שריפה השמידה את בית הכנסת הראשי ליד קבר מייסד חב”ד בגאדיאץ’: מה ידוע

בעיר גאדיאץ’ במחוז פולטבה פרצה שריפה גדולה במתחם דתי ועלייה לרגל ליד מקום קבורתו של רבי שניאור זלמן מליאדי – אלטר רבי, מייסד תנועת חב”ד-ליובאוויטש ומחבר הספר “תניא”.

השריפה החלה ביום שישי, 24 ביולי 2026, בשעה 23:36, ממש כמה עשרות דקות לפני חצות. האש אחזה בבניין המרכזי של המתחם, שבו נמצאו בית הכנסת הראשי, המטבח, חדרי האוכל והחדרים לקבלת עולי הרגל. השריפה נמשכה כבר בליל שבת, 25 ביולי, שתואם בלוח השנה היהודי ל-11 באב 5786.

על פי הערכות ראשוניות של נציגי חב”ד, הנזק החומרי עשוי להגיע למיליוני דולרים. זו עדיין לא הסכום הסופי שאושר על ידי בדיקה ממשלתית, אלא הערכה ראשונית של הנהלת המתחם לאחר בדיקת ההרס.

קודם כתבנו:

מאיפה הגיעו לאוקראינה כ-17 מיליון דולר לשיפוץ “הדרך לקבר שניאור זלמן מליאדי (מייסד חב”ד)”: מה כותבים בישראל ומה מראים המסמכים של אוקראינה.

באוקראינה בנו את “גשר הכהנים” ב-$1,000,000: בגאדיאץ’ הפכו את הקדושה של חב”ד לנגישה לצאצאי הכהנים הקדומים – מה זה ולמה?

הבניין המרכזי כמעט נהרס

הבניין הראשי של מתחם העלייה לרגל, הידוע גם כ”רבינו הגדול” ומרכז “אדמו”ר הזקן”, נפגע בצורה החמורה ביותר.

החלק המרכזי של המתחם נהרס כמעט לחלוטין על ידי האש. בית הכנסת הראשי נשרף, נזק משמעותי נגרם למטבח המקצועי, לחדרי האוכל ולחדרים המיועדים לאירוח ושירות האורחים.

האש השמידה את בית הכנסת וגרמה נזק כבד למטבח ולתשתית האירוח. בתמונות שפורסמו לאחר השריפה ניתן לראות שהגג של הבניין המרכזי קרס והחדרים הפנימיים נשרפו.

הודעות רשמיות מאוקראינה משתמשות בינתיים בניסוחים זהירים יותר. על פי נתוני המינהל הראשי של שירות החירום הממלכתי של אוקראינה במחוז פולטבה, הגג והקירות של הבניין הדתי נפגעו בצורה חמורה. ההבדל בתיאורים מוסבר בכך שהמצילים פרסמו מידע מבצעי, בעוד שנציגי הקהילה הצליחו מאוחר יותר להעריך את מצב החדרים הפנימיים.

אנשים התפנו בעצמם והצילו חפצי ערך

אנשים שהיו בבית הכנסת בזמן תחילת השריפה עזבו את הבניין בעצמם עוד לפני שהאש אחזה לחלוטין בחדרים המרכזיים.

חלקם יחד עם עובדים מקומיים הצליחו להוציא חפצי ערך דתיים. נציגי חב”ד דיווחו כי ניצלו כמה מגילות תורה. מספר מדויק של המגילות, הספרים וחפצים אחרים שהוצאו עדיין לא פורסם.

על פי המידע הקיים, אין נפגעים או פצועים. רבי שניאור זלמן דויטש, המייצג את חב”ד בגאדיאץ’ ואחראי על עבודת המתחם, וכן אשתו וילדיו נמצאים בבטחה. Ynet מציין כי הרב עצמו לא היה בעיר בזמן השריפה.

נאנוווסטי – חדשות ישראל מציינים כי היעדר קורבנות היה התוצאה החיובית העיקרית של האירוע, בהתחשב במהירות התפשטות האש ובהיקף ההרס של הבניין המרכזי.

מה ידוע על סיבת השריפה

בשלב ראשוני נבחנת האפשרות שהשריפה החלה בשל קצר חשמלי או תקלה אחרת ברשת החשמל.

עם זאת, הסיבה הרשמית לשריפה עדיין לא נקבעה. מומחים ממשיכים לבדוק את החדרים הפגועים, והחקירה בוחנת את כל האפשרויות.

