הסגרתו של טימור מינדיץ’ מישראל: אוקראינה מחכה 132 ימים לתשובה לגבי מינדיץ’ וצוקרמן

אוקראינה כבר 132 ימים מחכה לתגובה מישראל על הבקשה הרשמית להסגרת טימור מינדיץ’ ואלכסנדר צוקרמן – מעורבים בפרשת השחיתות הגדולה ‘מידאס’. ב-10 באוגוסט 2026 ראש התביעה המיוחדת למלחמה בשחיתות אלכסנדר קלימנקו הודיע כי עדיין לא התקבלה תשובה מהצד הישראלי.

«הבקשות המתאימות נשלחו, אך אנו מחכים לתגובה מהצד ההוא»,

— כך הציג קלימנקו את עמדתו בתדרוך בקייב, כפי שמדווח ‘אינטרפקס-אוקראינה’. וכאן החדשות הקצרות הופכות לסיפור הרבה יותר מעניין: החבילה הרשמית נשלחה לישראל כבר ב-31 במרץ, לאחר תיקון טעויות והשלמת 24 כרכים של חומרים.

מדוע במשך יותר מארבעה חודשים קייב לא קיבלה אפילו תוצאה ידועה לציבור של הבדיקה? והאם שתיקת ישראל אומרת שלא מתכוונים להסגיר את מינדיץ’ וצוקרמן? בינתיים אין תשובה חד משמעית לשתי השאלות.

במרץ המסמכים חיכו לחתימה. עכשיו מחכים לישראל

עבור מחבר נאנובוסטי לב ורשבסקי, הסיפור הזה הוא המשך של עלילה שהמערכת עוקבת אחריה כבר כמה חודשים. כבר ב-31 במרץ 2026 הוא ניתח בפירוט מדוע הסגרת טימור מינדיץ’ מישראל נתקעה בשלב עיבוד המסמכים ואילו דרישות ישראל מציבה לבקשות כאלה.

אז המצב נראה כמעט כמו מראה של היום.

נאב”ו הצהירו כי הכינו את החומרים, אך התהליך נעצר בתוך המערכת האוקראינית: המסמכים חיכו להשלמת ההליך במשרד התובע הכללי. לאחר מכן הודיע המשרד כי במהלך בדיקת הבקשה אכן נמצאו ליקויים פרוצדורליים וטכניים.

הליקויים תוקנו בשיתוף עם נאב”ו. החבילה הושלמה ל-24 כרכים, הוכן ותורגם טקסט הבקשה, ולאחר מכן נשלחו החומרים באופן רשמי למשרד המשפטים של מדינת ישראל. זה קרה ב-31 במרץ 2026.

מאז עברו 132 ימים. ועכשיו, לפי הצהרת ראש סאפ, ההפסקה הפורמלית כבר לא נמצאת בין נאב”ו לתביעה האוקראינית, אלא בקטע הבא של המסלול – לאחר העברת הבקשה לישראל. זהו מסקנה מערכתית מהכרונולוגיה הידועה עד כה, ולא הצהרה על הסיבות לעיכוב מצד הרשויות הישראליות.

מה בדיוק אוקראינה העבירה לישראל

בפרשה זו המספר ’24 כרכים’ אינו פרט דקורטיבי. הבלש הראשי של נאב”ו בתיק אלכסנדר אבקומוב הסביר בעבר כי ישראל היא תחום שיפוט מורכב להסגרה והצד האוקראיני צריך לספק למעשה את כל חומרי התיק הפלילי, ולא מכתב קצר עם שם החשוד.

זו הסיבה שהעיכוב במרץ היה עקרוני. אם החבילה מורכבת מטעויות, ההליך הישראלי עלול להיתקע עוד לפני בדיקת השאלה לגופה. לאחר תיקון הליקויים, קייב הצהירה בפומבי: המסמכים הוכנו, תורגמו ונשלחו למשרד המשפטים של ישראל.

