- September 4, 2026
- 7:02 pm
- בעולם
ב-3 בספטמבר 2026, במהלך התקפה אווירית רוסית מסיבית, מחסן של חברת התרופות Teva באוקראינה נפגע פעמיים. כל העובדים נותרו בחיים, ואין נפגעים ביניהם. החברה מעריכה את הנזקים ומנסה למנוע הפרעות באספקת התרופות.
וכאן יש פרט עקרוני לישראל: מדובר דווקא על הסניף האוקראיני של חברת Teva Pharmaceutical Industries הישראלית, ולא על חברה מקומית שמשתמשת פשוט במותג הישראלי המוכר.
מחברת: ויקטוריה קצמן
לנאנווסטי — חדשות ישראל הסיפור הזה חשוב גם כי Teva פועלת באוקראינה כמעט שלושה עשורים, נמנית בין שלושת המובילים בשוק התרופות המקומי, ולאחר תחילת המלחמה המלאה העבירה למדינה סיוע הומניטרי ביותר מ-155 מיליון דולר. כעת נפגעה כבר התשתית העצמית של החברה מהתקפה רוסית.
התקפה מסיבית ב-3 בספטמבר: Teva הייתה רק אחד מהיעדים שנפגעו
בלילה של 3 בספטמבר, רוסיה שיגרה לעבר אוקראינה 163 מל”טים. ביניהם היו שאהד, כולל גרסאות רקטיות, S8000 “באנדרול”, “גרברה” ומל”טים מדמים.
כוחות האוויר של אוקראינה דיווחו על 135 מל”טים שהופלו או דוכאו. פגיעות נרשמו ב-15 מיקומים, ובארבעה מקומות נוספים נפלו שברי מטרות שהופלו.
על רקע זה התרחשו שני פגיעות במחסן של Teva.
כאן חשוב לא לחזור על טעות הדיווחים הראשונים ולא לקרוא למה שקרה “מכה כפולה של טילים”. Teva עצמה מאשרת רשמית שתי פגיעות, אך לא מציינת שמדובר בטילים. בדיווחים על התקפה רוסית ב-3 בספטמבר מופיעים בעיקר מל”טים. לכן הנוסח המאושר כרגע הוא: המחסן של Teva נפגע פעמיים במהלך התקפה אווירית רוסית.
הגודל הסופי של הנזק עדיין לא נקבע.
השלכות חמורות במיוחד של ההתקפה נרשמו באזור קייב.
במחוז בוריספול, גבר נפצע מרסיסים ואושפז. נפגעו מחסנים, בניין מנהלי, חנות ומבנים אזרחיים נוספים. בבוריספול עצמה דווח גם על נזק לשני בנייני דירות, רכבים, מבנה בנק וסלון יופי.
עם זאת, אין סיבה לקשר את פציעת הגבר ישירות עם מחסן Teva: לא היו נפגעים בין עובדי החברה.
באותו מחוז בוריספול, הפגיעה הייתה במתחם לוגיסטי פרמצבטי גדול “ביוקון” — אחד ממרכזי המחסנים המיוחדים הגדולים באוקראינה בשטח של כ-30 אלף מטרים רבועים.
“ביוקון” עוסק באחסון תרופות ומספק יכולות אחסון לחברות תרופות בינלאומיות. לפי נתוני משתתפי שוק התרופות האוקראיני, שם נמצאו מוצרים של Pfizer, Novartis, Roche, Teva, AstraZeneca ויצרנים אחרים.
דווח על השמדת מלאי תרופות משמעותי. הנזק הראשוני לכל המתחם הוערך על ידי נציגי השוק ב-מיליארדי גריבנה, אך הסכום הסופי של ההפסדים עדיין לא נקבע.
עם זאת, אין לחבר את הדיווחים על “ביוקון” ו-Teva לנקודה אחת ללא אישורים נוספים.
Teva דיווחה רשמית בנפרד על שתי פגיעות במחסן שלה. “ביוקון” מופיע בנפרד כמתחם לוגיסטי פרמצבטי שנפגע, שבו, בין היתר, אוחסנו מוצרים של Teva. הנתונים הציבוריים הקיימים אינם מספיקים כדי לטעון שבכל הדיווחים מדובר באותו מחסן ספציפי.
באותה תקופה, התקפות רוסיות פגעו גם בתשתית רפואית הומניטרית.
נפגע אחד המחסנים המרכזיים של ארגון הבריאות העולמי באזור קייב, שבו היו מלאי רפואי הומניטרי. עובדי ארגון הבריאות העולמי לא נפגעו, אך בשל האש, העשן והגישה המוגבלת לא ניתן היה לקבוע את היקף ההפסדים מיד.
זהו המשך של סדרת מקרים דומים. קודם לכן נפגעו מחסנים של ארגון הבריאות העולמי בדניפרו ובסמוך לקייב. בשנת 2026 דיווח הארגון על לפחות 20 התקפות על מחסני סיוע הומניטרי, כאשר 15 מהן פגעו במלאי רפואי.
