FREYJA — «כיפת ברזל» ו-Arrow לכל אירופה: אוקראינה יוצרת מגן יבשתי מפני בליסטיקה רוסית

ב-13 ביולי 2026 אוקראינה ותשע מדינות אירופיות החלו רשמית בהקמת קואליציה אנטי-בליסטית משולבת. הפרויקט המרכזי שלה יהיה FREYJA – לא טיל, מכ”ם או משגר נפרד, אלא ארכיטקטורה נגד טילים משותפת שנועדה להגן על כל היבשת האירופית.

באותו יום, חברת ההגנה האוקראינית Fire Point הדגימה לראשונה בפומבי את טילי היירוט האנטי-בליסטיים FP-7.x. בסרטון שפורסם הוצג טיל עם סימון FP-7.x, שאמור להפוך לאמצעי ההשמדה העיקרי במערכת FREYJA.

את הרעיון המרכזי של הפרויקט ניסח כך אנליסט צבאי, מנהל פיתוח של מפעל הגנה וקצין חיל האוויר האוקראיני במילואים אנטולי חרפצ’ינסקי:

“FREYJA – זה לא רק משגר או מכ”ם נפרד. זהו אנלוגי קונספטואלי של ‘כיפת ברזל’ הישראלית או מערכת Arrow, אך בקנה מידה של כל היבשת האירופית”.

מדובר בניסיון להעביר את עקרון ההגנה הרב-שכבתית הישראלית לאירופה: לאחד מכ”מים של מדינות שונות, מרכזי פיקוד, מערכות חילופי מידע וטילי יירוט לגוף הגנה אחד.

מה קרה בפריז ב-13 ביולי 2026

ב-13 ביולי 2026 בפריז התקיימה הפגישה הראשונה שהוקדשה ליישום תוכנית האנטי-בליסטית FREYJA.

באירוע השתתפו ראשי מדינות וממשלות, שרי הגנה, יועצים לביטחון לאומי ומנהלי חברות ההגנה האירופיות הגדולות ביותר.

ב-19:00 ב-13 ביולי פורסמה הצהרה משותפת על הקמת קואליציה אנטי-בליסטית משולבת, וב-19:34 משרד הנשיא האוקראיני הודיע על תוצאות הפגישה הראשונה ליישום תוכנית FREYJA.

מייסדי הקואליציה היו עשר מדינות:

• אוקראינה;
• צרפת;
• גרמניה;
• בריטניה;
• איטליה;
• דנמרק;
• נורבגיה;
• שוודיה;
• ספרד;
• הולנד.

כך, מדובר באוקראינה ותשעה שותפים אירופיים. הקואליציה נשארת פתוחה להצטרפות מדינות נוספות.

בהצהרה נאמר כי הגנת אירופה דורשת ארכיטקטורה משולבת של הגנה נגד טילים, שצריכה להיבנות על בסיס פיתוחים טכנולוגיים משותפים, פתיחות ושיתוף פעולה בין מפעלי הגנה.

המשתתפים מתכוונים לתאם דרישות תפעוליות משותפות, להקים קבוצות עבודה טכניות, לקבוע מערכת ניהול פרויקט, לארגן חילופי מידע ולהכין מפת דרכים להשגת יכולות תפעוליות ראשונות.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הצהיר כי אוקראינה מוכנה לספק למערכת את הטיל האנטי-בליסטי שלה.

“אנחנו כרגע מסיימים את העבודה עליו. לאחרים יש מכ”מים ורכיבים קריטיים אחרים”, אמר הנשיא.

לדברי זלנסקי, הוא מצפה לראות את FREYJA בפעולה במהלך 12 החודשים הבאים, כלומר בערך עד יולי 2027.

FREYJA צריכה להפוך למגן לא למדינה אחת, אלא לכל אירופה

ההבדל המרכזי בין FREYJA למערכת הגנה אווירית רגילה הוא בקנה המידה שלה.

סוללה אחת של Patriot, SAMP/T או IRIS-T מכסה אזור מסוים. FREYJA צריכה לאחד את אמצעי הגילוי והיירוט של מספר מדינות לרשת אחת.

מכ”ם הממוקם בחלק אחד של אירופה יוכל לזהות שיגור או מסלול של טיל בליסטי, להעביר מידע למרכז הפיקוד, וזה יבחר את הסוללה והיירוט המתאימים ביותר.

זו הסיבה שהמערכת מושווית בו זמנית ל’כיפת ברזל’ הישראלית ול-Arrow.

