האיחוד האירופי דן בחיזוק ההגנה האווירית של אוקראינה, סנקציות חדשות נגד רוסיה ואמצעים כלפי ישראל

ב-13 ביולי 2026, שרי החוץ של מדינות האיחוד האירופי התכנסו בבריסל כדי לדון במלחמת רוסיה נגד אוקראינה, בהגנה על האנרגיה האוקראינית, במאבק בצי הצללים הרוסי, במצב באיראן, בעזה, בגדה המערבית ובלבנון.

ישיבת מועצת האיחוד האירופי לענייני חוץ מתקיימת בראשות ראש הדיפלומטיה האירופית קאיה קלאס. לפני תחילת הפגישה המרכזית, השרים האירופיים קיימו חילופי דעות בלתי פורמליים עם שר החוץ של אוקראינה, אנדריי סיביגה.

ארוחת בוקר נפרדת בשולי הישיבה הוקדשה לאזרחים אוקראינים שנמצאים בשבי רוסי או מוחזקים שלא כדין על ידי רוסיה. סדר היום הרשמי מראה שאוקראינה נותרה נושא מרכזי במדיניות החוץ האירופית, למרות ההחרפה החדה במצב במזרח התיכון.

אוקראינה לפני חורף חדש: הגנה אווירית, אנרגיה ותשתיות קריטיות

אחד הנושאים המרכזיים היה חיזוק ההגנה על אוקראינה לפני עונת החורף 2026–2027.

השרים האירופיים דנים בהאצת אספקת מערכות הגנה אווירית, טילים, תחמושת ומל”טים. תשומת לב מיוחדת מוקדשת למתקני האנרגיה שרוסיה ממשיכה לתקוף באופן שיטתי בטילים ומל”טים.

לאחר פסגת האיחוד האירופי ביוני, מנהיגים אירופיים כבר דרשו להאיץ את העברת אמצעי ההגנה האווירית והציוד הדרוש להגנה על האוכלוסייה האזרחית, תחנות הכוח, תחנות המשנה ותשתיות קריטיות אחרות לאוקראינה.

בבריסל מכירים בכך שהקמפיין הרוסי הבא בחורף עשוי להיות מכוון לניסיון להשאיר ערים אוקראיניות ללא אור, חימום ומים. לכן מדובר לא רק בתיקון מתקנים שכבר ניזוקו, אלא גם בהגברת עמידות כל מערכת האנרגיה האוקראינית.

המועצה האירופית קראה בעבר לשיקום וחיזוק דחוף של תשתיות האנרגיה של אוקראינה, לפיתוח קווי חשמל חוצי גבולות ולהאצת שיקום הקשת המגנה הפגועה של תחנת הכוח הגרעינית בצ’רנוביל.

המסר הפוליטי החשוב הוא שהאיחוד האירופי רואה בהגנה על אוקראינה לא כמשימה הומניטרית זמנית, אלא כמרכיב בביטחון הכללי של אירופה.

המכות הרוסיות כבר משפיעות על מדינות האיחוד האירופי. במסקנות יוני, מנהיגים אירופיים הזכירו במיוחד מל”ט רוסי עם חומר נפץ שנפל על בניין מגורים ברומניה, וכן הפרות של המרחב האווירי והמים הטריטוריאליים של מדינות האיחוד האירופי.

חדשות ישראל מציינת: המלחמה נתפסת פחות ופחות בבריסל כעימות המוגבל לשטח אוקראיני. טילים רוסיים, מל”טים, חבלות, מבצעי מידע ופרובוקציות ימיות נתפסים כאיום אחד על ביטחון היבשת האירופית.

האיחוד האירופי מכין לחץ נוסף על רוסיה

החלק השני של הבלוק האוקראיני מוקדש לסנקציות ולהפחתת ההכנסות שמהן רוסיה מממנת את המלחמה.

מנהיגים אירופיים דורשים הגבלה נוספת של הכנסות האנרגיה הרוסיות, הגברת הלחץ על מערכת הבנקאות וחסימת תוכניות לעקיפת ההגבלות שכבר הוטלו.

מקום מיוחד תופס הצי הצללים הרוסי. מדובר במכליות ובספינות אחרות המובילות נפט רוסי, מחליפות דגלים, בעלים פורמליים, מפעילים וחברות ביטוח כדי להקשות על יישום הסנקציות.

