“רכישת נפט רוסי מחזירה כסף לאוצר המשטר האסלאמי של איראן, שקורא ‘מוות לאמריקה’.
אנחנו יודעים את זה.”
ב-11 באוקטובר 2026, הפעילה הפוליטית האמריקאית לורה לומר, אחת התומכות הידועות ביותר של דונלד טראמפ ותומכת נלהבת של ישראל, ביקרה בחריפות את רכישת מקורות האנרגיה הרוסיים. לדבריה, עסקאות כאלה מסייעות לא רק למכונה הצבאית הרוסית, אלא גם למשטר האיראני המאיים על ארצות הברית וישראל.
מחבר: סטס שיפר
יום קודם לכן, ב-10 באוקטובר, היא כבר הזהירה שכסף ממכירת דיזל רוסי יאפשר למוסקבה להמשיך להרוג אוקראינים ולתמוך באיראן.
הייחוד של הצהרות אלה אינו רק בתוכן. לומר היא תומכת נלהבת של טראמפ, יהודייה, מגינה גלויה של ישראל ונציגת הזרם הימני הקיצוני של תנועת MAGA האמריקאית. היא לא הצטרפה לדמוקרטים, לא ויתרה על אמונותיה הפוליטיות ועדיין תומכת בנשיא ארה”ב.
אבל בנושא הדיזל הרוסי היא מצאה את עצמה בצד השני ממנו.
רק לפני כמה חודשים היה קשה לדמיין עמדה כזו של לומר. היא עצמה מודה שבמשך שנים הפיצה תעמולה רוסית. הכל השתנה לאחר נסיעה לאוקראינה, היכרות עם תוצאות ההפצצות הרוסיות וגילוי מפתיע של ההיסטוריה המשפחתית שלה.
“רוסיה תבזבז את הכסף הזה על הרג אוקראינים”
ב-9 באוקטובר דונלד טראמפ הודיע על הסכם עם פוטין לאספקת דיזל רוסי לשוק האמריקאי והעולמי.
נשיא ארה”ב ציין את הכמות הראשונית – יותר מ-300 אלף טון. בנובמבר מתוכננת אספקה נוספת של 500 אלף, לאחר מכן מיליון טון, ובהמשך, אם יהיו יכולות ייצור, עד שלושה מיליון טון נוספים.
משרד האוצר האמריקאי במקביל הקל זמנית על מגבלות הסנקציות על פעולות מסוימות עם דיזל רוסי.
טראמפ הסביר את ההחלטה בצורך להוריד את מחירי הדלק. אבל לומר ראתה בכך סכנה אחרת לחלוטין.
ב-10 באוקטובר היא כתבה ברשת החברתית X:
“רוסיה תשתמש בכל הכסף שתקבל ממכירת דיזל לארה”ב כדי להמשיך להרוג אוקראינים ולעזור לאיראן לתקוף אמריקאים”.
היא גם הזכירה את האיומים על טראמפ עצמו מצד המשטר האיראני ואת ההאשמות על העברת נתוני מודיעין לווייניים מרוסיה לטהראן.
ב-11 באוקטובר יצאה הצהרה נוספת של לומר:
“רכישת נפט רוסי שוב ממלאת את אוצר המשטר האסלאמי האיראני, שקורא: ‘מוות לאמריקה’. אנחנו יודעים את זה”.
כאן חשוב להפריד בין הערכה פוליטית לבין מנגנון מימון מוכח. הכנסות הנפט מגיעות ישירות למוכרים הרוסים ולא באופן אוטומטי לתקציב איראן. עם זאת, הטיעון של לומר מתבסס על שיתוף פעולה צבאי-פוליטי אמיתי בין מוסקבה לטהראן.
זהו בדיוק הברית שהיא רואה כאיום על הביטחון הלאומי של ארה”ב.
כתוצאה מכך, בקרב השמרנים האמריקאים התעורר ויכוח יוצא דופן. טראמפ מבטיח להקל על חיי הצרכנים האמריקאים באמצעות דלק רוסי. אחת התומכות הקולניות ביותר שלו מזהירה שהחלטה כזו עשויה לחזק את אויבי אמריקה.
מדוע לומר אינה דומה למבקרים אחרים של העסקה
לקוראים ישראלים כדאי להסביר: MAGA הוא קיצור של הסיסמה Make America Great Again, “נעשה את אמריקה שוב גדולה”. זו תנועה פוליטית של תומכי טראמפ, שבתוכה קיימות דעות שונות על היחסים עם רוסיה, תמיכה באוקראינה ותפקיד ארה”ב בסכסוכים בינלאומיים.
