סאאר: לצה”ל יש מספיק טילים מיירטים — אך, על רקע דיווחים על מחסור, ישראל מגדילה בדחיפות את הרכש הביטחוני

שר החוץ של ישראל, גדעון סער, הצהיר כי המדינה אינה מתמודדת עם מחסור בטילים מיירטים. הצהרה זו נשמעה לאחר פרסומים על כך שמלאי מערכות ההגנה האווירית עשוי להיות ברמה קריטית נמוכה עקב התקפות אינטנסיביות מצד איראן ובעלות בריתה.

בהופעה בתדרוך לעיתונאים זרים, הדגיש ראש משרד החוץ כי ישראל וארצות הברית מתכוונות להמשיך בקמפיין הצבאי נגד איראן עד להשגת המטרות שהוצבו. לדבריו, יכולות ההגנה של המדינה נותרות מספקות להגנה על האוכלוסייה והאובייקטים האסטרטגיים.

סער ציין גם כי ישראל מצפה מהממשלה הלבנונית לצעדים קונקרטיים להפסקת ירי הרקטות מצד ‘חיזבאללה’. עם זאת, הוא הבהיר כי בימים הקרובים לא נשקלות שיחות ישירות עם ההנהגה הלבנונית.

על רקע זה, במגזר הביטחוני הישראלי מתקיים דיון פעיל על שאלת ההאצה של חידוש מלאי האמצעים נגד טילים.

מדוע נושא המיירטים הפך למרכזי להגנת ישראל

האינטנסיביות של ההתקפות הגדילה באופן חד את צריכת הטילים המיירטים

לפי מידע של פקידים אמריקאים, ישראל הודיעה לוושינגטון כי מלאי הטילים המיירטים למאבק באיומים בליסטיים הצטמצם באופן משמעותי. מדובר בעיקר במערכות יירוט לטווח ארוך, המיועדות להשמדת טילים לטווח ארוך.

חלק מהתחמושת הזו שימשה כבר במהלך השלב הקודם של המלחמה עם איראן. אז ההגנה נגד טילים עבדה כמעט ללא הפסקה, כשהיא דוחה התקפות מסיביות.

כעת המצב מסתבך בכך שההפגזות נמשכות בו זמנית מכמה כיוונים. המכות מגיעות לא רק מאיראן, אלא גם מצד לבנון דרך תשתית ‘חיזבאללה’.

ראשי נפץ מצרר יוצרים עומס נוסף על ההגנה האווירית

קושי נוסף נוצר מהשימוש בטילים עם תחמושת מצרר. ראשי נפץ כאלה מתפצלים למספר אלמנטים, מה שדורש כמות גדולה יותר של מיירטים להשמדת האיום באופן מובטח.

בשל כך, צריכת התחמושת גדלה מהר יותר מהצפוי בשלבים המוקדמים של המלחמה.

במערכת ההגנה הישראלית משתמשים בכמה רמות הגנה. ‘כיפת ברזל’ מיירטת טילים לטווח קצר, חיל האוויר יכול להשמיד משגרי טילים, ומערכות הגנה אווירית מיוחדות מיועדות למאבק בטילים בליסטיים.

דווקא האחרונות נותרות הכלי היעיל ביותר נגד מכות לטווח ארוך.

החלטות חירום של הממשלה ועלייה בהוצאות הביטחוניות

הממשלה אישרה בדחיפות מימון נוסף לצבא

כמעט מיד לאחר הופעת דיווחים על מחסור אפשרי במיירטים, ממשלת ישראל קיימה הצבעה טלפונית דחופה.

השרים אישרו קיצוץ תקציבי בסכום של כ-2.6 מיליארד שקל. הכספים יופנו לרכישת תחמושת, מערכות נשק מתקדמות וחידוש מלאי קריטי.

בטקסט ההחלטה הממשלתית מודגש כי צעדים כאלה נובעים מהאינטנסיביות של הקרבות והצורך לשמור על יציבות ההגנה של המדינה.

עיתונאי ערוץ ‘כאן’ שמו לב למהירות הלא רגילה של קבלת ההחלטה. לדבריהם, צעדים תקציביים כאלה בדרך כלל מוכנים מראש, אך הפעם ההצבעה התקיימה כמעט מיד לאחר הופעת המידע על מחסור אפשרי במיירטים.

צירופי מקרים כאלה מראים עד כמה המצב נותר מתוח בתחום הביטחון.

מערכת חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency מציינת כי מלחמות מודרניות הופכות יותר ויותר למבחן לא רק לצבאות, אלא גם ליכולות הייצור של מדינות: היכולת למלא במהירות את מלאי הנשק הופכת לגורם של יציבות אסטרטגית.

מחסור במערכות נגד טילים — בעיה גלובלית

ארה”ב ובעלות בריתה גם הן מוציאות באופן פעיל את מלאי התחמושת שלהן

קשיים עם תחמושת נגד טילים נצפים לא רק בישראל.

לפי נתוני מרכז המחקר האסטרטגי והבינלאומי (CSIS), במהלך מלחמת 12 הימים עם איראן בשנה שעברה, הכוחות האמריקאים שיגרו יותר מ-150 מיירטים של מערכת THAAD. זה היווה כ-רבע מהארסנל של ארה”ב באותו זמן.

בנוסף, בימים הראשונים של הסכסוך הנוכחי, הוצאו טילי פטריוט בשווי של כ-2.4 מיליארד דולר ליירוט טילים.

הפנטגון כבר החל להרחיב את ייצור הרכיבים למערכות THAAD. עם זאת, מומחים מציינים כי חידוש מלאי נשק מורכב כזה דורש זמן משמעותי.

מדינות המפרץ נמצאות במצב פגיע עוד יותר

המצב נראה קשה במיוחד עבור מדינות המפרץ.

ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטר, בחריין וכווית אינן מייצרות מיירטים משלהן ותלויות לחלוטין באספקת בעלות ברית.

לפי נתוני משרד ההגנה של איחוד האמירויות, מאז תחילת המלחמה שוגרו לעבר המדינה יותר מ-870 טילים ומל”טים. עם זאת, להשמדת מטרה אחת נדרשים בדרך כלל שניים או שלושה טילים מיירטים.

זה אומר שאפילו התקפות מוגבלות בהיקפן יכולות במהירות לרוקן את המשאבים ההגנתיים.

כך, שאלת מלאי מערכות ההגנה נגד טילים הופכת בהדרגה לאחד הגורמים המרכזיים במלחמה המודרנית במזרח התיכון. עבור ישראל, זה אומר את הצורך לנהל קרבות ולהאיץ את הייצור הביטחוני בו זמנית, כדי לשמור על יציבות כל מערכת הביטחון של המדינה.