עכשיו עולה שאלה חדשה: באיזו שלב נמצאים 24 הכרכים האלה בישראל? האם הם נבדקים על ידי המחלקות המוסמכות של משרד המשפטים, האם נדרשו מסמכים נוספים, האם החלה בדיקת מספיקות הראיות – לא סאפ ולא ההודעה המצוטטת של ‘אינטרפקס-אוקראינה’ חושפים זאת כרגע. ידוע רק התוצאה ב-10 באוגוסט: אין תשובה לאוקראינה.

מי הם מינדיץ’ וצוקרמן בפרשת ‘מידאס’

טימור מינדיץ’ ואלכסנדר צוקרמן הם מעורבים בחקירת נאב”ו וסאפ, שקיבלה את השם ‘מידאס’. הרשויות האוקראיניות למלחמה בשחיתות מקשרות את הפרשה למערכת שחיתות לכאורה בתחום האנרגיה.

לפי גרסת החקירה, מדובר במנגנון לקבלת כספים מקבלנים של תעשיית האנרגיה הממלכתית והלבנת הכספים לאחר מכן. נאב”ו הצהירו בעבר על מבצע רחב היקף, תיעוד ממושך של פעילות הארגון לכאורה וזרמי כספים משמעותיים.

חשוב להבהיר: מדובר בגרסת החקירה. עד להרשעה סופית, מינדיץ’, צוקרמן ומעורבים אחרים אינם יכולים להיחשב אשמים בביצוע העבירות המיוחסות להם.

העלילה עצמה יצאה מזמן מגבולות חקירת שחיתות אוקראינית רגילה דווקא לאחר הופעת המרכיב הישראלי. מינדיץ’ עזב את אוקראינה, ולאחר מכן נמצא על ידי עיתונאים בישראל. הצד האוקראיני החל להכין הליך בינלאומי להחזרתו.

אזרחות ישראלית אינה אומרת סירוב אוטומטי

יש נוסחה נפוצה: ‘ישראל לא מסגירה את אזרחיה’. במקרה של מינדיץ’ להסתמך עליה כתשובה מוכנה יהיה טעות.

החקיקה הישראלית לאחר שינויים מתחילת שנות ה-2000 מאפשרת להסגיר אזרח ישראלי להעמדה לדין פלילי בחו”ל בכפוף לתנאים הקבועים בחוק. ההבהרות הרשמיות של ישראל מציינות במפורש כי האזרחות עצמה אינה מהווה איסור מוחלט על הסגרה.

בנוסף, ישראל משתתפת במנגנונים בינלאומיים להסגרה, כולל האמנה האירופית להסגרה. עם זאת, האמנה עצמה קובעת את זכות המדינות לסרב להסגיר את אזרחיהן, ולכן כל מקרה ספציפי עדיין עובר דרך הליכים משפטיים לאומיים ובדיקה.

נאנובוסטי כבר ניתחו בפירוט את השאלה האם ישראל יכולה להסגיר את טימור מינדיץ’ לאוקראינה. בפרקטיקה הישראלית הליכים כאלה אפשריים, אך הם עשויים להיות ארוכים, מלווים במחלוקות משפטיות ותלויים לא בעוצמת השם הפוליטי, אלא באיכות הראיות ובשמירה על כל התנאים הפרוצדורליים.

ארבעה חודשים ללא תשובה – האם זה כבר סירוב?

לא. לפחות, מסקנה כזו מהצהרת אלכסנדר קלימנקו לא ניתן להסיק.

ראש סאפ הודיע רק על היעדר תשובה. הוא לא אמר שישראל סירבה רשמית להסגרה, הכירה בבקשה כבלתי קבילה או החזירה את המסמכים לאוקראינה. לכן להפוך ארבעה חודשי המתנה לטענה ‘ישראל סירבה להסגיר את מינדיץ” עכשיו יהיה למעשה לא נכון.

אבל גם קשה לראות ב-132 ימים הפסקה טכנית חסרת משמעות. במיוחד אם זוכרים כמה מאמצים הצד האוקראיני השקיע בפומבי בהכנת החבילה: תחילה הבלשים של נאב”ו דיברו על הצורך להעביר כמעט את כל התיק, לאחר מכן משרד התובע הכללי תיקן את הליקויים שנמצאו, ולאחר מכן 24 הכרכים נשלחו רשמית לישראל.

