שמונה מיליון אוקראינים בחו”ל: מדוע קייב מדברת לא רק על חזרה אלא גם על ביטחון

סיביגה נקב במספר חדש של אוקראינים בחו”ל

כ-8 מיליון אוקראינים נמצאים כעת מחוץ למדינה. את המספר הזה ציין שר החוץ של אוקראינה אנדריי סיביגה במהלך “שעת שאלות לממשלה” בפרלמנט ביום שישי, 29 במאי 2026.

לדברי שר החוץ, מדובר כבר לא רק בסטטיסטיקה של הגירה. עבור אוקראינה זה הופך לשאלה של ביטחון, דמוגרפיה, שיקום הכלכלה ושוק העבודה העתידי. סיביגה הדגיש שהמדינה תכין צעדים שצריכים לעודד את חזרת האזרחים הביתה, אך התנאי המרכזי נשאר ביטחון ותנאי חיים נורמליים באוקראינה עצמה.

ניסוח זה חשוב: קייב למעשה מכירה בכך שלאחר המלחמה הגדולה שאלת חזרת האנשים לא תיפתר אוטומטית. מיליוני אוקראינים כבר הסתגלו באירופה, ישראל, צפון אמריקה ומדינות אחרות, ילדים הלכו לבתי ספר, מבוגרים יצאו לעבודה, משפחות קיבלו ניסיון חיים חדש בחו”ל.

מדוע חזרת האוקראינים הפכה למשימה אסטרטגית

סיביגה אמר שאוקראינה דנה עם שותפים במנגנונים לתמיכה בחזרת האזרחים. כדוגמה הוא הזכיר את שווייץ, שם פועלת תוכנית המספקת סיוע לאותם אוקראינים שיחליטו לחזור: תשלום על הדרך ותמיכה בשכירת דיור לזמן הראשון.

אך השר גם הצביע על צד אחר של הבעיה. לא כל המדינות מעוניינות בעזיבה מהירה של האוקראינים, כי הם כבר הפכו לחלק מהכלכלות המקומיות. רבים עובדים, משלמים מיסים, סוגרים מחסור בכוח אדם, מסתגלים במהירות ובעלי כישורים הנדרשים במדינות הקולטות.

לקהל הישראלי הנושא הזה מובן במיוחד. ישראל יודעת היטב מהי תפוצה גדולה, מלחמה, מעבר כפוי, קשר עם המדינה המקורית והבחירה המורכבת בין חזרה, אינטגרציה וחיים חדשים. לכן הצהרת סיביגה היא לא רק נושא פנימי אוקראיני, אלא חלק מדיון רחב יותר על עתיד הקהילות האוקראיניות בחו”ל, כולל הקהילה האוקראינית בישראל.

המספר 8 מיליון שונה מהסטטיסטיקה של האיחוד האירופי

כאן חשוב להפריד בין קטגוריות שונות. לפי נתוני Eurostat, ב-31 במרץ 2026 במדינות האיחוד האירופי תחת הגנה זמנית היו 4.33 מיליון אנשים שברחו מאוקראינה לאחר תחילת התוקפנות המלאה של רוסיה. הכי הרבה אנשים כאלה היו בגרמניה – 1,274,955, בפולין – 961,405, בצ’כיה – 379,820.

אך הצהרת סיביגה רחבה יותר מאשר רק הסטטיסטיקה של האיחוד האירופי על סטטוס זמני. ב-8 מיליון אלה יכולים להיכלל אוקראינים הנמצאים לא רק באיחוד האירופי, אלא גם במדינות אחרות, וכן אנשים עם סטטוסים משפטיים שונים: הגנה זמנית, אישור שהייה, עבודה, לימודים, סיבות משפחתיות, שהייה ארוכת טווח.

בדיוק בגלל זה המספר נראה גבוה יותר מהסטטיסטיקה האירופית של הגנה זמנית. הוא משקף לא רק את הסטטוס של פליטים, אלא את כל היקף הנוכחות האוקראינית בחו”ל לאחר 2022.

מה זה אומר עבור אוקראינה, ישראל והתפוצה האוקראינית

עבור אוקראינה חזרת האנשים היא שאלה של שיקום המדינה. ללא מיליוני אזרחים קשה יותר להרים את הכלכלה, להפעיל עסקים, לשקם ערים, לתמוך בצבא, במערכת החינוך, ברפואה ובמודל הפנסיה. ככל שהאנשים נשארים בחו”ל זמן רב יותר, כך גדל הסיכוי שחלק מהם לא יחזור או יחיה בין שתי מדינות.

באמצע הנושא הזה חשוב לראות גם את ההקשר הישראלי: נאנווסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה הצהרות כאלה לא רק כמדיניות אוקראינית, אלא גם כאות לקהל דוברי הרוסית, האוקראינית והיהודית בישראל. בישראל חיים עולים מאוקראינה, אוקראינים המתגוררים במדינה, משפחות שהגיעו לאחר הפלישה של רוסיה ב-2022, וכן אלה ששומרים על קשר עם אוקראינה דרך קרובים, עסקים, התנדבות ותרבות.

עבורם שאלת החזרה לא תמיד נשמעת כ”לנסוע או לא לנסוע” פשוט. לעיתים קרובות זו בחירה בין ביטחון הילדים, עבודה, מסמכים, קרובים מבוגרים, בית באוקראינה ומציאות חדשה בישראל או באירופה.

הגורם הצעיר: יציאת גילאי 18–22 עדיין לא נחשבת קריטית

בנפרד, על סדר היום האוקראיני נשמעת נושא הצעירים. בעבר שר הנוער והספורט של אוקראינה מטווי בדני הצהיר שאין יציאה המונית בלתי נשלטת של צעירים בגילאי 18–22 לחו”ל כעת. לדבריו, חלק מהצעירים יוצאים ללימודים, ניידות אקדמית והתפתחות אישית, אך חלק משמעותי שומר על קשר עם אוקראינה וחוזר.

זהו הבהרה חשובה, כי הפאניקה סביב הגירת הצעירים משמשת לעיתים קרובות בוויכוחים פוליטיים. עבור המדינה המשימה האמיתית היא לא לסגור לאנשים את כל האפשרויות, אלא לשמור על קשר: חינוך, שפה, פרספקטיבות מקצועיות, השתתפות בשיקום המדינה.

הבעיה העיקרית – לא המספר, אלא תנאי החזרה

המספר עצמו של 8 מיליון נשמע חד, אך השאלה החשובה יותר היא: מה אוקראינה תוכל להציע לאנשים האלה לאחר המלחמה או בתקופת חוסר יציבות ממושכת. קריאות לפטריוטיות לא יהיו מספיקות.

נדרשים ביטחון, דיור, עבודה, כללים ברורים לעסקים, בתי ספר לילדים, רפואה, תמיכה חברתית ואמון במדינה. אם התנאים האלה ייווצרו, החזרה תהפוך לתהליך ממשי. אם לא – חלק משמעותי מהאוקראינים יישארו בחו”ל, גם אם ישמרו על קשר רגשי ותרבותי עם אוקראינה.

עבור ישראל והקהילה האוקראינית זו גם נושא לטווח ארוך. האוקראינים בחו”ל כבר הפכו לגורם בפוליטיקה, בכלכלה, במדיה, בדיפלומטיה התרבותית ובתמיכה הציבורית באוקראינה. וככל שהמלחמה נמשכת, כך גדלה תפקידן של הקהילות האלה – לא רק כאנשים שעזבו פעם, אלא גם כגשר קבוע בין אוקראינה למדינות שבהן הם חיים כעת.