שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ’וק קרא לשתי המדינות לשתף פעולה באופן הדוק יותר נגד התעמולה הרוסית והאיראנית. להערכתו, ללא איחוד מאמצים אוקראינה וישראל מפסידות למתנגדיהן בהיקף העימות המידע.
מחבר: ילנה גונקו, נאנובוסטי
ההצהרה נשמעה שלושה חודשים לאחר פרסום דוח רשמי ישראלי, שחשף ליקויים חמורים בהגנת המדינה מפני השפעה זרה. עולה השאלה: אם קייב מוכנה לשתף מידע, מי יתאם עבודה כזו בישראל?
מה אמר קורניצ’וק ב-17 באוקטובר
ב-17 באוקטובר 2026 “אינטרפקס-אוקראינה” העביר את הצהרת השגריר על הצורך בשיתוף פעולה מודיעיני ומידע הדוק יותר.
“נגדנו משתמשים באותם כלים”, הדגיש קורניצ’וק, וקרא להחליף מידע באופן פעיל יותר ולהתנגד יחד לרוסיה, איראן ובעלי בריתם.
הסוכנות לא ציינה היכן נשמעה ההצהרה. לכן לקרוא לה ראיון זה לא נכון. גם לא מדווח על הסכמים חדשים או פעולות משותפות ספציפיות.
הערכת היקף מלחמת התעמולה שייכת לדיפלומט. אין בפרסום נתונים השוואתיים המאפשרים לקבוע האם באמת אוקראינה וישראל נחותות מהמתנגדים.
הבעיה הישראלית: המדינה הכירה בליקויים שלה
ב-7 ביולי 2026 מבקר המדינה של ישראל מתניהו אנגלמן פרסם דוח על התמודדות עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי.
לקוראים שאינם מכירים את מבנה המדינה הישראלית: מבקר המדינה (מבקר המדינה, מבקר המדינה) הוא גוף עצמאי הבודק את פעילות המוסדות הממשלתיים. זה לא שירות חשאי ולא יחידת ממשלה.
תוצאות הבדיקה היו מדאיגות.
נכון למרץ 2026 לא הייתה בישראל מדיניות לאומית אחידה להתמודדות עם פעולות מידע זרות. גם לא נקבע גוף ממשלתי שינהל את העבודה הבין-משרדית בתחום זה.
הדוח מדגיש במיוחד את איראן. להערכת המבקר, הקמפיינים הקשורים להתערבות זרה מכוונים להגברת סכסוכים פנימיים, לערער את האמון הציבורי ולהפיץ פאניקה. הם ליוו פעולות צבאיות, מחאות ובחירות.
זה לא אומר שהשירותים הישראליים בכלל לא מתמודדים עם השפעה זרה. הבעיה שזיהה המבקר היא בעיקר חוסר תיאום כללי מספיק.
נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency
קודם לכן פירקנו בפירוט את תוכן הדוח הזה ואת האיומים למשתמשי הרשתות החברתיות בישראל.
עם זאת, המסמך עצמו אינו מוכיח את קיומו של מרכז ניהול מידע רוסי-איראני משותף. שיתוף הפעולה הצבאי בין מוסקבה לטהרן הוא עובדה מבוססת, אך השתתפות מדינה מסוימת בקמפיין מידע מסוים דורשת הוכחות עצמאיות.
לאוקראינה יש מבנה שישראל עדיין חסרה
באוקראינה פועל מאז 2021 מרכז להתמודדות עם דיסאינפורמציה במועצה לביטחון לאומי והגנה. הוא עוקב אחר איומי מידע, מנתח קמפיינים תעמולתיים ומכין חומרים לגופים ממשלתיים.
קיומו של המרכז עצמו אינו מבטיח ניצחון על התעמולה הרוסית. אך הוא מאפשר להבין אילו מבנים יכולים להשתתף בחילופי מידע בינלאומיים.
בישראל, לפי דוח המבקר מיולי, הבעיה עם הנהגה בין-משרדית אחידה נותרה בלתי פתורה.
זה מה שהופך את הצעת קורניצ’וק לשאלה מעשית ולא רק קריאה דיפלומטית.
עם מי צריכים המומחים האוקראינים להחליף תוצאות חקירות? מי ישווה את ההודעות באוקראינית, רוסית, עברית ואנגלית? מי אחראי על העברת האיומים שהתגלו לגופים הממשלתיים?
מנגנון עבודה אוקראיני-ישראלי פומבי כזה עדיין לא קיים.
שיתוף הפעולה לא התחיל באוקטובר
ב-23 ביולי 2025 שר החוץ של ישראל גדעון סער ביקר בקייב וקיים שיחות עם עמיתו האוקראיני אנדריי סיביגה.
אז הסכימו השרים להתחיל דיאלוג אסטרטגי על האיום האיראני.
דיאלוג אסטרטגי הוא פורמט של התייעצויות בין-מדינתיות, ולא ברית צבאית ולא התחייבות אוטומטית לשתף מידע מודיעיני סודי.
ב-20 באוגוסט 2026 קורניצ’וק בראיון ל-The Jerusalem Post סיפר על תוכניות לקיים בקייב פגישה במסגרת הדיאלוג הזה. השגריר גם הזכיר את המל”טים האיראניים שמשמשים את רוסיה נגד אוקראינה.
מדובר ב-Shahed – מל”טים תקיפה בפיתוח איראני, ששתי המדינות נתקלו בהם. רוסיה לא רק משתמשת במל”טים כאלה, אלא גם מפתחת את השינויים שלה.
ב-24 באוגוסט ראש הממשלה בנימין נתניהו במכתב לולדימיר זלנסקי קרא ישירות לאיראן איום משותף לישראל ולאוקראינה.
כך, הקריאה של קורניצ’וק באוקטובר ממשיכה את שיתוף הפעולה שכבר החל. אך קיומו של דיאלוג דיפלומטי עדיין לא מאשר את קיומה של מערכת משותפת למאבק בדיסאינפורמציה.
מה זה אומר לישראל
עבור החברה הישראלית, כולל תושבים דוברי רוסית במדינה, שיתוף הפעולה יכול היה להיות חילופי מידע מהירים יותר על חשבונות מזויפים, קמפיינים מידע מתואמים וניסיונות להפיץ הודעות שקריות.
אך ביקורת על ממשלת ישראל או אוקראינה עצמה אינה מהווה פעולה מידע זרה. יש לקבוע את מקור ההודעות, סימני התיאום והוכחות ההתערבות.
ילנה גונקו סבורה כי השאלה המרכזית לאחר הצהרת השגריר אינה עוד בנכונות שתי המדינות לדבר על איום משותף. על כך הם הסכימו קודם.
חשוב יותר: האם יופיע מנגנון עובד לאוקראינה ולישראל, שיאפשר לזהות יחד פעולות מידע זרות, ומי יהיה אחראי על תוצאותיו.
עדיין אין תשובה.