ב-1 בנובמבר 2026 רוסיה יצאה סופית מהאמנה האירופית למניעת עינויים. כך הודיע מועצת אירופה. מפקחים בינלאומיים כבר לא זכאים לבדוק את בתי הכלא הרוסיים כפי שנקבע באמנה. במשך 23 שנים הם ביקרו ביותר מ-450 מקומות כליאה, אך מוסקבה הרשתה לפרסם רק ארבעה דוחות. בין המסמכים הסגורים – תוצאות הבדיקות בצ’צ’ניה ובצפון הקווקז.
לישראל יש גם כן משמעות בסיפור הזה. מדינתנו מעולם לא השתתפה באמנה האירופית שממנה יצאה רוסיה. עם זאת, ישראל היא משתתפת באמנה אחרת – אמנת האו”ם נגד עינויים, אך היא לא קיבלה כמה מנגנוני פיקוח בינלאומיים.
מערכת נאנוווסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency בחנה את מסמכי מועצת אירופה והאו”ם כדי להבין מה השתנה עבור רוסיה ואוקראינה ולמה המצב הישראלי דורש הסבר נפרד.
מה רוסיה לא הרשתה לפרסם
רוסיה הצטרפה לאמנה האירופית ב-1998. הוועדה המיוחדת CPT קיבלה את הזכות לבקר בבתי כלא, מתקני מעצר ומוסדות אחרים שבהם אנשים מוחזקים בניגוד לרצונם. המפקחים יכלו לשוחח עם האסירים ללא נוכחות שמירה ולבדוק את תנאי הכליאה.
מ-1998 עד 2021 התקיימו 30 ביקורים. כתוצאה מהם הוועדה הכינה 27 דוחות, אך פורסמו רק ארבעה.
עשרה ביקורים נערכו בצ’צ’ניה ובצפון הקווקז בשנים 2000–2017. תוצאותיהם נשארות סגורות. מה בדיוק גילו המפקחים, לא ידוע במלואו. אך מועצת אירופה מאשרת: רוסיה הייתה המשתתפת היחידה באמנה שניהלה מדיניות רשמית של סירוב לפרסום דוחות.
הוועדה חמש פעמים ביקרה בפומבי את היעדר שיתוף הפעולה עם מוסקבה. בנובמבר 2024 היא גם הודיעה שלא קיבלה תשובה מהותית לבקשה על נסיבות מותו של אלכסיי נבלני.
במרץ 2022 רוסיה עזבה את מועצת אירופה, ובספטמבר הפסיקה להשתתף באמנה האירופית לזכויות האדם. אך ההסכם למניעת עינויים המשיך לפעול.
ב-8 בספטמבר 2025 פוטין הגיש הצעת חוק על ביטולו – הפסקה רשמית של ההשתתפות בהסכם הבינלאומי. ב-29 בספטמבר החוק נחתם, ב-30 באוקטובר מוסקבה הודיעה למועצת אירופה. שנה לאחר מכן, ב-1 בנובמבר 2026, היציאה נכנסה לתוקף.
הרשויות הרוסיות הסבירו את ההחלטה, בין היתר, באי-הכנסת נציג רוסי לעבודה ב-CPT.
עם זאת, רוסיה נשארת משתתפת באמנת האו”ם נגד עינויים. האיסור על עינויים עצמו לא נעלם. המנגנון הספציפי של פיקוח אירופי עצמאי הופסק.
שבויים אוקראינים: מה הצליח האו”ם לקבוע
ההשלכות חשובות במיוחד עבור אוקראינה, אזרחיה שרוסיה מחזיקה בבתי כלא ובמתקני מעצר.
בדצמבר 2025 האו”ם פרסם את תוצאות הסקר של 187 שבויים אוקראינים משוחררים. 185 דיווחו על עינויים והתעללות. 141 אנשים, או 75%, דיווחו על אלימות מינית. לפחות 119 סבלו מהתעללות ישירות בשנת 2025.
