תעשיית ה-IT האוקראינית שוב צומחת, אך המכירות לישראל יורדות: מה מראים המספרים של שנת 2026

ביולי אוקראינה שוב הגדילה את ייצוא שירותי המחשוב, אך הכיוון הישראלי הולך לכיוון אחר. ישראל נשארת אחד הלקוחות הגדולים ביותר של ה-IT האוקראיני, אך במחצית הראשונה של השנה רכשה פחות שירותים מאשר בשנה שעברה.

ב-1 בספטמבר 2026 AIN, בהתייחס לנתוני הבנק הלאומי של אוקראינה, דיווח: ביולי 2026 אוקראינה ייצאה שירותי מחשוב בשווי 567 מיליון דולר. זהו 6 מיליון דולר יותר מאשר ביוני, ו-12 מיליון דולר יותר מאשר ביולי בשנה שעברה.

לקורא הישראלי מעניינת יותר מספר אחר: במחצית הראשונה של השנה ישראל שילמה עבור שירותי מחשוב אוקראיניים 122 מיליון דולר, וזה 8.1% פחות מאשר בשנה שעברה.

אני, ילנה גונקו, השוויתי עבור נאנוווסטי — חדשות ישראל את הנתונים העדכניים עם השנים הקודמות ועם נתוני ההייטק הישראלי עצמו. התמונה יוצאת לא נוחה להסבר פשוט: ייצוא ה-IT האוקראיני גדל, חברות הטכנולוגיה הישראליות מרחיבות חלק מהפיתוח בחו”ל, אך מכירות שירותי ה-IT האוקראיניים דווקא לישראל מצטמצמות בינתיים.

מה בדיוק אוקראינה מוכרת ב-567 מיליון דולר

«שירותי מחשוב» — זה לא אספקת מחשבים ניידים או שרתים. מדובר בעיקר בתכנות, פיתוח תוכנה, תמיכה טכנית ושירותים דיגיטליים אחרים, שעליהם משלמים לקוחות זרים לחברות ולמומחים אוקראיניים.

ביולי הם נתנו לאוקראינה 38.6% מכלל ייצוא השירותים. אך כל ייצוא השירותים האוקראיני בחודש גדל ב-5.4%, ל-1.468 מיליארד דולר, בעוד ששירותי המחשוב הוסיפו רק 1.1%.

כלומר, ה-IT גדל בכסף, אך שאר השירותים כעת מוסיפים מהר יותר.

בשבעה חודשים — כמעט 3.91 מיליארד דולר

בינואר–יוני 2026 ייצוא שירותי המחשוב של אוקראינה הגיע ל-3.343 מיליארד דולר — 4.1% יותר מאשר בשנה שעברה. אם נוסיף את 567 מיליון הדולר של יולי, זה יוצא בערך 3.91 מיליארד דולר בשבעה חודשים.

ארה”ב במחצית הראשונה של השנה קנתה שירותי מחשוב אוקראיניים ב-1.234 מיליארד דולר ונשארה המובילה. בחלק העליון של הרשימה גם מלטה, בריטניה, קפריסין, שווייץ וישראל.

אבל את טבלת המדינות אי אפשר לקרוא לגמרי באופן מילולי. IT Ukraine מציינת במיוחד שמלטה וקפריסין לעיתים קרובות משמשות כתחומי שיפוט משפטיים של חברות בינלאומיות. מדינת התשלום ומדינת הלקוח הסופי עשויות לא להתאים.

לכן גם 122 מיליון הדולר הישראליים מראים את הזרם התשלומי הרשמי, אך לא בהכרח את כל הקשרים האמיתיים של המפתחים האוקראיניים עם החברות הישראליות.

ישראל: 122 מיליון דולר ומינוס 8.1%

במחצית הראשונה של 2026 ישראל סיפקה כ-3.6% מייצוא שירותי המחשוב האוקראיני ותפסה את המקום השישי בין המדינות השותפות.

שנה לשנה הנפח ירד ב-8.1% — זה בערך 11 מיליון דולר הבדל.

בשנת 2022 אוקראינה מכרה לישראל שירותי IT בערך ב-347 מיליון דולר. ב-2023 הנפח ירד לכ-275 מיליון דולר. ב-2024 הייתה התאוששות — לכ-296 מיליון דולר. ב-2025 שוב היה ירידה, ל-263.63 מיליון דולר.

לכן לומר שישראל «כל שנה קונה פחות ופחות» זה לא נכון: שנת 2024 סותרת זאת. אך בין 2022 ל-2025 הנפח בכל זאת הצטמצם בכרבע, והחצי הראשון של 2026 עדיין לא מראה שינוי.

