ב-8 בנובמבר 2026 הודיע מכון וינגייט הישראלי כי הוא מארח את נבחרת הסייף הלאומית של אוקראינה למחנה אימונים משותף בן שמונה ימים עם נבחרת ישראל. הספורטאים מתכוננים לשלב גביע העולם שיתקיים ב-12–14 בנובמבר בברן, שווייץ. המאמן האוקראיני איגור רייזלין הסביר מדוע ההזמנה הייתה חשובה במיוחד: בשל המלחמה, קבוצתו אינה יכולה להתאמן כראוי במולדתה.
מחבר: לב ורשבסקי, נאנובוסטי
«אנחנו לא יכולים להתאמן באוקראינה כרגיל, ולכן אני מודה על ההזמנה הזו. זהו מחנה אימונים נהדר. תודה רבה על ההזמנה», אמר רייזלין, זוכה מדליית הארד באולימפיאדת טוקיו.
שמונה ימים על מסלולי הסייף הישראליים
הספורטאים האוקראינים הגיעו למכון וינגייט — המרכז הלאומי להכשרת ספורטאים של ישראל, הממוקם ליד נתניה. כאן הם מתאמנים יחד עם נבחרת הגברים של ישראל בסייף, אחת הקבוצות החזקות בעולם.
בתמונות שפורסמו על ידי המכון, נראה אולם עם מספר מסלולי סייף. הספורטאים בחליפות מגן ומסכות עורכים קרבות אימון, ובמגרשים מותקנת ציוד אלקטרוני לרישום דקירות. זו הכנה מעשית ישירות לפני טורניר בינלאומי, ולא הופעות ראווה לאורחים.
האימונים המשותפים מאפשרים לאוקראינים ולישראלים לבדוק טקטיקות מול יריבים מקבוצות ספורט אחרות. עבור סייף זה משמעותי: כאשר ספורטאים מתאמנים כל הזמן זה עם זה, הם מכירים היטב את התנועות והסגנון של היריב.
על ההכנה מפקחים המאמן הלאומי של ישראל אלכסנדר איוונוב ואיגור רייזלין, האחראי על נבחרת הגברים האוקראינית בסייף. בדיסציפלינה זו, בניגוד לרומח וחרב, מותרות דקירות לכל חלק בגוף. לכן תוצאת הקרב יכולה להיות תלויה בתנועה מחושבת אחת.
וינגייט לא חשף את לוח הזמנים המפורט של המחנה, את מספר הקרבות שנערכו ואת ההרכב המלא של המשלחת האוקראינית. עם זאת, מטרת האימונים נקבעה באופן ברור — להכין את שתי הקבוצות לגביע העולם בברן.
מהו מכון וינגייט ומדוע הוא כה חשוב לישראל
מכון וינגייט (מכון וינגייט) נפתח ב-7 באפריל 1957. שמו ניתן לו על שם הקצין הבריטי אורד צ’ארלס וינגייט, שבשנות ה-30 סייע בהכנת כוחות ההגנה היהודיים בפלשתינה המנדטורית. על תמיכתו באוכלוסייה היהודית הוא קיבל את הכינוי «החבר».
בתחילה הוקם המכון להכשרת מורים לחינוך גופני, מאמנים ומדריכי ספורט, לעריכת מחקרים ולפיתוח ספורט המוני. עם הזמן הוא הפך למתחם ההכשרה הספורטיבית הראשי של המדינה. בשנת 2017 קיבל הכנסת חוק מיוחד על וינגייט, ומאז 2018 הוא פועל כארגון מדינה תחת משרד התרבות והספורט של ישראל.
בשטח הנרחב ליד חוף הים התיכון ממוקמים בריכות אולימפיות, אצטדיון אתלטיקה, מגרש כדורגל, מגרשי טניס, חדרי כושר ומגרשים מיוחדים לסוגי ספורט שונים. בשנת 2013 נפתחה כאן בריכה אולימפית לאומית חדשה.
עם זאת, וינגייט אינו רק מתקני ספורט. כאן פועלים מרכז לרפואה ספורטיבית ומחקרים מדעיים על שם ריבשטיין, בית ספר להכשרת מאמנים על שם נאט הולמן, שנוסד בשנת 1965, ואקדמיה ספורטיבית, שנפתחה בשנת 1990 להכשרת ספורטאים צעירים מוכשרים. מרכז «אתנה» עוסק בפיתוח ספורט נשים. במכון פועל גם ארכיון להיסטוריה של חינוך גופני וספורט על שם צבי נשרי.
למחנות ארוכים ישנם מגורים, מלון «בית הנבחרות» עם 37 חדרים, חדר אוכל עם תזונה ספורטיבית, כיתות לימוד ואולמות כנסים. הספורטאים יכולים לעבור בדיקות רפואיות, לעסוק בשיקום ולקבל ייעוץ ממומחים לפיזיולוגיה ספורטיבית.
בשנת 1989 זכה מכון וינגייט בפרס ישראל — אחד הפרסים הלאומיים הגבוהים ביותר של המדינה — על תרומתו לפיתוח הספורט הלאומי.
מידע נוסף על ההיסטוריה והמבנה של המתחם ניתן לקרוא באתר הרשמי של מכון וינגייט.
