בן-גוריון בין חופשה למלחמה עם איראן: מטוסים אמריקאים סיכנו 50 אלף כרטיסים

ישראל ניצבת בפני דילמה בלתי צפויה: להבטיח את פעולות חיל האוויר האמריקאי נגד איראן או לשמור על פעילות תקינה של שדה התעופה האזרחי הראשי של המדינה בעיצומה של עונת הקיץ.

עשרות מטוסי תדלוק אמריקאים, שהוצבו בנמל התעופה בן-גוריון, תפסו מקומות חניה הנחוצים למטוסי נוסעים. כאשר ארצות הברית, בשל הסלמה חדשה עם איראן, עצרה את הוצאת מטוסיה והחזירה לישראל מטוסים נוספים, רשות שדות התעופה הזהירה מפני ביטול אפשרי של טיסות אזרחיות.

התסריט החמור ביותר כלל ביטול של כעשר טיסות ביום החל מ-23 ביולי 2026. כ-50 אלף כרטיסי טיסה בחודש היו בסכנה.

שרת התחבורה מירי רגב ניסתה להגביל את מספר המטוסים האמריקאים, אך ההחלטה עוררה חוסר שביעות רצון חריף בפיקוד המרכז של צבא ארה”ב. כבר ב-15 ביולי בוטל האיסור על נחיתת מטוסי תדלוק, והמשרדים הישראליים החלו לחפש פשרה חדשה.

מדוע המטוסים האמריקאים נמצאים בבן-גוריון

מטוסי תדלוק מאפשרים לחיל האוויר לבצע פעולות ממושכות במרחק רב מבסיסיהם. הם מתדלקים מטוסי קרב ומפציצים ישירות באוויר, מה שמגדיל את הטווח והמשך הטיסה שלהם.

מטוסי התדלוק האמריקאים החלו להגיע לישראל כבר בשלב ההכנות של ארה”ב לפעולה אפשרית נגד איראן. קבוצות גדולות ראשונות של מטוסי תובלה ותדלוק נצפו בבן-גוריון בפברואר 2026.

לאחר התרחבות הפעולות הקרביות, מספר המטוסים האמריקאים גדל בחדות. באמצע יוני היו בשטח נמל התעופה בן-גוריון כ-74 מטוסי תדלוק אמריקאים. הם תפסו חלק ניכר ממקומות החניה המיועדים למטוסי נוסעים.

לא מדובר רק בכמה מטוסים שהגיעו זמנית. למעשה, בשטח נמל התעופה האזרחי הראשי של ישראל נוצרה בסיס לוגיסטי גדול של חיל האוויר האמריקאי.

עבור ארה”ב, הצבת מטוסים בישראל יש יתרונות ברורים. בן-גוריון מצויד בתשתיות הנדרשות, ציוד לתחזוקה טכנית, מלאי דלק ואפשרויות לשיכון צוותים. בנוסף, מישראל חיל האוויר האמריקאי יכול להשתלב במהירות בפעולות הקשורות לאיראן ולמפרץ הפרסי.

עם זאת, אותם יתרונות הפכו לבעיה חמורה עבור התעופה האזרחית.

מטוסים צבאיים גדולים תופסים מקומות חניה הנחוצים לחברות התעופה בין נחיתה להמראה הבאה. הם גם דורשים שירות קרקעי, תדלוק וליווי. בביצוע משימות צבאיות, מטוסים כאלה עשויים לקבל עדיפות מבצעית, מה שמסבך עוד יותר את לוח הזמנים של טיסות הנוסעים.

ביוני כל עונת הקיץ הייתה בסכנה

המשבר הגדול הראשון התעורר באמצע יוני.

ב-15 ביוני דווח כי בבן-גוריון נמצאים 74 מטוסי תדלוק אמריקאים. הרשויות הישראליות שקלו תוכנית לפיה תחילה 20 מטוסים יועברו לבסיסי חיל האוויר הישראלי, ועוד 17 יועברו או יועברו מחדש עד תחילת יולי.

באותו רגע היו בסכנה נסיעות של מיליוני נוסעים. רשות שדות התעופה הייתה צריכה לחלק בין חברות התעופה את זמני ההמראות והנחיתות ליולי ואוגוסט, אך לא יכלה להבטיח את מספר מקומות החניה הנדרש.

ההערכות המוקדמות השתנו יחד עם המצב. בתחילה דובר על בעיות אפשריות עבור 2.4 מיליון נוסעים בעונת הקיץ. לאחר מכן נדונה ביטול של עד 400 אלף כרטיסים ביולי. לאחר תחילת הוצאת המטוסים האמריקאים, ההערכה צומצמה לכ-100 אלף.

