ולדימיר פוטין מנסה לנצל את הקשיים של דונלד טראמפ במלחמה נגד איראן כדי להשיג תנאים נוחים לרוסיה לסיום המלחמה באוקראינה. מוסקבה מציעה תיווך במשא ומתן עם טהראן, דנה בשיתוף פעולה כלכלי עם וושינגטון ומקדמת את הרעיון של פגישה בין מנהיגי ארה”ב, רוסיה וסין. נשיא אוקראינה אינו נכלל בפורמט המוצע.
מחבר: אלכסנדר חמלניצקי
אסטרטגיה זו מתאר עורך הדיפלומטיה של העיתון הבריטי The Guardian פטריק וינטור במאמר אנליטי שפורסם ב-31 באוקטובר 2026. לפי הערכתו, הקרמלין מקווה לקשור את יישוב שתי המלחמות תוך ניצול העניין של נשיא ארה”ב בתוצאה דיפלומטית מהירה.
הסימנים הראשונים ליוזמה זו הופיעו כבר ב-9 באוקטובר, כאשר פוטין במהלך שיחת טלפון עם טראמפ הציע פסגה משולשת בהשתתפות יו”ר סין שי ג’ינפינג. המקום המוצע היה שנג’ן הסינית, שם אמורה להתקיים ב-18–19 בנובמבר פסגת שיתוף הפעולה הכלכלי של אסיה-פסיפיק (APEC). ב-19 באוקטובר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אישר את הדיון בפגישה, אך הדגיש כי אין סדר יום מוסכם ואין הסכם סופי.
למה מוסקבה זקוקה למשא ומתן על איראן
ב-19 באוקטובר סרגיי לברוב הגיע לטהראן, שם נפגש עם הנשיא מסעוד פזשקיאן ושר החוץ עבאס אראגצ’י. השר הרוסי הציע סיוע ביישוב הסכסוך, תוך שהוא מביע תמיכה באיראן ומבקר את פעולות ארה”ב וישראל.
למחרת דיבר אראגצ’י על שיתוף פעולה יוצא דופן בין שתי המדינות. בין הנושאים שנדונו היו אוקראינה, לבנון, תימן, הבעיה הפלסטינית והתחום הגרעיני. רוסיה ואיראן קשורות בהסכם שותפות אסטרטגית מקיפה. המל”טים האיראניים שאהד, שמשמשים את רוסיה נגד ערי אוקראינה, הפכו את שיתוף הפעולה הצבאי בין מוסקבה לטהראן לבעיה לא רק לביטחון המזרח התיכון.
לחדשות ישראל | Nikk.Agency כאן יש סתירה משמעותית בין ההצהרות הרוסיות על תיווך לבין השותפות בפועל עם איראן. בעבר המערכת ניתחה את האפשרות של הפעלת לחץ אמריקאי על איראן נגד רוסיה. כעת הקרמלין מנסה לנצל את תוצאות המבצע הצבאי האמריקאי בכיוון ההפוך.
ב-21 באוקטובר פוטין דן בחידוש המשא ומתן עם הנציג המיוחד של טראמפ סטיב ויטקוף. נבחנו גם מגעים נפרדים של רוסיה, אוקראינה וארה”ב לאחר 10 בנובמבר. זהו פורמט אחר, שאינו שווה ערך לפסגה של פוטין, טראמפ ושי.
האנליסט אמיר צ’חאקי, שמצטט The Guardian, סבור כי הנשיא הרוסי מקווה לקבל יותר ויתורים על אוקראינה ככל שיצליח לקרב את טהראן לדרישות וושינגטון. אין אישורים שהצד האמריקאי כבר קיבל חילוף כזה.
למה טראמפ מעוניין בהסכם וקייב חוששת מעסקה
המלחמה של ארה”ב וישראל נגד איראן החלה ב-28 בפברואר 2026. היא לא הובילה ליישוב יציב של השאלה הגרעינית, אך השפיעה באופן משמעותי על שוק האנרגיה. מצר הורמוז, שדרכו מיוצאת חלק ניכר מהנפט של המפרץ הפרסי, הפך לאמצעי לחץ של טהראן.
לפי הנתונים שהובאו ב-The Guardian, הנפט מסוג ברנט הגיע ל-117 דולר לחבית — כ-50% מעל הרמה שלפני המלחמה. האינפלציה העולמית עלתה ל-4%. קרן המטבע הבינלאומית חזתה ירידה של 3.3% בכלכלה של ערב הסעודית במקום הצמיחה של 1.7% שציפתה ביולי. ב-30 בספטמבר הממלכה הגדילה את תחזית הגירעון התקציבי לשנת 2026 ל-65.3 מיליארד דולר, מה שעלה ב-48% על ההערכה הראשונית.
לפני הבחירות האמצעיות לקונגרס ארה”ב ב-3 בנובמבר, עליית מחירי הדלק הפכה לבעיה פוליטית עבור טראמפ. הוא ביקר את המתקפות האוקראיניות על בתי הזיקוק הרוסיים, האשים את ולדימיר זלנסקי במניעת שלום ודיבר על האפשרויות של עסקים רוסיים-אמריקאיים.
