- March 4, 2026
- 9:04 pm
- מזרח תיכון
אוקראינה יכולה להתחבר לייצוב המצב במזרח התיכון ובאזור המפרץ הפרסי – כך שזה לא יחליש את ההגנה שלה. כך אמר הנשיא ולדימיר זלנסקי ב-4 במרץ 2026 בעקבות ישיבה שהוקדשה לסיכונים לאוקראינה, לשותפים ולשוק העולמי.
הדגש המרכזי של קייב – הגנה על חיי אזרחים, הגבלת התפשטות המלחמה ושיקום בטיחות השיט, בעיקר על רקע עצירת התנועה דרך מצר הורמוז.
וכן, נשמע מה שנראה לאחרונה כבלתי אפשרי: מומחים אוקראינים יכולים לעבוד ‘במקום’, והצוותים כבר דנים בתיאום ובפריסה מחדש – בתנאי שזה לא ‘יפשיט’ את אוקראינה בבית.
מה בדיוק אמר זלנסקי ב-4 במרץ ולמי הוטל להכין את הפתרונות
«השותפים פונים»: קייב קיבלה בקשות לעזרה
זלנסקי קשר ישירות את ההוראה שלו לבקשות השותפים.
«השותפים פונים בעניין זה», אמר הנשיא, והבהיר כי מדובר בעזרה ל’מדינות המתאימות’ באזור המפרץ.
הלאה – הסתייגות עקרונית, שחוזרים עליה בקייב כבטוחה מפני כל פרשנויות: עזרה אפשרית רק ‘באופן שלא יחליש את ההגנה שלנו כאן, באוקראינה’.
כלומר, ההיגיון הוא כזה: תמיכה חיצונית – כן, אבל לא במחיר חורים בהגנה האווירית האוקראינית, בחזית, במודיעין או במילואים.
הוראה ספציפית: משרד החוץ, המודיעין, משרד ההגנה, הפיקוד ומועצת הביטחון הלאומית
הנשיא מנה את המשתתפים בהכנת חבילת הפתרונות כמעט בשמותיהם, וזה חשוב: הוא לא השאיר את הנושא בתחום הדיפלומטיה הכללית.
«הוריתי לשר החוץ של אוקראינה יחד עם המודיעין, שר ההגנה, הפיקוד הצבאי שלנו, מזכיר מועצת הביטחון הלאומית להציג אפשרויות תמיכה», אמר זלנסקי.
למעשה, זה אומר ‘הרכבה’ בין-משרדית – מדיפלומטיה ומודיעין ועד תכנון צבאי והערכת סיכונים. פורמט כזה משמש בדרך כלל כאשר מדובר לא על אספקה הומניטרית חד פעמית, אלא על מערכות כלים שיכולות לכלול גם ייעוץ, הכשרה, ליווי טכני ותכנון משותף של אמצעי ביטחון.
«הצבא שלנו בעל יכולות»: הימור על הניסיון האוקראיני במלחמת רחפנים וטילים
החלק הרגיש ביותר בהצהרה – על היכולות האמיתיות של אוקראינה.
זלנסקי אמר:
«הצבא שלנו בעל היכולות הנדרשות. מומחים אוקראינים יעבדו במקום והצוותים כבר מסכימים על כך».
והוסיף את מה שמראה את המטרה הפוליטית של הסיפור הזה:
«אנחנו מוכנים לעזור להגן על חיים, להגן על אזרחים ולתמוך במאמצים אמיתיים לייצוב המצב ושיקום, במיוחד בטיחות השיט באזור».
המילה המפתח כאן – «שיט». לא ‘ייצוב’ מופשט, אלא עצב ספציפי של הכלכלה העולמית.
למה בהצהרה נשמעים בנפרד מצר הורמוז, נפט ו’שאהדים’
«כמעט נעצר»: הורמוז כטריגר לשוק הגלובלי
בהודעתו הרשמית תיאר זלנסקי את מצר הורמוז בצורה קשה ביותר: «השיט דרך מצר הורמוז כמעט נעצר».
