רוסיה קידמה את ‘המכון הישראלי’: מה OpenAI מצאה מאחורי השלט של IBI

מפעילים רוסים דרך ChatGPT קידמו את מכון בורק הבינלאומי, שהציג את עצמו כמבנה מחקרי מישראל. הבדיקה הובילה לעבודות אקדמיות גנובות, אנשים בישראל, חשבון בנק ותוכנית רוסית ישנה להקים כאן מכון חשיבה משלהם.

מחבר: ויקטוריה קצמן

ישראל, 26 באוגוסט 2026. OpenAI חסמה ב-25 באוגוסט קבוצת חשבונות ChatGPT, שלפי הערכת החברה, נוהלו בסבירות גבוהה מרוסיה. חשבונות אלו שימשו לקידום מכון בורק הבינלאומי – IBI, מבנה שהציג את עצמו כקהילה מומחית מישראל. המפעילים כתבו בקשות ברוסית, התחברו דרך VPN וביקשו מ-ChatGPT להסיר מהטקסטים באנגלית סימנים למקור רוסי.

לסיפור הזה כבר מופיעות נוסחאות חיפוש שונות – “תעמולה רוסית בישראל”, “מכון בורק הבינלאומי ישראל”, “IBI ודור מוריה”, “רשת רוסית דרך ChatGPT”. עדיין אי אפשר לאחד אותם להאשמה אחת. OpenAI מתארת את המקור הרוסי של המפעילים; עקבות ישראליים אמיתיים של IBI נמצאו בנפרד; והקשר של אנשים מסוימים בישראל עם המפעילים הרוסים לא הוקם בפומבי. דווקא בגבולות אלו הסיפור הופך למעניין יותר מסיפור רגיל על תעמולה.

בהתחלה שמתי לב ל-ChatGPT, אבל לאחר קריאת הדוח של OpenAI העובדה החשובה ביותר הייתה אחרת. האינטליגנציה המלאכותית שימשה בעיקר להפצת קישורים והודעות ב-X, Facebook, LinkedIn, Substack ו-Telegram. OpenAI מדגישה שהמודלים שלה לא יצרו את המאמרים באתר IBI עצמו. שם נמצאה טכנולוגיה אחרת.

עבור נאנווסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency ההבדל הזה עקרוני: מדובר לא רק ביצירת פוסטים תעמולתיים. מישהו קודם אסף מקור שהיה צריך להיראות משכנע מספיק כדי שאפשר יהיה להפנות אליו כאל פלטפורמה מומחית ישראלית.

34 מתוך 36 העבודות התבררו כגנובות

אתר IBI נרשם בפברואר 2025. עד קיץ 2026 הוא כבר נראה כמו מרכז אנליטי בינלאומי רגיל: מחקרים, מומחים, סקירות מדינות, מדד משלו, כתובת בישראל.

OpenAI לקחה לבדיקה 36 עבודות שפורסמו באתר, הקשורות למומחים המוצהרים של המכון. הן יצאו מספטמבר 2025 עד מאי 2026.

34 מתוך 36 הועתקו ממקורות אחרים.

ולפעמים לא רק המקור השתנה.

החומר על המסדרון הכלכלי סין-פקיסטן ב-IBI תוארך ל-28 בדצמבר 2025 ויוחס לפרופסור מאוניברסיטת נוטינגהאם Katharine Adeney. OpenAI מצאה את המקור ב-Cambridge University Press: הוא נכתב על ידי פרופסור כבוד מאוניברסיטת ברדפורד Yunas Samad, והפרסום יצא כבר ב-7 ביולי 2025.

עם מדיניות ההגירה זה היה עוד יותר מוזר. את הפרסום האמיתי של מכון מדיניות ההגירה כתבו Meghan Benton, Natalia Banulescu-Bogdan ו-Kate Hooper. באתר IBI היא נקשרה ל-Kate Howell והשתמשו בתמונה של חוקרת אוסטרלית אמיתית.

רק שהתחום שלה הוא כימיה של מזון.

שיטה כזו למילוי האתר מסבירה הרבה. מאמרים מדעיים אמיתיים כבר יש להם שפה מקצועית, טיעונים ומבנה. במבט שטחי על עשרות פרסומים, המבקר רואה את היקף המכון הפועל. לבדוק את מקור כל עבודה יהיו בודדים.