לומר תופסת בה מקום מיוחד.
היא אינה יועצת רשמית של הבית הלבן ואינה מייצגת את הממשל האמריקאי. אבל היא שומרת על קשרים ישירים עם טראמפ, מופיעה בפני תומכיו והשתתפה פעמים רבות בקמפיינים פוליטיים נגד פקידים שהיא ראתה כלא נאמנים מספיק לנשיא.
ב-2 באוקטובר טראמפ בירך את לומר בפומבי בעצרת באלבמה. ושבוע לאחר מכן היא למעשה ערערה על יוזמת הנפט הרוסית שלו.
בינתיים, נציגים אחרים של MAGA מפתחים נושא הפוך.
המנחה של Fox News רייצ’ל קמפוס-דאפי, הבלוגר הפוליטי ג’ק פוסוביץ’ והסנאטור הרפובליקני מיוטה מייק לי האשימו את ולדימיר זלנסקי בניסיון לפגוע בטראמפ לפני הבחירות בנובמבר.
לפי גרסתם, התקפות אוקראיניות על בתי הזיקוק הרוסיים מכבידות בכוונה על מצב הרפובליקנים ומעלות את עלות הדלק. פוסוביץ’ אף דרש להפסיק את המימון לאוקראינה והעברת נתוני מודיעין אליה.
לומר לא תמכה בקו הזה. ההודעות שלה עוסקות במי מרוויח מהכנסות הנפט הרוסיות ולמה שיתוף פעולה עם רוסיה של פוטין עשוי לסתור את האינטרסים של האמריקאים.
הנסיעה ביולי, שלאחריה השתנה כמעט הכל
ביולי 2026 לורה לומר נסעה לאוקראינה לכעשרה ימים. לדבריה, היא רצתה לבדוק באופן אישי את הטענות שהיא הפיצה בעבר בקרב הקהל הרב שלה.
המסלול לא היה תיירותי כלל.
ב-21 ביולי היא ביקרה בבוצ’ה ליד קייב, ראתה את מקום הקבורה ההמונית של אזרחים שנהרגו במהלך הכיבוש הרוסי ב-2022, ושוחחה עם אנשים שחוו את האירועים הללו.
לאחר מכן היו אזעקות אוויר, קייב, דניפרו וחרקוב, סיפורי חיילים אוקראינים ששוחררו משבי רוסי וביקור בלברה של קייב-פצ’רסק שנפגעה מהתקפה רוסית.
בדניפרו לומר ביקרה במרכז היהודי ‘מנורה’ – אחד מהמתחמים הקהילתיים היהודיים הגדולים בעולם. שם היא ראתה את חיי הקהילה בעיר שנמצאת תחת איום מתמיד של התקפות רוסיות.
ב-23 ביולי בארמון מרינסקי היא נפגשה עם זלנסקי והקליטה ראיון של שעה. להודאתה, לפני הנסיעה היא כינתה אותו דיקטטור מושחת, אך השיחה האישית הרסה את הדימוי שנוצר.
ב-24 ביולי התקיימה פגישה חשובה נוספת – עם הרב הראשי של אוקראינה משה אסמן בבית הכנסת המרכזי של קייב.
אסמן סיפר לאורחת האמריקאית על חיי הקהילות היהודיות במהלך המלחמה. לומר ראתה שהטענות על רדיפה שיטתית של יהודים באוקראינה, בהן האמינה בעבר, אינן תואמות את מה שראתה.
החדשות כבר סיפרו בפירוט על האירועים הללו במאמר “לורה לומר הגיעה לבדוק את המיתוסים הרוסיים: לאחר בוצ’ה והמפגש עם משה אסמן, בת בריתו של טראמפ הודתה שטעתה”.
ב-28 באוגוסט לומר פרסמה ב-RealClearPolicy מאמר גדול I Spent Years Regurgitating Russian Propaganda. Then I Visited Ukraine.
היא הודתה ישירות בטעותה וסיפרה שב-2021 כתבה לערוץ הממשלתי הרוסי RT, מבלי להבין כיצד השתמשו בה לקידום תזות הקרמלין. עם זאת, לומר טוענת שהערוץ הרוסי לא שילם לה.
זו הייתה הודאה פומבית ולא ניסיון לשנות בעדינות את עמדתה הקודמת.
אבל חשוב יותר מה היא הציעה לעשות הלאה.