עם ‘כיפת ברזל’ FREYJA חולקת את עקרון איחוד המכ”ם, מרכז הפיקוד והמשגרים, וכן הערכת האיום האוטומטית. המערכת צריכה לקבוע אם מטרה מסוימת מהווה סכנה ולבחור את האמצעי האופטימלי להשמדתה.

עם זאת, מבחינת ייעודה הישיר, FP-7.x קרוב יותר למערכות הישראליות Arrow, האמריקאית Patriot PAC-3 והאירופית SAMP/T. ‘כיפת ברזל’ בעיקר מיירטת טילים לא מונחים לטווח קצר, בעוד FREYJA נבנית בעיקר נגד מטרות בליסטיות וקוואזי-בליסטיות.

לכן, יש להבין את הביטוי ‘כיפת ברזל האירופית’ לא כהעתק מדויק של המערכת הישראלית, אלא כהגדרה של ארכיטקטורת הגנה רב-שכבתית מאוחדת.

כרונולוגיה מלאה של פרויקט FREYJA

פברואר 2026 – השיגורים הראשונים של FP-7.x

הצילומים הראשונים של שיגורי טילים FP-7.x הוצגו כבר בפברואר 2026.

באותו זמן, מדובר היה בשלב מוקדם של ניסויי הפלטפורמה. טיסה מנוהלת לחלוטין הודגמה מאוחר יותר – ביוני.

6 באפריל 2026 – Fire Point חושפת תוכניות

6 באפריל 2026 Fire Point הודיעה לראשונה בפירוט על כוונתה ליצור מערכת הגנה נגד טילים זמינה בשיתוף עם חברות אירופיות.

המייסד השותף והמתכנן הראשי של Fire Point, דניס שטילרמן, הצהיר כי החברה מנהלת משא ומתן עם יצרני מכ”מים אירופיים, אמצעי תקשורת ומערכות הנחיה.

בשלב זה, יירוט בליסטי מלא ראשון תוכנן רק לסוף 2027.

המטרה הכלכלית העיקרית הייתה להוריד את עלות יירוט אחד לסכום של פחות מ-1 מיליון דולר.

19 באפריל 2026 – זלנסקי קורא ליצור מערכת אירופית

19 באפריל 2026 וולודימיר זלנסקי הצהיר בפומבי כי אירופה צריכה לפתח מערכת משלה להתמודדות עם טילים בליסטיים.

הנשיא אמר כי אוקראינה כבר מנהלת משא ומתן עם מספר מדינות וכי יצירת יכולות ראשונות תוך שנה היא משימה קשה אך אפשרית.

14 במאי 2026 – הוצגה ארכיטקטורת FREYJA

14 במאי 2026 Fire Point הציגה לראשונה את הקונספט המפורט של מערכת ההגנה נגד טילים הפאן-אירופית FREYJA.

אז פורסמו המאפיינים העיקריים של הטיל FP-7.x, סוגי המכ”מים האפשריים, מרכז הפיקוד המיועד, תקני התקשורת ועקרונות האינטגרציה עם מערכת ההגנה האווירית הקיימת של אוקראינה ונאט”ו.

במצגת, FREYJA תוארה כמערכת עם ארכיטקטורה פתוחה. זה אומר שניתן יהיה לכלול בה מכ”מים, מרכזי פיקוד ואמצעי השמדה של יצרנים אירופיים שונים.

עקרון זה אמור להבדיל את FREYJA ממערכות סגורות, שהפונקציות הקריטיות שלהן נשארות בשליטת המדינה היצרנית או חברה מסוימת.

3 ביוני 2026 – טיסה מנוהלת לחלוטין ראשונה

3 ביוני 2026 Fire Point הודיעה על ביצוע טיסה מנוהלת לחלוטין של FP-7.x.

המנהלת הטכנית של החברה, אירינה טרך, הצהירה כי הטיל צריך להפוך לבסיס של יירוט אנטי-בליסטי עתידי FREYJA.

הסרטון שפורסם הראה את שיגור הטיל ממסלול קרקעי נטוי ושינוי מסלולו לאחר השיגור.

ניסוי זה אישר:

• תפקוד המנוע;
• יכולת הניהול של הטיל;
• יכולת לבצע תמרונים;
• תפקוד המשטחים האווירודינמיים;
• קבלת פקודות ניהול.

אבל ב-3 ביוני FP-7.x לא יירט מטרה בליסטית.

הניסוי היה שלב חשוב בפיתוח, אך הוא עדיין לא הוכיח את יכולת הטיל לזהות ראש קרב, ללכוד אותו עם ראש הנחיה עצמי ולהשמידו במסלול נגדי.

