טרור לפי לוח זמנים — כיצד רוסיה מכה בערים אוקראיניות ולמה זה צריך להדאיג את ישראל

הצבא הרוסי ביממה האחרונה ביצע סדרת תקיפות חדשה על ערים שקטות באוקראינה, תוקף אוטובוס בתחנה, בתים מגורים, תשתיות אנרגיה, מבנים עירוניים ומתקנים אזרחיים בכמה אזורים במדינה. בין ההרוגים ישנם מבוגרים וילד, עשרות אנשים נפצעו. עבור הקהל הישראלי התמונה הזו מובנת במיוחד: מדובר לא רק בחזית, אלא בטרור שיטתי נגד חיי היומיום הרגילים, כאשר הדרך לעבודה, הבית, הרחוב והתחבורה העירונית נפגעים. החומר מבוסס על טקסט שסופק על ידי המשתמש.

ניקופול, דניפרופטרובשצ’ינה והלוגיקה החדשה של התקיפה על אנשים שקטים

בבוקר ה-7 באפריל אחת מהתקיפות המובהקות ביותר הייתה תקיפת רחפן FPV על אוטובוס נוסעים במרכז ניקופול. בזמן התקיפה האוטובוס התקרב לתחנה, אנשים היו בקרבת מקום, חלק מהנוסעים היו בתוך האוטובוס, חלקם בחוץ. לפי הנתונים הרשמיים, נהרגו שלושה אנשים: שתי נשים וגבר. עוד 16 תושבים שקטים נפצעו בדרגות שונות של חומרה. תקיפה כזו קשה לתאר כאירוע מקרי של מלחמה: זה נראה כמו תקיפה מכוונת על נקודה אזרחית של ריכוז אנשים, שבה בלתי אפשרי לטעות בין מטרה צבאית לאזרחית.

אבל בזה לא הסתיימה דניפרופטרובשצ’ינה.

לפי נתוני הרשויות האזוריות, התקיפות פגעו גם באזורים אחרים באזור. במחוז סינלניקובו רחפנים תקפו את קהילת פוקרובסקה, בית פרטי עלה באש, עוד כמה בתים ניזוקו קשות. שם נהרג ילד בן 11. שלושה מבוגרים אושפזו. במחוז פבלוגרד רחפנים תקפו מפעל וקווי חשמל, שני גברים נפצעו. במחוז קריבוי רוג נפגעה תשתית קהילת אפוסטולובסקה, ובניקופול עצמה נפגעו גם יישובים אחרים, כולל קהילות מרגנטסקה וצ’רבונוגריגורובסקה.

כאן חשוב לא רק ההיקף, אלא גם הדפוס של התקיפות. התקיפות פוגעות מיד בתחבורה, בבתים, באנרגיה ובתשתיות מקומיות. זה לא אוסף אקראי של אירועים, אלא דרך להחזיק תחת לחץ מתמיד אזורים שלמים, לשלול מאנשים את התחושה שנשאר מקום בטוח כלשהו.

למה זה חשוב לקהל הישראלי

בישראל מבינים היטב מה משמעותה של תקיפה על תחבורה אזרחית, שכונת מגורים או מתקן תשתית עירונית. לכן המציאות האוקראינית לא צריכה להיתפס כמשהו רחוק. כאשר מדינה תוקפנית מהמרת על הפחדת האוכלוסייה השקטה, היא משתמשת במודל אוניברסלי של מלחמה נגד החברה כולה.

בדיוק בהקשר הזה, נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency ממשיכים לשים לב לנושא האוקראיני לא כעלילה חיצונית, אלא כחלק מהלוגיקה האזורית הרחבה יותר: טרור נגד אזרחים, הרס אנרגיה, לחץ על העורף וניסיון לשבור את החברה דרך פחד.

מח’רסון עד סום: תקיפות על ילדים, בתים וקהילות גבוליות

בח’רסונשצ’ינה ביממה האחרונה היו תחת הפגזות חרסון, אנטונובקה, סדובויה, קמישאני וזלנובקה. אדם אחד נהרג, עוד 14 נפצעו, ביניהם שני ילדים. תחת התקיפות היו בניינים רבי קומות ובתים פרטיים, כמו גם מחסנים. זה מראה שוב שהתקיפות מכוונות לא רק לקו המגע, אלא גם לאלמנטים בסיסיים של החיים האזרחיים — מגורים, רכוש, לוגיסטיקה, כלכלה מקומית.