מהודאה בטעות לתוכנית סיוע לאוקראינה
במאמר מאוגוסט לומר ניסחה תוכנית קונקרטית למדי עבור השמרנים האמריקאים.
היא הציעה לפתח ייצור משותף של מל”טים אמריקאים ואוקראינים, להאיץ את אספקת טילים מיירטים PAC-2 ו-PAC-3 למערכות פטריוט, להרחיב את ייצור אמצעי ההגנה האווירית הללו, להחמיר את הסנקציות הפיננסיות נגד מוסקבה ולהשתמש בנכסים הממשלתיים הרוסיים המוקפאים לתמיכה באוקראינה.
פטריוט היא מערכת הגנה אווירית והגנה מפני טילים אמריקאית, המוכרת היטב לישראלים. אוקראינה משתמשת בה, בין היתר, ליירוט טילים רוסיים המאיימים על ערים ותשתיות קריטיות.
לומר גם התעקשה שמדינות אירופה ישלמו את רוב הסיוע, כולל רכישת נשק אמריקאי.
הטיעון שלה נשאר שמרני: תמיכה באוקראינה צריכה לחזק את אמריקה עצמה, את תעשיית ההגנה שלה ואת מעמדה הבינלאומי.
לכן הביקורת באוקטובר על עסקת טראמפ לא הופיעה יש מאין. היא ממשיכה באופן לוגי את הדרישה מאוגוסט לחסום את זרמי הכספים המאפשרים לרוסיה לנהל מלחמה.
משפחה יהודית מוויניצה וקייב
יש בנסיבות של לומר פרט שחשוב במיוחד לקהל הישראלי.
במהלך שהותה באוקראינה היא גילתה פרטים לא ידועים קודם לכן על מוצאה.
ארכיונאים אוקראינים קבעו שסבה רבא פינקוס לומר נולד ב-10 בפברואר 1895 בוויניצה. מסמכים היסטוריים מכילים גם מידע על רישום נציגי המשפחה למעמד הבורגני כבר ב-1875.
מאוחר יותר המשפחה עברה לקייב, ולאחר מכן נציגיה היגרו לארצות הברית.
לומר ידעה על שורשיה היהודיים, אך כמעט ולא היו לה מסמכים. העתקים של רישומי הארכיון נמסרו לה במהלך ראיון עם המנחה האוקראינית מריצ’קה פדאלקו, שפורסם ב-24 ביולי.
הפעילה האמריקאית הודתה שהיא עשויה לא לדעת לעולם את הסיפור הזה, אילולא ויתרה על התפיסות הפרופגנדה הרוסיות הקודמות שלה על אוקראינה.
על גילוי המסמכים המשפחתיים המערכת סיפרה בעבר במאמר נפרד “לורה לומר גילתה על שורשים יהודיים אוקראיניים: סוד משפחתי מוויניצה וקייב חפף עם הפנייתה כלפי אוקראינה”.
זה לא אומר שלומר הפכה לפוליטיקאית אוקראינית או הפסיקה להיות לאומנית אמריקאית. ומסמכי הארכיון אינם מספקים בסיס לחשב כל “חלק אוקראיני” מדויק.
אבל הסיפור של וויניצה וקייב הפך עבורה לאישי. למלחמה, שעליה היא שפטה בעבר לפי פרסומים של אחרים, התגלתה לפתע קשר למשפחתה שלה.
מדוע הברית הרוסית-איראנית הפכה לטיעון המרכזי של לומר
הייתי שם לב לפרט אחד בהצהרות אוקטובר של לומר. היא לא מדברת רק על אוקראינה.
ברעיונותיה נוכחת כל הזמן איראן.
לישראל זהו הבדל עקרוני. התוקפנות הרוסית נגד אוקראינה והאיום האיראני על ישראל הן מלחמות שונות, אך מוסקבה וטהראן מפתחות שיתוף פעולה צבאי-טכני.
תחילה איראן סיפקה לרוסיה מל”טים תקיפה Shahed וסייעה בארגון ייצורם. מכשירים אלה משמשים את הצבא הרוסי נגד ערים אוקראיניות.
כעת מופיעות דיווחים על אפשרות של אספקת נשק בכיוון ההפוך.
ב-9 באוקטובר בלומברג, בהסתמך על פקיד מערבי, דיווחה שרוסיה מספקת לאיראן טילים. עם זאת, דגמים ספציפיים, כמויות ונתיבים לא נחשפו, ולא פורסם אישור תיעודי עצמאי של אספקות מסוימות.
