אוקראינה כיבדה את מחסלי צ’רנוביל בשדרות: מדוע זיכרון זה חשוב לישראל

ב-26 באפריל, לציון 40 שנה לאסון צ’רנוביל, נערך בעיר שדרות שבישראל טקס זיכרון לנפגעי האסון בצ’רנוביל. בטקס השתתף שגריר אוקראינה במדינת ישראל יבגני קורניצ’וק.

הטקס התקיים ליד האנדרטה ‘הד צ’רנוביל’ בדרום ישראל – מקום שהפך מזמן לסמל זיכרון לאנשים שחוו את אחת הקטסטרופות הטכנולוגיות הגדולות ביותר של המאה ה-20.

זיכרון אוקראיני בשדרות הישראלית

במהלך הטקס העניק שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ’וק מדליות זיכרון לאזרחי ישראל, שלקחו חלק לפני ארבעים שנה בטיפול בתוצאות האסון בתחנת הכוח הגרעינית בצ’רנוביל.

עבור אוקראינה, תאריך זה נשאר לא רק דף אבל בהיסטוריה. צ’רנוביל – זהו זיכרון לאלפי אנשים, שהקריבו את בריאותם וחייהם כדי לעצור את התפשטות הקטסטרופה, שתוצאותיה יכלו להיות עוד יותר נוראות עבור אירופה והעולם כולו.

עבור ישראל, לטקס זה יש גם משמעות מיוחדת.

בין המפנים, המהנדסים, הרופאים, החיילים והמצילים היו אנשים שלימים עלו לישראל. רבים מהם הביאו לכאן לא רק כאב אישי, אלא גם זיכרון חי על איך המערכת הסובייטית הסתירה את האמת, בעוד אנשים רגילים לקחו על עצמם עבודה מסוכנת ביותר.

מי השתתף בטקס

בטקס בשדרות השתתפו ראש העיר אלון דוידי, סגן יו”ר הכנסת יבגני סובה, ראש ארגון ‘הד צ’רנוביל’ אלכסנדר גוטפריד, מפנים של האסון בצ’רנוביל ונציגי הציבור.

המקום עצמו – האנדרטה ‘הד צ’רנוביל’ – מדגיש שהטרגדיה של 1986 מזמן חרגה מגבולות ההיסטוריה האוקראינית. תוצאותיה הורגשו במשפחות באוקראינה, בלארוס, רוסיה, מדינות אירופה, ולאחר מכן גם בישראל, לשם הגיעו אנשים רבים הקשורים ישירות לקטסטרופה זו.

מדוע צ’רנוביל נשמע שוב כאזהרה

הטרגדיה בצ’רנוביל התרחשה ב-26 באפריל 1986, כאשר התפוצץ הכור הרביעי בצ’רנוביל. חומרים רדיואקטיביים נפלטו לאטמוספירה, ותוצאות האסון נמשכו עשורים: מחלות, פינוי, ערים הרוסות, בתים אבודים ופחד שלא ניתן להסיר בניסוחים רשמיים.

היום, בשנת 2026, זיכרון זה כואב במיוחד עבור אוקראינה.

על רקע המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה, נושא הביטחון הגרעיני הפך שוב לחלק מהמציאות. הפגזות על תשתיות האנרגיה, כיבוש תחנת הכוח הגרעינית בזפורוז’יה והאיומים הגרעיניים המתמשכים מצד מוסקבה הפכו את צ’רנוביל לא רק להיסטוריה של העבר, אלא גם לאזהרה להווה.

עבור הקהל הישראלי, נושא זה מובן במיוחד. ישראל עצמה חיה בתנאי איומים מתמשכים, התקפות טילים, סכנה טרוריסטית והצורך לזכור את מחיר השאננות.

NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה באירועים כאלה לא רק פרוטוקול דיפלומטי, אלא גם חלק חשוב מהקשר בין אוקראינה, ישראל והאנשים שגורלם עבר דרך הקטסטרופה הסובייטית, העלייה, המלחמה והמאבק החדש לביטחון.

תודה למפנים

שגרירות אוקראינה במדינת ישראל הביעה תודה כנה לכל אזרחי ישראל, שלקחו חלק לפני ארבעים שנה בטיפול בתוצאות אסון צ’רנוביל.

בהצהרה מודגש שאוקראינה זוכרת ומעריכה מאוד את מסירותם וגבורתם.

אלו מילים חשובות, כי הזיכרון על המפנים לעיתים נשאר איפשהו בין תאריכים מדינתיים גדולים לסיפורים משפחתיים אישיים. רבים מהאנשים הללו לא ראו עצמם כגיבורים. הם פשוט ביצעו פקודה, עבדו באתר, כיבו, בנו, העבירו, מדדו קרינה, טיפלו בנפגעים, פינו אנשים והסירו את תוצאות מה שהשלטון ניסה להסתיר זמן רב.

שדרות, אוקראינה והזיכרון המשותף

הבחירה בשדרות לטקס כזה נראית גם היא סמלית. זו עיר בדרום ישראל, שחיה בעצמה שנים רבות ליד האיום. עבור תושבי שדרות, המילים ‘זיכרון’, ‘סכנה’, ‘הישרדות’ ו’עמידות’ אינן מושגים מופשטים.

לכן הטקס ליד האנדרטה ‘הד צ’רנוביל’ נשמע רחב יותר מאשר רק יום השנה לאסון.

זהו תזכורת לאנשים שלא בחרו להיות גיבורים, אך מצאו את עצמם בחזית הקטסטרופה. זה גם תזכורת לכך שטרגדיות לא מסתיימות ברגע הפיצוץ או הפינוי. הן ממשיכות במשפחות, בבריאות, בזיכרון הילדים ובגורלות של אלה שבונים חיים חדשים במדינה אחרת.

מה זה אומר עכשיו

עבור אוקראינה, יום השנה ה-40 לטרגדיה בצ’רנוביל – זהו תאריך של כאב, תודה ואזהרה.

עבור ישראל – זהו עוד הזדמנות לזכור את אזרחי המדינה שהיו חלק מהטיפול בתוצאות האסון בצ’רנוביל, ולהכיר בתרומתם לא כביוגרפיה סובייטית רחוקה, אלא כחלק מהזיכרון הציבורי הישראלי.

כאשר השגריר האוקראיני מעניק מדליות למפנים בשדרות, מדובר לא רק על העבר. מדובר על כך שאוקראינה זוכרת את אנשיה גם מחוץ לגבולות המדינה, וישראל שומרת את סיפורי אלה ששרדו את צ’רנוביל והפכו לחלק מהחברה הישראלית.

טקסים כאלה מראים שהקשר בין אוקראינה לישראל אינו מורכב רק מדיפלומטיה, פוליטיקה ומשברים עכשוויים. הוא עובר דרך משפחות, זיכרון, כאב, עלייה, שירות, עזרה והבנה משותפת של המחיר שלפעמים יש לשלם כדי להגן על החיים.