המשטרה האוקראינית והישראלית חשפו במרכז קמנסקה מרכז שיחות שהונה ישראלים: 9 נעצרו לאחר מבצע ב-11 באוגוסט

במשך מספר חודשים אספה משטרת ישראל עדויות מהנפגעים והעבירה את החומרים לעמיתיהם האוקראינים. ב-11 באוגוסט 2026 הובילה החקירה לקמנסקה: שם גילתה המשטרה מרכז שיחות שבו, לפי גרסת החקירה, הייתה בסיס נתונים של אזרחי ישראל, תסריטי שיחות מוכנים, מערכת מעקב פנימית ואפילו פוליגרף לעובדים.

קישור מגיע לטלפון. מסבירים לאדם: יש להתקין אפליקציה, בלעדיה לכאורה לא ניתן לפתוח את דלת הכניסה לבית. עבור קשיש ישראלי זה עשוי להישמע כמו שינוי טכני נוסף מחברת הניהול או מספק השירותים. אך לאחר המעבר לקישור, הגישה לטלפון מועברת לאדם אחר לגמרי.

לפי גרסת החקירה האוקראינית, כך עבדה אחת מהסכמות של מרכז השיחות בקמנסקה שבמחוז דניפרופטרובסק. השנייה הייתה פשוטה עוד יותר: שכנעו את הקשיש להעביר מזומן לבנק ‘לאחסון זמני’, ולאחר מכן הגיע אליו נהג מונית רגיל ולקח את הכסף.

לכך הגיעו רשויות האכיפה האוקראיניות לא ביום אחד. כפי שדיווחה משטרת ישראל ב-16 באוגוסט 2026, החקירה נמשכה מספר חודשים: בישראל אספו עדויות מהנפגעים וחומרים נוספים, ולאחר מכן העבירו את המידע לצד האוקראיני. ב-11 באוגוסט ערכה משטרת אוקראינה חיפושים ומעצרים, ב-12 באוגוסט הופיעו הדיווחים הרשמיים הראשונים ממחוז דניפרופטרובסק, ובבוקר ה-16 באוגוסט סיפרה משטרת ישראל בפומבי על חלקה בעבודה המשותפת.

לנאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency כאן חשוב לא רק המספר ‘תשעה עצורים’. מאחוריו נראית דבר הרבה יותר לא נעים: מבנה פלילי משוער שלא רק התקשר למספרים זרים אקראיים. החקירה מדברת על בסיס נתונים של אזרחי ישראל, תסריטים מוכנים והקצאת תפקידים בין המשתתפים.

לב ורשבסקי כותב באופן קבוע לנאנווסטי על אירועים בצומת ישראל ואוקראינה. בסיפור הזה הצומת עובר ממש דרך הטלפון: הנפגעים נמצאים בישראל, מרכז הניהול המשוער של השיחות — באוקראינה, והראיות נאספו על ידי שתי מערכות אכיפת חוק. ורשבסקי אינו מומחה לאבטחת סייבר, ולכן לא ננחש עבור החקירה מה בדיוק עשה הבינה המלאכותית. במקום זאת נשחזר את מה שכבר ידוע: תאריכים, מקומות, תנועת הכסף והמנגנון של האמון שעליו נבנתה הסכמה. הביוגרפיה של המחבר והתמחותו בנושא הישראלי-אוקראיני פורסמו בעמוד נאנווסטי.

11 באוגוסט: המשטרה מגיעה למרכז השיחות בקמנסקה

מרכז השיחות המדובר היה בקמנסקה שבמחוז דניפרופטרובסק. ב-11 באוגוסט ערכה המשטרה האוקראינית חיפושים במשרד, במקומות המגורים של המעורבים ובמכוניות. במסגרת רחבה יותר של פעולות חקירה, דיווחה התביעה על יותר מ-30 חיפושים במחוז דניפרופטרובסק ובקייב.