אבל בהעתקה המונית נשארות טעויות.

במאמר באנגלית על גרמניה נמצא הביטוי “Svetofor coalition”. באנגלית את הקואליציה הגרמנית של הסוציאל-דמוקרטים, הירוקים והליברלים מכנים traffic-light coalition, בגרמנית – Ampelkoalition. “Svetofor” נראה כמו תעתיק של המילה “רמזור”. OpenAI רואה בה כנראה עקבה של תרגום מכונה משפה סלאבית.

עצם ה”svetofor” האחד לא קובע דבר. במקרה זה הוא נמצא ליד מפעילים שעבדו עם ChatGPT ברוסית וביקשו במיוחד להסתיר את מקורם.

רוסיה קיבלה את המקום הרביעי

הפרסומים המועתקים יכלו ליצור היקף, אבל ל-IBI היה גם מוצר משלו – Burke Sovereignty Index.

הוא מדד כביכול את “הריבונות האמיתית” של המדינות.

בדירוג שהתקבל רוסיה תפסה את המקום הרביעי. צרפת הייתה במקום ה-19, גרמניה – במקום ה-21.

סקירות המדינות מראות היטב מה משמעות המילה “ריבונות” במערכת זו. את מערב אירופה המחברים הציגו באופן קבוע כתלויה בבנקים, תאגידים, ארצות הברית ומרכזי מדיניות חיצוניים. גרמניה, למשל, הואשמה בתלות צבאית בבסיסים אמריקאיים.

ואז הסתכלתי מה IBI כתב על רוסיה עצמה.

בפרופיל הרוסי הגדול לא הייתה מלחמה, שרוסיה החלה נגד אוקראינה בפברואר 2022. לניתוח ריבונות המדינה קשה לקרוא לזה פרט שולי: המלחמה שינתה את תקציב רוסיה, הסחר החיצוני, הייצור הצבאי, היחסים עם המערב, משטר הסנקציות והפוליטיקה הפנימית. Le Monde שם לב במיוחד להיעדרות זו.

נוצרת אסימטריה מוזרה. את התלות האירופית המדד מדד בקפידה רבה. המלחמה של רוסיה נגד מדינה שכנה כמעט נפלה מהערכת רוסיה עצמה.

עם זאת, אי אפשר להפריז בהיקף הרשת.

OpenAI כותבת שהפרסומים הרגילים קיבלו מעט צפיות, והחשבונות הרשמיים של IBI – מעט עוקבים. ערוצי הטלגרם הקשורים נראו טוב יותר: בדרך כלל היו להם כ-10–20 אלף עוקבים. לפי הערכת OpenAI, המבצע היה בחלק התחתון של הקטגוריה השלישית של Brookings Breakout Scale – הוא עבד בכמה פלטפורמות, אבל פריצה גדולה לקהל אמיתי עדיין לא התרחשה.

וכאן ההיקף הקטן מפסיק להיות מספר מרגיע.

עד קיץ 2026 הפרויקט היה קיים בערך שנה וחצי. הוא עדיין יכול היה להיות בשלב צבירת המוניטין.

בישראל נמצאו אנשים וחשבון בנק

את המקום הזה בדקתי מחדש בנפרד, כי כאן קל להפוך חקירה להאשמה בלתי מבוססת.

IBI היה הרבה פחות וירטואלי ממה שאפשר להחליט אחרי הסיפור עם המאמרים הגנובים.

Le Monde קבע שהארגון הציע להעביר תרומות ל-חשבון בנק בישראל. כמה אנשים שהציגו את עצמם כחוקרי IBI או קידמו את Sovereignty Index שלו, אכן חיים בישראל. הפרסום גם מציין נסיבות כלליות: הם נולדו או גדלו ברוסיה.

OpenAI מצאה עקבות משלה של אנשים אמיתיים מישראל, שהציגו את IBI בעת הגשת פרסומים או בכנסים.

אבל בהמשך הדוח מופיעה משפט, שללאו אי אפשר היה לפרסם את המאמר הזה: OpenAI לא הצליחה לקבוע את אופי הקשרים של האנשים האלה עם IBI והמפעילים הרוסים של ChatGPT.

כלומר, ניהול החשבונות הרוסי מאושר על ידי חקירה טכנית של החברה.

ל-IBI היו עקבות אמיתיים בישראל.

