המפרץ שורף רקטות, אוקראינה מחשבת: מדוע הניסיון של קייב בהגנה אווירית עדיין לא משולב בהגנה של בעלי הברית של ארה”ב

יועצים צבאיים אוקראינים שנשלחו למזרח התיכון לפי בקשת CENTCOM נתקלו שם במה שכבר מזמן נראה לקייב כמותרות יקרות מדי. לפי נתוני The Times, קצינים אוקראינים נדהמו לראות כיצד במדינות המפרץ הפרסי משתמשים בטילים פטריוט: על מטרה אחת, כולל רחפנים זולים, הם יכולים לשגר עד שמונה טילים.

לקהל הישראלי זו לא סתם עוד סיפור על מלחמה במקום רחוק. זו שאלה על איך בעלי הברית של ארה”ב לומדים – או לא לומדים – מהניסיון האמיתי של המלחמה האינטנסיבית ביותר נגד טילים ורחפנים בעולם המודרני. ואם הניסיון הזה יוזנח שוב, ההשלכות יורגשו לא רק באוקראינה.

מדוע האוקראינים הופתעו מהטקטיקה של ההגנה האווירית במדינות המפרץ

תגובה יקרה מדי לאיום זול מדי

קצין בכיר לא מזוהה מחיל האוויר האוקראיני סיפר ל-The Times שבמדינות המפרץ הפרסי על מטרה אחת יכולים לשגר עד שמונה טילים פטריוט. מדובר אפילו ברחפנים זולים, שהעלות שלהם אינה משתווה לעלות של המיירטים עצמם.

כל טיל פטריוט שמדובר עליו עולה יותר מ-3 מיליון דולר. אם להשמדת רחפן זול מותנה נדרשת חבילה שלמה של טילים כאלה, זו כבר לא רק בעיה צבאית אלא גם כלכלית. במלחמה ממושכת, מתמטיקה כזו מתחילה לעבוד נגד המגן עצמו.

החישובים האוקראיניים של ההגנה האווירית, לפי דברי הקצין, פועלים אחרת. בדרך כלל משתמשים בטיל אחד או שניים – אפילו בעת יירוט מטרות בליסטיות רוסיות. כן, היעילות תלויה בתנאים, במסלול, ברוויה של ההתקפה ובטקטיקה של האויב. אבל העיקרון עצמו שונה: לא לירות בכל מה שיש על כל מטרה ללא הבחנה.

מה בדיוק מרגיז את הצבא האוקראיני

החלק הקשה ביותר בהערכה נשמע במילים של הקצין האוקראיני על כך שארה”ב ובעלי בריתה, כנראה, לא שילבו עד הסוף בפרקטיקה שלהם את הניסיון שאוקראינה צברה במשך שנים תחת מכות מתמשכות.

לדבריו, הנתונים של החישובים האוקראיניים של ההגנה האווירית מועברים לשותפים, אך הפרקטיקות המורכבות לא נלקחות בחשבון במלואן. ואז נשמע כמעט ללא דיפלומטיה: הוא לא מבין מה הם עשו כל ארבע השנים, בזמן שאוקראינה נלחמה.

כדוגמה, הקצין הביא את השימוש בטילים SM-6. אלו טילים נגד טילים ימיים חזקים שעולים כ-6 מיליון דולר ליחידה. לדבריו, השתמשו בהם להשמדת Shahed, שעולה כ-70 אלף דולר. עבור החזית זה נראה כמו הרגל רע של צבא עשיר גדול – להגיב לאיום זול ביותר יקר מהזמין.

מדוע הסיפור הזה נוגע לישראל לא פחות מאשר לאוקראינה

שיעור לאזור שבו רחפנים זולים הפכו מזמן לבעיה גדולה

ישראל חיה במציאות שבה שאלת עלות היירוט כבר מזמן הפסיקה להיות תיאורטית. התקפות רחפנים מסיביות, טילים שיוט ומטרות בליסטיות מכריחות לחשב לא רק את הפגיעות אלא גם את מחיר כל החלטה.