וושינגטון גם הכריזה על הפסקת אש אנרגטית של 60 יום, אם כי לא היה הסכמה של קייב ומוסקבה להסדר כזה. נדונו אספקות של דלק דיזל רוסי לארה”ב. ב-29 באוקטובר דיווח The Guardian על שישה מכליות עם 268 אלף טון דלק, אך נותרה השאלה האם הן יפרקו. היקף האספקה אינו מספיק כדי להוריד משמעותית את המחירים האמריקאיים.
במקביל, טראמפ הזמין את פוטין לפסגת החורף הקרובה של G20, שארה”ב מתכננת לקיים באתר ליד מיאמי. עבור הנשיא הרוסי זו הזדמנות להתגבר על הבידוד הדיפלומטי ללא הפסקת המלחמה מראש.
שר החוץ של אוקראינה אנדריי סיביגה התנגד לדיון על עתיד המדינה ללא הנהגת אוקראינה. ההשוואה של הפסגה המוצעת לוועידת יאלטה של 1945, פגישה של מנהיגי ארה”ב, בריטניה וברית המועצות, מגבירה את החששות של קייב: אז המעצמות הגדולות הסכימו על הסדר שלאחר המלחמה באירופה. היום אוקראינה לא מסכימה להפוך לנושא של סחר כזה.
ישראל, אירופה והגבולות האפשריים של העסקה
ישראל מעוניינת בהסכם שיבטיח הגבלות ניתנות לבדיקה על תוכנית הגרעין האיראנית, יפחית את האיום הטילי ויגע בפעילות הארגונים החמושים הנתמכים על ידי טהראן. התיווך של רוסיה כשלעצמו אינו מבטיח אף אחד מהתוצאות הללו.
עמדתה של מוסקבה בסכסוכים גרעיניים בינלאומיים היא אינדיקטיבית. במאמר של אלכסנדר חמלניצקי על התוכנית האיראנית, הכור הסורי בדיר א-זור ותפקידה של רוסיה נבחן כיצד מוסקבה התנגדה להחלטות מסוימות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא”א) ומועצת הביטחון של האו”ם. סבא”א היא מבנה שבודק את עמידת המדינות בהתחייבויות לשימוש בשלום באנרגיה אטומית.
גישה אזורית חדשה הוצעה על ידי שר החוץ של עומאן בדר אל-בוסעידי. מסקט, שתיווכה בעבר בין ארה”ב לאיראן, תומכת בהסכם ביטחון של המפרץ הפרסי בהשתתפות טהראן. עבור ישראל, עקרוני אילו התחייבויות ייקבעו ומי יוכל לבדוק את ביצוען.
הספקות גוברים גם באירופה. לאחר הסברים סותרים של הממשל האמריקאי על הגבלת הגישה האוקראינית ליכולות הצבאיות של מערכת הלוויינים סטארלינק, פוליטיקאים אירופיים דיברו על תלות בטכנולוגיות אמריקאיות. אילון מאסק התייחס להפרת תנאי השימוש ברשת, בעוד סגן נשיא ארה”ב ג’יי די ואנס ציין את הצורך בתיאום החלטות כאלה עם הרשויות.
מנהיגים אירופיים דנים אפילו בסיכונים של תלות בתחזוקה ותמיכה טכנית אמריקאית של מטוסי הקרב F-35. במאי הציעה הנציבות האירופית לבחון מחדש את חלוקת תדרי הלוויין בטווח של 2 ג’יגה-הרץ. The Guardian מדווח על תוכניות להעניק לחברות אירופיות עד 70% מהמשאב המתאים; החלטה סופית על כך עדיין אין.
גרמניה ומדינות אירופיות אחרות ממשיכות לראות ברוסיה איום על ביטחון היבשת. וושינגטון מצידה מראה נכונות לחדש קשרים כלכליים עם מוסקבה.
נותר גם טיעון נגד רציני לחישוב הרוסי: טהראן אינה מחויבת לקבל את התנאים שהציע פוטין, וטראמפ עשוי לנסות להגיע להסכם עם איראן ללא תיווך רוסי. לכן יוזמות המשא ומתן של הקרמלין אינן אומרות שמוסקבה אכן קיבלה השפעה על תוצאת הסכסוך.
נכון ל-1 בנובמבר לא הוסכם על פסגה של שלושת המנהיגים ולא על חילופי ויתורים מוצעים. המבחן לאסטרטגיה הרוסית יהיה בהחלטות קונקרטיות של וושינגטון: האם היא תסכים לדון בתנאי שלום ללא אוקראינה, האם תלך על הקלה נוספת בסנקציות והאם תאפשר קשר בין יישוב איראני לדרישות הקרמלין.
עבור ישראל, שאלה חשובה לא פחות היא: האם כל הסכם על איראן יוכל להבטיח ערבויות ביטחוניות ניתנות לבדיקה, ללא קשר לאילו יתרונות פוליטיים תנסה רוסיה להשיג.
אם חשוב לכם לראות כיצד אירועים עולמיים משפיעים על ישראל ואוקראינה, הוסיפו את חדשות ישראל ב-Google ועקבו אחר הפרסומים שלנו.