הדרך מקייב לחיפה: מארק גולנקוב — בוגר כדורגל הילדים של קייב, גיבור הניצחון של “מכבי” חיפה U19 על “ברצלונה” בליגת הנוער של אופ”א

כמעט 4 שנים עברו מאז תחילת התוקפנות המלאה של פוטין נגד אוקראינה, לישראל מקייב הגיע נער בן 13 בשם מארק גולנקוב. עולה חדש. שוער. בחור שהתאמן בסביבה הכדורגל האוקראינית וחי חיים רגילים של ילד, שבו האימון הוא האירוע המרכזי של היום.

ואז עברו ארבע שנים – ופתאום שם המשפחה גולנקוב התחיל להישמע כמו שמות של אנשים שעושים את ה”בלתי אפשרי” ברגע אחד. לא בסרט. לא בסיפור. במשחק פלייאוף אמיתי, שבו יש לך ניסיון אחד – וזהו.

איך “מכבי” מחיפה הדיחה את “ברצלונה”

המשחק התקיים ב-4 בפברואר 2026 באצטדיון “דיירמוט” בעיר דייר, הונגריה – “מכבי” הייתה המארחת הנומינלית של המגרש.

הזמן הרגיל הסתיים ב-2:2. אבל אם מסתכלים על הדינמיקה, זה היה משחק שבו הרגשות והלחץ עלו בגלים.

בהתחלה “ברצלונה” הובילה 1:0 – אחרי שער עצמי של גייסט ארד. נראה היה שהכל הולך לפי התסריט הרגיל, בית הספר הקטלאני, שליטה, קצב.

אבל במחצית השנייה “מכבי” הפכה את המשחק. בדקה ה-70 כבש ליאם לוסקה, ובדקה ה-81 – ליאם קרגולה. 2:1 – וכבר הייתה תחושה שההפתעה באמת קרובה, ממש במרחק של כמה דקות.

ובכל זאת “ברצלונה” השוותה בסוף: בדקה ה-90+1 פנדל הובקע על ידי גייה פרננדס. 2:2 – והמשחק עבר לסדרת בעיטות 11 מטר.

סדרת הפנדלים שבה אדם אחד הפך לסיפור

פנדלים – זה תמיד על עצבים, אבל בכדורגל נוער זה גם על פסיכולוגיה טהורה: מי רעד, מי עמד, מי פתאום התגלה כמבוגר מגילו.

הסדרה הסתיימה ב-3:1 לטובת “מכבי”. והעובדה המרכזית של הלילה הזה נשמעת כך: השוער מארק גולנקוב עצר שלוש בעיטות 11 מטר רצופות.

שלוש ברציפות. במשחק נגד “ברצלונה”. בפלייאוף של טורניר אירופי.

אחרי אפיזודה כזו כל קבוצה הופכת לסיפור, וכל שוער – לשם שזוכרים. כי שערים – כן, מובקעים כל שבוע. אבל שלושה פנדלים רצופים שנעצרו ברגע מכריע – זו נדירות שבספורט הופכת מיד לאגדה.

מי הוא מארק גולנקוב

בסיפור הזה חשוב לא רק “מה הוא עשה”, אלא גם “מאיפה הוא בא”.

שם בעברית: מרק גולנקוב
תאריך לידה: 2 ביולי 2008.
מקום לידה: קייב, אוקראינה
אזרחות: ישראל ואוקראינה
עמדה: שוער
קבוצה: מכבי חיפה U19

בישראל המסלול הצעיר שלו נשמע כך:

• הפועל באר שבע (2022–2023)
• מכבי חיפה (מ-2023)

פרט נוסף שמסביר הרבה: מגיל 15 הוא גר לבד בפנימיית הספורט של “מכבי” חיפה. זה אומר – משמעת וסדר לא “לפי רצון”, אלא כדרך היחידה לשרוד בתחרות.

עוד עובדה: הוא חתם על הארכת חוזה לשלוש שנים עם המועדון ומסומן כשחקן הנוער של “מכבי” ונבחרת הנוער של ישראל. עבור שוער בן 17 זה לא סתם “סימון”, אלא איתות: המועדון רואה בו פרויקט שמוכנים להשקיע בו.