ב-16 ביוני שישה מטוסי תדלוק עברו מבן-גוריון לבסיס רמון. בשלב הבא האמריקאים התכוונו להוציא עוד כ-20 מטוסים. נציגי צבא ארה”ב הזהירו כי מטוסי התדלוק עשויים לחזור לאזור אם המצב המבצעי ידרוש את נוכחותם.

בתחילת יולי נראה היה שהמצב הוסדר. עשרות מטוסים אמריקאים עזבו את מקומות החניה האזרחיים, וחברות תעופה זרות יכלו להגדיל את מספר הטיסות.

בדיוק בתקופה זו חלה עלייה ניכרת בתנועת הנוסעים. ביולי 2026 היו אמורים לעבור דרך בן-גוריון כ-2.3 מיליון נוסעים לעומת 1.67 מיליון ביולי 2025. ציפו לכ-14.5 אלף המראות ונחיתות בחודש.

אך הסלמה חדשה בין ארה”ב לאיראן שינתה את התוכניות.

האמריקאים עצרו את הוצאת המטוסים והחזירו אותם

ב-8 ביולי נודע כי ארה”ב החלה להחזיר לישראל ולאזורים אחרים במזרח התיכון מטוסי תדלוק שהועברו בעבר לאירופה.

ההחלטה הייתה קשורה לחילופי מהלומות חדשים בין ארה”ב לאיראן. בישראל התקיימו במקביל ישיבות בהשתתפות ראש המטה הכללי אייל זמיר, ראשי המודיעין, חיל האוויר והפיקוד המבצעי. הצבא הישראלי שמר על קשר קבוע עם הפנטגון ועם פיקוד המרכז של צבא ארה”ב – CENTCOM.

עד 14 ביולי הצד האמריקאי עצר את הוצאת מטוסי התדלוק מבן-גוריון. עד סוף השבוע היו אמורים לעזוב את הנמל עוד כ-8 מטוסים, אך התוכנית הזו הוקפאה.

יתרה מכך, בלילה לפני קבלת ההחלטה הגיעו לישראל ארבעה מטוסי תדלוק נוספים. לפי דיווחים בתקשורת הישראלית, לאחר מכן היו בבן-גוריון 33 מטוסים אמריקאים. דיווחים אחרים הצביעו על 34 מטוסי תדלוק שהוצבו בסך הכל בבן-גוריון ובשדה התעופה רמון.

ההבדל במטוס אחד כנראה נבע מכך שחלק מהמטוסים השתמשו בשדה התעופה רק לתדלוק ולא נשארו שם בחניה קבועה.

מנכ”ל רשות שדות התעופה שרון קדמי שלח מכתב למנכ”ל משרד התחבורה משה בן-זקן.

קדמי הזהיר כי אם לא יבוצע התוכנית המוסכמת להוצאת המטוסים, כבר מ-23 ביולי תיווצר בבן-גוריון מחסור חמור במקומות חניה למטוסי נוסעים.

לפי הערכתו, שדה התעופה יצטרך לבטל כעשר טיסות ביום. זה יכול להשפיע על כ-50 אלף כרטיסי טיסה במהלך החודש.

הסיכון התעורר בתקופה העמוסה ביותר בשנה. ברוב ימי השבוע השני של יולי היו אמורים לעבור דרך שדה התעופה יותר מ-80 אלף נוסעים.

ב-16 ביולי ציפו לכ-91 אלף נוסעים, ב-26 ביולי – כ-90 אלף. השיא החודשי תוכנן ל-30 ביולי: כ-94 אלף נוסעים ו-560 המראות ונחיתות ביום אחד.

עבור הישראלים זה אומר שהמחלוקת בין המשרדים הממשלתיים לצבא האמריקאי יכולה להשפיע ישירות על חופשות מתוכננות זמן רב, נסיעות משפחתיות וחזרה מחו”ל.

מירי רגב סגרה את שדה התעופה למטוסי תדלוק חדשים

ב-14 ביולי הורתה שרת התחבורה מירי רגב לא לאפשר זמנית נחיתת מטוסי תדלוק אמריקאים נוספים בבן-גוריון.

רגב הצהירה כי בשטח שדה התעופה האזרחי צריכים להישאר לא יותר מ-20 מטוסי תדלוק אמריקאים. את שאר המטוסים, לדבריה, יש למקם בבסיסי חיל האוויר הישראלי.

השרה הדגישה כי מאות אלפי ישראלים כבר רכשו כרטיסים לטיסות הקיץ והמדינה חייבת להבטיח את ביצוען.

עם זאת, לא מדובר בסגירה מוחלטת של המרחב האווירי לחיל האוויר האמריקאי. אחד המטוסים לאחר הטלת ההגבלה קיבל אישור לנחיתה, מכיוון שנדרש לו תדלוק והוא לא התכוון להישאר בשדה התעופה.

