105 ספינות בשמונה ימים: רחפנים אוקראינים פתחו במצוד על ‘צי הצללים’ הרוסי בים אזוב

בליל ה-13 ביולי 2026, כוחות המערכות הבלתי מאוישות של אוקראינה הודיעו על פגיעה ב-15 ספינות רוסיות נוספות בים אזוב. במקביל נמשכה מבצע ‘מתג קרים’: תחת המתקפות נפגעו צמתים אנרגטיים של קרים הכבושה, מערכת S-400 הרוסית, מערכת טור ומערכות מכ”ם.

במשך שמונה ימים — מה-6 עד ה-13 ביולי 2026 — מפעילי הרחפנים האוקראינים, לפי נתוני מפקד כוחות המערכות הבלתי מאוישות של הכוחות המזוינים של אוקראינה רוברט ברובדי עם הכינוי ‘מאדיאר’, פגעו ב-105 כלי שיט רוסיים.

מדובר במכליות, אוניות מטען, מעבורות, גוררות וספינות מיוחדות שהיו מעורבות באספקת קרים הכבושה ובעבודת התשתית הנמלית הרוסית בים אזוב.

רק בלילה שבין ה-12 ל-13 ביולי תקפו הרחפנים האוקראינים 15 ספינות:

• שבע מכליות;
• חמש אוניות מטען;
• מעבורת אחת;
• שתי גוררות.

ברובדי הצהיר כי היחידות האוקראיניות ממשיכות ב’קרב על הדלק לקרים’, תוך שהן שוללות בהדרגה מהקבוצה הרוסית לוגיסטיקה ימית יציבה.

מה קרה בליל ה-13 ביולי

לפי הודעת מפקד כוחות המערכות הבלתי מאוישות, המתקפות כוונו לספינות רוסיות במימי ים אזוב.

מיקומן המדויק בזמן המתקפה, שמותיהן ונתוני הרישום של רוב המטרות לא נחשפו לציבור. עם זאת, ידוע שמדובר בספינות ששימשו להובלת דלק, מטענים ושירותי נמל, המספקות את הכוחות הרוסיים בקרים הכבושה ובדרום אוקראינה.

לאחר המתקפה הלילית, התוצאה הכוללת של המבצע, לפי חישובי ברובדי, עלתה מ-90 ל-105 ספינות פגועות.

המפקד של SBS גם הצהיר כי עוצמת המתקפות כבר השפיעה על התנועה דרך מצר קרץ’, פריקת הספינות ועבודת התשתית הטעינה בקרים הכבושה.

אין אישור עצמאי לעצירה מוחלטת של השיט דרך מצר קרץ’ כרגע. עם זאת, קודם לכן סוכנות רויטרס, בהסתמך על מקורות, דיווחה על עצירת התנועה בתעלת אזוב-דון לאחר סדרת מתקפות על ספינות.

כיצד אוקראינה ספרה 105 ספינות פגועות

האריתמטיקה שהוכרזה על ידי כוחות המערכות הבלתי מאוישות מורכבת ממספר מבצעים ליליים רצופים.

6–10 ביולי: 48 המטרות הראשונות

השלב העיקרי של המתקפות החל ב-6 ביולי.

בימים הבאים הצד האוקראיני דיווח מדי יום על פגיעות חדשות במכליות רוסיות ובספינות עזר.

בליל ה-7 ביולי, יחידות SBS הודיעו על מתקפה על מכליות, אוניית מטען ומעבורת. בליל ה-8 ביולי נפגעו תשע מכליות נוספות, וב-9 ביולי — 14 ספינות, כולל 12 מכליות, אוניית מטען וגוררת.

בליל ה-10 ביולי הרשימה התווספה בעוד 13 כלי שיט:

• עשר מכליות;
• אוניית מטען אחת;
• מעבורת אחת;
• גוררת ימית אחת.

לאחר מכן, ברובדי דיווח על 48 ספינות פגועות בחמשת הימים הראשונים של המבצע.