בין השיטות המתוארות – הכאות, זרם חשמלי, חנק, תקיפות כלבים והחזקה ממושכת בתנוחות כואבות.
בפברואר 2026 האו”ם הציג נתונים על עצורים אזרחיים: מתוך 380 נשאלים 321 דיווחו על עינויים או התעללות. הארגון גם תיעד לפחות 40 מקרי מוות של אזרחים במעצר ו-182 הוצאות להורג של אזרחים בשטחים בשליטת רוסיה.
מדדים אלה מתייחסים לקטגוריות שונות של הפרות, לא ניתן לחברם באופן מכני.
האו”ם תיעד הפרות גם כלפי שבויים רוסים באוקראינה, בעיקר בשלבים הראשונים של השבי.
אך קיים הבדל משמעותי: אוקראינה ממשיכה לאפשר למפקחי CPT לפרסם את דוחותיהם. רוסיה לאחר 2021 למעשה הפסיקה את שיתוף הפעולה, וכעת יצאה סופית מההסכם.
ישראל: אילו בדיקות קיימות כאן
ישראל חתמה על אמנת האו”ם נגד עינויים ב-22 באוקטובר 1986, ואישרה אותה ב-3 באוקטובר 1991. היא נכנסה לתוקף עבור המדינה ב-2 בנובמבר 1991 – בדיוק לפני 35 שנה.
בעת האישור ישראל עשתה הסתייגויות לסעיפים 20 ו-30. הראשון מגביל את סמכויות הוועדה של האו”ם לערוך חקירות סודיות של עינויים שיטתיים, והשני נוגע לפתרון סכסוכים בינלאומיים.
ישראל גם לא הצטרפה ל-OPCAT – הפרוטוקול הנוסף הקובע בדיקות עצמאיות בינלאומיות ולאומיות סדירות של מקומות כליאה.
עם זאת, קיימים מנגנוני פיקוח פנימיים. אסירים יכולים לפנות לבתי המשפט, כולל בג”ץ – בית המשפט העליון לצדק הפועל במסגרת בית המשפט העליון של ישראל. עבודת בתי הכלא מתבצעת על ידי שב”ס – שירות בתי הסוהר. חקירות בנושאי ביטחון יכולות להתבצע על ידי שב”כ – שירות הביטחון הכללי של ישראל.
בנובמבר 2025 הוועדה של האו”ם נגד עינויים בחנה את הדוח האחרון של ישראל. המומחים הביעו דאגה מדיווחים על התעללות באסירים פלסטינים ודרשו חקירות עצמאיות. ישראל הדגישה את מחויבויותיה לפי החוק הבינלאומי ואת האיומים הביטחוניים לאחר התקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
לישראלים שחוו את סיפור החטופים של חמאס, המשמעות של גישה עצמאית לאנשים מוחזקים מובנת במיוחד. אף על פי שהסטטוס המשפטי של חטופים ואסירים שונה, היעדר פיקוח חיצוני בשני המקרים מקשה על קבלת מידע אמין.
רוסיה יצאה מהמנגנון שבו הייתה משתתפת כמעט שלושה עשורים. ישראל מעולם לא הצטרפה למנגנון האירופי הזה, אך שומרת על מחויבויותיה לפי אמנת האו”ם. להשוות את החלטותיהם זה לא נכון.
ולמוסקבה נשארת שאלה מאוד ספציפית: מדוע אפילו היום אי אפשר לפרסם 23 דוחות סגורים של מפקחים בינלאומיים? מועצת אירופה מאשרת שרוסיה עדיין יכולה לאפשר את פרסומם.
החומר הוכן על ידי מערכת נאנוווסטי על בסיס מסמכי מועצת אירופה והאו”ם.
אם חשוב לכם לראות כיצד אירועים עולמיים משפיעים על ישראל ואוקראינה, הוסיפו את נאנוווסטי בגוגל ועקבו אחר הפרסומים שלנו.