בין שתי הנקודות הללו נשאר קטע לא ממולא.

והוא הופך לעוד יותר בולט לאחר הופעת השם דור מוריה.

דור מוריה – ארגון ישראלי אמיתי. מה בדיוק תואם איתו

דור מוריה – עמותה רשומה בישראל, כלומר עמותה – עמותה. עבור הקורא הישראלי זה הבדל משמעותי: מדובר כבר לא באתר אנונימי, שפשוט כתב בעמוד הקשר את המילה ישראל.

לפי נתוני Le Monde, כמה אנשים שהשתתפו בפעילות IBI, השתתפו בעבר באירועים של דור מוריה – ארגון שעובד עם ישראלים דוברי רוסית.

יש עוד עקבה.

Le Monde כותב שחשבון הבנק של דור מוריה נראה תואם לחשבון שבו השתמש IBI. לא IBI ולא דור מוריה ענו על שאלות הפרסום הצרפתי.

כאן מסתיימת החלק ההוכחתי.

מהתאמת החשבון והצטלבות האנשים אי אפשר להסיק שדור מוריה ניהלה את המבצע הרוסי, קיבלה משימות ממוסקבה או בכלל ידעה איך IBI קידמו משתמשי ChatGPT רוסים.

נתונים כאלה כרגע אין.

אבל עולה שורה של שאלות הרבה יותר צרות, שעליהן החקירות שפורסמו עדיין לא נותנות תשובה: למי שייך החשבון מבחינה משפטית, מדוע IBI ציין אותו, איזו מבנה קיבלה תרומות, מי היה אחראי על עבודת המכון בישראל והיכן עברה הגבול בין הפעילות הישראלית האמיתית לחלק הרוסי של הקידום.

דווקא היעדר התשובות כאן חשוב יותר מתווית רועשת.

המסמך על “מכון חשיבה בישראל” התקיים עוד לפני הסיפור הזה

המסמך הבא לא מוכיח את מקור IBI. אבל לאחריו קשה להתעלם מהתאמת המבנה.

בחומרים של Social Design Agency – SDA הרוסית, שהפכו לציבוריים לאחר דליפה, נדון יצירת “NGO/institute/think tank in Israel” – עמותה, מכון או מרכז אנליטי בישראל.

הוצע אפילו מי צריך לעמוד על החזית: אזרחים ישראלים עם השכלה פוליטית. לאחר יצירת מרכז כזה הוא יכול היה להפיץ את תוצאות מחקריו דרך כלי תקשורת מערביים גדולים.

עבור הקורא הישראלי SDA צריך לפענח.

Social Design Agency – “סוכנות לעיצוב חברתי” מוסקבאית, מבנה שמופיע בחקירות של מבצעי השפעה רוסיים. ב-20 במרץ 2024 משרד האוצר של ארצות הברית הטיל סנקציות על מייסד SDA איליה גמבשידזה, וכן על אנשים וחברות קשורים. משרד האוצר האמריקאי הודיע ש-SDA השתתפה במבצע השפעה זר ממושך בהוראת ממשלת רוסיה.

ובכל זאת כאן שוב אי אפשר לחבר את הנקודות בקו עבה.

נכון ל-26 באוגוסט 2026 לא הוקמה קשר ישיר בין IBI ל-SDA. Le Monde מציין זאת במפורש.

יש רעיון שתואר במסמכים ליצור מבנה דומה בישראל.

מאוחר יותר הופיע IBI עם עקבות ישראליים אמיתיים.

הוא קודם על ידי מפעילים רוסים.

שלושת העובדות הללו מתקיימות יחד. הרביעית – הוכחה ש-SDA יצרה את IBI – עדיין אין.

ישראל כבר הייתה מטרה של רשת רוסית אחרת

יש סיבה לכך שאי אפשר לראות את סיפור IBI בישראל בנפרד.

לאחר הטבח ב-7 באוקטובר 2023, הקמפיין הרוסי Doppelgänger הגביר את העבודה נגד הקהל הישראלי. על כך כתב במאי 2024 המכון הישראלי למחקרי ביטחון לאומי – INSS.

Doppelgänger נבנה ממש על “כפילים”: דפים מזויפים מחקים כלי תקשורת אמיתיים, ולאחר מכן הקישורים מופצים דרך רשת חשבונות לא אותנטיים.