11 ביולי: 28 ספינות בבת אחת

המתקפה הלילית הגדולה ביותר מבחינת מספר המטרות התרחשה ב-11 ביולי.

לפי הצהרת ברובדי, הרחפנים האוקראינים פגעו ב-28 ספינות רוסיות:

• 21 מכליות;
• ארבע גוררות;
• שתי אוניות מטען;
• דוברה או ספינה מיוחדת אחת.

לאחר מבצע זה, המספר הכולל של כלי השיט הפגועים עלה ל-76 יחידות.

הצד האוקראיני טען כי הספינות שימשו ללוגיסטיקה צבאית, הובלת מטענים ותמיכה בפעילות התשתית הנמלית הרוסית.

12 ביולי: עוד 14 מטרות

בליל ה-12 ביולי, כוחות המערכות הבלתי מאוישות הודיעו על פגיעה ב:

• עשר מכליות;
• ארבע מעבורות.

התוצאה הכוללת לתקופה מה-6 עד ה-12 ביולי הגיעה ל-90 ספינות. המידע על המתקפות על הספינות הוזכר גם על ידי המטה הכללי של הכוחות המזוינים של אוקראינה.

13 ביולי: התוצאה עלתה ל-105

לאחר המתקפה על שבע מכליות, חמש אוניות מטען, מעבורת ושתי גוררות, מספר הפגיעות המוצהרות הגיע ל-105.

כך, הרצף שפורסם על ידי הצד האוקראיני נראה כך:

מדוע הספינות הללו נקראות ‘צי הצללים’

המונח ‘צי הצללים’ משמש בדרך כלל למכליות המשמשות את רוסיה לייצוא נפט ומוצרי נפט תוך עקיפת סנקציות, הגבלות ביטוח ותקרת מחירים שהוטלה על ידי מדינות המערב.

עם זאת, בהצהרות ברובדי, מושג זה משמש בצורה רחבה יותר.

ל’צי הצללים’ הוא מייחס לא רק מכליות נפט גדולות, אלא גם אוניות מטען, גוררות, מעבורות, דוברות וספינות עזר אחרות המשתתפות בלוגיסטיקה הרוסית בים אזוב.

כלי השיט הללו יכולים לבצע מספר משימות:

• להעביר בנזין ודיזל לקרים הכבושה;
• להוביל מטענים לכוחות הרוסיים;
• לשרת נמלים ורציפים;
• לספק שירותי מעבורת;
• לתמוך בתנועה בתעלות הים;
• להשתתף בטעינת דלק ומטענים אחרים.

לכן, מטרת הקמפיין האוקראיני היא לא רק מכלית בודדת, אלא כל מערכת התחבורה המחברת את הנמלים הרוסיים עם חצי האי הכבוש.

NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency מציינת כי המתקפות על הלוגיסטיקה הימית יש להן משמעות הרבה מעבר לים אזוב. רוסיה נאלצת להוציא משאבים נוספים על שמירת הספינות, לחפש מסלולי אספקה חדשים, לחזק את ההגנה האווירית של הנמלים ולחלק מחדש מטענים על גשר קרים והמסדרון היבשתי דרך דרום אוקראינה הכבושה.

«מתג קרים»: מתקפות על האנרגיה של חצי האי

במקביל לציד על הספינות הרוסיות, כוחות המערכות הבלתי מאוישות ממשיכים במבצע בשם «מתג קרים off».

בליל ה-13 ביולי, לפי נתוני ברובדי, הרחפנים האוקראינים פגעו ב-תשעה צמתים ותת-תחנות אנרגיה בעוצמות שונות בשטחים הכבושים.

גם נקודת מעבר אסטרטגית של חשמל מגשר האנרגיה קובאן — קרים, שסומנה כצומת ‘קרים’, נפגעה.

ברובדי טוען כי אובייקט זה הותקף בפעם השנייה תוך 48 שעות.

