מל”טים אוקראיניים פגעו במרכזי הנתונים של “יאנדקס” הרוסי, ועד מהרה ברשתות החברתיות דיברו על היעלמות הבוטים הרוסיים. בפולין דיווחו על ירידה בפרובוקציות אנטי-אוקראיניות, בגרמניה דנו בירידה בפעילות סביב AfD, בארה”ב ספרו את השיתופים של טראמפ, ובישראל – פרסומים נגד ישראל. הוכחות לניתוק המוני של רשתות תעמולה עדיין לא נמצאו. אך התגובה הייתה לא פחות מרשימה מההתקפות עצמן: במדינות שונות לא כל כך הופתעו מההנחה על מקור רוסי לקמפיינים של שנאה, אלא שמחו. מאחורי זה עומד “חוסר אמון” מצטבר כלפי רוסיה של פוטין, שעבורה המלחמה מזמן יצאה מגבולות השטח האוקראיני.
מחבר: ילנה גונקו, חדשות — Nikk.Agency
14 באוקטובר 2026 | מחקר בינלאומי
כאשר ב-11 באוקטובר 2026 הופיעו באינטרנט גרפים של ירידה חדה בתעבורה האוטומטית של “יאנדקס”, רבים ראו בהם כמעט הסבר מוכן למה שמתרחש ברשתות החברתיות שלהם.
מל”טים אוקראיניים פגעו במרכזי הנתונים הרוסיים – ולפי סיפורי המשתמשים, היו פחות מגיבים אגרסיביים. מישהו הבחין בשקט בקרב חשבונות שתקפו באופן קבוע את האוקראינים. אחרים דיברו על תמיכה חלשה באופן בלתי צפוי בפרסומים פוליטיים אמריקאיים ואירופיים.
גם בישראל הופיעו תצפיות משלהם: לכאורה ירד בחדות מספר ההודעות עם הסיסמה Free Palestine והאשמות בג’נוסייד.
התגובה הייתה מובהקת. במדינות שונות המשתמשים שיתפו בשמחה הודעות כאלה, לפעמים עם סיפוק ולעג כלפי התעמולה הרוסית.
אבל האם נהרסה התשתית האמיתית של הבוטים הפוליטיים? או שאנשים ראו בגרפים הטכניים את מה שכבר היו מוכנים להאמין בו?
ולמה כמעט בכל הסיפורים האלה החשד נפל מיד על רוסיה?
שלוש מכות שהפריעו לפעולת ענק הטכנולוגיה הרוסי
ב-8 באוקטובר 2026 תקפו מל”טים אוקראיניים את מרכז הנתונים של “יאנדקס” בסאסובו שבמחוז ריאזאן, כ-350 קילומטרים ממוסקבה.
באתר פרצה שריפה. החברה דיווחה על נזק לציוד ועל הפסקת העבודה באתר.
ב-9 באוקטובר באה מכה על אתר במחוז קלוגה. חברת Fire Point האוקראינית הודיעה על השתתפות המל”טים ארוכי הטווח שלה FP-1.
ב-11 באוקטובר הגיעו דיווחים על התקפה ממחוז ולדימיר, שם ממוקם מרכז נתונים נוסף של “יאנדקס”.
במהלך ארבעה ימים נפגעו שלוש פלטפורמות מחשוב גדולות של החברה הרוסית.
כפי שדיווחה רויטרס ב-9 באוקטובר, “יאנדקס” אישרה ניתוק מלא של סאסובו ונזק חלקי לתשתית קלוגה. מועדי השיקום נותרו לא ברורים.
סאסובו משכה תשומת לב מיוחדת. לפי מידע שפורסם בעבר על ידי החברה, שם היו שניים מתוך שלושת מחשבי העל החזקים ביותר של “יאנדקס”, ששימשו לפיתוח בינה מלאכותית.
הציוד כלל מעבדי גרפיקה Nvidia A100, המשמשים לחישובים מורכבים ולהכשרת מודלים לשוניים גדולים. הגישה של רוסיה לטכנולוגיות כאלה מוגבלת על ידי סנקציות.
עם זאת, מידע אמין על השמדת מחשבי העל עצמם לא היה עד 14 באוקטובר. נזק למרכז הנתונים עדיין לא אומר אובדן פיזי של כל הציוד המותקן בו.
לעומת זאת, ההשלכות על חיי היומיום היו ניכרות מיד.
