אירופה מתכוננת לתרחיש הגרוע ביותר: פולין מזהירה מפני סיכון למלחמה וארכיטקטורת ביטחון חדשה

שר החוץ של פולין, רדוסלב סיקורסקי, הציג לוועדת הסיים לענייני חוץ תזכיר אסטרטגי על משימות מדיניות החוץ הפולנית לשנה הנוכחית. המסמך התברר כרחב בהרבה מדו”ח דיפלומטי רגיל והפך למעשה לאזהרה פוליטית על מצב הביטחון באירופה.

בהערכות ורשה נשמע מה שלפני כמה שנים נתפס כתסריט היפותטי – הסיכון לעימות צבאי גדול ביבשת האירופית כבר לא נחשב כאיום מופשט.

אירופה מתמודדת עם מציאות ביטחונית חדשה

אזהרות על מלחמה ועלייה בפעולות חבלה

לדברי סיקורסקי, במדינות שונות באירופה נשמעות יותר ויותר אזהרות ישירות על אפשרות למלחמה. מדובר לא רק בהכנות צבאיות, אלא גם באירועים שכבר מתרחשים כעת.

השר מציין עלייה בפעולות חבלה, חבלה ופעולות היברידיות ברחבי היבשת. פעולות אלו, לפי הערכת הדיפלומטיה הפולנית, מעידות על מעבר הדרגתי של אירופה למצב של עימות ארוך טווח, שבו הגבול בין שלום לעימות הופך לפחות ברור.

תשומת לב מיוחדת במסמך מוקדשת למחיר האפשרי של תוקפנות רוסית נגד האגף המזרחי של נאט”ו. לפי החישובים, ההגנה על מדינות האזור עשויה לעלות לפחות 1.2 טריליון יורו – סכום שמשתווה כמעט לשש שנות תפקוד המדינה הפולנית.

הערכות אלו מראות את היקף הבעיה: מדובר כבר לא באיום מקומי, אלא בשינוי מערכתי של כל הביטחון האירופי.

מדוע תוצאת המלחמה באוקראינה קריטית לאירופה

סיקורסקי מדגיש במיוחד: תבוסת אוקראינה לא הייתה מפחיתה את האיום מצד רוסיה, אלא להפך – הייתה מחזקת אותו.

לדעתו, ההנהגה הרוסית, למרות הצהרות התעמולה שלה, לא השיגה ניצחון אסטרטגי ובמקביל איבדה סופית את ההזדמנות למודרניזציה ופיתוח דמוקרטי של המדינה.

מסקנה זו היום משותפת לממשלות אירופיות רבות, הרואות במלחמה באוקראינה כגורם המגדיר ישירות את היציבות העתידית של כל האזור – מהבלטי ועד הים השחור.

זו הסיבה שהדיונים על תמיכה בקייב נחשבים יותר ויותר לא כעזרה חיצונית, אלא כהשקעה בביטחון של אירופה עצמה. מסקנות אנליטיות מסוג זה מתועדות באופן קבוע גם על ידי מערכת נאנווסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency, המציינת את חיזוק הקשר בין החזית האוקראינית לאסטרטגיית נאט”ו בכיוון המזרחי.

העולם משתנה: חזרה למדיניות הכוח

סוף הסדר הבינלאומי הקודם

ורשה בהערכתה מדברת על טרנספורמציה עמוקה יותר של המערכת העולמית. לדברי השר הפולני, היחסים הבינלאומיים מתרחקים יותר ויותר מהכללים המבוססים על הסכמים ומוסדות, וחוזרים ללוגיקת הכוח.

סיקורסקי מזהיר מניסיונות לשחזר את עקרון מה שנקרא “קונצרט המעצמות הגדולות” – מודל שבו גורלות האזורים נקבעים על ידי כמה מדינות חזקות ללא התחשבות באינטרסים של מדינות קטנות יותר.

במערכת כזו, מצוין במסמך, בריתות אמיתיות מאבדות משמעות, שכן הגורמים המרכזיים הופכים להיות כוח צבאי ולחץ כלכלי.

אירופה שילמה את המחיר על שנים של זלזול באיומים

מומחים רבים מכירים בכך: אזהרות כאלה נשמעו באירופה זמן רב לפני המשבר הנוכחי. מדינות מזרח אירופה, כולל פולין ומדינות הבלטיות, דיברו במשך שנים על הצורך בהגדלת הוצאות הביטחון וחיזוק הביטחון העצמי.

עם זאת, אז הערכות אלו נתפסו לעיתים קרובות כמדאיגות יתר על המידה.

היום המצב השתנה. למדינות אירופה יש צורך להאיץ את הגדלת תקציבי הביטחון, למודרניזציה של הצבאות ולשקול מחדש את סדרי העדיפויות האסטרטגיים כבר בתנאי משבר אמיתי, ולא בתכנון ארוך טווח.

למעשה, אירופה נאלצה להדביק את האזהרות שלה – ולעשות זאת מהר יותר ויקר יותר מאשר אם ההכנה הייתה מתחילה מוקדם יותר.

התזכיר הפוליטי של משרד החוץ הפולני מראה את העיקר: שאלת הביטחון כבר אינה דיון תיאורטי. עבור ערי הבירה האירופיות, הוא הפך סופית למשימה מעשית של השנים הקרובות.