כך, סביב סיפור Teva נראה הקשר רחב יותר: התקפות רוסיות פוגעות לא רק במפעלים בודדים, אלא גם בתשתית שדרכה נשמרים ומופצים תרופות וסיוע רפואי הומניטרי באוקראינה.
Teva גינתה את ההתקפות הרוסיות
תגובת החברה עצמה לא הסתכמה בהודעה על הנזקים.
Teva גינתה את ההתקפות הרוסיות, והצהירה ב-3 בספטמבר 2026 שהן ממשיכות לגבות חיי אדם, לסכן אנשים ולהרוס תשתיות אזרחיות ועסקים אוקראיניים.
החברה הדגישה במיוחד שענף התרופות הוא חלק ממערכת הבריאות הקריטית, ולכן יש לשמור על גישה רציפה של מטופלים לטיפול הנחוץ גם בזמן מלחמה.
המנכ”ל של Teva באוקראינה דמיטרי ספיצין ציין שני סדרי עדיפויות מיידיים של החברה: בטיחות העובדים ושמירה על גישת המטופלים לתרופות.
עבור אנשים רבים מדובר בתרופות שיש ליטול באופן קבוע. לכן, פגיעה במתקן כזה משמעותה לא רק אובדן סחורה או נזק מסחרי.
אחד ממרכיבי מערכת האספקה של תרופות באוקראינה נפגע.
Teva — חברה ישראלית
חשוב להבהיר זאת בנפרד, שכן מבנה של תאגיד בינלאומי גדול יכול ליצור בלבול.
ההיסטוריה של החברה שממנה צמחה Teva המודרנית מתחילה בירושלים בשנת 1901. חיים סלומון, משה לוין ויצחק אלשטיין הקימו עסק תרופות סיטונאי קטן S.L.E. — Salomon, Levin & Elstein, שעסק בייבוא והפצת תרופות.
בהיסטוריה של Teva עצמה נשמר פרט אופייני לאותה תקופה: תרופות נמסרו באזור גם באמצעות שיירות פרדות וגמלים.
בהדרגה התפתח ייצור תרופות עצמאי. בשנת 1951 החלו מניות Teva להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
בשנת 1976 איחוד של מספר יצרני תרופות ישראליים הוביל להקמת Teva Pharmaceutical Industries Ltd. המילה Teva — טבע — בעברית פירושה “טבע”.
לאחר מכן החלה התפשטות בינלאומית. באמצעות סדרת רכישות גדולות הפכה החברה הישראלית לקבוצת תרופות גלובלית. בשנים שונות נכנסו למבנה שלה IVAX, Barr, Pliva, ratiopharm, Cephalon ו-Actavis.
היום Teva פועלת בעשרות שווקים, ומוצריה משמשים מדי יום כ-200 מיליון אנשים. עם זאת, המטה הגלובלי של החברה נמצא בישראל.
לכן אין צורך לקרוא ל-Teva פשוט “חברה עם שורשים ישראליים”.
Teva Pharmaceutical Industries — תאגיד תרופות ישראלי.
עם זאת, היא חברה ציבורית. מניותיה נסחרות בבורסות ונמצאות בבעלות משקיעים רבים, ולכן אין בעל פיזי אחד שמחזיק בכל Teva.
כיצד פועלת “טבע אוקראינה” ולמי היא שייכת
קבוצת Teva פועלת באוקראינה מאז 1997.
החברה הנוכחית בע”מ “טבע אוקראינה”, קוד EGRPOU 34770471, נרשמה ב-11 בדצמבר 2006.
מנכ”ל החברה — דמיטרי ספיצין. הפעילות הרשומה העיקרית — סחר סיטונאי במוצרים פרמצבטיים.
המבנה המשפטי של הבעלות נראה כך: 100% מההון הרשום של בע”מ “טבע אוקראינה” שייך ל-Teva Pharma B.V., הרשומה בהולנד. גודל ההון הרשום של המפעל האוקראיני עומד על כ-1.756 מיליארד גריבנה.
אבל Teva Pharma B.V. — זו מבנה של קבוצת Teva הבינלאומית. “טבע אוקראינה” עצמה מציינת במפורש שהיא חלק מ-Teva Pharmaceutical Industries Ltd. עם מטה בישראל.
לכן ההגדרה “הבת האוקראינית של Teva הישראלית” נכונה.
לא מדובר במפעל אוקראיני עצמאי שקיבל פעם רשות להשתמש במותג הישראלי. הבעלים המשפטי הישיר של בע”מ האוקראינית הוא מבנה הולנדי של הקבוצה, ומעליו נמצאת Teva Pharmaceutical Industries הישראלית הגלובלית.
באוקראינה זה רחוק מלהיות נציגות קטנה.
Teva מדווחת על יותר מ-350 עובדים ופורטפוליו של מעל 260 תרופות. החברה מכנה את עצמה כחברת התרופות הבינלאומית הגדולה ביותר באוקראינה ואחת משלושת המובילים בענף.