מוניות, תשלומים, דואר: מה באמת הפסיק לעבוד
השירותים של “יאנדקס” משולבים עמוק בכלכלה הדיגיטלית הרוסית. החברה מספקת לא רק מנוע חיפוש, אלא גם מחשוב ענן, אפליקציות תחבורה, כלים לתשלומים ושירותים לאלפי עסקים אחרים.
לאחר ההתקפות היו הפרעות בעבודת Yandex Cloud, אפליקציות מוניות, פלטפורמות מסחר ותשלומים אלקטרוניים.
בין המשאבים שנפגעו הוזכרו אתרי נדל”ן Cian, פלטפורמת הספרים Litmarket ושירותי ספורט מסוימים.
מפתח אפליקציית ההיכרויות Pulse סיפר לרויטרס שכ-8,000 משתמשים איבדו גישה לשירות. השחזור הסתבך בשל תלות הנתונים הרזרביים בתשתית הענן.
Financial Times ב-14 באוקטובר תיארה הפרעות בדואר אלקטרוני, מוניות, תשלומים ומערכות גישה אלקטרוניות לבניינים. בעיות השפיעו גם על קזחסטן, בלארוס ואוזבקיסטן, שם נפוצים שירותי חברות רוסיות.
ב-13 באוקטובר הקרמלין הכיר בקיומן של בעיות ב”יאנדקס”.
נזק זה אינו דורש השערות על בוטים. ההתקפות האוקראיניות אכן חשפו את התלות של שירותים דיגיטליים רבים במספר קטן יחסית של מרכזי מחשוב גדולים.
אבל עם חלק אחר של הסיפור הכל התברר כמורכב יותר.
מאיפה הגיעו הדיווחים על היעלמות המונית של בוטים
לאחר ההתקפות, פרויקט האבטחה הדיגיטלית הפולני Niebezpiecznik שם לב לשינויים יוצאי דופן ב-Cloudflare Radar – מערכת לניטור תעבורת אינטרנט.
בגרפים, הפעילות האוטומטית הקשורה ל”יאנדקס” ירדה בחדות.
לפי נתונים שהובאו מאוחר יותר על ידי N12 הישראלי, ב-11 באוקטובר הירידה הייתה כ-94% ביחס לרמה הממוצעת במחצית השנייה של ספטמבר.
במדידות מסוימות, המדדים התקרבו כמעט לאפס בהשוואה לשיאים קודמים.
משתמשים החלו להפיץ את הגרפים הללו יחד עם הודעות על היעלמות מפעלי הטרולים הרוסיים.
הבעיה הטכנית הייתה במילה “בוט”.
Cloudflare מחשיבה בקשות אוטומטיות שנוצרות על ידי תוכניות שונות. ביניהן – YandexBot, רובוט חיפוש שעובר על אתרים ואוסף מידע לאינדקס.
הוא יכול לשלוח כמות עצומה של בקשות, שאין להן שום קשר להערות פוליטיות.
היעלמות תעבורה כזו מאשרת תקלה בתשתית החיפוש. אבל רובוט החיפוש אינו חשבון שמתווכח על המלחמה באוקראינה או מפרסם הודעות על דונלד טראמפ.
The Verge קבעה כי הפעילות האוטומטית הכללית ממוצא רוסי לא הראתה קריסה דומה.
עם זאת, הסיפור כבר התחיל לחיות חיים משלו. משתמשים מצאו סימנים לשקט לכאורה בסכסוכים פוליטיים שונים.
פולין, גרמניה, ארה”ב: לכל מדינה היו הבוטים הנעלמים שלה
בקטעים הפולניים והאוקראיניים של X דנו בירידה בפעילות של חשבונות שהסיתו באופן קבוע לשנאה הדדית.
חלקם כביכול דיברו בשם פולנים, זועמים על הסיוע לאוקראינה. אחרים הציגו אוקראינים, שפגעו בחברה הפולנית.
פרובוקציות אלו נפלו על קרקע רגישה.
למרות שפולין נותרה שותפה חשובה של אוקראינה, בין שתי המדינות נותרו סתירות היסטוריות, במיוחד סביב רצח העם הפולני בוולין ב-1943. אליהם מתווספים סכסוכים כלכליים מודרניים על סחר חקלאי.
נושאים כאלה נוחים להתערבות חיצונית: המארגנים לא צריכים להמציא סכסוך, מספיק לחזק את הקיים.