החדשות כבר ניתחו זאת במאמר של לב ורשבסקי “בלומברג: רוסיה מספקת טילים לאיראן – מה שמר טהראן לאחר התקפות ישראל וארה”ב”.
קודם לכן הופיעו גם דיווחים על העברת מידע מודיעיני רוסי לאיראן. מוסקבה הכחישה האשמות כאלה.
מהות החששות של לומר הופכת ברורה יותר. הכנסות רוסיה מיצוא מקורות אנרגיה עשויות לתמוך ביכולתה לממן מלחמה, תעשייה צבאית ושיתוף פעולה עם טהראן.
אף אחד לא הוכיח בפומבי העברה ישירה של הכנסות מעסקת דיזל ספציפית למשטר האיראני. אבל הבעיה האסטרטגית לא נעלמת.
אם רוסיה עוזרת לאיראן להשיג נשק או יכולות מודיעיניות, חיזוק כלכלי של מוסקבה עשוי להשפיע פוטנציאלית גם על ביטחון ישראל.
מדוע טראמפ זקוק לדיזל רוסי
נשיא ארה”ב נמצא תחת לחץ כבד בגלל מחירי הדלק.
ב-9 באוקטובר המחיר הממוצע של דיזל בארה”ב עמד על כ-6.28 דולר לגלון. ב-22 בספטמבר הוא הגיע לשיא של 6.53 דולר. ההתייקרות משפיעה על הובלה, חקלאות ועלות מוצרים.
עם זאת, הסיבות למשבר אינן מסתיימות בהתקפות אוקראיניות על בתי הזיקוק הרוסיים – מפעלים המייצרים בנזין, דיזל ודלק תעופה.
המלחמה סביב איראן שיבשה קשות את עבודת הזיקוק במזרח התיכון ואת ההובלה הימית דרך מצר הורמוז – נתיב צר מהמפרץ הפרסי, בעל חשיבות עצומה למסחר העולמי בנפט.
מומחים שראיינו Associated Press מטילים ספק בכך שאספקה רוסית תוריד משמעותית את המחירים האמריקאים. 300 אלף הטון הראשוניים הם כמות קטנה יחסית לצרכי ארה”ב, והפצה מחדש של אספקה קיימת לא בהכרח מגדילה את ההיצע העולמי הכולל.
עבור רוסיה, פתיחת שווקים נוספים יוצרת לעומת זאת אפשרות לקבל הכנסות מיצוא.
ב-3 בנובמבר יתקיימו בחירות אמצע בארה”ב: האמריקאים יבחרו מחדש את כל בית הנבחרים וכשליש מהסנאט. אלה לא בחירות לנשיאות, אך תוצאותיהן יקבעו עד כמה טראמפ יוכל לנהל את מדיניותו בשנתיים הנותרות לכהונתו.
על רקע כזה, האשמות זלנסקי בכוונה להעלות את מחירי הדיזל האמריקאי הופכות לחלק מהמאבק הבחירות.
עם זאת, לא כל הרפובליקנים מוכנים לתמוך בגרסה זו. חברי הקונגרס בריאן פיצפטריק ודון בייקון התנגדו להקלת המגבלות על הנפט הרוסי. פיצפטריק הודיע על הכנת הצעת חוק דו-מפלגתית שנועדה לחסום רכישות נפט רוסי.
ללומר יש טיעון משלה – היא מקשרת את תוצאות העסקה לא רק עם אוקראינה, אלא גם עם איראן.
אוקראינה מציעה הדדיות, אך לא כניעה
עבור קייב, בתי הזיקוק הרוסיים נשארים חלק חשוב בכלכלה הצבאית של האויב.
התקפות עליהם יכולות להפחית את ייצור הדלק, להקשות על הלוגיסטיקה וליצור הוצאות נוספות למדינה הרוסית.
זלנסקי הציע הפסקת אש אנרגטית: אוקראינה מפסיקה התקפות על האנרגיה הרוסית, אם רוסיה מפסיקה בו זמנית לתקוף תחנות כוח אוקראיניות, רשתות ואובייקטים רלוונטיים אחרים.
החדשות ניתחו את הנוסחה הזו בפרסום “זלנסקי מוכן להפסיק התקפות על האנרגיה הרוסית”.
אבל הפסקה חד צדדית של התקפות אוקראיניות ללא התחייבויות נגדיות ממוסקבה הייתה מסמלת הסכם אחר לגמרי.
