האופוזיציה התייצבה לצד צה”ל: בישראל התאחדו נגד “חסינות” למשתמטים חרדים

מנהיגי המפלגות האופוזיציוניות הגדולות בישראל פרסמו הצהרה משותפת נדירה נגד הצעת חוק שנועדה לעצור מעצרים והעמדה לדין פלילי של עשרות אלפי תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות צבאי. הרמטכ”ל אייל זמיר הזהיר: היוזמה מנוגדת לצרכי הצבא, מגבירה את אי השוויון ועלולה לפלג את החיילים במהלך המלחמה המתמשכת.

בישראל המחלוקת על גיוס גברים חרדים עברה מתחום המשא ומתן הקואליציוני לעימות ישיר בין ההנהגה הפוליטית של המדינה לפיקוד צה”ל.

13 ביולי 2026 יאיר לפיד, נפתלי בנט, גדי איזנקוט, אביגדור ליברמן, יאיר גולן, חילי טרופר ותנועת המילואים של יועז הנדל פרסמו פנייה משותפת לחברי הכנסת של הקואליציה השלטת.

הם דרשו לא לתמוך בחוק זמני שחוסם למעשה את יישום חוק שירות החובה על עשרות אלפי חרדים.

האופוזיציה הדגישה שההצבעה מתקיימת לא בזמן שלום, אלא על רקע מלחמה רב-ממדית מתמשכת ומחסור חמור בחיילים.

«אנו קוראים לחברי הכנסת של הקואליציה לגלות אחריות ולא להצביע בעד החוק שיגרום נזק חמור לצה”ל בזמן מלחמה, בניגוד לאזהרה הברורה של הרמטכ”ל», נאמר בהצהרה.

מחברי הפנייה הזהירו שהפוליטיקאים שתמכו ביוזמה «יישאו לנצח את חרפת ההצבעה הזו» בעיני אזרחי ישראל המשרתים בצבא, יוצאים לאימוני מילואים ועובדים.

מי התאחד נגד החוק

ההצהרה המשותפת הפכה לדוגמה נדירה לעמדה מתואמת של כמעט כל מחנה האופוזיציה.

חתמו עליה:

1. יאיר לפיד — מנהיג האופוזיציה הפרלמנטרית ויושב ראש מפלגת «יש עתיד»;
2. נפתלי בנט — ראש ממשלת ישראל לשעבר ומנהיג תנועת «ביחד»;
3. גדי איזנקוט — רמטכ”ל צה”ל לשעבר ויושב ראש מפלגת «ישר!»;
4. אביגדור ליברמן — מנהיג מפלגת «ישראל ביתנו»;
5. יאיר גולן — סגן רמטכ”ל לשעבר ויושב ראש מפלגת «הדמוקרטים»;
6. חילי טרופר — חבר כנסת מהאופוזיציה, לשעבר נציג המחנה הפוליטי של בני גנץ;
7. תנועת המילואים של יועז הנדל.

בהצהרה המשותפת לא הייתה חתימה של מפלגת בני גנץ «כחול-לבן». גנץ עצמו יצא בנפרד נגד חוק היסוד הקשור ליוזמה זו.

הוא הצהיר שלימוד התורה הוא חלק חשוב מהמורשת היהודית, אך המדינה חייבת להגן גם על ערך השירות הצבאי. לדבריו, לא יכולות להיות זכויות ללא אחריות, והגנת המדינה לא צריכה להיות מוטלת רק על חלק אחד מהאוכלוסייה.

מה בדיוק מציעה הקואליציה

הצעת החוק מעוצבת רשמית כתיקון זמני לחוק שירות הביטחון.

חשוב להבין: המסמך לא משחרר רשמית את תלמידי הישיבות מחובת השירות ולא מעניק להם דחייה חוקית.

במקום זאת, הוא שולל מהמדינה את הכלים העיקריים לאכיפת חובה זו.

החוק קובע כי לגבי תלמידי ישיבות העומדים בתנאיו לא ניתן יהיה:

• להתחיל מעצרים;
• לערוך חקירות;
• לנקוט צעדי אכיפה של צווים לגיוס;
• לפתוח תיקים פליליים חדשים;
• להמשיך בהליכים פליליים שכבר נפתחו.

החסינות אמורה להינתן לעשרות אלפי חרדים שקיבלו צווים אך לא התייצבו לשירות. באופן רשמי, המצב הזמני אמור לפעול עד 30 בנובמבר 2026.