ספינות כאלה יוצרות לא רק איום כלכלי אלא גם איום סביבתי. רבות מהן במצב טכני מפוקפק, ביטוח לא שקוף ומבנה בעלות מורכב. תאונה של מכלית כזו בים הבלטי, השחור או התיכון עלולה להוביל לזיהום נרחב.

האיחוד האירופי מתכוון לפתח גישה אחידה לבדיקת ספינות כאלה, חילופי מידע מודיעיני, שליטה במסלולים ושיתוף פעולה עם מדינות שדרכן עובר הנפט הרוסי.

לאחר אימוץ חבילת הסנקציות ה-20, מנהיגים אירופיים קראו להאיץ את אישור החבילה ה-21. בין מטרותיה האפשריות – ספינות רוסיות חדשות, מבנים פיננסיים, מתווכים וחברות המסייעות למוסקבה לעקוף את ההגבלות.

עם זאת, המאבק בצי הצללים קשור ישירות לביטחון אוקראינה. ככל שרוסיה מקבלת פחות הכנסות מיצוא נפט, כך קשה לה יותר לממן ייצור טילים, מל”טים ונשק.

ישראל, עזה והגדה המערבית: האיחוד האירופי שוקל צעדים מסחריים

החלק המזרח תיכוני של הישיבה חשוב במיוחד לישראל.

שרי החוץ דנים במצב בעזה ובגדה המערבית, כולל צעדים נוספים אפשריים הקשורים למסחר. זה אומר שהדיון האירופי יוצא בהדרגה מעבר להצהרות דיפלומטיות וסנקציות אישיות.

הנציבות האירופית צריכה להציג למדינות האיחוד האירופי אפשרויות לפעולות נוספות על רקע הרחבת ההתנחלויות הישראליות.

ביוני, המועצה האירופית דרשה מממשלת ישראל להפסיק את הרחבת ההתנחלויות, כולל בנייה באזור E1. בבריסל סבורים שמימוש פרויקטים כאלה עלול לקרוע סופית את הקשר הטריטוריאלי של המדינה הפלסטינית העתידית.

מנהיגים אירופיים גם הזהירו חברות על סיכונים משפטיים ותדמיתיים מהשתתפות בבניית התנחלויות.

בנפרד, האיחוד האירופי גינה את העלייה באלימות מצד מתנחלים רדיקליים נגד האוכלוסייה הפלסטינית וברך על הטלת צעדים מגבילים נגד אנשים וארגונים התומכים במתקפות כאלה.

הנציבות הודיעה מראש שתכין אפשרויות חדשות לצעדים לישיבת מועצת האיחוד האירופי ב-13 ביולי.

עם זאת, עדיין אין עמדה אחידה בתוך האיחוד האירופי לגבי ישראל.

חלק מהמדינות תומכות בהגברת הלחץ הכלכלי, סנקציות נגד שרים רדיקליים והגבלות מסחר עם התנחלויות. מדינות אחרות סבורות שצעדים כאלה עלולים להחליש את היחסים עם ישראל ולא לקרב את סיום המלחמה.

סדר היום הרשמי מאשר שהשרים דנים בצעדים מסחריים אפשריים, אך זה עדיין לא אומר שהם יאושרו מיד. לקבלת חלק משמעותי מההחלטות במדיניות החוץ נדרש הסכמה של כל 27 מדינות האיחוד האירופי.

איראן, מצר הורמוז והסיכון למשבר אנרגיה חדש

נושא חשוב נוסף היה היחסים בין ארה”ב לאיראן.

השרים האירופיים מעריכים את השלכות המזכר בין וושינגטון לטהראן, שמטרתו להפסיק את הלחימה ולשקם את השיט הבטוח דרך מצר הורמוז.

עבור אירופה זה לא רק עניין דיפלומטי.

דרך מצר הורמוז עובר חלק משמעותי מאספקת הנפט והגז הטבעי הנוזלי העולמית. כל הסלמה צבאית או הגבלת שיט עלולה להעלות בחדות את מחירי האנרגיה העולמיים ובמקביל להגדיל את הכנסות רוסיה.