עם זאת, אין סטטיסטיקה מאומתת על היעלמות המונית של חשבונות כאלה לאחר 11 באוקטובר.
בגרמניה דנו בירידה לכאורה בפעילות סביב AfD – מפלגת “אלטרנטיבה לגרמניה”, המתנגדת לכמה כיוונים של מדיניות ההגירה ומבקרת את הסיוע לאוקראינה.
ברשת הופץ גרף עם ירידה של 56%.
ב-14 באוקטובר פרסמה Deutsche Welle בדיקה ומצאה אי התאמות חמורות: מקור הנתונים לא נקבע, והסטטיסטיקה שהוצגה לא מאשרת את המסקנה המוצהרת.
בארה”ב דיווחו משתמשים על ירידה בפעילות סביב MAGA – תנועת דונלד טראמפ, ששמה מתפרש כ-Make America Great Again. הופיעו תצפיות על פחות הודעות מתומכי עצמאות טקסס.
חשבון MalcontentmentT הפיץ טענה על ירידה של 37% בשיתופים של אחת מהצהרות טראמפ.
העיתון הישראלי Israel Hayom הביא מספר מרשים עוד יותר: הצפיות בפרסומים של הפרשן האמריקאי טאקר קרלסון לכאורה ירדו מכמיליון ל-300 אלף – כמעט ב-70%.
קרלסון ידוע בביקורתו על הסיוע האמריקאי לאוקראינה ובהצהרות פוליטיות חריפות, כולל על ישראל.
עם זאת, אין בדיקה עצמאית של מדדים אלה. זמן הפרסום, תוכן ההודעות ומשך המדידה עשויים להשתנות באופן משמעותי.
כל הסיפורים הללו אוחדו לא על ידי קשר טכני מאומת, אלא על ידי הסבר זהה: ייתכן שהמפעילים הרוסיים הפסיקו לספק את נפח הפעילות הרגיל.
והסבר כזה מצא חן בעיני משתמשים רבים.
ישראל: שקט בלתי צפוי סביב Free Palestine?
ב-13 באוקטובר התקשורת הישראלית הרימה את הנושא.
העיתונאי אסף רוזנצוויג ב-N12 והעיתון Israel Hayom בחנו גרפים של משתמש X בשם Ohio Rob.
לפי פרסומים אלה, מספר השימושים בביטוי Free Palestine לכאורה ירד מ-70 אלף ל-35 אלף ביום, והמילה Genocide – מ-280 אלף ב-7 באוקטובר ל-150 אלף ב-11 באוקטובר.
במקביל, אזכורי זלנסקי לכאורה עלו מ-30 אלף ל-260 אלף.
לקהל הישראלי קל לראות כאן קשר אפשרי עם קמפיינים מידעיים סביב המלחמה בעזה.
לאחר התקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שלאחר מכן, המחלוקות על ישראל הפכו לאחת מהנושאים הקבועים ברשתות החברתיות הבינלאומיות.
אבל יש נסיבות, בלעדיהן אי אפשר לפרש גרפים כאלה.
Free Palestine משמשים פעילים פוליטיים אמיתיים, והמילה Genocide מופיעה הן בהאשמות נגד ישראל והן בפרסומים המערערים על האשמות אלה.
ביקורת על ממשלת ישראל אינה בהכרח אנטישמיות, ושימוש בסיסמה מסוימת אינו מוכיח את השתייכות המחבר למבצע מידע רוסי.
בנוסף, N12 מצא טעות מתודולוגית: בחלק מהגרפים השוו יממה מלאה ליום שעדיין לא הסתיים.
השוואה כזו יכולה להגדיל באופן מלאכותי את הירידה לכאורה בפעילות.
חוקרת האינטרנט הישראלית רביטל סולומון, שדעתה הובאה על ידי Mako, גם הסבירה כי ירידת תעבורת רובוטי החיפוש אינה ניתנת להשלכה על חשבונות פוליטיים.
זה לא אומר שמבצעי מידע זרים לא משתמשים בנושא המזרח התיכון. אבל יש לקבוע רשת ספציפית לפי קשרים טכניים ותיאום, ולא לפי צירוף מקרים של זמן הופעת הסיסמאות.
זלנסקי ראה שינויים – החוקרים בדקו
ב-12 באוקטובר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בפורום הביטחון בוורשה שם לב לירידה לכאורה בפעילות הבוטים הרוסיים לאחר ההתקפות.