עם זאת, בשל הבחירות הקרובות והכללים להארכת חוקים זמניים, פעולתו האמיתית עשויה להימשך לפחות שבעה חודשים. אייל זמיר גם ציין במכתבו כי המועד כנראה יוארך לאחר תחילת תקופת הבחירות.

במילים אחרות, נוצרת קונסטרוקציה משפטית יוצאת דופן: אדם נשאר מחויב להתייצב בצה”ל, אך המדינה נאסרת לעצור ולרדוף אותו על סירוב למלא חובה זו.

זו הסיבה שהמתנגדים ליוזמה מכנים אותה לא הסדר זמני, אלא חוק ההשתמטות משירות או חנינה למשתמטים.

כיצד יקבעו מי זכאי לחסינות

ההגנה מפני רדיפה אמורה להינתן לגברים הרשומים רשמית כתלמידי ישיבות מוכרות.

לשם כך יהיה צורך להגיש הצהרות כי האדם:

• באמת לומד בישיבה או כולל;
• עוסק בלימוד תורה בין 40 ל-45 שעות בשבוע;
• לא עוסק בעבודה או פעילות מקצועית אחרת;
• קיבל אישור מראש המוסד הדתי שלו.

במקביל, הצעת החוק מחלישה את האפשרות להעניש כלכלית את ראשי הישיבות ועובדיהם על הצהרות שקריות על מעמד התלמידים. יועצים משפטיים הזהירו כי שליטה אמיתית על עשרות אלפי הצהרות תהיה כמעט בלתי אפשרית.

החלק השנוי ביותר במחלוקת של החוק קובע הקמת ועדה מיוחדת של שלושה קצינים בכירים בצה”ל.

הם אמורים לבדוק את מסמכי תלמידי הישיבות ולהחליט אם המבקש עומד בקריטריונים להגנה מפני מעצר והעמדה לדין פלילי.

במהות, מציעים לקציני הצבא לאשר בחתימתם שאדם מסוים, שלא מילא פקודה להתייצב לשירות, לא יירדף זמנית.

אייל זמיר: החוק מנוגד לצרכי הצבא

12 ביולי 2026 הרמטכ”ל רב-אלוף אייל זמיר שלח מכתב חריף במיוחד לשלושה נמענים:

1. ראש הממשלה בנימין נתניהו;
2. שר הביטחון ישראל כץ;
3. יושב ראש ועדת הכנסת לענייני חוץ וביטחון בועז ביסמוט.

זמיר הדגיש שהחוק מקודם בעיצומה של מלחמה רב-ממדית, כאשר המחסור בכוח אדם כבר משפיע ישירות על יכולת צה”ל לבצע משימות מבצעיות.

לדבריו, התוכנית המוצעת לא תביא לצבא אנשים נוספים. להיפך, היא תיצור תמריץ להתעלם מצווים, שכן המועמדים לגיוס יבינו שעל אי התייצבות לא מאיימים עליהם מעצר והעמדה לדין פלילי.

«הצעת החוק לא תואמת את צרכי צה”ל — זה ברור וחד משמעי», הזהיר הרמטכ”ל.

זמיר ציין שלוש בעיות עיקריות.

פגיעה באמון החיילים

צה”ל מרחיב במקביל את גיוס המילואים, שוקל להאריך את תקופות השירות ומנסה לנצל את כל המשאבים האנושיים הזמינים.

במצב כזה, סבור זמיר, המערכת הצבאית לא יכולה לדרוש מאזרחים ישראלים מסוימים מסירות חסרת תקדים ובמקביל להעניק הגנה המונית מפני רדיפה לאחרים.

לפי אזהרתו, זה ייצור קרע עמוק בקרב החיילים הנושאים את עיקר הנטל של המלחמה כבר כשנתיים וחצי, ויגדיל עוד יותר את אי השוויון.

לצבא אין סמכויות ומומחיות

הרמטכ”ל הדגיש כי לקציני צה”ל אין את הכלים הנדרשים לבדוק אם אדם באמת לומד את מספר השעות הנדרש, לא עובד ועומד בקריטריונים הפנימיים של המוסד הדתי.

עבודה כזו היא מנהלית ומשפטית, ולא צבאית.

לכן, שילוב קצינים בהליך אינו מוצדק מקצועית ורק מנסה להעביר את האחריות הפוליטית לצבא.

הסחת דעת המפקדים בזמן מלחמה

הקמת ועדות חדשות, בדיקת אלפי הצהרות והשתתפות בתהליך פוליטי נפיץ ידרשו קצינים, זמן ומשאבים ניהוליים.