10 ביוני 2026 – נחשפו גובה, עלות ותוכניות ייצור

10 ביוני 2026 הופיעו נתונים נוספים על הניסוי המנוהל הראשון.

לדברי נציגי Fire Point, FP-7.x עלה לגובה של כ-25 קילומטרים.

דניס שטילרמן העריך את עלות יירוט אחד בכ-700 אלף דולר. לשם השוואה, הובאה עלות משוערת של טיל Patriot PAC-3 – כ-3.8 מיליון דולר לפי חישובי התקציב האמריקאי לשנת 2026.

Fire Point גם הצהירה על כוונתה להתחיל בייצור גופי טילים כבר באוגוסט 2026, עם פוטנציאל להגיע לקצב של עד שלושה גופים ביום. התכנון היה לאחסן אותם עד להתקנת ראשי הנחיה אירופיים ואלקטרוניקה אחרת.

עם זאת, ייצור הגוף עדיין לא אומר ייצור טיל מוכן. ללא ראש הנחיה, ערוץ תקשורת מוגן, מכ”ם ומרכז פיקוד, FP-7.x לא יוכל לבצע יירוט מלא.

16 ביוני 2026 – הסכם Fire Point ו-HENSOLDT

16 ביוני 2026, במהלך תערוכת ההגנה הבינלאומית Eurosatory בפריז, Fire Point והחברה הגרמנית HENSOLDT חתמו על מזכר שותפות אסטרטגית.

מטרת ההסכם היא אינטגרציה משותפת של רכיבים קיימים ומוכחים במערכת קרקעית, המסוגלת לזהות וליירט טילים בליסטיים.

HENSOLDT אמורה להיות אחראית על:

• ייצור מכ”מים;
• ניסויי מערכות רדאר;
• אספקת חיישנים;
• סיוע באינטגרציית מכ”מים ב-FREYJA.

תפקיד מפתח אמור לקבל מכ”ם גרמני TRML-4D.

Fire Point, מצידה, מוגדרת כקבלן הראשי והאינטגרטור. החברה האוקראינית אמורה להיות אחראית על טילי FP-7.x, משגרים, מערכות ניהול ואיחוד כל הרכיבים לארכיטקטורה אחת.

TRML-4D מבוסס על טכנולוגיית מערך אנטנות מופעלת פאזית ויכול לעקוב בו זמנית אחר כ-1500 אובייקטים אוויריים מסוגים שונים.

18 ביוני 2026 – הסכם אוקראינה וגרמניה

18 ביוני 2026 וולודימיר זלנסקי הודיע כי אוקראינה וגרמניה חתמו על הסכם נפרד לפיתוח יכולות אנטי-בליסטיות.

זלנסקי קרא למדינות אחרות להצטרף לפרויקט והצהיר כי תוצאות קונקרטיות של העבודה המשותפת צריכות להופיע כבר בחורף 2026–2027.

Fire Point הוכרזה רשמית כאחת המשתתפות ביוזמה זו.

25 ביוני 2026 – המועדים מואצים

25 ביוני 2026 Fire Point הודיעה כי היא מצפה לקבל את יירוטים מלאים ראשונים כבר עד סוף 2026.

זה היה האצה משמעותית לעומת התוכנית מאפריל, כאשר יירוט ראשון היה צפוי רק בסוף 2027.

דניס שטילרמן הסביר את שינוי המועדים בכך שממשלות אוקראינה, גרמניה ומדינות אירופיות אחרות הצטרפו ליוזמה.

במקביל, Fire Point ניהלה משא ומתן על שני סוגי מערכות הנחיה:

• ראש הנחיה אינפרא אדום IIR;
• ראש הנחיה רדיו או רדאר RF.

שמות החברות עמן נוהלו המשא ומתן לא נחשפו.

13 ביולי 2026 – הטיל מוצג, הקואליציה נוצרה

13 ביולי 2026 Fire Point הציגה לראשונה את המראה החיצוני של טיל היירוט האנטי-בליסטי FP-7.x עם הסימון המתאים.

באותו יום בפריז, אוקראינה ותשע מדינות אירופיות הכריזו על הקמת קואליציה אנטי-בליסטית משולבת.

בפרויקט השתתפו נציגים מכ-12 חברות הגנה, כולל:

• Fire Point;
• HENSOLDT;
• Kongsberg Defence & Aerospace;
• Thales;
• Safran;
• MBDA;
• Eurosam;
• Saab;
• Diehl Defence;
• Weibel Scientific;
• Sener;
• Leonardo.

ב13 ביולי 2026 FREYJA עברה סופית מסטטוס יוזמה של חברה אוקראינית אחת לסטטוס פרויקט בינלאומי רשמי.