לדבריו, ברשתות החברתיות יש פחות שנאה, פרובוקציות וניסיונות להפריד בין אנשים.
ההצהרה זכתה לתפוצה רחבה, אף שהנשיא לא הציג מחקר טכני שקשר רשתות מידע מסוימות לאתרים שנפגעו.
ב-13 באוקטובר מנהל חברת Valent אמיל חאן אמר ל-The Guardian כי מומחים עוקבים אחר כ-40 רשתות השפעת מידע במדינות שונות ולא מצאו שינוי משמעותי בפעילותן.
ב-14 באוקטובר הופיע מידע מחברת LetsData האוקראינית.
מייסדת השותפה שלה קסניה איליוק סיפרה ל-Euromaidan Press כי הרשתות הרוסיות הנחקרות המשיכו בפרסומים כרגיל.
ביניהן היו חשבונות שהפיצו חומרים מזויפים של Die Welt הגרמני ו”אוקראינפורם” האוקראיני, כולל הודעות על גיוס.
מבצעים כאלה משתמשים לעיתים קרובות בשיטת Doppelgänger – “כפיל”, כאשר נוצר אתר דומה חיצונית למדיה ידועה להפצת הודעות מוכנות.
פרויקט antibot4navalny גם המשיך לתעד מבצעי מידע פרו-קרמלין.
החוקר ולדמר אוסטד דיווח על נתונים הסותרים את ההנחות על היעלמות הפעילות סביב MAGA ו-AfD.
LetsData הדגישה במיוחד: הארגון עוקב רק אחר חלק מהרשתות הקיימות. אי אפשר לשלול שמערכות אחרות אכן נפגעו.
אבל הטענה על עצירה המונית של מבצעי התעמולה הרוסיים עדיין לא קיבלה אישור.
איפה נמצאים פיזית הבוטים והאם הם יכלו לעבוד ב”יאנדקס”?
במבט ראשון, השאלה פשוטה: היכן נמצאים השרתים ששולחים אלפי תגובות?
בפועל, רשת מידע אוטומטית יכולה להיות מורכבת מכמה חלקים, הממוקמים במדינות שונות.
שרת ניהול מאחסן משימות, לוחות זמנים, מידע על חשבונות ותוצאות פרסומים. תוכניות ביצוע פונות לרשתות החברתיות, והחיבורים יכולים לעבור דרך פרוקסי – צמתים ביניים שמעבירים תעבורת רשת.
לכן המפעיל יכול להיות ברוסיה, שרת הניהול – במרכז נתונים אירופי, והחיבור לרשת החברתית – לעבור דרך כתובת IP של מדינה אחרת.
טקסטים יכולים להכין אנשים, תבניות אוטומטיות או מערכות בינה מלאכותית. ליצירת הודעות קצרות אין צורך להחזיק מחשב על משלך: אפשר להשתמש בשירותים חיצוניים או במודלים שכבר אומנו.
החשבונות עצמם נמצאים בתשתית של הפלטפורמות המתאימות – Meta, X, Google או Telegram, ולא בהכרח על הציוד של המפעילים שלהם.
אם תוכנית הניהול מפסיקה לעבוד, החשבון לא נעלם אוטומטית. הוא יכול פשוט לשתוק זמנית.
ב-Yandex Cloud תיאורטית יכלו להיות ממוקמות אפליקציות ניהול, שרתים וירטואליים, מאגרי נתונים ותוכניות אוטומציה של פרסומים.
אבל גם תלות מוכחת ב-Yandex Cloud עדיין לא הייתה אומרת שתוכנית מסוימת עבדה דווקא באתר שנפגע בסאסובו, קלוגה או ולדימיר. תשתית הענן יכולה להשתמש בצמתים חישוביים רזרביים ואחסון מבוזר.
לאישור הקשר יידרשו נתונים על כתובות IP, דומיינים מנהלים, משאבי ענן של רשתות מסוימות וזמן עצירתן.
הוכחות פומביות כאלה לא קיימות נכון ל-14 באוקטובר.
זו הסיבה שהרס פיזי של מרכז נתונים יכול לגרום נזק עצום לכלכלה הדיגיטלית, אך לא בהכרח יעצור מבצע מידע מבוזר.
