- December 11, 2025
- 1:39 pm
- בעולם
“הסרט שלי אינו ישראלי, וגם אני לא. אני אוקראיני, וההחלטה שלי מבוססת לא על הלאום שלי, אלא על העקרונות שאני דבק בהם כל חיי. אני משוכנע שאין לשפוט אומה ושאנחנו שופטים אנשים לפי מעשיהם ולא לפי הדרכונים שלהם”, – מועמד ארבע פעמים לפרס האוסקר, הבמאי האוקראיני אלכסנדר רודניאנסקי.
במאי אוקראיני יצא נגד “אשמה קולקטיבית”
הבמאי והמפיק האוקראיני אלכסנדר רודניאנסקי הודיע על החלטתו למשוך את סרטו התיעודי החדש Notes of a True Criminal מהפסטיבל הבינלאומי היוקרתי לסרטים תיעודיים באמסטרדם (IDFA) (13 – 24 בנובמבר 2025). הסיבה הייתה צעד של מארגני הפסטיבל, אשר החריגו מהשתתפות חברות קולנוע וקרנות ישראליות, “המקבלות מימון ממשלתי”.
על החלטתו רודניאנסקי הודיע בפנייה אישית, שפורסמה ברשתות החברתיות. עמדתו הייתה ברורה: הוא אינו מסכים עם רעיון האחריות הקולקטיבית וסבור שאין להחרים אמנות רק על בסיס השתייכות לאומית.
מעשהו של רודניאנסקי הוא סמלי במיוחד, שכן הוא — במאי ממדינה שנלחמת בעצמה במלחמת הגנה נגד תוקפן טרוריסטי — רוסיה.
האוקראינים, אולי יותר מכל אחד אחר, מבינים את הישראלים: ישראל גם נלחמת על קיומה — נגד חמאס וכוחות אחרים שמצהירים בגלוי על רצונם להשמיד את ישראל ואת אוקראינה.
ולמרות שהממשלה הישראלית “מגלה איפוק” ולא “רואה” את רוסיה כתוקפן ישיר, החברה בישראל רואה יותר ויותר עד כמה דומות גורלות שתי המדינות — אלו שמגנות על עצמן מפני רוע המגיע תחת דגלים שונים.
«אני לא מישראל, אבל אני נגד העיקרון הזה»
בהצהרתו הדגיש הבמאי כי פעל לא מתוך סולידריות על בסיס לאומי, אלא מתוך עיקרון:
«הסרט שלי אינו ישראלי, וגם אני לא מישראל. אני אוקראיני, וההחלטה שלי מבוססת לא על לאום, אלא על עקרונות שאני דבק בהם כל חיי. אני משוכנע שאין לשפוט עמים. אנחנו שופטים אנשים לפי מעשיהם, לא לפי הדרכונים שלהם».
לדברי רודניאנסקי, הבמאים הישראלים ידועים בכך שהם לעיתים קרובות מבקרים את מדיניות ממשלתם וצבאם, ודווקא את קולותיהם מנסים כעת להשתיק.
«ישראל — מדינה דמוקרטית. המוסדות ש-IDFA מחרים ממומנים ממקורות ציבוריים, אך חלוקת הכספים נעשית על ידי ועדות עצמאיות. המדינה אינה שולטת ברוב הפרויקטים התיעודיים, ולעיתים קרובות היא מנסה לצנזר אותם — אותם סרטים שהפסטיבל כעת מחריג».
«זו צביעות»
רודניאנסקי כינה את החלטת IDFA «פרקטיקה דו-פרצופית» ו«מהלך צבוע», המשמש למטרות פוליטיות.
הוא הזכיר כי ברוב השווקים הקולנועיים הקטנים — בין אם במזרח אירופה או במזרח התיכון — המימון הממשלתי הוא תמיכה חיונית לאמנות, ולא כלי תעמולה.
«לאסור השתתפות מוסדות רק כי הם מקבלים מימון ממשלתי — זו צביעות. במציאות, קולנוע במדינות קטנות פשוט לא ישרוד ללא צורה כלשהי של סיוע ממשלתי».
כדוגמה הוא הביא מספר סרטים אנטי-מלחמתיים ידועים, שנוצרו בתמיכת קרנות ישראליות: «לבנון», «פוקסטרוט», «ואלס עם באשיר», «מילים נרדפות», «ברך אחמד» ו«כן».
«סרטים אלו מומנו על ידי מדינת ישראל, אך זה לא הופך אותם לפחות חזקים וביקורתיים», — הדגיש הבמאי.
עמדה ההולכת נגד הזרם
החלטתו של רודניאנסקי הייתה בולטת לא רק בישראל, אלא גם בביקורת הקולנוע הבינלאומית. מעשהו — דוגמה נדירה כאשר במאי בעל שם עולמי יוצא להגנת אמנים ישראלים על רקע הלחץ הגובר על ישראל מצד מספר מוסדות תרבותיים.
הפרסום של רודניאנסקי עורר תגובה רבה בקרב המקצוענים. רבים ציינו כי טיעוניו נוגעים לא רק למצב הישראלי, אלא גם לעיקרון קיומו של קולנוע עצמאי בעולם, שבו הפוליטיקה חודרת יותר ויותר למערכת הפסטיבלים.
הגבול המשפטי והאתי
הבמאי גם הזכיר את עמדת הארגון «UK Lawyers for Israel», ששלח לאחרונה אזהרה משפטית נגד החרמת מוסדות קולנוע ישראליים, וכינה זאת הפרה של החוק הבריטי לשוויון (Equality Act).