למה דווקא שוער הופך לסמל של הפתעות כאלה

במשחקים נגד מועדונים ברמת “ברצלונה” אפשר לשחק משחק מצוין, אפשר אפילו להבקיע שניים, אפשר לשמור על התוצאה – אבל בסוף הכל לעיתים קרובות מתנקז לרגע אחד. והרגע הזה כמעט תמיד קשור למי שעומד אחרון.

פנדלים – זה דו-קרב אישי: הבועט נגד השוער. בלי עזרה מחברים. בלי טקטיקה. בלי “כיסו את האגף”. הבחירה שלך והבעיטה שלו.

ולכן הסיפור של גולנקוב התפשט כל כך מהר בתקשורת: הוא פשוט, כמו משל ספורטיבי. “בחור מחיפה עצר אימפריה”. אנשים אוהבים ניסוחים כאלה לא כי הם פומפוזיים, אלא כי הם מדויקים בתחושה.

העקבות האוקראיניות, שכעת נשמעות אחרת

עוד אתמול אפשר היה לומר: “כן, הוא מקייב, כן, עבר”. והיום החלק האוקראיני של הביוגרפיה נראה לא כרקע, אלא כבסיס.

בענף הזה יש שני פרקים אוקראיניים – ושניהם חשובים.

שנות הילדות ב-FC “זירקה” (קייב)

מארק גולנקוב התחיל לשחק כדורגל בקייב, בבית הספר לילדים ונוער של מועדון “זירקה” (קייב). כבר בגיל צעיר הוא התגלה כשוער מוכשר. באוקטובר 2015 השתתף גולנקוב בן השבע ב-טורניר הבינלאומי השני בכדורגל אולמות “חלומות ילדים” בזקרפטיה, שם ייצג את קבוצת “זירקה” (קייב). בסיום התחרות מארק הוכר כ-“השוער הטוב ביותר” (7 שנים) של הטורניר, וקבוצתו זכתה במדליות ארד.

בשנים הבאות המשיך השוער הצעיר לשחק עבור “זירקה” בטורנירים שונים לילדים.

אחד ההישגים המשמעותיים ביותר היה גביע ברשוב אינדור 2017 – טורניר בינלאומי גדול בכדורגל אולמות לנוער. קבוצת “זירקה” (קייב) זכתה בטורניר זה, ומארק גולנקוב שוב קיבל פרס אישי כ-השוער הטוב ביותר (9 שנים) של התחרות (דווח על כך בדוחות המארגנים ברשתות החברתיות). הצלחות אלו בשלב מוקדם של הקריירה אישרו את המוניטין של גולנקוב כאחד השוערים הצעירים המבטיחים ביותר בגילו.

מעבר לאקדמיה של “דינמו” (קייב)

ההופעות המוצלחות עבור “זירקה” משכו את תשומת הלב של האקדמיות המובילות. בגיל ההתבגרות הצטרף מארק גולנקוב למערכת ההכשרה של FC “דינמו” (קייב).

עד סתיו 2021 הוא כבר שיחק עבור קבוצת “דינמו” U-14 בליגת העל לנוער של אוקראינה (דיוול). במיוחד, ב-6 בנובמבר 2021 גולנקוב עלה בהרכב הפותח במשחק “דינמו” (U14) – OK ע”ש א. פידובני (U14), שיחק ללא ספיגה ועזר לקבוצת קייב לנצח 2:0. תוצאה זו אפשרה לדינמו U14 לעלות לשלב הבא בליגת העל מהמקום הראשון בקבוצה. גולנקוב הופיע באופן קבוע בשערי קבוצתו, כולל במשחקים עקרוניים – למשל, נגד בני גילו מאקדמיית “שחטאר”.

בזמן ששיחק באקדמיית “דינמו”, מארק המשיך להתקדם. למרות שבדיוול פרסים אישיים לשוערים מוענקים לעיתים רחוקות, משחקו האמין צוין לא פעם על ידי המאמנים. האתר הרשמי של “דינמו” פרסם דוחות משחקים עם אזכור של גולנקוב בהרכב, מה שמאשר את תפקידו כשוער הראשי של הקבוצה U14.