למה העולם כל כך שמח להאמין בהיעלמות הבוטים הרוסיים
עכשיו אפשר לחזור לנסיבות, שבשבילן כדאי לשקול את כל הסיפור הזה.
הגרפים התבררו כלא אמינים. התצפיות המחקריות הקיימות לא אישרו את ההיעלמות ההמונית של הרשתות. אבל במדינות שונות עצם המחשבה שמאחורי הפרובוקציות הרבות עומדת רוסיה, נתפסה כהגיונית למדי.
מאיפה הגיעה המוכנות הזו להאמין?
במהלך שנות המלחמה המלאה נגד אוקראינה, המדינה הרוסית רכשה מוניטין של תוקפן, המשתמש לא רק בכוח צבאי אלא גם בכלים מידעיים נגד יריבים פוליטיים.
זו לא תכונה רגשית בלבד שנוצרה ברשתות החברתיות. מוסדות אירופיים, פלטפורמות טכנולוגיות, מומחים עצמאיים ושירותי ביטחון חוקרים את פעולות ההשפעה הרוסיות.
בדוחות שירות החוץ האירופי על FIMI — מניפולציה והתערבות מידע זרה — נבחנים באופן שיטתי מנגנוני הפצת ותיאום קמפיינים כאלה.
מוסקבה מואשמת בשימוש במשאבי מידע מזויפים, חיקוי תמיכה ציבורית, החלפת מקורות וניסיונות להעצים סתירות בין מדינות וקבוצות פוליטיות.
עם זאת, חשוב להבחין בין פעולה שהוקמה לבין השערה על קיומה. המוניטין שנצבר לא מחליף ראיות בכל מקרה חדש.
עם זאת, התגובה למכות על ‘יאנדקס’ מראה עד כמה חוסר האמון הפך לעמוק.
משתמשים פולנים קשרו את הרשתות הרוסיות להצתת שנאה נגד אוקראינים. בגרמניה חשדו בהגברת פעילות פוליטית מלאכותית. בארה”ב דנו באפשרות של ניפוח קהל ותמיכה במגיבים מסוימים. בישראל עלה חשד למעורבות מפעילים רוסים בהפצת מסרים אנטי-ישראליים.
לחברות שונות היו סיבות שונות לגירוי, אך מקור ההתערבות המשוער התברר כמשותף.
מעניין גם כמה מהר תקלה טכנית הפכה לעילה להערות מסופקות. אנשים דנו לא כל כך בהפסקת הרובוט החיפוש, אלא באפשרות הדמיונית להיפטר לכמה ימים מפרובוקציות מאורגנות.
הסיפור הוויראלי סיפר לנו לא רק על מצב האינטרנט הרוסי. הוא סיפר על המוניטין של רוסיה מחוץ לו.
כאשר השרתים של מדינה אחת הפסיקו לעבוד, משתמשים במדינות אחרות החלו לחפש סימנים להפחתת שנאה פוליטית. המעבר הזה מאירוע טכני לתגובה ציבורית ראוי לתשומת לב.
עם זאת, לא נכון יהיה לטעון שכל העולם חולק את הדעות הללו פה אחד. מדובר בתגובה בולטת של משתמשים ומדיה במדינות מסוימות, ולא במחקר עולמי של דעת הקהל.
ישראל: מדוע היעדר טילים רוסיים לא אומר היעדר סיכוני מידע רוסיים
לישראל יש ממד נוסף בסיפור הזה.
רוסיה לא מנהלת נגדה מלחמה ישירה כמו שהיא מנהלת נגד אוקראינה. עם מוסקבה נשמרים קשרים דיפלומטיים, וההנהגה הישראלית צריכה לקחת בחשבון אינטרסים אזוריים, בעיקר הקשורים לסוריה.
לכן, רוסיה תופסת מקום שונה בדיון הציבורי הישראלי על ביטחון מאשר איראן, ‘חיזבאללה’ או חמאס.
אבל איומים מידעיים לא בהכרח מלווים בשיגור טילים.
קמפיין בינלאומי יכול להגביר חוסר אמון, להפיץ מסרים מניפולטיביים, להשתמש במחלוקות פוליטיות אמיתיות ולהחמיר את תפיסת המדינה על ידי קהל זר.
עם זאת, אין צורך לטעון שכל הביקורת על ישראל מאורגנת על ידי רוסיה. מסקנה כזו תהיה גם לא אמינה וגם לא הוגנת כלפי המשתתפים האמיתיים בדיונים פוליטיים.