זו לא פרט מקרי. הורמוז – צוואר בקבוק צר, שבו כל הסלמה מיידית הופכת לקפיצת מחירים בנפט, גז והובלות, ולאחר מכן – לאינפלציה ועצבנות פוליטית בעשרות מדינות.
זלנסקי קשר ישירות את האיום על השיט עם המחירים:
«זה מערער את מחירי הנפט, מוצרי הנפט והגז ברחבי העולם».
גם לאוקראינה זה כואב: עליית המחירים העולמית – זה גם הכנסות חדשות לתוקפים מחומרי גלם, והגברת הלחץ על תקציבי השותפים שעוזרים לקייב.
800 טילים ו-1400 רחפנים: היקף שקייב רוצה לקבע
הנשיא הציג מספרים שנראים כניסיון ‘לנעוץ מסמר’ בסדר היום של השותפים:
«מצד איראן נעשה שימוש ביותר מ-800 טילים מסוגים שונים ויותר מ-1400 רחפנים תוקפים תוך מספר ימים».
גם אם הקהל רחוק מהחזית, מספרים כאלה נקראים בקלות: זה לא חילופי מהלומות מקומיים, אלא שימוש מסיבי באמצעי פגיעה, שמשנה את המצב בים, באוויר ובשווקים.
«אותם שאהדים»: למה אוקראינה מדברת עם המפרץ בשפת המלחמה שלה
זלנסקי ערך במיוחד הקבלה בין מה שאוקראינה חווה לבין מה ששומעים כעת במדינות האזור:
«רחפנים תוקפים איראניים – אותם ‘שאהדים’ שתוקפים את הערים והכפרים שלנו… במשך שנות המלחמה הזו».
זו מסגרת חשובה. קייב לא רק מזדהה – קייב אומרת: כבר עברנו את זה, אנחנו יודעים איך נראית קמפיין רחפנים מסיבי, ואילו פתרונות עובדים במציאות, ולא במצגת.
באמצע כל הסיפור הזה יש גם עצב ישראלי: חדשות – חדשות ישראל | Nikk.Agency מציינים שהנושא של ‘שאהדים’ מזמן הפסיק להיות אוקראיני בלבד – הוא הפך לחלק מהביטחון האזורי של המזרח התיכון וסדר היום של הגנת אזרחים, כולל הגנה על תשתיות קריטיות ונתיבי ים.
אילו צורות תמיכה יכולות להידון ואיפה הסיכון העיקרי לאוקראינה
לא ‘כניסה למלחמה’, אלא ייצוא כישורים ומשימות במקום
הניסוחים של זלנסקי בנויים כך שימנעו פרשנות של ‘אוקראינה פותחת חזית חדשה’.
הוא מדבר על ‘אפשרויות תמיכה’, על ‘הגנת חיים’ ו’ייצוב’, וגם על כך ש’מומחים אוקראינים יעבדו במקום’. זה יותר דומה לפורמט של משימות, ייעוץ, קבוצות מטה משותפות, חילופי ניסיון בהתמודדות עם רחפנים וטילים תוקפים, מאשר להשתתפות בלחימה.
בנפרד הדגיש הנשיא כי התיאום כבר נדון: «הצוותים כבר מסכימים על כך». כלומר, לא מדובר על ‘מתי שהוא’, אלא על הכנה מעשית.
מסלול דיפלומטי: אירופה, ארה”ב ומדינות שכנות לאיראן
זלנסקי תיאר שאוקראינה מנהלת התייעצויות בשתי קווים במקביל: עם שותפים מערביים ועם מדינות האזור.
«אוקראינה מנהלת התייעצויות גם עם שותפים באירופה ובארצות הברית וגם עם מדינות – שכנות לאיראן», אמר.
לאחר מכן נשמעה קונקרטיות לגבי הקשרים:
«אתמול דיברתי עם מנהיגי איחוד האמירויות וקטאר. היום כבר היו שיחות עם מנהיגי ירדן ובחריין. יהיו עוד שיחות עם כווית ומדינות אחרות באזור».