גשר האנרגיה מאזור קרסנודר נבנה לאחר הכיבוש הרוסי של קרים והפך לאחד ממקורות החשמל המרכזיים של חצי האי.

המתקפות על תת-תחנות וצמתים של חלוקת חשמל יכולות ליצור בעיות לא רק לתשתית האזרחית, אלא גם למתקנים צבאיים רוסיים, שדות תעופה, תחנות מכ”ם, נמלים, מחסנים ומפעלים לתיקון.

קודם לכן, ב-3 ביולי, כוחות המערכות הבלתי מאוישות דיווחו על פגיעה בעשרה מתקני אנרגיה בקרים הכבושה. אז הצד האוקראיני הצהיר כי תוך לילה אחד הרחפנים תקפו 48 מטרות שונות.

S-400, ‘טור’ ושתי תחנות מכ”ם

מלבד מתקני האנרגיה, בליל ה-13 ביולי, יחידות אוקראיניות הודיעו על פגיעה בארבעה מרכיבים של ההגנה האווירית הרוסית.

לפי דברי ברובדי, הושמדו:

• משגר של מערכת טילים נגד מטוסים S-400 ‘טריומף’;
• מערכת טילים נגד מטוסים ‘טור’;
• שתי מערכות מכ”ם.

ה-S-400 היא אחת המערכות ארוכות הטווח המרכזיות של ההגנה האווירית הרוסית. המערכת מיועדת לגילוי ופגיעה במטוסים, טילים מונחים ומטרות אוויריות אחרות.

מערכת ‘טור’ משמשת לטווחים קצרים יותר והיא אמורה להגן על מתקנים צבאיים ויחידות מפני רחפנים, פצצות מונחות וטילים.

אובדן תחנות המכ”ם יוצר בעיה נוספת: גם אם המשגרים הנותרים נשמרים, הם הופכים לפחות יעילים אם המערכת הרוסית לא יכולה לגלות את המטרה בזמן ולהעביר נתונים לפגיעה בה.

קודם לכן ביולי, SBS גם דיווחו על מתקפות על שני משגרים של S-400 ותחנת מכ”ם ‘נבו-U’. לפי נתונים אוקראיניים, אחד המשגרים היה ליד גלאזובקה בקרים הכבושה, והשני באזור קוסנוק במחוז בריאנסק ברוסיה.

הקרב על הדלק לקרים הכבושה

המשימה המרכזית של סדרת המתקפות, לפי ברובדי, היא הפרת אספקת הדלק.

קרים תלויה במספר מסלולי אספקה:

• הובלות ימיות דרך ים אזוב;
• תנועה דרך מצר קרץ’;
• קשרי רכבת ורכב על גשר קרים;
• מסדרון יבשתי דרך אזורים כבושים של מחוזות דונצק, זפוריז’יה וחרסון;
• גשר האנרגיה מאזור קרסנודר.

אם מכליות ומעבורות מפסיקות לצאת לים או נאלצות לעבור תיקון, העומס עובר למסלולים היבשתיים.

זה מעלה את עלות ההובלות, יוצר תורים והופך את הלוגיסטיקה לפגיעה יותר למתקפות הבאות.

אפילו נזק לספינה ללא השמדתה המלאה יכול להוציא אותה משימוש למשך שבועות או חודשים. בעל הספינה צריך למצוא נמל בטוח, לבצע בדיקה של הגוף והציוד, להחליף חלקים פגועים ולקבל אישור להמשך השימוש.

בנוסף, מתקפות קבועות מגבירות את הסיכונים לצוותים, למבטחים ולחברות שמסכימות לעבוד במסלולים הקשורים לקרים הכבושה.

מה המשמעות של עצירת מצר קרץ’

מצר קרץ’ הוא הדרך הימית היחידה המחברת את ים אזוב והים השחור.

דרכו עוברות ספינות המיועדות לנמלים הרוסיים אזוב, רוסטוב-על-דון, טגנרוג, ייסק וטמריוק, וכן לנמלים של קרים הכבושה.