INSS ציין שהקמפיין הרוסי נגד ישראל ניסה בתחילה בעיקר להוריד את התמיכה באוקראינה, ולאחר ה-7 באוקטובר החל להשתמש יותר בנושאים פנימיים ישראליים. החוקרים ראו בכך שינוי ביחס הרוסי לישראל וסיכון נפרד למדינה.

IBI בנוי אחרת.

לזייף דף של כלי תקשורת ישראלי ידוע אפשר במהירות. אבל הוא נשאר זיוף של סמכות קיימת.

עם מכון אפשר לשחק משחק ארוך יותר: האתר קיים חודשים, צובר פרסומים, מופיע בחומרים אקדמיים, מקבל אנשים עם שמות אמיתיים, יוצר מדד משלו. לאחר מכן הוא יכול להתחיל לנסוע כבר בנפרד ממקור הפרויקט.

תסריט כזה אני רואה כחשוב ביותר בסיפור הזה. זה המסקנה שלי מהשוואת החומרים של OpenAI, טכנולוגיות ההשפעה הרוסיות הידועות והתשתית שהתגלתה בישראל; אין הוכחה ש-Doppelgänger ו-IBI היו מבצע אחד.

למה אוקראינה הופיעה רק ביוני 2026

וכאן הכרונולוגיה נותנת עוד תפנית בלתי צפויה.

IBI התקיים מתחילת 2025, אך אוקראינה לא נראתה זמן רב כנושא המרכזי שלו.

לפי מקור Le Monde בתחום הביטחון, המכון היה בשלב pre-positioning – מיצוב מוקדם, כאשר המבנה מנסה תחילה לרכוש הכרה ולגיטימציה.

החומר הראשון של IBI, שתוקף ישירות את אוקראינה, הופיע רק ב-יוני 2026.

זה היה דוח לא חתום על מרכזי שיחות הונאה בינלאומיים. אוקראינה הוצגה בו כשטח שהפך לכאורה למקום בטוח להונאות בינלאומיות לאחר תחילת המלחמה.

עבור הקהל הישראלי הנושא נבחר בדיוק רב. הונאות טלפוניות והשקעות מהסביבה הרוסית והאוקראינית ידועות היטב בישראל. תיקים פליליים אמיתיים אכן קיימים.

אבל בעיה אמיתית ומסקנה על המדינה – דברים שונים.

Le Monde מציין שהמצב עם מרכזי שיחות הונאה באוקראינה השתפר בשנים האחרונות, מספר המעצרים גדל. יש גם פרט לא נוח נוסף למבנה כזה: מארגני חלק מהסכמות לא היו באוקראינה, אלא במדינות אחרות, כולל ישראל.

לכן את הטקסט של יוני של IBI כדאי לקרוא יחד עם השנה וחצי הקודמות של עבודת הפרויקט.

בהתחלה – כמות גדולה של חומרים אקדמיים זרים.

אחר כך – מדד משלו.

אנשים אמיתיים בישראל.

עקבות כנסים ואקדמיים.

חשבון בנק.

קידום רוסי.

ורק הרבה יותר מאוחר – מכה פתוחה על אוקראינה.

אני עדיין לא רואה סיבות לטעון שזה בדיוק לשם כך IBI נוצר מלכתחילה. אבל הרצף מאפשר לשאול שאלה מדויקת יותר: למה המפעילים הרוסים היו צריכים לקדם מקור שכבר נראה כמו מרכז אנליטי ישראלי, במקום פשוט לפרסם את אותם תזות בשם עצמם?

OpenAI כבר נתנה חלק מהתשובה. החברה רואה בתוצאה העיקרית של המבצע שנחשף את התשתית שנוצרה: האינטליגנציה המלאכותית עזרה לקדם נכס שיכול היה להיראות עם הזמן יותר ויותר משכנע ולהתרחב.

החלק הנותר עדיין פתוח.

החשבונות הרוסים נחסמו. העקבות הפומביים של IBI בישראל לא נעלמים מכך. לא הוקמו קשרים בין המפעילים הרוסים לאנשים שהציגו את המכון כאן. לא הוסבר השימוש בחשבון הבנק הישראלי. לא הוכח הקשר עם SDA.

נכון ל-26 באוגוסט 2026, דווקא הפערים הללו הם החלק המוקם של הסיפור, ולא סיבה למלא אותם בניחושים.