מאמר זה זמין גם ב־EN
למרות המידע המפורסם באופן פעיל על התקרבות, בין רוסיה לאיראן נשמרים חוסר אמון ותחרות סמויה. מסקנות אלו הושמעו בנתוני שירות המודיעין החיצוני של אוקראינה.
לפי ההודעה, שתי המדינות, למרות שיתוף הפעולה הכלכלי הקיים, רואות זו את זו יותר כיריבות פוטנציאליות מאשר כשותפות אמינות. החלקת חוסר האמון הזו מאושרת על ידי גורמי ריגול הדדי ואינטרסים גיאופוליטיים סותרים.
בפרט, ביוני 2025, במהלך מצב שנמשך שנים עשר ימים בין איראן לישראל, חבר המועצה לקביעת הכדאיות הפוליטית של איראן, סייד מוחמד סאדר, האשים את רוסיה בהעברת מודיעין על מיקום מערכות ההגנה האווירית האיראניות. לדבריו, זה מאשר את חוסר התוחלת של “הברית האסטרטגית” עם הצד הרוסי. הוא גם ציין: “רוסיה גינתה את התקפת ישראל על איראן רק במילים, אך למעשה סייעה לה”. תקרית זו הדגימה בבירור את שבריריות השותפות, שבה קשרים כלכליים אינם מבטיחים נאמנות פוליטית.
לאחר אירועי 2022 נצפה מימון פעיל של איראן מצד רוסיה, מה שהפך אותה למשקיעה הזרה הגדולה ביותר ברפובליקה האסלאמית עד 2024. בשנת 2023 היקף ההשקעות הרוסיות עמד על 2.7 מיליארד דולר, כמו כן הושמעה הצורך בהשקעות בסכום של 8 מיליארד דולר במגזר הנפט והגז. בתחנת הכוח הגרעינית בבושהר מתבצעת עבודה, נמשך בניית השלב השני שלה, במחוז הורמוזגן מוקמת תחנת הכוח התרמית “סיריק”. חברת הנפט הרוסית “ZN ווסטוק” פועלת במהירות בשוק האיראני, מתוכננים פרויקטים עתידיים כמו מסילת הברזל “רשט – אסטארה”, הממומנת על ידי רוסיה, וצינור הגז דרך אזרבייג’ן.
עם זאת, במודיעין הדגישו כי תוכניות שאפתניות כאלה נמצאות בסיכון. הנחות היסטוריות של חוסר אמון, הנתמכות על ידי קונפליקטים של אינטרסים עכשוויים, מטילות ספק במציאות הברית של שני המשטרים. המצב הנוכחי פוגע לא רק ברוסיה, אלא גם במעמדה כשחקן גלובלי במזרח התיכון.
קראו ב – נאנווסטי חדשות ישראל
מאמר זה זמין גם ב־EN