מאפייני הטיל FP-7.x

לפי המצגת שפורסמה ב14 במאי 2026, המאפיינים המוצהרים של FP-7.x נראים כך:

• אורך — 7.25 מטרים;
• קוטר גוף המטוס — 0.53 מטרים;
• קוטר חיצוני מקסימלי — כ1.15 מטרים;
• מהירות — מ1500 עד 2000 מטרים לשנייה;
• גובה עבודה מוצהר — כ25 קילומטרים;
• חומר גוף — חומרים מרוכבים;
• עלות משוערת — כ700 אלף דולר;
• שיגור — ממשגר נייד מתוצרת אוקראינית.

מהירות של 1500–2000 מטרים לשנייה תואמת בערך ל5400–7200 קילומטרים לשעה.

בהתאם לגובה וטמפרטורת האטמוספירה זה בערך מ-4.5 עד 6 מהירויות קול.

האם מהירות עד 2000 מטרים לשנייה ריאליסטית

אנטולי חרפצ’ינסקי סבור שהמהירות המוצהרת ריאליסטית מבחינה טכנית עבור טיל מסוג זה.

אבל מהירות גבוהה בפני עצמה לא הופכת את FP-7.x למיירט יעיל.

כדי להשמיד טיל בליסטי המערכת צריכה:

• לגלות את השיגור בזמן;
• לקבוע את מסלול המטרה;
• לחשב את נקודת המפגש;
• להעביר נתונים לטיל המיירט;
• לתקן את מסלולו באופן קבוע;
• ללכוד את המטרה בקטע הסופי;
• לבצע תמרון חד;
• לפגוע בחלק הקרבי או להשמידו בפיצוץ מכוון.

במהירות של כמה קילומטרים לשנייה אפילו טעות קטנה בחישובים יכולה להוביל להחמצה חמורה.

לכן ההוכחה העיקרית ליכולות FP-7.x תהיה לא ההאצה ל-2000 מטרים לשנייה, אלא יירוט מוצלח של מטרה בליסטית.

אילו טילים רוסיים צריכה FREYJA ליירט

בין המטרות הפוטנציאליות של המערכת נמנים:

• טילים בליסטיים ‘איסקנדר-M’;
• טילים אירובליסטיים ‘קינז’ל’;
• טילים היפר-קוליים ‘צירקון’;
• אמצעי תקיפה בליסטיים וקוואזי-בליסטיים אחרים.

עם זאת, זהו עדיין רשימת משימות שהוצבו בפני המפתחים.

ב13 ביולי 2026 אין אישורים ציבוריים ש-FP-7.x כבר יירטה את ‘איסקנדר’, ‘קינז’ל’, ‘צירקון’ או מטרה בליסטית אחרת.

מאילו רכיבים צריכה FREYJA להיות מורכבת

הקונספט הראשוני כולל אפשרות לחיבור למערכת של מכ

Saab Giraffe 8A או Giraffe 4A;

• Thales Ground Master 400;
• HENSOLDT TRML-4D.
• לליווי מטרות והנחיית מיירטים נשקלו:

Weibel GFTR-2100/48;

• Leonardo Kronos Land.
• מרכז הפיקוד יכול להיות מרכז הפצת האש של Kongsberg הנורבגי.

החלפת המידע מתוכננת להתבצע דרך תקן נאט”ו Link 16.

חיבור המכ”מים יכול להתבצע באמצעות פרוטוקול ASTERIX, וערוץ מאובטח צריך להעביר לטיל תיקוני מסלול במהלך הטיסה.

דווקא השילוב הזה — מכ”ם, מרכז פיקוד, ערוץ העברת נתונים, ראש ביות וטיל — צריך להפוך את FP-7.x מכלי טיס מונחה למיירט נגד בליסטי מלא.

מדוע Fire Point לא חושפת את הטווח

Fire Point פרסמה את המידות, המהירות, הגובה והעלות המשוערת של FP-7.x, אך לא ציינה את טווח היירוט.

לדעת אנטולי חרפצ’ינסקי, זה יכול להיות מוסבר בסודיות צבאית.

בידיעת הטווח האמיתי של המערכת, האויב יוכל:

לקבוע את גבולות האזור המוגן;

• לבחור מסלולי עקיפה;
• לחשב כיווני תקיפה בטוחים;
• לבחור את הרגע להעמיס את המערכת;
• להבין היכן צריכות להיות ממוקמות המשגרים.
• יש גם הסבר טכני.

הטווח של מערכת נגד טילים תלוי לא רק במנוע FP-7.x. הוא נקבע על ידי יכולות המכ”ם, זמן גילוי המטרה, גובה המסלול, מהירות עיבוד המידע, איכות ערוץ התקשורת ומאפייני ראש הביות.

