חסידים באומן 2026: בויניצ’ינה דנו בבטיחות המסלול עבור יותר מ-30 אלף עולי רגל מישראל

למה דנים בביטחון עולי הרגל באומן לא באומן, אלא בויניצ’ינה? יותר מ-30 אלף חסידים רק מישראל צריכים לעבור דרך מסלול מורכב משדות התעופה של מולדובה ורומניה, מסילת הרכבת הפולנית והגבול האוקראיני – וכבר ידוע מתי תתחיל התנועה ההמונית.

אומן נמצאת במחוז צ’רקסי. אבל ב-14 באוגוסט 2026 התקיימה ישיבה על ביטחון עשרות אלפי חסידים שייסעו לשם בראש השנה במחוז השכן ויניציה.

במבט ראשון הגיאוגרפיה מוזרה. למעשה, היא מסבירה עד כמה השתנתה הנסיעה מישראל לקבר רבי נחמן לאחר תחילת המלחמה הרוסית המלאה נגד אוקראינה.

במרכז התרבויות הלאומיות של ויניצ’ינה נאספו נציגים של המינהל הצבאי המחוזי, המשטרה, שירותי הגבול ושירותים אחרים, הקהילה הדתית היהודית וארגונים המלווים את עולי הרגל. הסיבה היא מעשית לחלוטין: לפי הערכה מוקדמת, בשנת 2026 צפויים יותר מ-30 אלף עולי רגל רק מישראל, וחלק ניכר מהזרם הזה יעבור דרך מחוז ויניציה. הכניסה ההמונית אמורה להתחיל כבר ב-6 בספטמבר, למרות שראש השנה עצמו יתחיל בערב ה-11 בספטמבר.

וכאן הסיפור הופך למעניין יותר מחדשות נוספות על “חסידים שוב נוסעים לאומן”.

לפני שנה כתבתי ל-נאנובוסטי על איך עולי רגל מישראל נאלצו להגיע דרך רומניה לאחר בעיות עם המעבר המולדובי. לפני כמה ימים בחנתי צד אחר של אותו סיפור – “אומן האלטרנטיבית” ליד הכנרת, שמכינים עבור אלו שישארו השנה בישראל. לכן השוואתי את ההודעה ממחוז ויניציה לא רק עם התוכנית של השנה שעברה, אלא גם עם ההחלטות של השירותים האוקראיניים בשבועות האחרונים.

נוצרה הבדל חשוב. ב-14 ביולי אוקראינה עדיין לא ידעה באילו מסלולים יעבור הזרם המרכזי. ב-14 באוגוסט המסלול כבר מתחיל להופיע על המפה.

לפני חודש לא ניתן היה לחזות את המסלולים

ב-14 ביולי שירות המדינה של אוקראינה לענייני אתנופוליטיקה וחופש המצפון ערך ישיבה בין-משרדית על אומן. אז נציג שירות הגבול הממלכתי ניקולאי סבצ’נקו אמר ישירות שקשה לקבוע מראש את המסלול הראשי: המצב עם התעופה מישראל ושאלות הביטחון יכולים לשנות את התוכניות כמעט ברגע האחרון.

אוקראינה התכוננה להפעיל 21 נקודות מעבר לכניסה ויציאה של עולי רגל, אך עדיין לא היה ברור איזה מהמסדרונות יהפוך לראשי. אז גם דווח על הכנת מטה חירום באומן ועל 16 מתווכים שאמורים לעזור לרשויות האוקראיניות לעבוד עם עולי הרגל.

עבר בדיוק חודש.

ובהודעה ממחוז ויניציה מ-14 באוגוסט מופיעה כבר לא מילים כלליות על “מסלולים שונים”, אלא תוכנית דרכים קונקרטית.

חלק מהישראלים אמורים לנחות בשדות התעופה של מולדובה ורומניה, משם לנוע לגבול האוקראיני, לחצות אותו דרך נקודות מעבר בתחומי מחוז מוגילב-פודולסקי ולהמשיך בדרכם לאומן.

זרם אחר צפוי לעבור דרך פולין – עם המשך תנועה ברכבת. בנוסף, דרך מחוז ויניציה יעברו קבוצות מאורגנות שנכנסו לאוקראינה דרך אזורים אחרים.

כלומר, המפה הפכה להרבה יותר קונקרטית תוך חודש.

למה בכלל ויניצ’ינה, אם כולם נוסעים לאומן

עבור הנוסע הישראלי המילה “אומן” בדרך כלל מציינת את נקודת הסיום. עבור המשטרה והגבול האוקראיניים אומן מתחילה הרבה קודם.

היא מתחילה שם, היכן שהמטוס מתל אביב נוחת לא באוקראינה.

לאחר סגירת השמיים האזרחיים האוקראיניים עקב הפלישה הרוסית המלאה, העלייה לרגל איבדה את התוכנית הפשוטה הקודמת: מטוס – שדה תעופה אוקראיני – אוטובוס – אומן. כעת הדרך מחולקת למספר קטעים, כאשר חלק ניכר מהבעיות מתעוררות עוד לפני שהאדם רואה את מחוז צ’רקסי.