באזור סום האזעקה האווירית נמשכה יותר מ-16 שעות. נרשמו כמעט 60 הפגזות על 23 יישובים. נעשה שימוש במערכות רקטות שיגור, פצצות מונחות ורחפני FPV. בקהילת וליקופיסריבסקה נפצע גבר, וסיוע רפואי נדרש גם לארבע ילדות בגילאי 8 עד 10 שנפגעו מהתקפות קודמות של רחפנים בסום. מהקהילות הגבוליות נמשכה פינוי האנשים.

כאשר בדיווחים הרשמיים מופיעות המילים “ילדים”, “פינוי”, “פצצות אוויר” ו”רחפני FPV”, זה כבר לא רק זרם חדשותי. זה עדות לכך שהסביבה האזרחית עצמה נמצאת תחת אש — בית ספר, חצר, דרך, בית משפחתי, כל קצב החיים המוכר.

טרור ככלי להתשה

רוסיה משיגה לא רק הרס פיזי של מתקנים. מטרה לא פחות חשובה היא התשה מוסרית וחברתית. ככל שהאזור חי במצב של איום מתמיד, כך הלחץ על משפחות, תקציבים מקומיים, רפואה, תחבורה, אנרגיה והגירה פנימית של האוכלוסייה גובר.

לכן תקיפות כאלה חשובות הרבה מעבר לגבולות אוקראינה. עבור ישראל, שחיה בעצמה בלוגיקה של איום רקטות ורחפנים, הניסיון האוקראיני הוא גם תזכורת מוחשית לכך כמה מהר המלחמה הופכת לניסיון לשרוף את הנורמליות מחיי האזרחים.

חרקוב, צ’רניגובשצ’ינה וזפורוז’יה: תקיפות על חינוך, אנרגיה ושלטון עירוני

במחוז חרקוב ביממה האחרונה נפגעו שישה אנשים. רחפנים, כולל מסוג “גרניום-2″ ו”ברק”, תקפו את מחוז קייב בחרקוב. ניזוקו בניינים רבי קומות, מוסד להשכלה גבוהה, כמו גם תשתית רכבת במחוז איזיום. בין הנפגעים ישנם אנשים מבוגרים. תקיפה על אוניברסיטה וקרן מגורים — זו כבר תקיפה לא רק על היום הנוכחי, אלא גם על העתיד, על היכולת של העיר לשמור על חינוך, עבודה ותפקוד נורמלי.

בצ’רניגובשצ’ינה רחפנים רוסיים תקפו מתקני אנרגיה במחוזות קורוקובסקי ונובגורוד-סברסקי. בקהילת סנובסקה נפגע מתקן תשתית תחבורה. בנוסף, ב-7 באפריל היה תחת תקיפה מרכז פרילוק, שם פרצה שריפה בבניין המנהל העירוני. דווח גם על פגיעת רחפן בבניין רשות המסים הממשלתית בנובגורוד-סברסקי. כאן כבר ניכרת במיוחד הטקטיקה של הרס המרקם הניהולי והקהילתי של העיר: מערכת האנרגיה, התחבורה, השלטון המקומי, השירותים המנהליים.

מחוז זפורוז’יה ביממה האחרונה חווה אחת מהגלים המסיביים ביותר של תקיפות: 788 תקיפות על 43 יישובים. לפי נתוני השלטון האזורי, נפצעו שלושה גברים. מדווח על 17 תקיפות אוויריות, 570 רחפנים מסוגים שונים, ארבע הפגזות ממערכות רקטות שיגור וכמעט מאתיים תקיפות ארטילריות. נרשמו עשרות דיווחים על נזק לתשתיות אזרחיות, בתים ורכבים. היקף המספרים האלה חשוב בפני עצמו: הוא מראה שמדובר לא בהתפרצות בודדת, אלא בקמפיין מתמשך ומתקדם טכנולוגית של לחץ על האזור.

מה יש להבין מהגל הזה של התקיפות

המסקנה העיקרית היא שרוסיה ממשיכה להילחם לא רק נגד הצבא האוקראיני, אלא גם נגד עצם האפשרות של הערים האוקראיניות לחיות חיים רגילים. אוטובוס בתחנה, ילד בבית, אוניברסיטה, עירייה, תחנת משנה, שכונת מגורים — כל זה משתלב באסטרטגיה אחת.

לקורא הישראלי זה נשמע במיוחד ברור. שם, היכן שהאויב מקבל החלטה לתקוף את הסביבה השקטה כמטרה לגיטימית, השאלה כבר מזמן לא בניסוחים דיפלומטיים. השאלה היא ביכולת המדינה להגן על אזרחיה, על התשתיות ועל זכות החברה לא לחיות תחת דיקטטורת הפחד.