הצבא האוקראיני עשוי היה לפגוע בשני מכליות רוסיות מלוב, על אחת הספינות נהרג גנרל מה-GRU

המהדורה הצרפתית RFI ב-2 באפריל 2026 פרסמה חקירה, שיכולה להרחיב באופן משמעותי את ההבנה היכן בדיוק עובר היום קו העימות האוקראיני-רוסי. לפי מקורות עליהם מסתמכת המערכת, לוב לכאורה הסכימה להצבת כ-200 חיילים אוקראינים בשלושה מתקנים בשטחה. בתמורה, כך נטען, קייב מספקת הכשרה בתחום הרחפנים, נשק והשקעות במגזר הנפט.

העיקרון המרכזי של הסיפור הזה הוא אחר.

אם להאמין לחומר, דווקא משטח לוב הכוחות האוקראינים יכלו להכות בשני כלי שיט רוסיים של הצי הצללים בים התיכון. מדובר במכלית QENDIL ובמכלית הגז Arctic Metagaz. יתרה מכך, בפרסום נאמר כי על סיפון אחד מכלי השיט הללו היו נציגים של המודיעין הרוסי וכוחות הקשורים לקרמלין, ובין ההרוגים יכול היה להיות עובד בכיר של ה-GRU אנדריי אבריאנוב.

בינתיים זו בדיוק גרסת החקירה, ולא תמונה בינלאומית מאושרת סופית של האירועים. אבל גם בצורה כזו החומר נראה רגיש ביותר, כי הוא נוגע לא רק למלחמת רוסיה נגד אוקראינה, אלא גם לביטחון כל הים התיכון, כולל הכיוון הישראלי.

מה טוענת החקירה של RFI

שלושה מתקנים, נוכחות אוקראינית וגישה לים

לפי הנתונים שפורסמו, חיילים אוקראינים לכאורה מוצבים בשלושה אתרים: באקדמיה לחיל האוויר במיסרטה, בבסיס בזאוויה כ-50 קילומטרים צפונית לטריפולי, וכן במטה חטיבה 111 של הצבא הלובי.

אחד מהמתקנים הללו, כך נטען, משמש לשיגור רחפנים אוויריים וימיים.

בחקירה מודגש כי ייתכן שלא מדובר בנוכחות זמנית. לפי גרסת המקורות, באוקטובר ונובמבר של השנה שעברה בוצעו עבודות לחיזוק המתחם, ציוד מסלולי המראה והתקנת אנטנות בשטח שסופק. במילים אחרות, נוצרה תשתית המאפשרת עבודה לא במצב חד פעמי, אלא לטווח ארוך יותר.

נאמר במיוחד כי הבסיס לנוכחות כזו היה פנייה רשמית של הנספח הצבאי האוקראיני באלג’יריה, הגנרל אנדריי באיוק, ולאחר מכן נחתם באוקטובר הסכם להבטחת נוכחות צבאית אוקראינית בלוב.

התקיפות על QENDIL ו-Arctic Metagaz

הטענה הרועשת ביותר נוגעת למכה על המכלית QENDIL, שלפי נתוני RFI, הונחתה ב-19 בדצמבר של השנה שעברה.

המהדורה כותבת כי על הסיפון היו כעשרה אנשי מודיעין רוסים בכירים, שהוסוו כמלחים. בעבר פורסמו חשדות דומים גם בחקירות אחרות, בהן דובר על נוכחות על הספינה של אנשים הקשורים ל-PMC “ואגנר” ול-GRU.

לפי המידע של המהדורה הצרפתית, כתוצאה מהמכה על QENDIL נהרגו שני אנשים, ושבעה נוספים נפצעו. בין ההרוגים, כך נטען, היה אנדריי אבריאנוב – אחד מהעובדים הבכירים של המודיעין הצבאי הרוסי.

בנוסף, לפי גרסת החקירה, אוקראינה עשויה לעמוד גם מאחורי המכה על מכלית הגז הרוסית Arctic Metagaz, שהובילה גז טבעי נוזלי. הצד הרוסי האשים בעבר את אוקראינה בתקיפה באמצעות רחפנים ימיים.

דווקא קטע זה הופך את הפרסום לרועש במיוחד.