כל עוד כל רכיבי FREYJA לא מחוברים ולא נבדקו יחד, הטווח המדויק יכול להישאר רק כמדד חישובי.

האם FREYJA תחליף את Patriot

FREYJA לא נחשבת כתחליף מלא ל-Patriot.

ב13 ביולי 2026 ולדימיר זלנסקי הצהיר במפורש שהפרויקט המשותף צריך לא להחליף את המערכות הקיימות, אלא להשלים את ההגנה של אוקראינה ואירופה, וליצור מגן נגד טילים רחב ונגיש יותר.

בהצהרה המשותפת נאמר גם שהארכיטקטורה החדשה תשלים את מערכות ההגנה נגד טילים הקיימות והנרכשות.

FREYJA צריכה לעבוד יחד עם:

Patriot;

• SAMP/T;
• IRIS-T;
• NASAMS;
• אמצעי הגנה אווירית ונגד טילים אירופיים אחרים.
• המטרה היא ליצור יותר מיירטים נגישים, להפחית את התלות בייצור המוגבל של טילים אמריקאיים PAC-3 ולחלק אוטומטית מטרות בין שכבות הגנה שונות.

מה מאושר ל-13 ביולי 2026

העובדות הבאות מאושרות:

בפברואר הוצגו השיגורים הראשונים של FP-7.x;

• ב-6 באפריל Fire Point חשפה את התוכניות ליצירת מערכת נגד טילים;
• ב-14 במאי הוצגה הארכיטקטורה של FREYJA;
• ב-3 ביוני בוצע טיסה מנוהלת לחלוטין;
• ב-10 ביוני נחשפו העלות, הגובה ותוכניות הייצור;
• ב-16 ביוני נחתם מזכר בין Fire Point ו-HENSOLDT;
• ב-18 ביוני אוקראינה וגרמניה חתמו על הסכם על יכולות נגד בליסטיות;
• ב-25 ביוני Fire Point הודיעה על האצת לוחות הזמנים;
• ב-13 ביולי הוצג לראשונה הטיל FP-7.x;
• ב-13 ביולי נוצרה קואליציה מעשרה מדינות;
• נקבע רשמית קורס ליצירת מגן נגד טילים אירופי משותף.
• מה עדיין נשאר בתכנון

ב13 ביולי 2026 לא מאושרים ציבורית:

יירוט מוצלח של מטרה בליסטית;

• פגיעה ישירה של FP-7.x בחלק הקרבי;
• יירוט ‘איסקנדר’, ‘קינז’ל’ או ‘צירקון’;
• בחירה סופית של ראש הביות;
• הטווח המוצהר של הפגיעה;
• заявленная дальность поражения;
• הסבירות להשמדת המטרה בטיל אחד;
• עבודה בתנאי הפרעות אלקטרוניות;
• עמידות למטרות שווא;
• עבודת המערכת במתקפה משולבת מסיבית;
• מחיר סדרתי של 700 אלף דולר;
• ייצור שלושה מיירטים מוכנים לחלוטין ביום;
• השגת מוכנות קרבית מלאה עד יולי 2027.

מהטיל האוקראיני – להגנה כללית על אירופה

FREYJA עדיין לא ניתן להחשיב כ’כיפת ברזל’ האירופית או כתחליף ל-Arrow.

אבל ב-13 ביולי 2026 הפרויקט קיבל את מה שלא היה לו קודם: קואליציה פוליטית רשמית, השתתפות של עשר מדינות, תמיכה של חברות ביטחוניות מובילות ומועד שהוצהר להשגת התוצאות הראשונות.

אוקראינה בפרויקט זה פועלת לא רק כמדינה הזקוקה להגנה, אלא גם כמי שמפתחת אחד מהמרכיבים המרכזיים – טיל נגד בליסטי FP-7.x.

חדשות ישראל מציינות: הניסיון של ישראל מראה שהגנה נגד טילים אינה התקנה מפורסמת אחת ואינה סוג טיל אחד. זו רשת של מכ

זים, מרכזי פיקוד, מערכות תקשורת ומיירטים הפועלים בגבהים שונים ונגד איומים שונים.

זו בדיוק המודל שאוקראינה ושותפיה האירופיים מנסים להעביר לשטח גדול בהרבה.

“FREYJA – זה לא רק משגר או מכ”ם נפרד. זה אנלוגי קונספטואלי ל’כיפת ברזל’ הישראלית או למערכת Arrow, אבל מוגדל לרמת כל היבשת האירופית”.