מדובר בילדים: אוקראינה שוב קוראת לישראל להצטרף לקואליציה הבינלאומית להחזרת הילדים האוקראינים, שרוסיה גירשה והעבירה בכפייה.

Bring Kids Back UA – יוזמת נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי להחזיר הביתה את כל הילדים האוקראינים שגורשו והועברו בכפייה על ידי רוסיה

ב-5 בפברואר 2026 בירושלים, הדיפלומטיה האוקראינית שוב הדגישה בבירור את אחד מהעדיפויות ההומניטריות הרגישות ביותר של המלחמה – החזרת הילדים האוקראינים שהוצאו באופן בלתי חוקי לרוסיה. נושא זה הפך למרכזי במהלך המשא ומתן בין נציגי אוקראינה וישראל ברמה גבוהה.

מדובר לא בהצהרה, אלא במנגנון בינלאומי קונקרטי, אליו קייב מציעה לישראל להצטרף באופן רשמי.

משא ומתן בירושלים: מי ומה נאמר

הפגישה נערכה על ידי שגריר אוקראינה במדינת ישראל יבגני קורניצ’וק. מצד ישראל השתתפו במשא ומתן סגן המנכ”ל של משרד החוץ, ראש הלשכה לענייני אירואסיה והבלקן המערבי יובל פוקס, וכן ראש הלשכה לענייני ארגונים בינלאומיים והאו”ם חדס מייטד.

המגע התקיים בהשתתפות שגרירות אוקראינה בישראל יחד עם משרד החוץ של ישראל וכלל מגוון רחב של נושאים – מיחסים דו-צדדיים ועד ביטחון גלובלי.

המלחמה, איראן ותיאום הערכות האיומים

תשומת לב מיוחדת ניתנה לביטחון אזורי ובינלאומי. הצד הישראלי העריך בחיוב את החלטת נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי להכיר במשמרות המהפכה האסלאמית של איראן כארגון טרור.

צעד זה נתפס כאישור לכך שקייב וירושלים רואים יותר ויותר את מקורות האיומים באותה לוגיקה – כתשתית קשורה הפועלת נגד אוקראינה, ישראל והמערב בכלל.

בדיוק בהקשר זה העלה הצד האוקראיני שוב את השאלה ההומניטרית, הקשורה ישירות למשפט הבינלאומי.

באמצע הדיון הודגש כי חדשות – חדשות ישראל | Nikk.Agency כתבו בעבר פעמים רבות: גירוש ילדים אינו “תופעת לוואי של המלחמה”, אלא מדיניות מערכתית הדורשת תגובה קולקטיבית של מדינות.

הקואליציה הבינלאומית להחזרת הילדים האוקראינים

הצד האוקראיני פנה שוב באופן רשמי לישראל בקריאה להצטרף לקואליציה הבינלאומית להחזרת הילדים האוקראינים, בהתחשב בכך שישראל תמכה בהחלטת העצרת הכללית של האו”ם “החזרת הילדים האוקראינים”, שהתקבלה בדצמבר 2025.

מדובר בקואליציה הבינלאומית להחזרת הילדים האוקראינים, שנוצרה במסגרת היוזמה Bring Kids Back UA. הקואליציה הושקה רשמית בשנת 2024 והיום היא אחד הכלים הבינלאומיים המרכזיים ללחץ ותיאום בנושא זה.

“ביוזמת נשיא אוקראינה, תוכנית הפעולה ‘החזירו את הילדים לאוקראינה’ מאחדת מאמצים של מוסדות ממשלתיים אוקראינים, מדינות שותפות וארגונים בינלאומיים להפסקת מדיניות הג’נוסייד של הפדרציה הרוסית ולמניעת טרגדיות דומות בעתיד.

הגירוש הכפוי של ילדים אוקראינים הוא עדות מזעזעת למדיניות הג’נוסייד של רוסיה כלפי אוקראינה.

שיטות כמו הוצאה בכוח של ילדים מבתי יתומים, רצח הורים, הפרדת משפחות בתהליך הסינון, יצירת תנאי חיים בלתי נסבלים בשטחים הכבושים וחטיפת ילדים מבתיהם ובתי הספר שלהם, אינן רק טרגדיה; זהו התקפה מכוונת על עתידה של אוקראינה”.

מי עומד בראש הקואליציה

הקואליציה נוצרה ומתואמת על ידי אוקראינה וקנדה, המשמשות כיו”ריה. מטרת היוזמה היא לאחד מדינות ומבנים בינלאומיים לעבודה מעשית להחזרת ילדים שהוצאו או מוחזקים באופן בלתי חוקי על ידי רוסיה.

מי כבר הצטרף

נכון להיום הצטרפו לקואליציה יותר מ-40 מדינות, וכן ארגונים בינלאומיים.

