איראן “קראה” “לגנות” את “הפעולות” של ארה”ב, ישראל ואוקראינה בים הכספי

ב-13 באוגוסט 2026, איראן דרשה ממדינות הים הכספי לגנות בפומבי פעולות שטהראן רואה כ”איום על ביטחון הים הכספי”. בהצהרה שפורסמה על ידי IRNA, סגן שר החוץ של איראן והנציג המיוחד לים הכספי, קאזם גריב-אבאדי, קישר בנוסחה אחת את המתקפה במרץ על נמל אנזלי ואת המתקפה האוקראינית ביולי על ספינת סחר איראנית.

איראן למעשה מציעה לרוסיה, אזרבייג’ן, קזחסטן וטורקמניסטן לראות את פעולות ישראל ואוקראינה לא כשני אירועים נפרדים, אלא כאיום משותף על ביטחון הים הכספי. גריב-אבאדי הצהיר במפורש כי פעולות כאלה משפיעות על יציבות האזור כולו ועל האינטרסים המשותפים של המדינות החופיות.

לב ורשבסקי כותב עבור נאנובוסטי בצומת של סדר היום הישראלי, האוקראיני והגיאופוליטי. עבור חומר זה הוא השווה את ההצהרה החדשה של IRNA עם הפעולה הישראלית במרץ, המתקפות האוקראיניות ביולי והכרוניקה הקודמת של נאנובוסטי, כדי להראות מדוע הים הכספי הפך לנקודת מפגש של מלחמת רוסיה נגד אוקראינה והעימות של איראן עם ישראל וארה”ב. נושא זה מתאים לפרופיל המחבר של ורשבסקי, שבו מצוינים בנפרד ישראל, אוקראינה ותהליכים גיאופוליטיים עכשוויים.

נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency עוקבים אחרי קו זה מאז מרץ: הים הכספי, שהיה זמן רב נתיב עורפי נוח בין רוסיה לאיראן, בשנת 2026 חדל להיות מרחב שבו המלחמה כמעט ולא הגיעה.

מדוע איראן איחדה את ישראל ואוקראינה

גריב-אבאדי תזמן את המסר ליום הים הכספי.

“יום הים הכספי הבינלאומי” מצוין מדי שנה ב-12 באוגוסט. התאריך מציין את כניסתה לתוקף בשנת 2006 של אמנת המסגרת להגנת הסביבה הימית של הים הכספי (אמנת טהראן), שנחתמה על ידי חמש המדינות החופיות: אזרבייג’ן, איראן, קזחסטן, רוסיה וטורקמניסטן.

לפי הגרסה שפורסמה על ידי IRNA, טהראן רואה באיום על יציבות האזור גם את “המתקפה הטילית” של ישראל וארה”ב על מתקנים בנמל אנזלי במרץ, וגם את המתקפה של כטב”ם אוקראיני על ספינת סחר איראנית. טהראן כעת דורשת שכל חמש המדינות החופיות יגנו באופן חד משמעי על פעולות כאלה.

במרץ, חיל האוויר הישראלי ביצע מתקפה רחבת היקף על תשתית ימית איראנית בים הכספי. צה”ל דיווח על עשרות מטרות שנפגעו, כולל סירות טילים, קורבטה, מרכז פיקוד ומספנה ששימשה לבניית ותיקון ספינות. נציג הצבא נדב שושני הצהיר כי היכולות הימיות של איראן בים הכספי הושבתו.

בנדר-אנזלי נמצא על הנתיב שמחבר את איראן עם הנמלים הרוסיים בים הכספי. לפי The Wall Street Journal, מסדרון זה שימש להעברת תחמושת, כטב”מים ומטענים צבאיים אחרים בין שתי המדינות, כולל לעקיפת מגבלות סנקציות. הים הכספי במערכת זו היה יקר ערך במיוחד כמרחב סגור בין איראן לרוסיה.

נאנובוסטי ניתחו זאת בפירוט במאמר על איך המסדרון איראן — רוסיה הפך למטרה. כבר אז הים הכספי נראה לא כפריפריה של המלחמה, אלא כחלק מהתשתית של שיתוף הפעולה הצבאי הרוסי-איראני.

מה שינתה אוקראינה ב-25 ביולי

הפרק השני התרחש ב-25 ביולי. אוקראינה דיווחה על מתקפות על ספינה צבאית רוסית וספינות, שלפי גרסת קייב, שימשו להעברת מטענים צבאיים הקשורים לאיראן בים הכספי. הנשיא ולדימיר זלנסקי דיבר על פעולות מוצלחות נגד השיט הצבאי הרוסי והלוגיסטיקה הקשורה לאיראן.

איראן הצהירה כי נפגעה ספינת סחר שלה. לפי טהראן, מלח אחד נהרג ואחר נפצע. הנציג הזמני האוקראיני זומן למשרד החוץ האיראני, והרשויות האיראניות כינו את האירוע מעשה עוין ודיברו על תגובה אפשרית.

