למה אוקראינה צריכה מדיניות רפטריאציה משלה: הניסיון של ישראל והטיעונים הישירים שכבר אי אפשר להתעלם מהם – דעה

אוקראינה יכולה לחזור על המסלול של ישראל — אבל רק אם תחזיר את האנשים.

המשאב העיקרי של המדינה — אנשים, והמשאב הזה מצטמצם מהר יותר ממה שמדובר

אוקראינה מתווכחת על טריליונים לשיקום, מחשבת חבילות בינלאומיות, אבל בבסיס נשאר כישלון שמדברים עליו הכי פחות בפומבי: צמצום האוכלוסייה. לפי הערכות שונות, במדינה יש כיום כ-35 מיליון — והמספר הזה לא גדל.

על כך בטור שלו ב”אינטרפקס-אוקראינה” ב-24 בנובמבר 2025 כותב (אוק’) אולג וישניאקוב, איש עסקים, קונסול כבוד של מדינת ישראל באזור המערבי של אוקראינה.

בעלות על תשתיות לא נותנת כלום אם אין מי שיעבוד בבתי הספר, במפעלים, בבתי חולים, בחברות IT. הפרקטיקה העולמית פשוטה: מדינות עם אוכלוסייה יורדת מאבדות את הכלכלה מהר יותר ממה שהן מספיקות להניח רפורמות.

ישראל במצב דומה לא חיכתה. היא שמה דגש על עלייה — מראש, באופן פרגמטי, ללא רומנטיקה.

הניסיון הישראלי: מיליון אזרחים חדשים שינו את הכלכלה — אוקראינה יכולה לעשות את אותו הדבר, אבל החלון מוגבל

בשנות ה-90 ישראל קיבלה יותר ממיליון עולים. עבור מדינה שבה האוכלוסייה אז הייתה קטנה בהרבה מאוקראינה, זה היה צעד שוקי אך יעיל: הכלכלה, המדע, הרפואה, הטכנולוגיות הביטחוניות גדלו.

וישניאקוב מדגיש: התהליך הזה לא היה קל, אבל הוא עבד כי הייתה רצון פוליטי, מימון ופרוצדורה ברורה.

אוקראינה נמצאת כעת בנקודה שבה ההגירה פועלת בכיוון ההפוך. אנשים עזבו לא לחצי שנה. עבור רבים המדינה החדשה כבר הפכה ל”בית כברירת מחדל”: עבודה, בית ספר, רפואה, כללים ברורים לחיים.

אם אוקראינה לא תתחיל מדיניות עלייה שיטתית עכשיו — בעוד כמה שנים אפילו השיחה על חזרה תהפוך לפורמלית.

הטיעונים המרכזיים של וישניאקוב: למה עלייה היא לא “רצויה”, אלא הכרחית

למחבר המאמר היה תזה ישירה: אוקראינה ללא אנשים לא תשתקם, כמה כסף ופרויקטים שלא יהיו. כל הטיעונים במלואם:

1. כלכלה ללא כוח עבודה לא צומחת

הכלכלה האוקראינית כבר חווה מחסור במומחים.
אם אנשים לא יחזרו, הצמיחה בתמ”ג תהיה מוגבלת.

2. דמוגרפיה משפיעה על הביטחון הלאומי

פחות אוכלוסייה — פחות משאבים לגיוס, פחות כוח אדם, פחות פוטנציאל מדעי וביטחוני.

3. המדינה לא יכולה “לחכות לסיום המלחמה”

אנשים מקבלים החלטות עכשיו: איפה לחיות, לעבוד, לחנך ילדים.
אף אחד לא יחזור למדינה שבה אין כללים או שהם מסובכים מדי.

4. עלייה — פרויקט אסטרטגי, לא “תוכנית חברתית”

הוא דורש כסף, חקיקה, תשתיות, ולא קריאות לפטריוטיזם.

5. הניסיון של ישראל מראה שהחזרת אנשים — זה צמיחה

זה מוכח בעובדה: מיליון עולים שינו את הכלכלה של המדינה.

מה צריכה לכלול מדיניות העלייה האוקראינית: כל ההצעות של המחבר — במלואן

וישניאקוב נתן סט צעדים קונקרטי:

תמיכה כספית

• פיצויים על מעבר.
• הקלות מס.
• הלוואות נגישות.
• מענקים למי שמקים עסק או מעביר עבודה לאוקראינה.

אינטגרציה מהירה ללא בירוקרטיה

• הכרה אוטומטית בתעודות.
• גישה מואצת למקצועות.
• תוכניות התאמה למי שחזר אחרי 2–5 שנים בחו”ל.

עבודה עם התפוצה כמשאב כלכלי

• לא “לשמור על קשר”, אלא לשלב בתהליכים עסקיים, השקעות, פרויקטים מדעיים.
• ולבנות מוטיבציה לחזור, ולא רק “לזכור את אוקראינה”.

דיור

• תוכניות עדיפות למי שחוזר, כדי שהחודשים הראשונים לא יהפכו ללחץ.

כללים פשוטים לעסקים

• רישום — מהיר.
• מסמכים — במקום אחד.
• התחלה — ללא מחסומים וטפסים אינסופיים.

חלון ההזדמנויות קיים, אבל הוא לא אינסופי

אוקראינה עדיין יכולה להחזיר כמות גדולה של אנשים — אבל רק אם תציע בהירות.

1. אנשים חוזרים למקום שבו הכללים ברורים.
2. שבו המדינה לא מעמיסה בירוקרטיה.
3. שבו יש תמיכה בהתחלה.

אם זה לא קיים — עלייה לא מתרחשת, והמדינה ממשיכה לאבד “מוחות” וידיים עובדות.

וישניאקוב מדגיש: עכשיו זה הרגע שבו צריך לקבל החלטה, ולא לדון. בעוד 3–5 שנים יהיה מאוחר מדי.

סיכום שלא רוצים לומר, אבל הוא כנה

עתיד אוקראינה תלוי בשאלה האם היא תוכל להחזיר את אנשיה.

לא בסיסמאות.
לא בחלום על “אחרי הניצחון”.
אלא במדיניות קונקרטית, שאפשר לפתוח, לקרוא, להבין ולבצע.

דווקא שיחה כזו — ישירה, ללא קישוטים ואשליות מיותרות — חשובה גם לאוקראינה, גם לישראל, וגם לכל מי שחי בין שתי המדינות. לכן הניתוח הזה מתפרסם כאן, על הפלטפורמה חדשות ישראל | Nikk.Agency, שבה נושא החזרה, הדמוגרפיה ועתיד אוקראינה נדון עם מיקוד, ולא באופן פורמלי.