בין המדינות המשתתפות —
ארה”ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, איטליה, יפן, ספרד, הולנד, שוודיה, נורווגיה, דנמרק, פינלנד, אוסטריה, בלגיה, צ’כיה, ליטא, לטביה, אסטוניה, רומניה, פורטוגל, יוון, אוסטרליה, מולדובה ואחרות.

ליוזמה הצטרפו גם האיחוד האירופי, מועצת אירופה והאספה הפרלמנטרית של OSCE, מה שמוציא את הקואליציה ממסגרת בין-מדינתית בלבד.

מדוע ישראל חשובה לקואליציה זו

הצד האוקראיני מדגיש: השתתפות אפשרית של ישראל יש לה לא רק משמעות סמלית, אלא גם מעשית.

לישראל יש:

• משקל דיפלומטי משמעותי;

• ניסיון בעבודה עם מקרים הומניטריים מורכבים;

• נוכחות פעילה בארגונים בינלאומיים;

• אמון הן מצד שותפים מערביים והן ממדינות מחוץ לאיחוד האירופי.

במקביל, ישראל כבר תמכה בהחלטת העצרת הכללית של האו”ם “החזרת הילדים האוקראינים”, שהתקבלה בדצמבר 2025. הצטרפות לקואליציה נחשבת על ידי קייב כהמשך לוגי לעמדה זו.

דיאלוג אסטרטגי והצעדים הבאים

בתום הפגישה הסכימו הצדדים על השקת דיאלוג אסטרטגי אוקראיני-ישראלי בנושאי ביטחון בעתיד הקרוב. כמו כן, הוסכם על קיום התייעצויות פוליטיות בין המחלקות הרלוונטיות של משרד החוץ של שתי המדינות לתיאום עמדות בארגונים בינלאומיים.

נדונה גם ארגון מגעים דו-צדדיים ברמה גבוהה בנושאים בינלאומיים עכשוויים – מביטחון ועד יוזמות הומניטריות.

סיוע לאוקראינה והיבט האנרגיה

הצד הישראלי אישר בנפרד את נכונותו להגביר את הסיוע לאוקראינה, כולל בתחום האנרגיה, שנותר פגיע באופן קריטי עקב התקפות רוסיות על תשתיות אזרחיות.

מה זה אומר בפועל

עבור אוקראינה, שאלת החזרת הילדים היא חלק ממאבק רחב יותר על אחריות בינלאומית ושיקום לאחר המלחמה. עבור ישראל – הזדמנות לעבור מתמיכה בהחלטות להשתתפות במנגנון ממשי.

בירושלים אישרו הצדדים את הכוונה לפתח יחסים ודיאלוג פוליטי קבוע. השאלה כעת אינה בעמדה עקרונית, אלא בצעד הבא.

באותו יום: פגישה נפרדת עם השגריר הרוסי

חשוב לציין כי באותו יום, 5 בפברואר, סגן המנכ”ל של משרד החוץ של ישראל יובל פוקס קיים פגישה עבודה נפרדת עם שגריר רוסיה בישראל אנטולי ויקטורוב.

לפי הודעה רשמית של הצד הרוסי, הדיון עסק ב”נושאים עכשוויים של שיתוף פעולה רוסי-ישראלי”, כולל סדר היום המסחרי-כלכלי. עם זאת, הדגש המרכזי, כמו בעבר, היה על ניסיון לכפות על הצד הישראלי את הפרשנות הרוסית למלחמה נגד אוקראינה.

בהקשר של אוקראינה, השגריר הרוסי שוב טען על “התקפות של המשטר הקייבי על אוכלוסייה אזרחית ותשתיות אזרחיות בשטח רוסיה” – ניסוחים שמוסקבה משתמשת בהם באופן קבוע, תוך התעלמות מהתקפות מתועדות על ערים אוקראיניות ומתקני אנרגיה.

בנפרד, הצד הרוסי העלה שוב את נושא “שימור הזיכרון ההיסטורי” על מלחמת העולם השנייה והשואה – רטוריקה שמוסקבה משתמשת בה באופן שיטתי כהסוואה דיפלומטית, כולל על רקע המלחמה וגירוש הילדים האוקראינים.

כך, במהלך יום אחד, הדיפלומטיה הישראלית שמעה שתי עמדות עקרוניות שונות:
— האוקראינית, המבוססת על משפט בינלאומי, אחריות הומניטרית ומנגנונים קונקרטיים להחזרת ילדים;
— והרוסית, המבוססת על האשמות מוכרות, החלפת מושגים וערעורים לזיכרון היסטורי ללא הכרה באחריות עצמית.

ניגוד זה רק מדגיש מדוע שאלת השתתפות ישראל בקואליציה הבינלאומית להחזרת הילדים האוקראינים נושאת עבור קייב אופי עקרוני ולא פורמלי.