זמיר הזהיר כי בתנאי הלחימה המתמשכים זה יהווה נטל ארגוני כבד ויסיח את דעת הפיקוד ממשימות מבצעיות.

הוא דרש לפחות להוציא מהחוק את הסעיף המחייב את קציני הצבא להשתתף בהענקת החסינות.

צה”ל זקוק ל-12 אלף חיילים

העימות סביב החוק מתרחש על רקע עומס כוח אדם חסר תקדים.

על פי הערכות, כ-80 אלף גברים חרדים בגילאי 18 עד 24 כפופים לגיוס, אך לא התגייסו לשירות.

במקביל, צה”ל מצהיר כי הוא זקוק בדחיפות לכ-12 אלף חיילים נוספים לביצוע המשימות הנוכחיות בחזיתות שונות. חלק ניכר מהאנשים החדשים נדרשים ליחידות קרביות.

זמיר הזהיר בעבר את חברי הממשלה כי ללא פתרון למשבר כוח האדם, הצבא מסתכן ב”קריסה פנימית”.

בטקס במכללה לביטחון לאומי הוא הצהיר כי יש להגדיל משמעותית את מספר החיילים בצה”ל: הצבא חייב לבצע את כל המשימות המוטלות עליו, ולכן הוא זקוק לנציגים מכל חלקי החברה הישראלית.

לחדשות — חדשות ישראל חשוב להבהיר: הדיון כבר לא מתמצה במחלוקת בין אזרחים חילוניים לדתיים.

מדובר במספר הלוחמים בפועל, משך שירות המילואים, כוננות היחידות והאמון של אלה שכבר נושאים בנטל הצבאי.

מה השיב בועז ביסמוט

יושב ראש ועדת הכנסת לענייני חוץ וביטחון בועז ביסמוט דחה את הביקורת של הרמטכ”ל.

הוא הצהיר שנציגי הצבא השתתפו בדיונים במשך שלושה שבועות ויכלו להציג את התנגדויותיהם מוקדם יותר. זמן פרסום מכתבו של זמיר כינה ביסמוט חשוד, וציין שהמסמך הופיע כבר לאחר אישור הצעת החוק בוועדה.

יושב ראש הוועדה גם טוען כי מעצרי תלמידי ישיבות לא מובילים לגיוסם בפועל. לדבריו, נציגי צה”ל לא הצליחו להביא דוגמה שבה מעצר משתמט הסתיים בגיוסו.

עם זאת, דיווחים מהישיבות מראים כי קצינים הזהירו שוב ושוב את חברי הכנסת: היוזמה אינה עונה על צרכי כוח האדם של הצבא.

עמדת המפלגות החרדיות היא כי מעצרים מגבירים את העימות עם הקהילה ומפחיתים לכאורה את נכונותם של צעירים חרדים להתגייס מרצון.

הביקורתיים משיבים כי במשך שנתיים המדינה ממילא ביצעה מעט מאוד מעצרים פעילים.

לאחר החלטת בית המשפט העליון ב-2024 נשלחו לגברים חרדים יותר מ-79 אלף צווים לגיוס, אך לצבא התגייסו כ-2100 איש. מינואר 2025 עד ינואר 2026 המשטרה ביצעה רק 17 מעצרים פעילים של חרדים על השתמטות משירות.

לכן, הטענה כי דווקא מעצרים המוניים מונעים גיוס נראית שנויה במחלוקת: מעצרים המוניים למעשה לא היו.

היועצים המשפטיים הזהירו מפני אפליה

לפני קידום הצעת החוק, היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון הזהירה כי המסמך מפר את עקרון השוויון בפני החוק.

קבוצה מסוימת של אזרחים מקבלת הגנה מפני מעצר והעמדה לדין פלילי על אי מילוי חובה, שממשיכה לחול על השאר.

היועצת המשפטית של הכנסת סגית אפיק גם כינתה את תהליך החקיקה עצמו בלתי לגיטימי.

הקואליציה השתמשה בהצעת חוק ישנה שכבר עברה קריאה ראשונה, ואז מחקה ממנה את רוב התוכן המקורי והפכה אלמנט קטן במסמך למטרתו העיקרית.

שיטה כזו לקידום החוק עשויה להוות עילה נפרדת לביטולו על ידי בית המשפט העליון לצדק.

במקביל כבר התקבל חוק יסוד על לימוד התורה

חוק השעיית המעצרים הוא רק חלק אחד מתוכנית קואליציונית רחבה יותר.