נאנובסטי כבר חקרו מקרה ספציפי של שימוש בתמטיקה דיפלומטית ישראלית על ידי מדיה רוסית. בחומר של ילנה גונקו על הצהרת שגרירות ישראל במוסקבה הוצג כיצד תגובה דיפלומטית שפורסמה הוצגה על ידי פרסומים רוסיים כהוקעה ישירה של ישראל על קבורתו מחדש של יבגני קונובאלץ באוקראינה, למרות שהציטוט שהובא לא הכיל טענה כזו.
עבודה דומה עם עובדות אמיתיות ומסקנות שגויות נראית בחקירת נאנובסטי על פייק רוסי על מעבדות ביולוגיות אוקראיניות.
נאנובסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency בוחנים מקרים כאלה בהקשר רחב יותר של יחסי ישראל, אוקראינה והסביבה המידעית הבינלאומית.
השאלה היא לא אם שירותי הביטחון הישראליים יודעים על איומים כאלה. ללא גישה להערכות סגורות, אי אפשר לקבוע זאת.
השאלה היא אחרת: האם ההשפעה המידעית הרוסית תופסת מקום מספיק בולט במדיניות הביטחון הציבורית של ישראל?
מדינה יכולה לא להפגיז ערים ישראליות ובו זמנית להשתתף בפעולות מידע, שהשלכותיהן משפיעות על האינטרסים הישראליים.
ואי אפשר לשלול את הסיכון הזה רק בגלל שהיחסים עם מוסקבה נשמרים ברמה דיפלומטית.
מה באמת השיגו המכות האוקראיניות
מבחינה מעשית, תוצאת ההתקפות די ברורה.
נפגעו מתקנים חישוביים גדולים ברוסיה. נפגעה העבודה של שירותים מסחריים וטכנולוגיים חשובים. התגלתה תלות הכלכלה הדיגיטלית הרוסית בתשתית של חברה אחת.
עם ההיעלמות המשוערת של בוטים פוליטיים, המצב שונה.
חלק מהגרפים הוויראליים התבררו כלא אמינים, אחרים מדדו את פעילות תוכניות החיפוש. חוקרי LetsData, Valent ו-antibot4navalny לא גילו עצירה רחבת היקף של הרשתות המידעיות הרוסיות שהם צפו בהן.
אי אפשר לשלול שמערכות אוטומטיות מסוימות אכן איבדו גישה לשרתים שלהן. אבל לא הצליחו להעריך את מספרן וליצור קשר עם מכות אוקראיניות ספציפיות.
כתוצאה מכך נוצרה סיטואציה די יוצאת דופן.
הפעולה האוקראינית הייתה לה השלכות טכנולוגיות מאושרות על רוסיה. והתגובה הבינלאומית שליוותה אותה חשפה בעיה אחרת — חוסר אמון עצום שהצטבר סביב הפעילות הרוסית במרחב המידע.
באוקראינה רוסיה הפוטינית נתפסת מזמן דרך ערים הרוסות ומלחמה. במדינות אחרות דנים בהשפעתה לעיתים קרובות דרך קמפיינים מידעיים, פרובוקציות פוליטיות והתערבות בקונפליקטים ציבוריים.
וכאשר עלתה ההשערה שחלק מהקמפיינים הללו עשויים להשתתק פתאום, רבים קיבלו זאת בסיפוק ברור.
כאן עובר הגבול בין עובדה למצב רוח ציבורי.
הרחפנים האוקראיניים לא הוכיחו שכל החשבונות החשודים על ידי משתמשים נוהלו מרוסיה. אבל התגובה למכות הראתה עד כמה חוסר האמון בפעולות המידע הרוסיות נפוץ.
אולי זהו התוצאה המפתיעה ביותר של הסיפור עם ‘יאנדקס’.
לא היעלמות השנאה מהרשתות החברתיות — אף אחד לא הוכיח זאת עדיין.
אלא העובדה שבמדינות שונות אנשים היו מוכנים לקשר את השקט המשוער עם פגיעה בתשתית הרוסית ואפילו לשמוח על כך.
זו בדיוק הגישה כלפי עצמה שרוסיה הפוטינית פיתחה במשך שנים. אי אפשר למדוד אותה בגרף Cloudflare ולא לתקן אותה בשחזור מרכז הנתונים.