קצת יותר רחב: למה זה סיפור לא רק על ספורט

לקהל הישראלי הניצחון הזה נוגע גם כי זו ביוגרפיה מוכרת למאות אלפי אנשים.

יהודים מאוקראינה עברו בשנים האחרונות דרך שקשה לתאר במשפט אחד: אריזות מודאגות, מעבר, בית ספר חדש, שפה חדשה, מעגל חברים חדש, תחושת בית חדשה. וכמעט תמיד – ניסיון לא לאבד את עצמך בדרך.

ספורט בסיפורים כאלה לעיתים קרובות הופך לא ל”תחביב”, אלא לחבל הצלה. הוא נותן מבנה, לוח זמנים, חוקים ברורים: הנה המאמן, הנה הקבוצה, הנה התפקיד שלך. אתה יכול להיות מבולבל בחיים, אבל על המגרש אתה שוב מבין מי אתה.

לכן הסיפור של גולנקוב – זה לא רק “שוער מוכשר”. זה דוגמה איך נער מאוקראינה, שגדל בתרבות הכדורגל של קייב, מצא בישראל דרך חדשה ולא נעלם במעבר. להפך – הגיע לרמה שבה שמו נשמע מחוץ למדינה.

וכאן יש עוד פרט חשוב, מאוד “ישראלי”: חיפה – עיר שבה העלייה תמיד הייתה חלק מהאוויר. כאן רגילים שאדם יכול להגיע מעולם אחר ובתוך כמה שנים להפוך לשלו. לא לפי דרכון – לפי מעשים.

למה המשחק הזה חשוב ל”מכבי” ולכל בית הספר הישראלי

כן, זו ליגת הנוער. אבל משחקים כאלה – הם חלון ראווה להרכבים העתידיים.

כשקבוצה ישראלית מדיחה את “ברצלונה” דווקא בפורמט של “עצבים, בעיטות, שוער”, זה אומר שני דברים:

ראשית: ל”מכבי” יש דור שלא מפחד משמות גדולים.
שנית: לישראל גדל שוער שיודע לעמוד בלחץ – לא בתיאוריה, אלא בפורמט הפלייאוף הקשה ביותר.

וזה כבר לא “אפיזודה יפה”. זו הצהרה. משחקים כאלה משנים את איך שמסתכלים עליך. סקאוטים, מאמנים, יריבים. אפילו שלך – מתחילים לצפות לחזרה.

מה הלאה: הקושי העיקרי מתחיל אחרי ההפתעה

המשחק עם “ברצלונה” הפך את גולנקוב לכותרת. אבל החיים בכדורגל קשים: ערב אחד יכול להעלות אותך לרמת ציפיות שצריך לאשר במשך שנים.

לשוער זה כואב במיוחד. טעות של שוער נראית לכולם, אי אפשר “להסתיר” אותה תחת מסירות מוצלחות. ואחרי שלושה פנדלים שנעצרו יצפו ממך שתמיד תהיה “אותו אחד”.

ובכל זאת בסיפור הזה יש משהו שמשרה רוגע: שרשרת העובדות מהענף מראה שלגולנקוב האופי נבנה מזמן. טורנירים לילדים. בית הספר האוקראיני. משחקים ברמת “דינמו” U14. מעבר. חיים בפנימייה. תחרות בישראל. ועכשיו – ערב שבו לא רעדת נגד “ברצלונה”.

זה לא נראה כמו מקרה. זה נראה כמו תוצאה.

נאנווסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency יעקבו אחרי איך הסיפור הזה מתפתח הלאה. כי כשבחיפה מופיע בחור שלוקח שלושה פנדלים רצופים מ”ברצלונה”, – זה כבר לא רק על כדורגל. זה על ישראל, על עלייה, על העקבות האוקראיניות ועל איך נער יכול להפוך לסמל של לילה שלם.

ונראה שזה רק ההתחלה.