НАновости — Новости Израиля מציינת: באופן פורמלי המחלוקת לא נגעה לזכות המטוסים האמריקאים לפעול מישראל, אלא למספר המטוסים שיכולים לתפוס באופן קבוע את מקומות החניה האזרחיים בבן-גוריון.

עם זאת, ב-CENTCOM ראו בהחלטת רגב איום על היכולות המבצעיות של הקבוצה האמריקאית.

נציגים בכירים של פיקוד המרכז של ארה”ב פנו להנהגת צה”ל ולמשרד הביטחון הישראלי. הצד האמריקאי הצהיר כי ההגבלה מפריעה לביצוע משימות צבאיות בתקופת ההסלמה עם איראן.

נציגי מערכת הביטחון הישראלית למעשה תמכו בעמדת ארה”ב.

אחד הקצינים הבכירים כינה את הדרישה האמריקאית מוצדקת והצהיר כי מטוסי התדלוק הם נכס אסטרטגי של ארה”ב באזור וחלק בלתי נפרד מההכנה המשותפת של ישראל וארה”ב לפעולות אפשריות נגד איראן.

ההגבלה בוטלה, אך ההחלטה הסופית טרם התקבלה

בבוקר 15 ביולי העבירה רשות שדות התעופה ליחידות בקרת האוויר הוראה חדשה: נחיתות מטוסי תדלוק אמריקאים בבן-גוריון שוב מותרות.

כך, ההגבלה שהוטלה יום קודם לכן התקיימה למעשה פחות מיממה.

ארה”ב דרשה להסיר את האיסור על נחיתה וחניה של מטוסי תדלוק בשל ההסלמה המתמשכת סביב איראן. ישראל הסכימה למלא דרישה זו, למרות אזהרות רשות שדות התעופה על אפשרות לצמצום טיסות אזרחיות.

מירי רגב לאחר המשא ומתן הכריזה כי “סאגת התדלוק” הסתיימה. לדבריה, עד יום שלישי הבא, 21 ביולי 2026, מספר המטוסים האמריקאים הנמצאים באופן קבוע בבן-גוריון צריך להצטמצם ל-20 המוסכמים.

חלק מהמטוסים הנותרים מתוכננים לעבור לבסיסי חיל האוויר הישראלי.

עם זאת, משרד הביטחון הבהיר כמעט מיד כי ההחלטה הסופית טרם התקבלה וההתייעצויות נמשכות. ראש הממשלה בנימין נתניהו דרש מהמשרדים להסדיר את הנושא.

לכן, מוקדם לדבר על סיום מוחלט של המשבר.

נכון לעכשיו, מטוסי התדלוק האמריקאים יכולים להמשיך לנחות בבן-גוריון לביצוע משימות מבצעיות. השאלה המרכזית היא כמה מהם יישארו בחניות קבועות והאם הצדדים יספיקו לפנות את המקומות הנדרשים עד 21–23 ביולי.

מדוע המחלוקת הזו חשובה יותר מבעיה רגילה עם חניה

הסיפור עם המטוסים האמריקאים מראה עד כמה החיים האזרחיים בישראל קשורים לאירועים צבאיים באזור.

בן-גוריון הוא בו זמנית שדה התעופה הבינלאומי הראשי של המדינה ומקום חשוב לחיל האוויר האמריקאי.

עבור מערכת הביטחון, נוכחות מטוסי התדלוק משמעותה יכולת לתמוך במהירות בפעולות נגד איראן, להגן על כוחות אמריקאים ולהבטיח פעולות אוויריות למרחקים גדולים.

עבור התעופה האזרחית, אותם מטוסים משמעותם מקומות חניה תפוסים, חוסר יכולת להוסיף טיסות וביטול פוטנציאלי של עשרות אלפי כרטיסים.

НАновости — Новости Израиля מציינת כי הממשלה מנסה לשמור על שני כיוונים אסטרטגיים בו זמנית: שיתוף פעולה עם ארה”ב במהלך הסכסוך עם איראן וקשר בלתי פוסק של ישראל עם העולם החיצון.

הפשרה מציעה כי חיל האוויר האמריקאי ימשיך להשתמש בישראל, אך את רוב המטוסים ימקמו במתקנים צבאיים ולא בשדה התעופה הראשי לנוסעים.

למטיילים אין כרגע הודעה על ביטול טיסות המוני. עם זאת, האיום ייעלם סופית רק לאחר צמצום בפועל של מספר המטוסים האמריקאים בבן-גוריון.

התאריכים המרכזיים נשארים 21 ביולי, כאשר מספר מטוסי התדלוק המוצבים באופן קבוע אמור להצטמצם ל-20, ו-23 ביולי, כאשר, לפי אזהרת רשות שדות התעופה, עלולה להתחיל מחסור חמור במקומות חניה אזרחיים.

עד לרגע זה המצב נשאר תלוי בהתפתחות הסכסוך עם איראן ובהחלטות הפיקוד הצבאי האמריקאי.