בלילה שבין 6 ביולי 2026 הטרוריסטים הרוסים ביצעו מתקפה משולבת נוספת על אוקראינה.
המטרה העיקרית הייתה שוב קייב.
לפי נתוני חיל האוויר של אוקראינה, המתקפה החלה עוד בערב 5 ביולי וכללה 419 אמצעי תקיפה אוויריים: 68 טילים מסוגים שונים ו-351 מל”טים.
ביניהם היו טילים מסוג «צירקון»/«אוניקס», בליסטיים «איסקנדר-מ»/ס-400, טילי שיוט ח-101, «קליברים», וכן מל”טים מסוג שהד, גרברה, איטלמאס ומל”טים מדמים פארודיה. ההגנה האווירית האוקראינית השמידה או דיכאה 363 מטרות אוויריות, אך נרשמו פגיעות של 29 טילים בליסטיים ו-18 מל”טים תקיפה ב-34 מיקומים.
לקורא הישראלי זו לא סטטיסטיקה צבאית מופשטת.
זו לוגיקה מוכרת של מלחמה נגד ערים: קודם להעמיס על מערכת ההגנה האווירית בכמות מטרות, ואז לפרוץ את ההגנה עם בליסטיקה, ולאחר מכן להסביר לעולם שהמטרה הייתה כביכול “מטרות צבאיות”.
אבל בקייב שוב נפגעו בתים מגורים.
מחוזות פודולסקי ודרניצקי: המחלצים סיימו את החיפושים
לפי הודעת דסנ”ס, בקייב הסתיימו עבודות החיפוש וההצלה בשני המיקומים – במחוזות פודולסקי ו-דרניצקי.
קורבנות המתקפה הרוסית היו 19 אנשים, ביניהם ילד אחד.
עוד 61 אנשים נפצעו, ביניהם 7 ילדים.
מאוחר יותר הודיע ראש עיריית קייב ויטלי קליצ’קו כי מספר הפצועים בבירה עלה ל-76 אנשים. לדבריו, 24 אנשים היו מאושפזים בבתי חולים, ביניהם שני ילדים. קליצ’קו גם הודיע כי בלילה המחלצים חילצו מהריסות במחוז דרניצקי את גופות ילד בן 12 ואמו.
במחוז דרניצקי, לפי נתוני המחלצים, הסתיימו עבודות החיפוש וההצלה ב-7 ביולי. שם נהרגו 11 אנשים. במיקום זה פורקו והוצאו 300 מטרים מעוקבים של מבנים ופסולת, לעבודות גויסו 183 מחלצים ו-99 יחידות ציוד דסנ”ס. פסיכולוגים של דסנ”ס סייעו ל-77 אנשים.
במחוז פודולסקי נהרגו 8 אנשים.
דווקא מחוז זה, לפי נתוני הרשויות בקייב והמחלצים, קיבל את הנזקים הכבדים ביותר. כתוצאה מהמתקפה על בניין מגורים בן תשע קומות נהרסו קומות הבניין, המחלצים עבדו תחת סיכון של קריסות נוספות. בעיר נרשמו גם נזקים במחוזות דרניצקי, הולוסייבסקי ואובולונסקי, שריפות בבניינים מגורים ולא מגורים, נזק לרכבים ונפילת שברים.
נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency עוקבת אחרי הנושא הזה לא כמלחמה רחוקה על המפה.
לישראל זו סיפור על איך מדינות טרור ובעלות בריתן בודקות את גבולות הסיוע המערבי, עמידות ההגנה האווירית והנכונות של דמוקרטיות להגן על אוכלוסייה אזרחית.
יום אבל ושאלת הפטריוט
7 ביולי 2026 בקייב ובמחוז קייב הוכרז כיום אבל על הנספים.
לפי נתוני רדיו סבובודה, אוקראינה גם יזמה ישיבת מועצת הביטחון של האו”ם בעקבות המתקפה. המתקפה התרחשה ישירות לפני פסגת נאט”ו ב-אנקרה, שתתחיל ב-7 ביולי, שם ולדימיר זלנסקי היה אמור להיפגש עם נשיא ארה”ב דונלד טראמפ.
השאלה המרכזית לאחר המתקפה הזו היא לא רק כמות הבתים שנהרסו.
השאלה המרכזית היא מדוע לאוקראינה עדיין אין מספיק טילים מיירטים למערכות פטריוט, שהן קריטיות במיוחד נגד טילים בליסטיים.
זלנסקי לאחר המתקפה הצהיר ישירות כי הצבא האוקראיני הראה תוצאות טובות בהשמדת מל”טים וטילי שיוט, אך נגד הבליסטיקה הרוסית הבעיה נותרת דווקא באספקה הלא מספקת של מיירטים. לדבריו, כל עוד הטילים לפטריוט נמצאים במחסני בעלות הברית, זה למעשה מעודד את רוסיה להמשיך “לנצח” בתים מגורים.
על כך כתבו גם כלי התקשורת הישראליים. Times of Israel ציין כי זו הייתה כבר המתקפה השנייה בשבוע, שבה רוסיה השתמשה באופן פעיל בטילים בליסטיים שקשה ליירט, וזלנסקי שוב פנה לבעלות הברית בבקשה לאפשרויות נוספות להגנה אווירית.
לישראל פרט זה חשוב במיוחד.
אוקראינה וישראל חיות במציאויות צבאיות שונות, אך שתי המדינות מבינות היטב את מחיר ההגנה נגד טילים. כאשר טילים עפים על שכונות מגורים, הנוסחאות הדיפלומטיות מפסיקות להיות תיאוריה. אז השאלה נשמעת פשוטה יותר: יש מיירטים – אנשים מקבלים סיכוי לשרוד; אין מיירטים – המחלצים מוציאים גופות מהריסות.
מדוע המתקפה הזו חשובה לקהל הישראלי
רוסיה שוב הראתה שמלחמתה נגד אוקראינה היא לא רק חזית.
זו מלחמה מערכתית נגד ערים, בתים, ילדים, בתי חולים, אנרגיה, תחבורה וחיים נורמליים.
קייב בלילה שבין 6 ביולי לא הייתה בסיס צבאי.
זו הייתה עיר שבה אנשים ישנו בדירות, שבה ילדים היו ליד הוריהם, שבה מחלצים לאחר הפיצוצים פירקו שעות בטון, מתכת, זכוכית ושאריות חיי אדם.
לכן חשוב לקהל הישראלי לראות את הנרטיב האוקראיני ללא האופטיקה הרוסית.
אוקראינה היום מבקשת לא תמיכה מופשטת, אלא אמצעים קונקרטיים להגנת השמיים. ואחרי כל מתקפה כזו מתבהר יותר: העיכוב של בעלות הברית נמדד לא בהצהרות, אלא באנשים שנהרגו.
בקייב הסתיימו עבודות החיפוש וההצלה.
אבל למשפחות הנספים הלילה הזה לא יסתיים לעולם.