השלום שמחכים האוקראינים לו: זלנסקי על צדק ומחיר הפשרה

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בראיון לעיתונאי האמריקאי ברט באייר ניסח עמדה שמגדירה היום את סדר היום האוקראיני: האוקראינים רוצים שלום. אבל לא כל שלום. לדבריו, שלום ללא צדק לא יהווה מוצא מהמלחמה ולא יסגור את הפצעים המוסריים והפוליטיים שהסכסוך משאיר אחריו.

הצהרה זו נשמעה על רקע מלחמה ממושכת, שבה הדיפלומטיה נתקלת לעיתים קרובות לא בחיפוש אחר פתרונות, אלא בניסיונות “לקבע הפסקה”. כאן בדיוק, לדעת קייב, עובר קו השבר בין סיום פעולות האיבה לשלום אמיתי.

הדיון על כך מוביל באופן בלתי נמנע לתפקיד ארה”ב ולדמותו של דונלד טראמפ. הנשיא לשעבר הצהיר פעמים רבות על יכולתו “לסיים מלחמות” וטען כי בהשתתפותו נעצרו שמונה סכסוכים. עם זאת, מבקרים מציינים: ברטוריקה שלו מושם דגש על הפסקת אש כשלעצמה, ללא תשובה ברורה לשאלה – מה יהיה הלאה ובאילו תנאים.

הגישה של טראמפ לסכסוך האוקראיני נראית סותרת. מצד אחד, הוא מדבר על הצורך להפסיק מיד את שפיכות הדמים. מצד שני – כמעט ולא נוגע בנושא האחריות, ערבויות הביטחון וההשלכות לעתיד אירופה. חוסר איזון כזה, סבורים בקייב, הופך כל “שלום מהיר” לבלתי יציב פוטנציאלית.

ניסיונות התיווך בין מוסקבה לקייב גם הם נתקלים בגורם הקרמלין. חוסר הפיוס של המנהיג הרוסי כבר הכשיל לא פעם מאמצים דיפלומטיים. בהקשר זה, אנליסטים נזכרים בסוף נשיאותו של ביל קלינטון, כאשר ניסה להשיג הסכם היסטורי בין ישראל לאש”ף. אז הסתיימו השיחות בכישלון, והתקוות לשלום יציב נדחו לשנים.

הקבלות היסטוריות כאן בלתי נמנעות. האסטרטג הצבאי וההיסטוריון אדוארד לוטוואק כתב בעבודותיו כי מלחמות מסתיימות לפעמים לא בהסכמים, אלא בהתשה של הצדדים – משאבים, רצון, יכולת להמשיך. הבלקן של שנות ה-90 הפך לדוגמה כיצד גורם זה בדיוק אילץ את משתתפי הסכסוך לשבת לשולחן המשא ומתן.

במזרח התיכון טראמפ, לעומת זאת, לעיתים קרובות בחר באסטרטגיה של אי-התערבות, ואפשר לסכסוכים “להבשיל” לנקודה שבה הצדדים עצמם חיפשו מוצא. גישה זו עוררה מחלוקות, אך במקרים מסוימים אכן הובילה לייצוב יחסי. השאלה היא האם לוגיקה כזו חלה על אוקראינה.

במקרה האוקראיני, ההימור על התשה נושא סיכונים עצומים. הפסקות אש זמניות אינן פותרות בעיות מפתח, אלא רק דוחות את סבב האלימות הבא. קייב מתעקשת: ללא תנאים ברורים, ערבויות והכרה במציאות התוקפנות, כל תמרון דיפלומטי יישאר חלקי.

בסופו של דבר, השיחה על שלום נוגעת לא רק לגיאופוליטיקה, אלא גם לכנות. כנות כלפי חברות, כלפי בעלי ברית וכלפי ההיסטוריה. זלנסקי מדבר בדיוק על זה – על שלום שלא יהווה הפסקה לפני מלחמה חדשה.

על איך הדילמות הללו נתפסות בישראל, ארה”ב ואוקראינה, ולמה שאלת הצדק היום נשמעת חזק יותר מכל הבטחות ל”סיום מהיר של הסכסוך”, מספרים באופן קבוע НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency.