“שטיח” מעל רוסיה: אוקראינה יכולה להפוך את השמיים שלה לבלתי אמינים כרונית ללא סגירת שדות תעופה לצמיתות

כדי לשבש את פעילות התעופה הרוסית, אוקראינה לא חייבת להרוס שדות תעופה. רחפנים רגילים, מגבלות, סיכוני ביטוח ואי יכולת להבטיח לוח זמנים עשויים להתברר כבעיה הרבה יותר לא נעימה.

ב-1 בספטמבר 2026 הזהיר ולדימיר זלנסקי את חברות התעופה הבינלאומיות ואת חברות הביטוח כי המרחב האווירי הרוסי הופך לפחות צפוי בשל הרחפנים ארוכי הטווח האוקראיניים. למחרת פנתה אוקראינה רשמית ל-ICAO בבקשה לסייע באיסור מוחלט על טיסות אזרחיות במרחב האווירי של רוסיה. קייב מציינת בנפרד: מטוסים אזרחיים אינם מהווים מטרה.

המילה עצמה “כיסוי” כאן היא רוסית. אות תעופה כזה מופעל כאשר מופיע אובייקט בלתי מזוהה במרחב האווירי ויש להוציא את המטוסים האזרחיים במהירות מאזור הסכנה. עבור שדה התעופה זה אומר מגבלות על קבלת ושחרור מטוסים, עיכובים, מעבר לשדות תעופה חלופיים, ולאחר מכן עוד כמה שעות שבהן לוח הזמנים לכאורה כבר שוחזר, אך המטוסים והצוותים נמצאים בכלל לא במקום שבו הם אמורים להיות.

לקורא הישראלי זו לא סיפור זר. חברות תעופה מערביות בעיקר עוקפות את השמיים הרוסיים מאז 2022, אך מסלולים דרך רוסיה ממשיכים לשמש מובילים מטורקיה, סין, איחוד האמירויות ומדינות נוספות במפרץ הפרסי. נאנוווסטי — חדשות ישראל כבר נתקלו לא פעם באותה לוגיקה בכיוון הישראלי: מספיקות כמה שעות של אי ודאות באוויר כדי להפוך טיסה בטוחה על הנייר להגרלה עבור הנוסע עם מעברים, החזרות ולינה במקום לא ידוע.

«כיסוי» ללא מבצע מוכרז

אני, ילנה גונקו, לא הייתי ממהרת כאן להכריז על קיומו של “תוכנית כיסוי 24/7” אוקראינית רשמית. קייב לא הציגה שם כזה בפומבי. אבל תכנית הלחץ עצמה כבר נראית: כדי להפוך את התעופה האזרחית לבלתי אמינה כרונית, לא חייבים להרוס את המסלול. לפעמים מספיק ליצור שוב ושוב מצב שבו אף אחד לא יכול לומר מראש אם שדה התעופה ייפתח בעוד עשרים דקות או בעוד חמש שעות.

עצירה חד פעמית מעצבנת. רגילה מתחילה לעלות כסף. המטוס עובר לשדה תעופה חלופי, הצוות יוצא מזמן העבודה המותר, הטיסה הבאה מתעכבת, הנוסעים מאבדים חיבורים, המוביל משלם על דלק נוסף ותחזוקה. צומת מוסקבה גדול אחד מסוגל להפיץ עיכובים בכל רשת המסלולים.

ב-2 בספטמבר זה כבר היה נראה במספרים. לפי נתוני Flightradar24, בשדה התעופה שרמטייבו נרשמו 21 טיסות מבוטלות ו-235 עיכובים, בוונוקובו — 22 ביטולים ו-94 עיכובים. פגסוס הודיעה כי חלק מהטיסות הליליות לרוסיה נאלצו להתבטל מסיבות טכניות ותפעוליות; בוונוקובו דיברו בנפרד על שישה נחיתות מבוטלות ושישה המראות של החברה הזו. אין עדיין עזיבה המונית של מובילים זרים, אך הצורך להסביר כל פעם מדוע הטיסה היום טסה ומחר לא, כבר פועל נגד לוח זמנים תקין.

בישראל ראינו אות דומה בעבר. ביוני נאנוווסטי כתבו על ביטול זמני של טיסות “אל-על” בין תל אביב למוסקבה על רקע החמרת המצב במרחב האווירי הרוסי. אז זה נראה כבעיה נפרדת של מסלול מסוים. עכשיו מתבהר שייתכן שמדובר במגמה רחבה יותר.

המבטח יכול לעשות יותר משדה תעופה סגור

החלק הכואב ביותר עבור מוסקבה ברעיון האוקראיני בכלל לא נמצא במגדל הפיקוח. קייב מנסה להעביר את השאלה למשרדי הרגולטורים הלאומיים וחברות הביטוח. ICAO לא יכולה לאסור טיסות לכל 193 המדינות החברות בה בפקודה אחת, אך הערכותיה משפיעות על החלטות הרשויות, המובילים ואלה שמבטחים מטוסים, צוותים ואחריות חברות התעופה.

למבטח לא מעניין עד כמה פקיד רוסי בטוח כשהוא אומר “הכל בשליטה”. הוא מחשב את הסבירות לנזק. ככל שיותר רחפנים אוקראיניים מופיעים ליד מסלולים אזרחיים ובמקביל פועלת ההגנה האווירית הרוסית, כך קשה יותר להעמיד פנים שהסיכון נשאר כשהיה.

לאחר האסון של Azerbaijan Airlines בדצמבר 2024 זה כבר לא שיחה מופשטת. מטוס שטס לגרוזני התרסק ליד אקטאו, 38 אנשים נהרגו. מאוחר יותר הודה פוטין כי טילים רוסיים של ההגנה האווירית הופעלו ליד המטוס ברגע שבו היו רחפנים אוקראיניים באזור.

כאן נמצא החלק הלא נעים עבור התעופה האזרחית בסיפור. אוקראינה מצהירה כי אין בכוונתה לתקוף מטוסי נוסעים. אבל סכנה יכולה להיווצר גם ללא כוונה כזו: מספיק שבמרחב אווירי אחד יימצאו בו זמנית מטוס נוסעים, רחפנים והגנה אווירית שצריכה להחליט בשניות מה בדיוק היא רואה על הרדאר.

לכן האזהרה של זלנסקי מופנית לא כל כך לנוסע הרוסי, אלא לאדם שחותם על כיסוי הביטוח של הטיסה. אם יתחילו לתרגם את הסיכון לכסף — פוליסה יקרה יותר, חריגות מהכיסוי, דרישות נוספות למסלולים — ההשלכות יצטברו גם בימים שבהם אף שדה תעופה לא סגור.

מה אומרים אחרים — ואיפה נגמרים העובדות

מוסקבה מגיבה כצפוי שלא תאפשר תקלות משמעותיות. שר התחבורה הרוסי אנדריי ניקיטין הצהיר כי הרשויות מחזקות כל הזמן את הדרישות לבטיחות שדות התעופה ומשתפות פעולה עם משרד ההגנה. רוסאוויאציה טוענת כי מערכת התחבורה פועלת לפי התוכנית. על אותו רקע יועצי תעופה בינלאומיים מזהירים מהסבירות הגבוהה למתקפות אוקראיניות נוספות בעומק רוסיה, כולל אזורי מוסקבה וסנט פטרסבורג.

לא הייתי מנסה לאחד את ההצהרות הללו לתמונה נוחה אחת. רוסיה אכן שומרת על טיסות אזרחיות, ולדבר על חסימה מלאה של השמיים הרוסיים עכשיו זה לא נכון. אבל גם להעמיד פנים ששום דבר לא השתנה זה קשה: ביטולים ומאות עיכובים כבר נרשמים, למובילים זרים יש צורך להתאים את העבודה, ואוקראינה העלתה רשמית את שאלת בטיחות השמיים הרוסיים לרמה האווירית הבינלאומית.

יש עוד פרט לא נעים עבור מוסקבה. רוסיה עצמה עכשיו מותחת את המתקפות על אוקראינה ליום ולילה, מקצרת את תקופות השקט היחסי ומאלצת את ההגנה האווירית לשמור על משאבים במוכנות. נאנוווסטי ניתחו בפירוט את הטקטיקה הזו של גראן ריאקטיבי. הממדים וההשלכות על תושבים שלווים כאן אינם ניתנים להשוואה, אבל הלוגיקה של התשה של המערכת מובנת: לא נותנים ליריב לחזור לקצב רגיל.

כך אני מבינה את המשמעות הנוכחית של “כיסוי”. לא ככפתור שאוקראינה מחר תכבה לנצח את שדות התעופה הרוסיים, אלא כניסיון להפוך כל טיסה הבאה לפחות צפויה, כל ביטוח לקצת יותר מסובך, והטענה הרגילה “המלחמה רחוקה” לפחות סבירה.

להבין אם הלחץ עבד אפשר יהיה ללא נתונים צבאיים סודיים. אם בעקבות הביטולים הזמניים יופיעו שינויים יציבים במסלולי חברות תעופה זרות, מגבלות ביטוח חדשות והמלצות של רגולטורים לאומיים, המצב אכן עבר לשלב אחר. אם זה לא יקרה, יישארו אזהרה רועשת ותקלות כואבות אך ניתנות להעברה.

לנאנוווסטי — חדשות ישראל כאן חשוב דווקא הגבול הזה. אוקראינה עשויה לנסות להכריח את התעופה האזרחית הרוסית להתחשב במלחמה מדי יום — בדיוק כפי שנוסעים ישראלים מזמן התרגלו לבדוק לא רק את מחיר הכרטיס, אלא גם אם החברה הנבחרת בכלל תטוס. שדות התעופה הרוסיים עדיין פועלים. השאלה כבר לא בזה. השאלה היא כמה אי ודאות יכול לשאת שוק שקיים רק בזכות לוח זמנים.