זו הסיבה שהבקשות «ייצוא IT אוקראיני לישראל ב-2026», «כמה ישראל קונה שירותי IT אוקראיניים» ו-«למה ייצוא ה-IT האוקראיני לישראל יורד» דורשות תשובות שונות. כמה — ידוע. כמה השתנה — גם כן. סיבה מוכחת לירידה הנתונים שפורסמו עדיין לא נותנים.

ההייטק הישראלי עצמו לא נעלם

ההסבר הפשוט ביותר היה נשמע כך: ישראל קונה פחות פיתוח אוקראיני, כי המגזר הטכנולוגי שלה מתכווץ.

אבל הנתונים הישראליים לא מראים זאת.

Israel Innovation Authority — רשות החדשנות הישראלית, התומכת ומנתחת את המגזר הטכנולוגי, — דיווחה שבשנת 2025 ייצוא ההייטק הישראלי הגיע לכ-85 מיליארד דולר והיווה כ-58% מכלל הייצוא של המדינה.

במקביל, בישראל לראשונה בעשור ירד מספר העובדים ב-R&D — מחקר ופיתוח. במקביל, חברות ישראליות ממשיכות להרחיב חלק מהפעילות בחו”ל, והגידול ב-R&D בחו”ל בולט במיוחד בארה”ב ובמזרח אירופה.

כאן מופיע הפער העיקרי. חברות ישראליות לא סוגרות את הפיתוח החיצוני: חלק מה-R&D ממשיך לצאת מחוץ למדינה. אך אוקראינה בסטטיסטיקה הרשמית לא מראה גידול בכיוון זה.

זה לא מוכיח שההזמנות «יצאו מאוקראינה» לפולין, רומניה או מדינה אחרת. אין נתונים כאלה. אבל השאלה נשארת: לאן מתפזר ה-R&D החיצוני של החברות הישראליות ואיזו חלק מהשוק הזה אוקראינה מקבלת כעת?

AI גם לא נותן תשובה מוכנה

אפשר להניח שהעניין הוא בבינה מלאכותית: אם AI מאיץ את הפיתוח, החברות צריכות פחות מתכנתים וקבלנים חיצוניים.

הסטטיסטיקה הישראלית אכן מראה שינויים. במחצית הראשונה של 2026 רמת הפיטורים בחברות תוכנה הגיעה ל-6.6%, בעוד שבחברות חומרה — 1.1%. כ-10% מהחברות דיווחו שלאחר הכנסת AI צמצמו את תוכניות הגיוס.

אבל רק 7% מהחברות ציינו את AI כסיבה העיקרית לצמצומים. בממוצע החברות שנשאלו גייסו עובדים בהיקף של כ-8% מהצוות שלהן ופיטרו 2.8%.

לכן המשפט «AI החליף את המתכנתים האוקראיניים» היה נוח, אך לא מוכח. AI כבר משפיע על הגיוס, אך הנתונים הישראליים שפורסמו לא מקשרים אותו עם ירידה ברכישות דווקא באוקראינה.

מה הסטטיסטיקה עדיין לא מראה

מומחה אוקראיני לאחר רילוקציה יכול לעבוד על חברה ישראלית וכבר לא להיכנס לייצוא של אוקראינה. חברה ישראלית יכולה לשלם על הפיתוח דרך ישות משפטית אירופית. חברה בינלאומית עם משרד בישראל יכולה לערוך חוזה במדינה אחרת.

זה לא עושה את המספרים הרשמיים לא נכונים. פשוט אי אפשר לשחזר מהם את כל שרשרת ההזמנות.

כאן עבור נאנוווסטי — חדשות ישראל הסיפור הופך למעניין יותר מ-567 מיליון הדולר של יולי. אוקראינה שוב מגדילה את ייצוא ה-IT, ישראל נשארת לקוח גדול, והחברות הישראליות ממשיכות להוציא חלק מה-R&D לחו”ל. אך החלק האוקראיני של התנועה הזו בנתונים הרשמיים עדיין לא גדל.

כדי להבין למה, יש צורך בנתוני החברות עצמן: היכן נערכים החוזים, אילו מדינות במזרח אירופה מקבלות צוותים חדשים, איך השתנו המחירים של הפיתוח האוקראיני וכמה מומחים לאחר רילוקציה נפלו מהסטטיסטיקה של הייצוא האוקראיני.

בינתיים אין תשובות אלה. ודווקא היעדר הסבר פשוט כאן חשוב יותר מגרסה יפה.