בזמן הכנת החומר, רשויות אכיפת החוק האוקראיניות ושירות החירום הממלכתי לא פרסמו מסקנה מומחית סופית. כמו כן, אין נתונים מאומתים על הצתה, תקיפה אנטישמית או פגיעת תחמושת רוסית.

לכן, טענות על השמדה מכוונת של המתחם או התקפה צבאית אינן מאושרות כרגע רשמית. הגרסה העיקרית נותרת תקלה טכנית, אך מסקנות סופיות צריכות להיעשות על ידי מומחי כיבוי אש.

בהודעות הזמינות גם לא מצוין מספר מדויק של כבאים, מספר יחידות הציוד וזמן הכיבוי המלא של האש. ידוע כי עדים הזעיקו את המצילים זמן קצר לאחר גילוי השריפה, ועד ל-25 ביולי השריפה כובתה.

האם נפגעה קבר אלטר רבי

יש לציין בנפרד כי השריפה התרחשה בבניין המרכזי לתפילה ואירוח, הממוקם ליד מקום קבורתו של רבי שניאור זלמן.

בהודעות רשמיות וקהילתיות שפורסמו עדיין אין מידע על כך שהאש פגעה באוהל עצמו – המבנה שמעל קבר אלטר רבי. אין גם אישור להרס הקבר עצמו.

לכן, ניסוחים על כך שבגאדיאץ’ “נשרף קבר מייסד חב”ד” הם לא מדויקים. מאושר כי בית הכנסת הראשי נהרס ותשתית מתחם העלייה לרגל ליד הקבר נפגעה בצורה חמורה.

מה היה במתחם

הקהילה הדתית היהודית “אלטר רבי” ומרכז החסידות “אדמו”ר הזקן” נמצאים בשולי גאדיאץ’, במחוז פולטבה. המתחם נבנה בכספי תורמים ופילנתרופים ממדינות שונות בעולם.

לפני השריפה היו בשטחו:

• בית כנסת מרכזי גדול;
• ספרייה של ספרות דתית;
• מקווה;
• מטבח מקצועי;
• חדרי אוכל מרווחים;
• עשרות חדרים לעולי רגל;
• מבנים נפרדים למגורים ועזר;
• חדרים לתפילות, לימודים ואירועים זיכרוניים.

פדרציית הקהילות היהודיות של אוקראינה מציינת כי המשימה העיקרית של המרכז הייתה לספק אלפי עולי רגל עם מגורים, מזון וכל הדרוש במהלך ביקורם באוהל אלטר רבי.

בניית המתחם המודרני החלה כמעט לפני שני עשורים. הבניין הראשי הושלם ב-2013, בתקופת האירועים שהוקדשו ל-200 שנה לפטירת אלטר רבי. לאחר מכן המשיכו להרחיב ולפתח את המרכז.

רבי שניאור דויטש מנהל את המתחם לאורך כל השנה, מקבל עולי רגל ומסייע לקהילות היהודיות במחוז פולטבה, שבהן מתגוררים מאות יהודים.

מדוע לגאדיאץ’ יש חשיבות מיוחדת ליהודים

שניאור זלמן מליאדי, הידוע כאלטר רבי ובעל התניא, נולד ב-1745 בליאזנה שבשטח בלארוס המודרנית. הוא הפך למייסד הכיוון האינטלקטואלי של חסידות חב”ד וכתב את “תניא” – אחד הספרים החשובים ביותר במסורת חב”ד.

ב-1812, במהלך מלחמת האימפריה הרוסית עם נפוליאון, עזב אלטר רבי את ליאדי. במהלך הדרך הוא חלה ונפטר ב-26 בדצמבר 1812. גופתו הובאה לגאדיאץ’ במחוז פולטבה, שם נקבר בבית הקברות היהודי המקומי.

במהלך הדורות הבאים, קבר אלטר רבי נותר מקום תפילה ועלייה לרגל.

במהלך השואה, הקהילה היהודית בגאדיאץ’ כמעט הושמדה לחלוטין. בתקופה הסובייטית, הגישה של המאמינים למקומות דתיים הייתה מוגבלת מאוד.

בסוף שנות ה-80, בהוראת הרבי מלובביץ’ מנחם מנדל שניאורסון, שליחים מיוחדים החלו לבקר ולשקם את מקומות הקבורה של מנהיגי חב”ד בשטח ברית המועצות. ב-1987–1990 השתתף בעבודות אלה, בין היתר, רבי דוד נחשון.