מדוע ספורטאים אוקראינים זקוקים למחנות כאלה
דבריו של רייזלין מסבירים את נסיבות הנסיעה טוב יותר מהניסוחים הרשמיים של הספורט. המלחמה הרוסית הפרה את תנאי ההכנה הרגילים באוקראינה. ספורט בינלאומי דורש אימונים קבועים, לוח זמנים יציב ופרקטיקה תחרותית מתמדת, והבטחת כל זה במדינה במלחמה היא הרבה יותר קשה.
רייזלין מכיר את דרישות הספורט הגדול מניסיונו האישי. באולימפיאדת טוקיו, שהתקיימה בשנת 2021, הוא זכה בארד בתחרות האישית בסייף. ברשותו גם שלוש מדליות מאליפויות העולם. כעת הוא מכין את הנבחרת האוקראינית לתחרויות כמאמן.
ההזמנה לישראל אינה אומרת שהסייפים האוקראינים הפסיקו בכלל להתאמן במולדתם. מדובר באפשרות להתאמן במצב ספורטיבי נורמלי — עם תנאים מתאימים ושותפים חזקים לפני התחלות אחראיות.
לפני שלושה חודשים ניצחה אוקראינה את ישראל בדקירה אחת
מעניין שבווינגייט נפגשו יריבים מהאליפות העולם האחרונה.
ב-29 ביולי 2026 בהונג קונג ניצחה אוקראינה את ישראל בחצי הגמר של טורניר הקבוצות בסייף בתוצאה 45:44. הדקירה המנצחת בזמן נוסף בוצעה על ידי רומן סוויצ’קר. האוקראינים עלו לגמר, שם הפסידו לקזחסטן 40:45, וזכו במדליות הכסף.
הנבחרת הישראלית הפסידה למצרים במפגש על המקום השלישי — 38:39 — וסיימה במקום הרביעי, וקבעה הישג לאומי בסייף קבוצתי לגברים. על פי תוצאות הפדרציה הבינלאומית לסייף, אוקראינה וישראל סיימו את האליפות במקומות השני והרביעי בהתאמה.
ביוני השיגו הישראלים הישג נוסף: אלון סריד בן ה-20 זכה בכסף באליפות אירופה באנטוני, צרפת, לאחר שהפסיד בגמר לאיטלקי סימונה מנקרלי.
כך, הנבחרת הישראלית קיבלה הזדמנות להתאמן עם סגני אלופי העולם הנוכחיים, והאוקראינים — עם יריבים שכמעט עצרו אותם בדרך לגמר.
שיתוף פעולה שנמשך למרות המלחמות
המחנה הנוכחי מחדש קשרים ספורטיביים ותיקים. כבר ביולי 2023 אירח וינגייט מחנה אימונים בינלאומי גדול בהשתתפות אוקראינה, קנדה, פולין, ארגנטינה וארצות הברית. בין המשתתפים כבר אז היו איגור רייזלין ואלכסנדר איוונוב.
לאחר התקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, קיום מחנות בינלאומיים בישראל הפך למורכב יותר. הנהלת וינגייט רואה בהגעת הנבחרת האוקראינית שלב חשוב בשיקום הפעילות הספורטיבית הרגילה.
עם זאת, סייפים זרים הגיעו לכאן גם קודם: בנובמבר 2025 ערך המכון מחנה בינלאומי לסייף פאראלימפי, בו השתתפו האוקראיני אולג נאומנקו והמאמן גנאדי ינובסקי. לכן נכון יותר לקרוא לביקור הנוכחי חזרה להכנה משותפת של הנבחרות הלאומיות בסייף ספורטיבי, ולא ביקור ראשון של ספורטאים זרים לאחר ה-7 באוקטובר.
יו”ר וינגייט ארי שטיינברג הדגיש את חשיבות חזרת האימונים הבינלאומיים והידידות בין הנבחרות. המנכ”ל גיא אתיאס הצהיר כי המכון שוב מספק לספורטאים זרים הכשרה מקצועית ותמיכה בישראל.
הקשרים הספורטיביים בין אוקראינה לישראל נמשכים גם מחוץ לסייף. בקיץ 2026, כפי שדיווחו נאנובוסטי, הופיעה בישראל משלחת «מכבי-אוקראינה» של 50 ספורטאים, שייצגו 13 ענפי ספורט.
מווינגייט — לגביע העולם בברן
השלב הבא כבר נקבע. על פי לוח השנה של הפדרציה הבינלאומית לסייף, ב-12–13 בנובמבר 2026 יתקיימו בברן תחרויות אישיות בסייף, וב-14 בנובמבר — טורניר קבוצתי.
שם האוקראינים והישראלים יהיו שוב יריבים ספורטיביים. אבל עד אז הם ינצלו את ההזדמנות להתכונן יחד.
עבור אוקראינה, שמונה ימים בווינגייט הם הזדמנות לערוך מחנה בינלאומי מלא בתנאים שחסרים כעת בבית. עבור ישראל — חזרת שותפים זרים חזקים לבסיס האימונים הלאומי. ובשני המקרים, מאחורי הסיפור הזה עומדת מטרה ספורטיבית ברורה: להתכונן לגביע העולם ולהראות תוצאה.