ובדיוק כאן ויניצ’ינה הופכת מ”מחוז שכן” לאחד הצמתים של כל המבצע.

הסתכלו על מחוז מוגילב-פודולסקי על המפה. מאחוריו – הכיוון המולדובי. אם עשרות אוטובוסים עם נוסעים משדות התעופה של מולדובה ורומניה יעברו בו זמנית דרך המעברים האלה, השירותים המקומיים יצטרכו לפתור משימות ארציות לחלוטין: רישום בגבול, תורים, תנועת אוטובוסים, בטיחות בדרכים, הגבלות לילה, ליווי קבוצות.

לא “ביטחון העלייה לרגל” מופשט, אלא אלפי דרכונים, אוטובוסים ושעות תנועה.

ופתאום על המפה מופיעה שוב מולדובה

לקוראי נאנובוסטי פרט זה בולט במיוחד.

בספטמבר 2025 בחננו את המצב עם סגירת המעבר המולדובי. אז האופציה העיקרית עבור רבים מעולי הרגל הישראלים הייתה רומניה: הטיסות הופנו ליאסי, ולאחר מכן הדרך נמשכה ביבשה.

כעת אנו קוראים את התוכנית הרשמית של מחוז ויניציה לשנת 2026 – ומולדובה שוב עומדת לצד רומניה.

זה עדיין לא נותן בסיס לכתוב שכל הבעיות של השנה שעברה בין ישראל לצד המולדובי נפתרו סופית. בהודעה אין הסכם, אין לוח זמנים של טיסות שכר ישראליות, ואין אישור למספר טיסות ספציפי דרך קישינב.

אבל לשינוי יש חשיבות כרונולוגית מערכתית.

בספטמבר 2025 כתב R.Verter: המסלול המולדובי נפל, עולי הרגל עוברים לרומניה.

ב-14 ביולי 2026 אמרו שומרי הגבול האוקראינים: עדיין לא ידוע אילו מסלולים יהיו העיקריים.

ב-14 באוגוסט מחוז ויניציה כבר מתכונן לקבל זרם גם משדות התעופה המולדוביים וגם מהרומניים.

זה לא הוכחה להסכם סופי עם קישינב. אבל זה כבר לא אפשרות תיאורטית על המפה.

השירותים האוקראיניים כוללים אותו בהכנה ממשית.

6 בספטמבר: תאריך שלא נמצא בלוח השנה החגיגי

ראש השנה 5787 יתחיל בערב ה-11 בספטמבר ויסתיים ב-13 בספטמבר. אלו התאריכים שיראה הישראלי כשהוא מתכנן את החג.

למשטרת ויניציה יש לוח שנה אחר.

ב-6 בספטמבר מתחיל ההגעה ההמונית.

חמשת הימים של ההבדל מסבירים הרבה. אי אפשר להביא יותר מ-30 אלף איש ממדינה אחת בלבד תוך כמה שעות, לרשום אותם בגבול ולשלוח אותם בבת אחת לעיר אוקראינית קטנה.

הזרם צריך להימתח.

חלקם יגיעו מוקדם יותר. אחרים – מאוחר יותר. חלקם יעברו דרך הגבול הדרומי. אחרים – דרך פולין. במקום אחד הנוסעים יחליפו מטוס לאוטובוס, במקום אחר – לרכבת. לאחר מכן יהיה צורך להפוך את אותה מערכת כמעט בכיוון ההפוך לאחר החג.

לכן הישיבה בויניציה – זו לא הכנה לטקס דתי כשלעצמו.

זו הכנה לתנועת אנשים.

שעת העוצר לא תבוטל בגלל העלייה לרגל

בישיבה דנו בנפרד בהליכי המעבר בגבול המדינה, בתיאום זרמי התחבורה, בבטיחות בדרכים ובסדר הציבורי.

שני סעיפים נוספים נשמעים לנוסע הישראלי במיוחד: שעת העוצר ואיסור על הובלת חפצים וחומרים אסורים.

ממלאת מקום ראש מחלקת הלאומים והדתות של ויניציה, יוליה מנדיקה, הסבירה את משימת הרשויות בצורה מדויקת למדי: תנועת עולי הרגל צריכה להישאר מאורגנת ומבוקרת, והשירותים צריכים לפעול בתיאום.

מצד הקהילה היהודית השתתף בישיבה נשיא קרן רבי נחמן, נתן בן-נון. הוא הצהיר שהמארגנים ישאפו להבטיח שהחסידים עצמם יעמדו בכללים.

ההסכמה הזו נראית טכנית, עד שנזכרים לאיזו מדינה נוסעים הנוסעים.

אוקראינה לא חיה במצב של פסטיבל. היא חיה בתנאי מצב מלחמה.

אוקראינה מבקשת לא לנסוע ומכינה את הדרך למי שיגיע

ב-29 ביולי משרד החוץ האוקראיני עשה את מה שהיה צריך לעשות מבחינת הביטחון: קרא לעולי הרגל החסידים להימנע מנסיעה לאומן בשנת 2026.