ב-10 באוקטובר טראמפ האשים בפומבי את זלנסקי ביצירת בעיות עם הדלק והציע לאוקראינה למצוא נשיא אחר שיוכל להגיע להסכם שלום.
באותו יום רוסיה הנחיתה מכה קשה על זפורוז’יה. זלנסקי דיווח על 12 הרוגים, כולל שלושה ילדים, וקשר את התוקפנות הרוסית להקלת הסנקציות האמריקאיות. זו הערכה פוליטית של נשיא אוקראינה, ולא הוכחה לכך שהמכה הספציפית הייתה תוצאה של עסקת הדיזל.
במאמר “רוסיה הודתה לטראמפ על הסרת הסנקציות בחמש פצצות אוויר” כבר ניתחתי את נסיבות הטרגדיה ותגובת זלנסקי.
בדיוק על רקע זה, ההופעה של לומר נשמעת במיוחד בחריפות: היא מזהירה שכסף מדלק רוסי עשוי לעבוד נגד אוקראינים ואמריקאים, למרות שהיוזם של העסקה היה הנשיא שהיא תומכת בו.
האם לומר יכולה להשפיע על טראמפ
אין להפריז ביכולותיה.
היא לא מנהלת את מדיניות החוץ של ארה”ב, לא אחראית על הסנקציות ולא קובעת את החלטות הפנטגון. אי הסכמה פומבית של תומכת משפיעה אחת עדיין לא אומרת שינוי כיוון של הבית הלבן.
אבל ללומר יש משאב שלעתים קרובות אין לדיפלומטים אוקראינים ולפוליטיקאים אירופאים: היא יודעת לדבר עם החלק הנאמן ביותר של קהל טראמפ בשפתו הפוליטית שלו.
היא לא דורשת לוותר על America First. להיפך, היא טוענת שהאינטרסים של אמריקה דורשים התנגדות לשיתוף פעולה רוסי-איראני.
כאן אני רואה שלושה כיוונים אפשריים להמשך האירועים.
- ראשית — הבית הלבן ישמור על ההקלות בדיזל, והביקורת של לומר תישאר כאחד הביטויים למחלוקות בתוך MAGA.
- שנית — ההתנגדויות של תומכי אוקראינה בקרב הרפובליקנים יתחזקו, והקונגרס ינסה להגביל את יכולת הנשיא להקל על הסנקציות הנפטיות.
- שלישית — טראמפ ימשיך בהסכמים האנרגטיים עם מוסקבה, תוך שהוא מנסה לשכנע את הבוחרים שלו שהם אינם סותרים את הקו הקשוח שלו כלפי איראן.
איזה תרחיש יתממש, היום לא ידוע.
למה הסיפור הזה חשוב לישראל
בישראל רגילים להעריך את המדיניות האמריקאית קודם כל דרך התמיכה במדינה היהודית, היחס לאיראן ושיתוף הפעולה הצבאי עם וושינגטון.
אבל הסיפור של לורה לומר מראה שגם השאלה האוקראינית מסוגלת לשנות את מאזן הכוחות בתוך התנועה השמרנית האמריקאית.
הפעילה הפוליטית, הידועה ברטוריקה רדיקלית ומעוררת ביקורת מוצדקת על התבטאויות קונספירולוגיות ודיסקרימינטיביות קודמות, לאחר נסיעה לאוקראינה הכירה בטעותה. היא הכירה יהודים החיים תחת הפגזות, נפגשה עם רב, למדה את ההיסטוריה של משפחתה וכעת רואה את רוסיה דרך שיתוף הפעולה שלה עם איראן.
עם זאת, אי אפשר לראות את דעותיה באופן אוטומטי כעמדת היהודים האמריקאים, ישראל או כל תומכי טראמפ.
בשבילי העיקר כאן הוא אחר.
עד לא מזמן לומר עצמה השתתפה בהפצת תעמולה רוסית. כעת היא שואלת את הנשיא שלה שאלה לא נוחה: למה לעזור לרוסיה להרוויח כסף אם היא ממשיכה במלחמה נגד אוקראינה ומשתפת פעולה עם משטר המאיים על אמריקה וישראל?
זה לא מבטיח שינויים בוושינגטון. אבל זה מראה שאפילו בתוך MAGA הוויכוח על אוקראינה מפסיק בהדרגה להיות רק ויכוח על הוצאות התקציב האמריקאי.
ולישראל זו סיבה טובה לעקוב בקפידה אחרי מה שלורה לומר תאמר בהמשך.