הגיאוגרפיה הזו מראה: קייב מנסה להשתלב בקואליציה רחבה, ולא לשחק לבד.
המגבלה העיקרית: ‘לא להחליש את ההגנה שלנו באוקראינה’
הביטוח החזק ביותר בהצהרה – חזרת התנאי.
זלנסקי לא רק הזכיר זאת בחטף, הוא עשה זאת קריטריון: העזרה צריכה להיות מאורגנת כך ש’זה לא יחליש את ההגנה שלנו כאן, באוקראינה’.
זה אומר שבתוך הממשלה האוקראינית יחשבו לא רק את האפקט הפוליטי ואת בקשת השותפים, אלא גם את המחיר: כוח אדם, ציוד, זמן מפקדים, עמידות ההגנה האווירית, עומס על הלוגיסטיקה, סיכוני דליפת ניסיון ונתונים רגישים.
ולכן הנשיא הוסיף בנפרד ‘הצבא שלנו בעל היכולות הנדרשות’ – הוא עונה מראש על שאלת הספקנים: ‘והאם אצלכם הכל סגור?’ התשובה היא: סוגרים את שלנו, ורק אז – עוזרים לאחרים.
ציפיות מאירופה ו-G7: ‘חיסול יכולות טרוריסטיות’
בסיום ההצהרה זלנסקי ציין מה קייב מצפה מהשותפים באירופה ו-G7:
«אנחנו מצפים שהאיחוד האירופי, מדינות אירופה ו’קבוצת השבעה’ יהיו פעילים גם בחיסול היכולות הטרוריסטיות של המשטר האיראני וגם בהגנת החיים באזור וביציבות הגלובלית».
זו לא רק אמירה דיפלומטית. זה אות: אוקראינה לא תהיה המדינה היחידה ש’סוגרת חור’ בניסיון ובמשאבים. קייב מצפה לתגובה מערכתית – גם בביטחון, גם בכלכלה וגם בריסון טכנולוגיות שמגיעות לאחר מכן לאוקראינה ולשאר האזורים.
בשורה התחתונה: זלנסקי מציע למעשה לעולם את המומחיות האוקראינית במלחמת רחפנים וטילים ככלי לייצוב, אבל מציב מחסום קשה – לא על חשבון ההגנה האוקראינית. עכשיו השאלה היא אחת: אילו ‘אפשרויות תמיכה’ בדיוק יציעו משרד החוץ, המודיעין והפיקוד הצבאי, ועד כמה מהר זה יהפוך למעשי ולא יישאר ברמת ההצהרות.
איך זה יכול לעזור לישראל ולארה”ב – ולמה זה גם אות מוסרי
הצהרת זלנסקי על נכונות לעזור למדינות המפרץ הפרסי בתנאי מלחמה עם איראן יכולה לשחק לטובת ישראל וארה”ב – לא ישירות ‘בחזית’, אלא דרך יציבות כללית של האזור.
ראשית, זו תועלת מעשית: הניסיון האוקראיני בהתמודדות עם התקפות רחפנים וטילים מסיביות יכול לחזק את ההגנה של שותפי ארה”ב במפרץ, כלומר להקטין את האפשרויות של איראן להרחיב את המלחמה וללחוץ על השותפים דרך כאוס באוויר ובים.
שנית, זה מקל על העומס עבור וושינגטון: אם חלק מהמשימות של ייעוץ, ארגון תגובה ועבודה ‘במקום’ נלקחות על ידי מומחים אוקראינים, לארה”ב קל יותר לחלק משאבים בין התיאטראות – מבלי לאבד פוקוס על תמיכה בישראל וריסון איראן.
ולבסוף, זו תמיכה מוסרית: מדינה שחיה תחת התקפות, אומרת בפומבי שהיא מוכנה לעזור להגן על אזרחים ולייצב את האזור. עבור ישראל והקואליציה האמריקאית זה אות פוליטי חשוב – אוקראינה לא מבקשת רק עזרה, היא מנסה להיות חלק מהפתרון לאיום המשותף.