בדיוק בגלל זה הסיפור שמתארים הצבא האוקראיני צריך להישמע בירושלים, תל אביב ובמבנים של הביטחון האזורי במיוחד בקשב. אם מדינות המפרץ העשירות בתמיכת ארה”ב ממשיכות לשרוף טילים יקרים על מטרות יחסית זולות, זה אומר דבר אחד: במלחמה ממושכת המלאי יתחיל לא להספיק מהר יותר ממה שמודים בפומבי.

כאן מתעורר המשמעות החשובה לישראל. הבעיה כבר לא רק בכמה עולה טיל פטריוט אחד או SM-6 אחד. הבעיה היא שהאויב עם רחפנים זולים ושיגור מסיבי יכול לכפות על הצד המגן כלכלה לא משתלמת של מלחמה.

מדוע הניסיון של אוקראינה הופך לאסטרטגי ולא רק ‘מועיל’

על רקע זה במיוחד מראה, שלפי נתוני WSJ, הממשל האמריקאי מקדם עסקאות למכירת נשק למדינות המפרץ הפרסי בסכום של 23 מיליארד דולר. מדובר בחיזוק הפוטנציאל הצבאי שלהם, כולל חוזים שלא הוכרזו בפומבי לאספקת טילים פטריוט PAC-3 ומסוקי CH-47 Chinook לאיחוד האמירויות.

כלומר, וושינגטון רואה את האיום, מגבירה את האספקה ומרחיבה את מערכת ההרתעה האזורית. אבל השאלה המרכזית נשארת כפי שהייתה: האם מספיק פשוט למכור יותר נשק, אם הלוגיקה של השימוש בהם נשארת יקרה מדי ובמידה רבה לא מותאמת למלחמת התשה?

כאן מופיע השיח שחשוב במיוחד לקורא הישראלי ושאותו היום יותר ויותר מעלה NAnews — חדשות ישראל | Nikk.Agency: ההגנה האווירית המודרנית היא כבר לא רק טכנולוגיות ותקציבים, אלא גם היכולת ללמוד במהירות ממי שנלחם באמת תחת טילים ורחפנים כל יום, ולא לומד את זה מהמצגות.

מה יקרה אם הניסיון האוקראיני ימשיך להיות מוערך בחסר

מחסור בטילים במלחמה ארוכה כמעט בלתי נמנע

לפי נתונים פתוחים, הייצור של טילים כאלה נשאר מוגבל. וזה אומר שבמקרה של צריכה גבוהה, שמציינים המומחים האוקראינים במזרח התיכון, בתרחיש של סכסוך ממושך המחסור הופך לא לשערה אלא לשאלה של זמן.

הבעיה היא שהאויב לא חייב לנצח את השמיים במובן הקלאסי. מספיק לו להכריח את מערכת ההגנה להוציא יותר מדי, מהר מדי ויקר מדי. אחרי זה כל גל הבא של מכות הופך למסוכן יותר פשוט כי למגן יש פחות מרחב לטעות.

מה צריך לשנות מיד

המסקנה שנובעת מהסיפור הזה די קשה. ארה”ב ובעלי בריתה צריכים בדחיפות לשלב את הניסיון האוקראיני, קודם כל בתחום ההגנה האווירית וההתמודדות עם רחפנים. לא ברמת החלפת תצפיות כלליות, אלא ברמת דוקטרינה, אלגוריתמים של שיגור, נורמות צריכה ופתרונות מעשיים בתנאי התקפה רוויה.

אחרת מדינות המפרץ הפרסי עלולות לקבל מערכת הגנה מצוידת היטב אך יקרה מדי, שבשלב הקצר נראית מרשימה, ובמלחמה ארוכה מתחילה להיסדק תחת עלותה.

לישראל המסקנה הזו רלוונטית במיוחד. האזור כבר מזמן נכנס לעידן שבו האיום לעיתים קרובות זול, טס בהמונים ובודק לא רק את איכות הנשק אלא גם את השכל הישר של מי שלוחץ על כפתור השיגור.