בערב 13 ביולי 2026 הכנסת כבר אישרה סופית את חוק היסוד המכריז על לימוד התורה כ”ערך יסוד של מורשת העם היהודי ומדינת ישראל”.

על המסמך הצביעו 63 חברי כנסת, נגד — 52. הדיון והפיליבסטר האופוזיציוני נמשכו כעשר שעות.

מהגרסה הסופית הוסר הסעיף שהשווה ישירות את לימוד התורה לשירות צבאי. עם זאת, המבקרים סבורים שהחוק יוצר בסיס חוקתי להגנה נוספת על אי גיוס המוני של תלמידי ישיבות.

חברי הכנסת של «הליכוד» יולי אדלשטיין ודן אילוז הצביעו נגד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר מההצבעה הסופית. גדי איזנקוט כינה את היעדרותו פחדנות והצהיר שהחוק החדש יהפוך לכתם נוסף שלא יימחה על פעילות הממשלה.

התנועה לאיכות השלטון פנתה מיד לבית המשפט העליון, בטענה שהקואליציה מנסה להפוך את ההשתמטות משירות לערך מוגן חוקתית.

הארגון הזהיר כי חוק היסוד והאיסור הזמני על מעצרים יחד מהווים למעשה חוק לשחרור מגיוס, שהועבר “דרך הדלת האחורית”.

עסקה פוליטית לפני הבחירות

קידום היוזמות מתרחש בשבוע האחרון של עבודת הכנסת לפני פיזורה והבחירות שנקבעו ל-27 באוקטובר 2026.

המפלגות החרדיות ש”ס ו”יהדות התורה” דורשות לעצור את רדיפת תלמידי הישיבות ולעגן את מעמדו המיוחד של לימוד התורה.

בתמורה הם תומכים בחוקים החשובים לבנימין נתניהו, כולל שינוי סדר יצירת הוועדה לחקירת הכישלון של 7 באוקטובר 2023 והחלשת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה.

על רקע זה, הוויכוח על הגיוס הפך לחלק מעסקה פוליטית גדולה.

הקואליציה שואפת לשמור על תמיכת המפלגות החרדיות, והחרדים מקבלים חוקים שיכולים להחליש את השלכות החלטות בית המשפט העליון ולעצור את הכפייה לשירות שהחלה.

החוק עדיין לא התקבל סופית

נכון ל-14 ביולי 2026 התיקון הזמני על חסינות לתלמידי ישיבות אושר על ידי ועדת הכנסת לענייני חוץ וביטחון והועבר למליאה לקריאה שנייה ושלישית.

המחוקקים כבר החלו לדון בו, אך בעת הכנת החומר התוצאה הסופית של ההצבעה עדיין לא פורסמה רשמית.

לכן, לא נכון לטעון שהחסינות כבר נכנסה לתוקף.

רק חוק יסוד נפרד על לימוד התורה כבר התקבל. החוק שעוצר מעצרים, חקירות והליכים פליליים נגד תלמידי ישיבות המשתמטים עדיין עובר את השלב הפרלמנטרי הסופי.

הוויכוח כבר לא רק על החרדים

לימוד התורה נשאר ערך מרכזי של העם היהודי, וההכרה בתפקיד זה כשלעצמה אינה מעוררת מחלוקת אצל רוב המשתתפים בדיון.

הקונפליקט מתחיל במקום שבו המדינה דורשת מחלק אחד של החברה לשרת שנים בצבא הסדיר ובמילואים, בעוד לחלק אחר היא מעניקה הגנה מעשית מפני מילוי אותה חובה.

בדיוק בגלל זה התנגדו לחוק לא רק פוליטיקאים, אלא גם הרמטכ”ל המכהן, ראשי צה”ל לשעבר, מילואימניקים ויועצים משפטיים של הכנסת.

נאנווסטי — חדשות ישראל רואה בסיפור זה בראש ובראשונה שאלה של ביטחון לאומי ושוויון באחריות.

צה”ל מצהיר כי חסרים לו אלפי חיילים. המילואימניקים משרתים מאות ימים. משפחות החיילים נושאות בעומס הולך וגובר.

בשלב זה הכנסת דנה לא כיצד להביא קבוצות אזרחים נוספות לצבא, אלא כיצד לאסור על המדינה לרדוף עשרות אלפי אנשים שכבר התעלמו מהזימונים.

בדיוק זה הפך את הצעת החוק לנקודת איחוד של האופוזיציה ולסיבה לאחת ההצהרות הציבוריות החריפות ביותר של הרמטכ”ל נגד יוזמת הממשלה הנוכחית.