אם הנתונים יאושרו, יתברר כי אוקראינה מסוגלת להכות לא רק במתקנים צבאיים בשטחים הכבושים או באזורים הגובלים, אלא גם בתשתית הימית הנסתרת של רוסיה הרחק מעבר לים השחור.

מדוע הסיפור הזה חשוב לישראל

לקהל הישראלי הנושא הזה לא נראה כמשהו חיצוני ורחוק. הים התיכון עבור ישראל הוא לא רק גיאוגרפיה, אלא מרחב הקשור ישירות לביטחון, לוגיסטיקה, אנרגיה ואיזון צבאי באזור.

כל אזור מתח חדש באגן זה הופך אוטומטית לחשוב גם לירושלים.

לוב כבר מזמן נותרה שטח שבו מצטלבים האינטרסים של קבוצות חמושות מקומיות, צבאות חיצוניים, מודיעין ומעצמות גדולות. הנוכחות הרוסית שם הייתה במשך שנים חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של מוסקבה באפריקה ובאגף הדרומי של הים התיכון. אם כעת בכיוון זה אכן הופיע אלמנט אוקראיני, זה אומר שהמלחמה עלתה לרמה נוספת.

לקוראים העוקבים אחר תהליכים כאלה יחד עם חדשות Nikk.Agency — חדשות ישראל | Nikk.Agency, כאן חשוב לא רק עצם העובדה של התקפה אפשרית על כלי שיט רוסיים. חשוב גם המסקנה הרחבה יותר: הים התיכון המזרחי והמרכזי הופכים בהדרגה למרחב אחד של עימות נסתר, שבו החזית האוקראינית, הפעולות הרוסיות, חוסר היציבות הלובית והאינטרסים של שחקנים אזוריים מתחילים להצטלב יותר ויותר.

צי הצללים של מוסקבה כאיום אזורי

הסיפור עם QENDIL ו-Arctic Metagaz חשוב גם כי הוא שוב מעלה את נושא צי הצללים הרוסי. מדובר כבר לא רק על תכנית לעקיפת סנקציות והובלת מקורות אנרגיה.

צי כזה הוא גם כלי לוגיסטיקה לא שקופה, העברת אנשים, ציוד ואולי מבנים הקשורים לשירותי הביטחון הרוסיים.

לישראל תהליכים כאלה הם בעלי משמעות מיוחדת. ככל שיש יותר מסלולים אפורים בים התיכון, צוותים לא שקופים וכלי שיט עם ייעוד כפול, כך חוסר היציבות האזורית הכללית גבוה יותר. ובאזור שבו ביטחון נתיבי הים משפיע גם על המסחר, האנרגיה והתכנון האסטרטגי, אי אפשר להתייחס לסיפורים כאלה כמשניים.

מה זה משנה בהבנת המלחמה

אוקראינה מרחיבה את הגיאוגרפיה של הלחץ

גם אם נשאיר בצד את החלק הרועש ביותר של הפרסום, החקירה של RFI מראה את העיקר: אוקראינה, ככל הנראה, מנסה ללחוץ על רוסיה לא רק בחזית, אלא גם בכל התשתית שעוזרת למוסקבה לשמור על משאבים, מסלולים והשפעה מעבר לגבולותיה.

זה שינוי חשוב. המלחמה מזמן הפסיקה להיות רק סיפור על קו המגע בדונבאס או על מכות על קרים. כעת מדובר במאבק על לוגיסטיקה, ים, מסלולי נפט, תכניות צללים ונקודות תמיכה חיצוניות של המדיניות הרוסית.

לאזור מתחילה שלב חדש של אי ודאות

אם המידע של RFI יקבל אישורים נוספים, זה ימשמע שהים התיכון נשאב יותר ויותר לעימות האוקראיני-רוסי. עבור ישראל זה אומר צורך לעקוב עוד יותר בקפידה על המתרחש לא רק בים השחור, אלא גם בכיוון הלובי.

כעת השאלה המרכזית אינה האם הונחתה מכה ספציפית אחת דווקא משטח לוב. השאלה המרכזית היא אחרת: האם לוב לא הופכת לנקודה חדשה ממנה המלחמה האוקראינית מתחילה להשפיע על כל איזון הכוחות בים התיכון.

ואם כן, אז זו כבר לא רק סיפור על קייב ומוסקבה, אלא על כל האזור שבו ישראל נמצאת באזור הרגיש ביותר של ההשלכות.