ב-10 בנובמבר 2026 באבו דאבי, בירת איחוד האמירויות הערביות, התחדשו השיחות בין אוקראינה, ארה”ב ורוסיה – לראשונה מאז פברואר. באופן פורמלי מדובר על הפסקת המלחמה. עם זאת, מקור ברויטרס במשלחת הרוסית כינה את ההסדר באוקראינה רק חלק ממשימה רחבה יותר: יצירת מערכת ביטחון חדשה לאירופה.
מחבר: ילנה גונקו
בזמן שהדיפלומטים נפגשים, רוסיה ממשיכה במתקפות על האנרגיה האוקראינית לקראת החורף, אוקראינה תוקפת מתקני זיקוק נפט ברוסיה, וקו החזית נמתח לכ-1200 קילומטרים. לאוקראינה חסרות רקטות למערכות פטריוט.
מי יושב ליד השולחן
המתווכים הם סטיב ויטקוף וג’ארד קושנר, חתנו של דונלד טראמפ. את המשלחת האוקראינית מוביל ראש שירות המודיעין החיצוני רוסטם אומירוב; עמו עובדים ראש לשכת הנשיא קיריל בודנוב, סרגיי קיסליצה, דוד אראחמיה ו-ואדים סקיביצקי.
בקבוצה הרוסית של 11 אנשים – ולדימיר מדינסקי, סגני ראש משרד החוץ סרגיי ריאבקוב ומיכאיל גלוזין, ראש המודיעין הצבאי איגור קוסטיוקוב ונציג המטה הכללי יורי ז’יגרלובסקי.
לפני הפגישה המשולשת קיימו האוקראינים והאמריקאים התייעצויות נפרדות עם בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, נאט”ו והנציבות האירופית. מוסקבה לא הסכימה להושיב את האירופאים ליד שולחן משותף, אף שוושינגטון מתכוונת לשאוף להשתתפותם בסבבים הבאים.
«עסקה גדולה» ודרישות ישנות של הקרמלין
לאחר פגישה ב-5 בנובמבר עם נציג הקרמלין קיריל דמיטרייב, טראמפ הכריז על הסכם אפשרי, הנוגע לא רק לאוקראינה אלא גם לאירופה.
קושנר פירט חמישה תחומים: התייעצויות קבועות על ביטחון, קשר חירום בעת משברים, שקיפות בפעולות צבאיות, הפחתת סיכון הדדי להסלמה ויציבות ארוכת טווח. עם זאת, הוא הבטיח בנפרד לכבד את ריבונות המדינות וזכותן לבחור בריתות בעצמן.
אבל מוסקבה משקיעה מזמן בתוכן אחר למושג הביטחון האירופי. בדצמבר 2021 היא דרשה מנאט”ו להגביל את פריסת הכוחות והנשק במדינות שהצטרפו לברית לאחר 1997.
לא מדובר בהוצאת פולין, מדינות הבלטיות, פינלנד או שוודיה מנאט”ו, אלא בצמצום התשתית הצבאית בכיוון המזרחי. אין הסכמה אמריקאית לשינוי כזה כרגע.
פקידים אמריקאים מאפשרים חידוש מועצת רוסיה-נאט”ו, הקלה בסנקציות והבטחות לאוקראינה בדגם סעיף 5 של אמנת הברית. אלו אפשרויות לדיון, ולא עסקה מוסכמת.
איום לפני המשא ומתן
ב-9 בנובמבר ריאבקוב הצהיר כי מלחמה אפשרית של רוסיה עם אירופה תהיה «שונה וקצרה מאוד». הוא דיבר על הים הבלטי, קלינינגרד ומכשולים אפשריים לשיט הרוסי.
במקביל, הדיפלומט טען כי מוסקבה לא מתכננת לתקוף ראשונה. לכן יש להבין את ההצהרה כאיום צבאי מותנה, ולא כהודעה על התקפה מתוכננת; התרחישים שהוזכרו לשנים 2029–2030 אינם תחזית קבועה.