נאנובוסטי כבר כתבו על האזהרה הזו של אוקראינה. קייב הדגישה שבמהלך התוקפנות הרוסית המתמשכת לא ניתן להבטיח ביטחון מלא לזרים. עולי הרגל הוזכרו על אזעקות אוויר, שעת העוצר, יכולות מוגבלות של מקלטים ותשתיות רפואיות.

שבועיים לאחר מכן מחוז ויניציה דן כיצד להעביר דרך שטחו יותר מ-30 אלף ישראלים.

אלו לא שתי מדיניות סותרות זו את זו.

פשוט המדינה נאלצת לעבוד עם שתי מציאויות בו זמנית.

הראשונה: הנסיעה באמת מסוכנת, ואוקראינה ממליצה רשמית לוותר עליה.

השנייה: עשרות אלפי אנשים בכל זאת מתכוונים להגיע.

המציאות השנייה דורשת אוטובוסים, שומרי גבול ושוטרים ללא קשר לכמה משכנעת הייתה האזהרה הראשונה.

מה שינה הפלישה המלאה של רוסיה

העלייה לרגל עצמה לא נוצרה ולא נעצרה על ידי רוסיה. המסורת הרבה יותר ישנה מהמלחמה הנוכחית.

אבל הפלישה המלאה של רוסיה שינתה את הארכיטקטורה הפיזית של הדרך.

עד לא מזמן יחסית, הישראלי יכול היה לתפוס את הדרך לרבי נחמן בעיקר כשאלה של כרטיס, העברה ומגורים. כעת בנסיעה זו יש גבולות של מספר מדינות, שמיים אוקראיניים סגורים, שינויים אפשריים בטיסות, אזעקות אוויר, שעת העוצר ומבנים ביטחוניים אוקראיניים.

מספר אחד מההודעה של ויניציה מראה היטב את היקף השינויים: יותר מ-30 אלף רק מישראל. וזה בלי לספור את עולי הרגל ממדינות אחרות.

שלושים אלף – זו כבר לא קבוצה שאפשר פשוט להסביר לה את המסלול החדש בטלגרם.

עבור אוקראינה זה זרם תחבורה.

וחלק מהישראלים השנה יישארו בכלל בבית

בשנת 2026 הופיעה עוד פרט יוצא דופן.

בעוד הצד האוקראיני מתכונן להעביר דרך ויניצ’ינה עשרות אלפי עולי רגל, בצפון ישראל מכינים “קיבוץ ראש השנה” גדול ליד הכנרת. נאנובוסטי סיפרו על “אומן האלטרנטיבית” ביבנאל: המארגנים מתכוונים לסנכרן את התפילות, הארוחות ואלמנטים אחרים של החג עם מה שמתרחש ליד קבר רבי נחמן.

הסיבות לאנשים שונות.

עבור חלקם זו הבטיחות. עבור אחרים זו המורכבות והמחיר של הדרך. עבור חלק מהגברים הצעירים מהסביבה החרדית, גורם נוסף הוא מעמדם הגיוסי בישראל.

אבל היקף ההכנה של ויניציה מראה גם את גבול האלטרנטיבה הזו.

יבנאל יכולה לאסוף מאות אנשים.

אוקראינה כעת מכינה תנועה של עשרות אלפים.

משמעות הדבר היא שאומן לא נעלמה לשום מקום.

חודש אחד – וכבר רואים את הדרך האמיתית

אם נשים שלוש תאריכים זה לצד זה, מתבהר למה בכלל צריך את המאמר הזה.

14 ביולי. השירותים האוקראיניים מתחילים הכנה בין-משרדית, מדברים על 21 נקודות מעבר בגבול ומזהירים: עדיין קשה לקבוע את המסלול הראשי.

29 ביולי. משרד החוץ האוקראיני ממליץ לעולי הרגל לא להגיע בגלל המלחמה והיכולת המוגבלת להבטיח ביטחון.

14 באוגוסט. במחוז ויניציה כבר יושבים סביב שולחן אחד המינהל, המשטרה, שומרי הגבול ונציגי הקהילה היהודית. הם מדברים לא על זרם סתיו היפותטי, אלא על יותר מ-30 אלף איש מישראל, תחילת התנועה ההמונית ב-6 בספטמבר, שדות התעופה של מולדובה ורומניה, מחוז מוגילב-פודולסקי ורכבות דרך פולין.

עד הכניסה ההמונית הראשונה נותרו קצת יותר משלושה שבועות.

ולכן החדשות מויניציה חשובות יותר ממה שנראה בכותרת הרשמית שלהן.

שם לא דנו אם החסידים ייסעו לאומן.

לפי היקף ההכנה, השירותים האוקראיניים כבר מניחים שהם ייסעו.

כעת השאלה היא אחרת: דרך איזה גבול, באיזה תחבורה, באיזה זמן – ומה יקרה בדרך אם המלחמה תתערב שוב.

בדיוק את הדרך הזו התחילו להכין עכשיו בויניצ’ינה.