, שאחריהם ניתן כבר לסמן בבסיס את המוות.
אבל הבסיס עדיין לא סגור.
ולפי איך שישראל בנתה את העבודה הזו לאחר 7 באוקטובר, שינוי השנה הקלנדרית לא מסיים בה דבר.
אירועי אותו בוקר ממשיכים להתפרק ממש לפי אנשים.
לפי פנים.
לפי שמות.
ולפי מה שכל אחד מהם עשה ב-7 באוקטובר.