למחרת, 12 באוגוסט 2026, דיווחה משטרת מחוז דניפרופטרובסק: תשעה אנשים נעצרו, נמסרו להם חשדות. ביניהם, לפי החקירה, היו מארגנים ומבצעים. מיקומו של מעורב נוסף היה בבדיקה. באותו רגע, השאלה על אמצעי המעצר עדיין הייתה בתהליך החלטה.

הבהרה זו חשובה בגלל הכרונולוגיה. בהודעת משטרת ישראל, שפורסמה כבר ב16 באוגוסט, נאמר כי תשעה עובדים ומנהלים של מרכז השיחות ‘נעצרו ונעצרו’. ההודעה האוקראינית תיארה את המצב הפרוצדורלי ארבעה ימים קודם לכן. לכן אי אפשר פשוט לערבב את שתי הניסוחים למשפט אחד ולעשות כאילו הם פורסמו בו זמנית.

החקירה סיווגה את פעולות החשודים, בין היתר, לפי סעיפים על יצירה או השתתפות בארגון פלילי והונאה. ב-12 באוגוסט דובר על חשודים, ולא על אנשים שאשמתם כבר נקבעה על ידי בית המשפט.

לא שיחה אקראית: למפעילים הייתה בסיס נתונים של אזרחי ישראל

הפרט החשוב ביותר של המקרה עבור הקורא הישראלי — אפילו לא סכום הכסף שנגנב.

לפי החקירה, משתתפי מרכז השיחות החזיקו בבסיס נתונים של אזרחי ישראל. המפעילים השתמשו בתסריטים מוכנים מראש והציגו את עצמם כעובדי בנקים, מפעילי סלולר, ספקי אינטרנט או שירותים חברתיים.

עדיין לא ידוע העיקר: מאיפה הגיע הבסיס הזה.

האם הוא נרכש מקבוצה פלילית אחרת? נאסף מדליפות ישנות? הורכב ממקורות פתוחים? האם הכיל רק שם וטלפון או גם גיל, כתובת, שם הבנק, שפת הדיבור ופרטים נוספים?

החקירה עדיין לא נתנה תשובות פומביות.

והרי כאן עובר הגבול בין ספאם המוני רגיל לבין הנדסה חברתית מסוכנת הרבה יותר. אם המתקשר יודע את שמו של האדם, גילו או פרט יומיומי כלשהו, המחסום הפסיכולוגי הראשון כבר הוסר. עבור הקורבן זה נראה לא כמו שיחה מאדם לא מוכר, אלא כמו שיחה עם מישהו ש’יודע משהו עליי’.

וכאן במיוחד חשובה המידע מהתביעה: בין הנפגעים שנקבעו היו בעיקר אזרחים קשישים של ישראל. כעת החקירה מדברת על לפחות חמישה אנשים ועל כ1.7 מיליון גריבנה של נזק מאושר, אך במקביל בודקת את הציוד ומנסה לקבוע נפגעים נוספים.

דלת, בנק ומונית: למה הסכמה הזו עבדה בלי ‘האקריות’ מסובכת

בתיאור המקרה הזה קל להיתפס למילה AI ולפספס את החלק האנושי הרבה יותר.

אחד התסריטים נבנה סביב אפליקציה לכאורה לפתיחת דלת הכניסה לבית. שלחו לאדם קישור, לאחר המעבר אליו קיבלו הפושעים גישה מרחוק לטלפון. לאחר מכן הם יכלו לנהל את הבנקאות האינטרנטית ולהוציא כסף.

תסריט אחר בכלל לא דרש אגדה דיגיטלית מסובכת. המפעילים הציגו את עצמם כעובדים סוציאליים ושכנעו את האדם שיש להעביר את המזומן לבנק לאחסון זמני. לאחר השיחה הגיע ללקוח נהג מונית, לקח את הכסף והוביל אותו למקום שהורו לו.

מתקבלת מבנה די לא נעים. לפושעים לא חייבים לפרוץ את מערכת הבנקאות של ישראל. לפעמים מספיק לגרום לבעל החשבון לפתוח גישה בעצמו. או לשכנע אותו למסור את הכסף לנהג רכב שהגיע לבית.