עבור נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency הפער הזמני הזה הופך כעת לחלק המרכזי של הסיפור. ב-31 במרץ השאלה המרכזית הייתה: האם אוקראינה תוכל להכין את הבקשה כראוי? ב-10 באוגוסט השאלה כבר אחרת: מה קורה עם הבקשה שהוכנה כראוי, לפי טענת התביעה האוקראינית, לאחר שהגיעה לישראל?

מדוע זה נוגע לא רק לאוקראינה

עבור הקורא הישראלי, סיפור מינדיץ’ חשוב מסיבה פשוטה: ההחלטה כעת צריכה להתקבל בתוך המערכת המשפטית הישראלית. וזה כבר לא ויכוח בין רשויות אוקראיניות זו עם זו.

אם ישראל סבורה שהחומרים אינם מספיקים, אוקראינה תצטרך לקבל תגובה משפטית מתאימה ואולי לספק מסמכים נוספים. אם יש מספיק בסיסים, ההליך עשוי להתקדם פוטנציאלית דרך המנגנונים הקבועים בחוק הישראלי. ואם ישנן סיבות משפטיות לסירוב, הן גם צריכות להתבטא בהליך הרשמי.

אבל כרגע בפומבי אנחנו לא רואים אף אחד מהאפשרויות האלה. יש בקשה אוקראינית מ-31 במרץ ויש הצהרת סאפ מ-10 באוגוסט: אין תשובה.

דווקא היעדר הצעד המתועד הבא הופך את המצב למעניין יותר מהכרוניקה ההסגרה הרגילה.

מה עכשיו חשוב לברר

בהמשך הקרוב של הסיפור הזה, המשמעות תהיה לא כל כך ההערות הפוליטיות הבאות, אלא כמה עובדות ספציפיות.

• ראשית, האם משרד המשפטים של ישראל יאשר את קבלת הבקשה האוקראינית ומעמדה.
• שנית, האם הצד הישראלי ביקש חומרים נוספים או הבהרות.
• שלישית, האם השאלה הגיעה לשלב שבו נדרש הליך משפטי בישראל.

יש גם נקודה עקרונית נוספת: האם הבקשות לגבי מינדיץ’ וצוקרמן נבדקות באופן זהה או שהנסיבות של כל מעורב נבדקות בנפרד. זה עשוי להיות חשוב, שכן הסגרה היא הליך משפטי אישי, ולא החלטה קולקטיבית על שם תיק פלילי.

מ’חתימת התובע’ ל-132 ימי המתנה

הכרונולוגיה כאן מדברת בעד עצמה. בסוף מרץ הבעיה הייתה בקייב: נאב”ו התלוננו בפומבי על עיכוב המסמכים, לאחר מכן משרד התובע הכללי הודיע על טעויות שנמצאו, תיקן אותן וב-31 במרץ שלח 24 כרכים לישראל.

ב-10 באוגוסט הבעיה נראית אחרת. אוקראינה טוענת כי השלימה את חלקה הפורמלי של ההליך, וסאפ מודיע כי תשובה מישראל עדיין לא התקבלה.

זה עדיין לא בסיס להאשים את ישראל בעיכוב מכוון ולא הוכחה לכך שהוחלט לא להסגיר את מינדיץ’. אבל זה כבר פרק זמן מספיק כדי לשאול על מצב ההליך ולדרוש בהירות – בעיקר משום שמדובר בהליך פלילי בינלאומי רועש ששני הצדדים יכולים להעריך אך ורק במישור המשפטי.

נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency ימשיכו להשוות את ההצהרות הפומביות של הרשויות האוקראיניות עם מה שקורה ישירות בישראל. בסיפור הזה העובדה החשובה הבאה תהיה לא השערה נוספת על גורלו של מינדיץ’, אלא תגובה רשמית מצד ישראל – תהיה אשר תהיה.