לאחר התפרקות ברית המועצות, השטח ליד קבר אלטר רבי החל להפוך למרכז דתי בינלאומי גדול.

כ-10,000 מבקרים מדי שנה אפילו בזמן המלחמה

לפני תחילת התוקפנות הרוסית המלאה, המתחם בגאדיאץ’ ביקרו מדי שנה עשרות אלפי אנשים.

אפילו בזמן המלחמה, כ-10,000 עולי רגל בשנה ממשיכים להגיע לקבר אלטר רבי. כשליש מהם מבקרים בגאדיאץ’ בקשר עם היארצייט של אלטר רבי – יום השנה לפטירתו, הנחגג ב-24 בטבת, בדרך כלל בדצמבר או ינואר.

בזמנים אחרים מגיעות לגאדיאץ’ קבוצות מאורגנות של יהודים אוקראינים, נציגי קהילות מאזורי אוקראינה השונים, וכן עולי רגל מישראל, אירופה וארצות הברית.

בשל סגירת המרחב האווירי האוקראיני, מבקרים זרים רבים טסים לקישינב, ולאחר מכן ממשיכים את דרכם לגאדיאץ’ ברכב. נסיעה כזו עשויה להימשך בין 12 ל-15 שעות.

מקורות ישראליים מכנים את המתחם ליד קבר אלטר רבי כמקום השני בגודלו לעלייה לרגל ותפילה יהודית באוקראינה אחרי אומן.

מתכננים לשקם את המתחם

רבי שניאור דויטש הצהיר כי עובדי המתחם נמצאים במצב של הלם. לדבריו, הבניין המרכזי, שבו הושקעו שנים של עבודה, כמעט הפך לאפר.

למרות היקף ההרס, הרב אישר את הכוונה לשקם את המתחם במלואו. הוא הכיר בכך שהעבודות ידרשו משאבים וזמן משמעותיים, אך הביע ביטחון שהקהילות היהודיות ותומכי חב”ד ברחבי העולם יצטרפו לשיקום.

יושב ראש פדרציית הקהילות היהודיות של אוקראינה, רבי מאיר סטמבלר, הודיע כי הארגון מצפה לתוצאות הסופיות של החקירה ושומר על קשר עם הרשויות האוקראיניות.

הפדרציה מתכוננת לספק ספרים דתיים חדשים, טקסטים קדושים וחפצים הדרושים לשיקום חיי התפילה של המתחם. סכום הנזק הסופי, תקציב השיקום ומועדי תחילת העבודות הבנייה עדיין לא הוכרזו.

בגאדיאץ’ כבר הייתה שריפה במרכז יהודי

האירוע הנוכחי אינו השריפה הראשונה בשטח המרכז הדתי היהודי בגאדיאץ’.

ב-21 במרץ 2017 פרצה שריפה בחדר עזר של המרכז התרבותי-דתי, שהיה שייך לפדרציית הקהילות הדתיות היהודיות של אוקראינה.

אז הכבאים כיבו את האש תוך כ-40 דקות והצליחו להציל את הבניין הראשי. השריפה השמידה כ-60 מטרים רבועים של קלקר. הגרסה העיקרית הייתה ניצוץ מעבודות ריתוך חשמלי שפגע בבידוד.

השריפה של 2026 הייתה הרסנית בהרבה: בית הכנסת הראשי נהרס, הבניין המרכזי כמעט כולו נשרף, והנזק מוערך מראש במיליוני דולרים.

אילו שאלות נותרו ללא מענה

החקירה והנהלת המתחם עדיין צריכים לקבוע:

• את הסיבה הטכנית המדויקת לשריפה;
• את סכום הנזק החומרי הסופי;
• רשימה מלאה של ספרים וחפצים דתיים שהושמדו;
• את מצב המבנים הסמוכים לקבר;
• את היקף העבודות הנדרשות לשיקום;
• את מועדי השיקום של בית הכנסת, המטבח והחדרים לאורחים.

נאנוווסטי – חדשות ישראל ימשיכו לעקוב אחר המצב. נכון לעכשיו, הנסיבה המאושרת העיקרית היא שבאחת השריפות הגדולות ביותר בהיסטוריה של המתחם אף אחד לא נהרג ולא נפגע, ועולי הרגל והעובדים הצליחו להציל כמה מגילות תורה.

עם זאת, שיקום אחד המרכזים החשובים ביותר של חב”ד באוקראינה ידרוש תמיכה בינלאומית משמעותית וכנראה ייקח זמן ממושך.