לכן האזהרה המוכרת ‘אל תגידו לאף אחד את הקוד מה-SMS’ סוגרת רק חלק מהבעיה. במקרה המתואר האדם לא היה צריך בכלל להכתיב קוד. הכריחו אותו להתקין את התוכנה הנדרשת או למסור את המזומן פיזית.

AI כאן קיים. אבל מה בדיוק הוא עשה — עדיין לא ידוע

התביעה של דניפרופטרובסק מדווחת כי המשתתפים השתמשו בתוכנה מיוחדת, כולל טכנולוגיות בינה מלאכותית. גם נטען כי המועמדים לעבודה נבדקו בפוליגרף, בפנים פעלו בקרה ומעקב וידאו.

הפוליגרף בסיפור הזה, אולי, מדבר על המבנה יותר מהמילה האופנתית ‘AI’.

אנשים נבדקו לפני קבלת העבודה. צפו בהם. היו תסריטים מוכנים מראש. המשתתפים ביצעו תפקידים שונים. זה כבר לא נראה כמו כמה אנשים שהחליטו בערב להתקשר למספרים אקראיים.

אבל את תפקיד הבינה המלאכותית עדיף לא להפריז. בחומרים שפורסמו אין תשובה אם AI שימש לשינוי קול, ניתוח בסיס נתונים של קורבנות פוטנציאליים, כתיבת תסריטים, אוטומציה של שיחות או משימה אחרת. לכן כותרות כמו ‘AI התקשר לפנסיונרים ישראלים בקול של בנקאי’ היום היו יפות — ולא מוכחות.

לנאנווסטי חשוב יותר לא לייחס לטכנולוגיה יכולות קסם, אלא להראות את ארגון התהליך. הטכנולוגיה כאן יכולה הייתה להיות רק כלי אחד. הנשק העיקרי נשאר האמון של האדם בבנק, בשירות החברתי, במפעיל התקשורת או בשירות הביתי המוכר.

1.6 מיליון גריבנה, 76 אלף דולר ו-30 אלף יורו: מה נמצא ומה עוד יש להוכיח

בחיפושים החרימו רשויות האכיפה יותר מ1.6 מיליון גריבנה, כ76 אלף דולר, מעל 30 אלף יורו, כרטיסי בנק, טלפונים ניידים, ציוד מחשבים, מסמכים, רישומים וארבע מכוניות.

אבל כאן אי אפשר לעשות מסקנה אריתמטית נוחה: נמצא הרבה מזומן — כלומר, כל הכסף הזה נגנב בדיוק מחמשת הנפגעים הישראלים שנקבעו.

כך החקירה עדיין לא טוענת.

מקור הכספים שהוחרמו עדיין יש לקבוע. באותו אופן, הנזק המאושר כיום של כ-1.7 מיליון גריבנה לא אומר שזהו היקף הכספי הסופי של המקרה.

לפי גרסת התביעה, הכסף שהתקבל מהנפגעים הומר לקריפטו, ולאחר מכן הומר למזומן באמצעות מה שנקרא ‘דרופים’. זה שוב הופך את המקרה לטרנס-לאומי לא רק גיאוגרפית. בין השיחה לאדם בישראל לבין הכסף הסופי של המארגנים מופיעה שרשרת של פעולות בנקאיות, ארנקים קריפטוגרפיים ומתווכים.

נאנווסטי כבר נתקלו בבעיה דומה של תנועת כסף חוצת גבולות, כאשר ניתחו מקרה שבו הראו למשקיעים רווח שלא היה קיים במציאות. גם שם לא היה מספיק להסתכל רק על מדינת המגורים של הנאשם או הנפגע: תשתית הכסף כבר לא נכנסת בתוך גבול אחד.

ואיך אז קשורים 94 מרכזי השיחות שנסגרו?

כאן מופיעה מספר שמקל להפוך חדשות טובות למאמר רע.