לפי הדוחות הכספיים לשנת 2025, בע”מ “טבע אוקראינה” קיבלה כ-4.66 מיליארד גריבנה הכנסות, ונכסיה בסוף השנה עמדו על כ-3.88 מיליארד גריבנה.
יותר מ-155 מיליון דולר תרופות וסיוע הומניטרי לאוקראינה
לאחר תחילת המלחמה הרוסית המלאה, Teva לא עזבה את אוקראינה.
עד אוקטובר 2025, החברה דיווחה שהעבירה למדינה סיוע הומניטרי בשווי יותר מ-155 מיליון דולר.
זה יותר מ-3.2 מיליון אריזות של תרופות חיוניות ויותר מ-400 שמות של תרופות.
במשלוחי הסיוע נכללו תרופות לחולים עם מחלות לב וכלי דם, סוכרת והפרעות אנדוקריניות אחרות, מחלות נוירולוגיות ונפשיות, זיהומים, מחלות מערכת העיכול, וכן מחלות אונקולוגיות והמטולוגיות.
הסיוע עבר דרך הסניף האוקראיני של Teva, מבנים גלובליים של החברה ובשיתוף עם Direct Relief. בין המקבלים היו מערכת הבריאות האוקראינית, קרנות צדקה וארגונים הומניטריים.
לכן המצב נראה במיוחד מובהק.
חברה ישראלית פועלת באוקראינה כמעט שלושה עשורים, לאחר הפלישה הרוסית מעבירה למדינה תרופות וסיוע הומניטרי ביותר מ-155 מיליון דולר — וכעת המחסן שלה נפגע פעמיים מהתקפה רוסית.
ובאותם ימים מוסקבה מציבה תנאים לישראל
בנקודה זו הסיפור מפסיק להיות רק פרק אוקראיני.
כמעט בו זמנית נודע כי הרשויות האוויריות הרוסיות לא נתנו ל-El Al את ההחלטה החיובית הנדרשת לפתיחת קו תל אביב — סנט פטרסבורג.
כפי שכבר ניתחנו בפירוט ב-נאנווסטי — חדשות ישראל במאמר על הסכסוך סביב El Al ו”אירופלוט”, מקורות ישראליים מקשרים את עמדת מוסקבה לשאלת חזרת המוביל הרוסי לבן-גוריון.
גם כאן חשוב להפריד בין עובדה מבוססת לדיווחי מקורות.
עובדה: El Al לא קיבלה את האישור הרוסי הנדרש.
לפי מקורות ישראליים: מוסקבה לא מעוניינת בהרחבת האפשרויות של El Al, כל עוד “אירופלוט” עצמו לא יכול לחזור לישראל.
עם זאת, לא פורסמה הצהרה רוסית רשמית בצורה ישירה — “לא ניתן ל-El Al את סנט פטרסבורג, כל עוד ישראל לא תאפשר ל”אירופלוט” להיכנס”.
וכל זה קורה רק יומיים לאחר פרסום חקירת Financial Times על תוכנית C430L הרוסית-איראנית. נאנווסטי ניתחו בנפרד את הסיוע של מומחי טילים רוסים לאיראן.
לפי FT, מומחים רוסים סייעו לטהרן לשלוט בטכנולוגיות של טילים על-קוליים, והשת”פ נמשך גם בשנת 2026.
התמונה בסופו של דבר הופכת רחבה יותר מסיפור של מחסן אחד.
רוסיה מנהלת מלחמה נגד אוקראינה. Teva הישראלית מסייעת למערכת הבריאות האוקראינית — והמחסן שלה נפגע פעמיים מהתקפה רוסית.
במקביל, מומחים רוסים מסייעים לאיראן לפתח טכנולוגיות טילים.
ובסכסוך האווירי עם ישראל, מוסקבה, לפי מקורות ישראליים, משתמשת בשאלת האישור ל-El Al כמנוף סביב האינטרסים של “אירופלוט”.
עוד ב-31 באוגוסט, השגריר האוקראיני יבגני קורניצ’וק בתל אביב דיבר על הצורך לאחד כוחות של אוקראינה וישראל נגד איומים משותפים. אז ניתחנו בנפרד מדוע מאחורי הנוסח הזה הולכת ומתגלה הקשר רוסיה — איראן.
כעת להצהרות הדיפלומטיות נוספו שתי פגיעות במחסן של אחת החברות הישראליות הגדולות.
בזמן הכנת החומר לא נמצאה תגובה ציבורית נפרדת של ממשלת ישראל דווקא על מה שקרה עם מחסן Teva.
Teva עצמה כבר גיבשה את עמדתה: החברה גינתה את ההתקפות הרוסיות.
ואחרי הסיפור הזה השאלה לממשלת ישראל הנוכחית הופכת לעוד יותר קונקרטית: כמה פרקים דומים צריכים להצטבר כדי שהיחסים עם מוסקבה יוערכו לא מתוך הרגל ואינרציה דיפלומטית, אלא לפי מה שרוסיה עושה היום בפועל עם האינטרסים הישראליים — מעסקים גדולים ותעופה ועד שיתוף פעולה עם איראן?