אפילו עצירה זמנית של התנועה יוצרת תגובת שרשרת:

• ספינות מצטברות בהמתנה לאישור מעבר;
• לוח הזמנים של אספקת הדלק מופר;
• ההוצאות על הובלה ימית גדלות;
• הנמלים לא מקבלים מטענים בזמן;
• נוצרות עיכובים בפינוי המוצרים;
• הצבא הרוסי נאלץ לחפש מסלולים חלופיים.

ברובדי שיער כי התנועה דרך המיצר עשויה הייתה להיעצר לאחר התקפות נרחבות ב-11 ביולי.

הצד הרוסי לא אישר רשמית חסימה מלאה ומתמשכת של המיצר. לכן, לטעון שהשיט הופסק לחלוטין, זה עדיין מוקדם מדי.

עם זאת, דיווחים על הגבלת תנועה זמנית והפסקת פעילות תעלת אזוב-דון מצביעים על כך שההתקפות כבר החלו להשפיע על הלוגיסטיקה הימית הרוסית.

נפגעים – לא אומר מוצפים

יש לפרש את המספר 105 בצורה נכונה.

הצד האוקראיני מצהיר על 105 כלי שיט שנפגעו, אך זה לא אומר שכולם הוטבעו או הושמדו לחלוטין.

הניסוח הצבאי ‘נפגע’ יכול להתכוון ל:

• פגיעה ישירה;
• נזק לגוף הספינה;
• שריפה;
• כשל במנוע;
• נזק לציוד הניווט;
• אובדן יכולת תנועה עצמאית;
• צורך בתיקון ממושך;
• הפסקה זמנית של השימוש.

רשימה מלאה של שמות 105 הספינות, תמונות מפורטות של הנזקים והערכה עצמאית של מצב כל כלי השיט טרם פורסמו.

כמו כן, אין אישור עצמאי להשמדת כל מערכות ההגנה האווירית והאובייקטים האנרגטיים שהוצהרו.

לכן, הניסוח המדויק ביותר הוא: כוחות המערכות הבלתי מאוישות של אוקראינה הצהירו על פגיעה ב-105 ספינות רוסיות בין ה-6 ל-13 ביולי 2026.

מדוע המבצע הזה חשוב

במשך שמונה ימים, לפי הצהרות הפיקוד של SBS, עברו המל”טים האוקראיניים מהתקפות בודדות לקמפיין שיטתי נגד התשתית הימית, האנרגטית והצבאית הרוסית.

בו זמנית מותקפים ספינות, נמלים, תחנות משנה, גשרי אנרגיה, מערכות הגנה אווירית ותחנות מכ”ם.

גישה זו מכריחה את רוסיה להגן על מספר סוגי אובייקטים בו זמנית ולפרוס את האמצעים המוגבלים של ההגנה האווירית על שטח גדול.

בזמן שהמערכות הרוסיות מנסות להגן על צמתים אנרגטיים, הנמלים והספינות הופכים לפגיעים יותר. אם ההגנה האווירית מועברת לחוף, הסיכון לשדות תעופה, מחסנים ואובייקטים אחרים בעומק חצי האי הכבוש עולה.

בזה טמונה הלוגיקה של ‘מתג קרים’: לא מכה חד פעמית, אלא הרס הדרגתי של המערכת שמבטיחה את הנוכחות הצבאית הרוסית בקרים.

ה-105 ספינות שנפגעו בשמונה ימים עדיין דורשות אישור עצמאי מלא. אבל גם אם חלק מהמטרות קיבלו נזקים יחסית קטנים, עצם האינטנסיביות של ההתקפות מראה שים אזוב חדל להיות אגן פנימי בטוח עבור הצי הרוסי וחברות התחבורה.

אם חשוב לכם לראות את סדר היום הישראלי-אוקראיני ללא הפרספקטיבה הרוסית – הוסיפו את НАновости בגוגל.
https://www.google.com/preferences/source?q=news.nikk.co.il