שטחים והבטחות: היכן המחלוקות
לפי נתוני רויטרס, נציג אמריקאי מאפשר פשרה טריטוריאלית: בתמורה לאוקראינה מציעים סיום המלחמה, הבטחות ביטחוניות ודרך לחברות באיחוד האירופי.
אבל בן שיח אוקראיני בכיר של הסוכנות דחה את נכונות קייב לוותר על שטחים. שאלות כאלה, הוא הצהיר, יכולות להיפתר רק על ידי מנהיגי המדינות ובנוכחות הבטחות אמינות.
רוסיה עדיין דורשת את נסיגת הכוחות האוקראינים מאזורי דונצק, לוהנסק, זפורוז’יה וחרסון, שהכריזה עליהם כשל עצמה, אף שאינה שולטת בהם לחלוטין, ויתור של אוקראינה על נאט”ו, הגבלות על צבאה ושינויים במדיניות הלשונית והכנסייתית; קייב דוחה את התנאים הללו.
זלנסקי שואף להפסקת אש, הגנה על האנרגיה, חופש השיט בים השחור, חילופי שבויים ופגישת מנהיגים. דיווחים כי הפסקת האש לא תיכנס כלל לסדר היום סותרים את העדיפויות המוצהרות של אוקראינה: הדיון בהשגתה בפועל הם דברים שונים.
שר החוץ מרקו רוביו אמר ב-9 בנובמבר כי ההבטחות צריכות להיות מקובלות גם על רוסיה.
להבנת המחלוקת: סעיף 4 של נאט”ו קובע התייעצויות בעת איום, סעיף 5 – הגנה קולקטיבית, אך לא התערבות צבאית אוטומטית של כל בעלי הברית. אין פרויקט הבטחות מאושר; הסכם עם ארה”ב ידרוש אישור מורכב בסנאט.
אירופה וטראמפ המוחלש
קאיה קלאס מזכירה כי מערכת הביטחון כבר קיימת – נאט”ו, האיחוד האירופי וההסכמים שרוסיה מפרה.
לאחר סקר של 12 פקידים אירופיים ונאט”ו, Politico דיווח על חששות: עסקה חדשה עשויה להיות קשורה לבחינה מחדש של הנוכחות הצבאית האמריקאית באירופה בדצמבר.
בבחירות ב-3 בנובמבר הדמוקרטים קיבלו רוב בשני בתי הקונגרס; ההרכב החדש יתחיל לעבוד בינואר 2027. לטראמפ יהיה קשה יותר להעביר חוקים והסכמים בינלאומיים, אך לא יישללו ממנו סמכויות חוץ.
המומחה ולדימיר דובוביק לא רואה רעיונות חדשים של וושינגטון לפריצת דרך. מריה זולקינה סבורה כי החלשת טראמפ נוגעת גם לפוטין: הקרמלין עשוי לפתות את נשיא ארה”ב בהבטחת ניצחון רחב היקף, תוך שהוא מקווה לפילוג אירופה ואוקראינה, ולאחר מכן להטיל עליהן את האחריות לכישלון. הדמוקרטים, מצדם, עשויים להתחיל בחקירות על פעילות הממשל.
למה זה נוגע לישראל
השיחות התחדשו לאחר הפסקה של תשעה חודשים, שהושפעה מהמלחמה האמריקאית-ישראלית נגד איראן.
לקורא הישראלי חשוב לא רק ההקשר הזה. נדון תקדים: עד כמה הבטחות ביטחוניות יעילות אם תנאיהן צריכים להיות מאושרים על ידי תוקף פוטנציאלי?
השינויים בקונגרס ישפיעו גם על יכולת הבית הלבן להעביר החלטות על אוקראינה והמזרח התיכון, אך לא יקבעו את תוכנן.
בינתיים אושרו תחילת השיחות והרחבת הנושא לביטחון האירופי. וושינגטון מבטיחה לכלול את האירופאים בפורמט העתידי, אך המועדים והתנאים אינם ידועים.
אין ויתורים טריטוריאליים של קייב, אין הסכמה של וושינגטון להחזיר את נאט”ו לקונפיגורציה של 1997, ואין הסכם על הפסקת אש.