זו הסיבה שהמלחמה במזרח התיכון קשורה ישירות למצב באוקראינה. עליית מחירי הנפט מספקת למוסקבה אמצעים נוספים, בעוד שמדינות אירופיות נאלצות להקצות יותר משאבים לייצוב שוקי האנרגיה שלהן.

האיחוד האירופי תמך במאמצים דיפלומטיים להפחתת המתיחות, אך במקביל דרש מאיראן שיתוף פעולה מלא עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ועמידה בהתחייבויות בתחום הערבויות הגרעיניות.

מנהיגים אירופיים גם הצהירו על הצורך לחזק את המבצע הימי EUNAVFOR ASPIDES, העוסק בהגנת השיט באזור.

לבנון ו”חיזבאללה”

נושא ביטחון ישראל נדון גם בהקשר של לבנון.

האיחוד האירופי גינה את התקפות “חיזבאללה” על ישראל והאוכלוסייה האזרחית בצפון המדינה. האיחוד דורש פירוק מלא של הארגון והשבת השליטה של המדינה הלבנונית על כל שטחה.

במקביל, בריסל קוראת לישראל לכבד את ריבונות לבנון, להסיג כוחות בהתאם להחלטת מועצת הביטחון של האו”ם מס’ 1701 ולהימנע מפעולות שעלולות להוביל להסלמה חדשה.

העמדה האירופית מבוססת על שני דרישות מקבילות: חיסול העצמאות החמושה של “חיזבאללה” והפסקת הנוכחות הצבאית הישראלית בשטח לבנון.

האיחוד האירופי גם מוכן להרחיב את התמיכה בצבא הלבנוני, שכן הוא זה שצריך לקחת שליטה על הנשק והביטחון במדינה לאחר הסדר סופי אפשרי.

הים השחור הופך לחלק מההגנה הכללית של אירופה

בלוק נפרד של הישיבה מוקדש לאסטרטגיה של האיחוד האירופי בים השחור.

שנה לאחר השקת הגישה האסטרטגית החדשה, השרים מעריכים עד כמה הצליחו לחזק את המעקב אחר נתיבי הים, להגן על התשתיות ולשתף פעולה עם מדינות האזור.

עבור אוקראינה, הים השחור הוא בעל חשיבות קריטית. אלה נתיבי יצוא, ביטחון הנמלים, הגנה על מתקני האנרגיה והתמודדות עם הצי הרוסי.

עבור האיחוד האירופי, האזור קשור לביטחון רומניה ובולגריה, נתיבי סחר, כבלים תת-ימיים, רשתות אנרגיה ואסונות סביבתיים אפשריים.

האיחוד האירופי רואה בים השחור לא עוד אזור פריפריאלי, אלא כאחד הכיוונים המרכזיים של הביטחון האירופי לצד הים הבלטי והים התיכון. הוצהר רשמית שהשרים צריכים להעריך את יישום האסטרטגיה ולדון בהצעות חדשות לפיתוחה.

מה המשמעות של הישיבה עבור אוקראינה וישראל

עבור אוקראינה, הפגישה ב-13 ביולי מסמלת את המשך הקורס האירופי לתמיכה צבאית, פיננסית ואנרגטית.

השאלות המעשיות המרכזיות – אספקת הגנה אווירית, הכנה לחורף, הגנה על תשתיות קריטיות והגבלה נוספת של הכנסות הנפט הרוסיות.

עבור ישראל, הישיבה מראה את הגברת המחלוקות עם חלק מהמדינות האירופיות לגבי עזה, ההתנחלויות והגדה המערבית.

עם זאת, האיחוד האירופי ממשיך להכיר באיום מצד איראן ו”חיזבאללה”, תומך בחופש השיט דרך מצר הורמוז ודורש פירוק הארגון הלבנוני.

המדיניות האירופית הופכת ליותר ויותר מקושרת: המלחמה הרוסית נגד אוקראינה משפיעה על ביטחון ישראל ושוקי האנרגיה, והסכסוכים במזרח התיכון יכולים להגדיל את הכנסות רוסיה ולהקטין את כמות המשאבים הזמינים לאוקראינה.

ישיבת מועצת האיחוד האירופי ב-13 ביולי מראה שוב שאוקראינה, ישראל, איראן, לבנון, הים השחור וצי הצללים הרוסי נחשבים כעת בבריסל כחלקים ממשבר גדול אחד של ביטחון אירופי ובינלאומי.