לאחר מספר ימים, הצדדים ניסו לעצור את ההסלמה. לאחר שיחה בין שרי החוץ אנדריי סיביגה ועבאס אראקצ’י, הצד האיראני דיווח כי קייב כינתה את הפגיעה בספינה האיראנית כבלתי מכוונת. סיביגה הדגיש כי פעולות אוקראינה מכוונות להגנה מפני התוקפנות הרוסית ואינן מכוונות לספינות אזרחיות או לאנשים. אראקצ’י הצהיר כי איראן גם אינה שואפת להסלמה, אך דורשת פיצוי על ההפסדים שנגרמו.

נאנובוסטי כבר בחנו בפירוט את המתקפות האוקראיניות על הלוגיסטיקה הצבאית הרוסית-איראנית, ומאוחר יותר בדקו בנפרד דיווחים על מתקפות איראניות אפשריות על אוקראינה.

הים הכספי חדל להיות עורף בטוח

כאן מופיע המשמעות העיקרית של הצהרת גריב-אבאדי. ישראל ואוקראינה פעלו מסיבות שונות ובמסגרת מלחמות שונות, אך שתי הפעולות נגעו בצומת אסטרטגי אחד — המרחב הכספי, שדרכו רוסיה ואיראן שמרו על קשר תחבורתי וצבאי.

לקורא הישראלי, החלק האוקראיני של הסיפור הזה אינו רחוק. שאהד האיראני והטכנולוגיות הקשורות אליו הפכו לחלק מהמלחמה הרוסית נגד אוקראינה. במקביל, אוקראינה האשימה את מוסקבה בהעברת נתוני לוויין לטהראן על מתקנים צבאיים של ארה”ב ומדינות האזור, ושר החוץ הישראלי גדעון סער דיבר עם סיביגה על האיום האיראני ושיתוף פעולה נוסף בין ישראל לאוקראינה לאחר המשבר ביולי.

כך, קו ישראל — הים הכספי — אוקראינה לא נוצר מרטוריקה דיפלומטית. הוא נוצר על ידי שיתוף הפעולה הרוסי-איראני עצמו: נשק, טכנולוגיות, מודיעין ונתיבי תחבורה קשרו את התיאטראות האירופיים והמזרח תיכוניים הרבה יותר מבעבר.

וזה כבר נושא מצטבר עבור נאנובוסטי, ולא צירוף מקרים בודד. במרץ ישראל תקפה את התשתית הכספית של איראן, ביולי אוקראינה הגיעה לשם, ובאוגוסט טהראן מנסה להפוך שני פרקים לשאלה פוליטית אזורית אחת.

מה טהראן רוצה מחמש המדינות החופיות לים הכספי

בים הכספי חמש מדינות חופיות: איראן, רוסיה, אזרבייג’ן, קזחסטן וטורקמניסטן. האמנה על המעמד המשפטי של הים הכספי קובעת, בין היתר, את השימוש במרחב הימי למטרות שלום והיעדר כוחות מזוינים של מדינות שאינן צד לאמנה.

גריב-אבאדי מנסה להפוך עיקרון זה לעמדה פוליטית משותפת. לפי ההיגיון של טהראן, שאר המדינות החופיות צריכות לאשר בפומבי כי המתקפות של ישראל ואוקראינה משפיעות לא רק על איראן, אלא גם על ביטחון האזור כולו. זו הסיבה שההצהרה משתמשת במונחים כמו “סולידריות”, “ביטחון משותף”, ריבונות ושלמות טריטוריאלית.

למוסקבה מסגרת זו נוחה במיוחד. היא מאפשרת לדבר על המסדרון הרוסי-איראני בים הכספי כאלמנט של יציבות אזורית, ולהציג מתקפות חיצוניות על מתקנים הקשורים אליו כאיום על ביטחון חמש המדינות.

עצם הופעת הדרישה הזו מראה עד כמה השתנתה תפקידו של הים הכספי. הגיאוגרפיה כבר לא מבטיחה את שלמות התשתית הקשורה לרוסיה ולאיראן.

שתי מלחמות נפגשו בים אחד

עד 2026, המרחב הסגור העניק למוסקבה ולטהראן יתרון חשוב: קשר נוח בין צפון איראן לדרום רוסיה ללא נוכחות כוחות ימיים מערביים. המסדרון הכספי שימש למסחר והובלות בין שתי המדינות, וחשיבותו גדלה יחד עם שיתוף הפעולה הצבאי הרוסי-איראני.

ישראל הראתה יכולת לפגוע בתשתית הימית האיראנית בים הכספי. אוקראינה הראתה טווח שמאפשר לתקוף מטרות רוסיות וקשורות ללוגיסטיקה הרוסית-איראנית באותו מרחב ימי. טהראן מגיבה בניסיון להפוך את תוצאות הפעולות הללו לבעיה משותפת לכל חמש המדינות החופיות.

עבור נאנובוסטי זהו המשך של מגמה שכבר נראית: המלחמות סביב אוקראינה ואיראן קשה יותר ויותר לראות כתיאטראות נפרדים לחלוטין. הן מחוברות על ידי נשק, טכנולוגיות, מודיעין ונתיבי תחבורה. הים הכספי בשנת 2026 הפך לאחד הדוגמאות הבולטות ביותר לקשר זה.

מקורות לבדיקה מערכתית: IRNA — הפרסום המקורי מ-13 באוגוסט 2026; רויטרס; The Wall Street Journal; האמנה על המעמד המשפטי של הים הכספי; פרסומים קודמים של נאנובוסטי.