רודניאנסקי ציין כי החוק הבריטי עשוי לא לפעול מחוץ למדינה, אך העיקרון עצמו אוניברסלי:
«זו הרעיון שאין להחריג אנשים ומוסדות על בסיס לאום, השתייכות אתנית או דת. זה עיקרון הדוחה את רעיון האשמה הקולקטיבית. זה פשוט».
תגובה בישראל
כפי שמדווח ישראל היום ב-5 בנובמבר 2025, החלטתו של רודניאנסקי זכתה לתגובה רחבה בתעשיית הקולנוע הישראלית.
רבים מהבמאים והמפיקים כינו את מעשהו דוגמה לסולידריות מקצועית ואנושית.
על רקע הדיונים הפוליטיים על חרמות תרבותיים, מקרה זה הפך לתזכורת עבור הישראלים שהמאבק על חופש האמנות — אינו מאבק של מדינות, אלא מאבק של עקרונות.
נציגי חברות הקולנוע הישראליות, שהורחקו מהשתתפות ב-IDFA, כולל DOCAVIV, CoPro והשדרן הציבורי Kan, הביעו תודה לבמאי על התמיכה. עבורם, החלטה זו הייתה סימן לכך שהקהילה המקצועית העולמית מבינה: מדובר לא בפוליטיקה, אלא בזכותו של האמן להישמע.
מי הוא אלכסנדר רודניאנסקי
אלכסנדר רודניאנסקי — במאי, מפיק ומנהל מדיה אוקראיני, אחד הנציגים המוכרים ביותר של הקולנוע הפוסט-סובייטי בעולם. נולד בקייב, סיים את המכון לתיאטרון בקייב על שם קרפנקו-קארי, והחל את הקריירה שלו כדוקומנטריסט.
בשנות ה-90 הוא ייסד את ערוץ הטלוויזיה האוקראיני «1+1», ולאחר מכן עבד כמפיק סרטים עלילתיים שזכו להכרה בינלאומית. ביניהם — «השיבה» ו«לוויתן» של אנדריי זביאגינצב, «ילנה», «הגירוש» ופרויקטים אחרים, שהיו מועמדים פעמים רבות לפרס «אוסקר».
רודניאנסקי — מועמד ארבע פעמים לאוסקר, זוכה פסטיבלי קאן, ברלין וונציה.
על הסרט Notes of a True Criminal
הסרט התיעודי Notes of a True Criminal אלכסנדר רודניאנסקי יצר בשיתוף עם הבמאי האוקראיני אנדריי אלפרוב.
העבודה על הסרט נמשכה כמעט שלוש שנים. בבסיסו — שילוב ייחודי של סיפורים עכשוויים של המלחמה באוקראינה וחומרים ארכיוניים, שצולמו על ידי רודניאנסקי עצמו עוד בשנות ה-80 וה-90, וכן צילומים של סבו — צלם ודוקומנטריסט באולפן «אוקראינוכרוניקה».
הסרט מראה שהמלחמה האוקראינית — אינה פרק של השנים האחרונות, אלא ניסיון רב-דורי של מאבק וזיכרון, המשקף כיצד המדינה שוב ושוב נאלצת להגן על זכותה לקיום מפני “שכן” תוקפני.
הבמאים בוחנים נושא זה דרך גורלות של אנשים פשוטים, שהחלטותיהם האישיות הופכות לשיקוף של הדרמה הלאומית.
Notes of a True Criminal — זהו הרהור על מצפון, חובה ומחיר האמת, שבו הדוקומנטליות משתלבת עם מבט פילוסופי על ההווה.
בשוק הבינלאומי הסרט ייוצג על ידי חברת Cinephil, אחת מפלטפורמות ההפצה המובילות של קולנוע תיעודי.
תוכנית ChatGPT אמרה:
קולנוע נגד חרמות
עמדתו של רודניאנסקי מבוססת לא על פוליטיקה, אלא על אתיקה מקצועית.
הוא מתעקש: החרמת מוסדות מדינה התומכים בקולנוע, למעשה מענישה את האמנים עצמם — אלו שלרוב יוצאים נגד השלטון ומחפשים את האמת.
גישה כזו, סבור הבמאי, הורסת את רעיון הדיאלוג התרבותי שעליו נשען הקולנוע התיעודי.
«זו לא הגנה על ערכים, אלא החלפת מושגים. אם להחריג אנשים בגלל הדרכון שלהם, זו לא צדק, אלא צורה של אפליה».
הקשר רחב
המצב סביב IDFA עורר דיון על גבולות המוסר באמנות.
מצד אחד — רצון הפסטיבלים להצהיר על עמדתם בנושאי זכויות אדם. מצד שני — הסיכון שהמוסר יהפוך לצורה של צנזורה.
מעשהו של רודניאנסקי היה תזכורת: האמנות קיימת לא כדי לחלק, אלא כדי לשוחח.
כאשר מסננים פוליטיים מחליפים קריטריונים אמנותיים, התרבות מאבדת את עצמאותה.
סיכום
החלטתו של אלכסנדר רודניאנסקי — אינה רק מעשה מחאה, אלא ניסיון להחזיר את המשמעות למילה «עיקרון».
הבמאי האוקראיני הזכיר לעולם שאשמה קולקטיבית — אשליה מסוכנת, ושיש לשפוט אמן לא לפי דרכונו, אלא לפי מצפונו.
«זה פשוט: אין לשפוט אומות. אנחנו שופטים אנשים לפי מעשיהם, לא לפי מסמכיהם», — כתב בסיום הפוסט שלו.
נאנווסטי חדשות ישראל Nikk.Agency 6 בנובמבר 2025.