באותו 12 באוגוסט 2026 דיווחה המשטרה הלאומית של אוקראינה על תוצאות מבצע גדול ברחבי המדינה: 411 חיפושים, הופסקה פעילותם של 94 מרכזי שיחות הונאה, נמצאו 1794 מקומות עבודה מצוידים. הוחרמו אלפי מחשבים, טלפונים וכרטיסי SIM, וכן מזומן, כרטיסי בנק ואמצעי גישה לארנקים קריפטוגרפיים.

מאוד מתחשק לשים ליד שתי מספרים — 94 מרכזים והונאה נגד ישראלים — ולכתוב שאוקראינה סגרה רשת ענקית שצדה דווקא על אזרחי ישראל.

אבל הנתונים הפומביים לא מוכיחים זאת.

המבצע הגדול כלל סכמות שונות: שיחות לכאורה מבנקים, השקעות פיקטיביות, ברוקרים מזויפים, קבלת גישה מרחוק וסוגי הונאה אחרים. חלק מהמרכזים אכן עבדו על זרים, אך המשטרה הלאומית לא הכריזה על כל 94 המשרדים כחלק ממבנה אחד מקמנסקה.

משטרת ישראל עם זאת דיווחה אחרת: לפי נתונים ראשוניים, מרכזי השיחות הקשורים לסכמה הנחקרת עשויים לפעול גם באזורים אחרים באוקראינה, וקשר אפשרי זה נבדק כעת. זה כבר מתייחס ישירות למקרה הישראלי.

ההבדל קטן רק במבט ראשון. ‘באוקראינה נסגרו 94 משרדי הונאה’ — עובדה מוכחת. ‘כל 94 עבדו נגד ישראלים’ — עדיין לא.

מה באמת חשוב לישראל במקרה הזה

ב-16 באוגוסט דיווחה משטרת ישראל כי שיתוף הפעולה עם עמיתיהם האוקראינים נמשך: הצדדים מחליפים מידע מבצעי ומתאמים פעולות נוספות נגד סכמות הונאה טרנס-לאומיות. היקף הפעילות של הקבוצה עדיין נקבע.

לישראל יש כעת ארבע שאלות קונקרטיות.

הראשונה — כמה אזרחים של המדינה באמת נפגעו. חמישה אנשים — זו רק החלק שכבר נקבע על ידי החקירה האוקראינית.

השנייה — מאיפה קיבלו החשודים את בסיס הנתונים של הישראלים ואילו נתונים היו בו.

השלישית — האם היו משרדים אחרים שהשתמשו באותו בסיס, תסריטים ותשתית פיננסית.

והרביעית — מי היה אחרי מרכז השיחות: דרך אילו חשבונות, ארנקים קריפטוגרפיים ו’דרופים’ עברו הכספים והיכן הם בסופו של דבר נמצאו.

רק התשובות לשאלות אלו יראו את היקף הסיפור האמיתי. לא מספר המחשבים בחדר אחד ולא עצם נוכחות ה-AI, אלא עד כמה רחוק נבנתה השרשרת מנתוני האישיים של הישראלי ועד להוצאת כספו.

החלק המוכח נראה כך: מספר חודשים של חקירה בישראל; חיפושים של רשויות האכיפה האוקראיניות ב11 באוגוסט; מרכז שיחות בקמנסקה שבמחוז דניפרופטרובסק; חיפושים נוספים בקייב ובמחוז דניפרופטרובסק; תשעה חשודים; לפחות חמישה נפגעים שנקבעו; כ1.7 מיליון גריבנה של נזק; פרסום של המשטרה האוקראינית ב12 באוגוסט והודעת משטרת ישראל ב16 באוגוסט 2026. השאר — מספר הקורבנות האחרים, מקור הבסיס ורשת אפשרית של משרדים קשורים — החקירה עדיין צריכה לקבוע.

מקורות: דוברות משטרת ישראל; המשטרה הלאומית של אוקראינה; משטרת מחוז דניפרופטרובסק; התביעה המחוזית של דניפרופטרובסק. קישורים חיצוניים לא נכללו בטקסט.