ארה”ב וצרפת עזרו לאוקראינה למצוא את הנקודות הפגיעות ביותר במערכת האנרגיה הרוסית — Financial Times

אוקראינה עברה ממכות בודדות על בתי זיקוק לנפט לקמפיין שיטתי נגד תשתית האנרגיה של רוסיה. כעת הכוחות האוקראינים מנסים לפגוע לא רק במיכלים גדולים או במתקנים תעשייתיים בולטים, אלא בצמתים ספציפיים, שבלעדיהם המפעל לא יוכל לחדש את עבודתו במהירות.

כפי שדיווחה Financial Times ב-29 ביולי 2026, המודיעין שמספקות ארה”ב וצרפת מסייע לצבא האוקראיני בכך. הם משמשים לבחירת מטרות, ניתוח מיקום ההגנה האווירית הרוסית ותכנון מסלולים המאפשרים למל”טים ארוכי טווח לחדור לעומק שטח רוסיה.

עם זאת, הטענה שדווקא ארה”ב וצרפת קבעו בעצמן את כל הנקודות הקריטיות ביותר של מערכת האנרגיה הרוסית תהיה פשטנית. לפי FT, מפת פרטים של התלות ההדדית בין מתקני זיקוק, אנרגיה, תחבורה וייצוא רוסיים הורכבה על ידי מתכננים צבאיים אוקראינים יחד עם מומחים בתחום האנרגיה.

המודיעין המערבי עזר להפוך את המפה הזו למדויקת יותר ולהשתמש בה בהכנת פעולות ספציפיות.

משריפות מרשימות – לעצירת מפעלים

בשלבים המוקדמים של הקמפיין האוקראיני ארוך הטווח, הושם דגש רב על מכות על מיכלים עם נפט ומוצרי נפט. התקפות כאלה גרמו לשריפות גדולות, שהיו נראות היטב בתמונות לוויין ובסרטונים רבים.

עם זאת, השמדת מיכלים לא תמיד הובילה לעצירה ממושכת של כל המפעל. את המיכלים ניתן להחליף יחסית בקלות או לפצות זמנית באמצעות אחסון אחר.

כעת, לפי Financial Times, המפעילים האוקראינים מקבלים משימות הרבה יותר ספציפיות. המטרה יכולה להיות צינור בודד, בלוק בקרה, מדחס, מערכת עיבוד משנית, צומת חיבור או ציוד אחר, שבלעדיו העבודה הנוספת של קו ייצור שלם הופכת לבלתי אפשרית.

לפני ביצוע פעולות, היחידות מתייעצות עם מהנדסים ומומחים המכירים את מבנה בתי הזיקוק והמתקנים האנרגטיים. הם מסבירים איזה רכיב הוא קריטי, כמה קשה להחליפו ואילו השלכות יגרום נזקו.

כך, חשיבות המטרה נקבעת לא רק לפי גודלה או עלותה. צומת טכנולוגי קטן עשוי להיות חשוב יותר ממיכל גדול אם השמדתו תעצור מספר תהליכי ייצור בבת אחת.

מהי ‘מלחמה מערכתית’

המומחים האוקראינים מכנים את הגישה החדשה מלחמה מערכתית.

האנרגיה הרוסית נחשבת לא כאוסף של מפעלים, תחנות כוח ומחסנים נפרדים, אלא כרשת מקושרת אחת. היא כוללת:

• מפעלי זיקוק נפט;
• צינורות ותחנות שאיבה;
• תחנות משנה חשמליות;
• מסלולי רכבת;
• מסופי ייצוא ימיים;
• מחסני דלק;
• מפעלי תעשייה צבאית;
• מרכזים לוגיסטיים המספקים את הצבא הרוסי.

אם תפריעו לפעולתו של צומת שנבחר נכון, ההשלכות עשויות להתפשט הרבה מעבר למפעל אחד.

לדוגמה, עצירת בית זיקוק גדול עלולה להוביל לא רק לצמצום ייצור בנזין או דיזל. היא גם מגדילה את העומס על מסילות הברזל, מאלצת להפיץ מחדש דלק בין אזורים, מצמצמת את אפשרויות הייצוא ויוצרת הוצאות נוספות עבור התקציב הרוסי.

אוקראינה נעזרת גם במורשת מערכת התעשייה הסובייטית. מתקני אנרגיה רבים ברוסיה ובאוקראינה נוצרו לפי פרויקטים דומים. מהנדסים אוקראינים מכירים את עקרונות העבודה של ציוד כזה ויכולים להבין טוב יותר היכן ממוקמים רכיבים פגיעים פוטנציאליים.

כיצד משתמשים בנתונים של ארה”ב וצרפת

לפי Financial Times, הסיוע של המודיעין האמריקאי והצרפתי מתבצע בשני כיוונים עיקריים.

הכיוון הראשון הוא מידע על ההגנה האווירית הרוסית.

הצד האוקראיני מקבל נתונים המאפשרים להבהיר את מיקום מערכות הנ”מ, תחנות הרדאר ואמצעי גילוי אחרים. על בסיס מידע זה מתוכננים מסלולי המל”טים, שאמורים להפחית את הסבירות ליירוט.

לא מדובר ב’מסדרון בטוח’ קבוע אחד. הכוחות הרוסיים מזיזים את מערכות ההגנה האווירית, מחזקים את ההגנה על מתקנים חשובים ומשנים את מצבי העבודה של הרדארים. לכן יש צורך לעדכן את המסלולים באופן קבוע.

הכיוון השני הוא ניתוח מטרות.

המידע המערבי עוזר למומחים האוקראינים להעריך טוב יותר את חשיבותם של מתקנים ספציפיים ואת ההשלכות של נזק אפשרי להם. עם זאת, ההחלטה הסופית על בחירת המטרה ותכנון הפעולה, כפי שעולה מהפרסום של FT, מתקבלת על ידי הצד האוקראיני.

ממשלות ארה”ב וצרפת לא חשפו בפומבי את היקף המידע המסופק ואת המנגנונים הספציפיים של שיתוף הפעולה המודיעיני. לכן חלק מהמידע שפורסם ב-Financial Times מבוסס על סיפורים של פקידים אוקראינים לא מזוהים ומשתתפי פעולות.

מדוע אותם מתקנים מותקפים שוב

מאפיין נוסף של האסטרטגיה החדשה הוא מכות חוזרות.

לאחר המכה הראשונה, רוסיה מתחילה לתקן את הציוד שנפגע. אם המפעל מתקרב לחידוש העבודה, הכוחות האוקראינים עשויים להנחית מכה חדשה על אותו מתקן או על רכיב קריטי אחר.

זה מגדיל את משך ההשבתה ומאלץ את רוסיה להוציא שוב כסף על תיקונים, רכישת ציוד וחיזוק ההגנה.

השלכות חמורות במיוחד מתעוררות כאשר נפגעים רכיבים שרוסיה לא יכולה לייצר במהירות בעצמה. חלק מהציוד התעשייתי נרכש בעבר במערב, אך לאחר הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה, הגישה לטכנולוגיות כאלה הוגבלה על ידי סנקציות.

לכן החלפת חלק מהמתקנים עשויה לדרוש תוכניות יבוא מורכבות, שימוש במקבילים סיניים או ייצור חלקים לא סטנדרטיים.

נאנווסטי — חדשות ישראל מציינים: היעילות של פעולות כאלה נמדדת לא בכמות הסרטונים שפורסמו עם שריפות, אלא במשך ההשבתה של המפעל ובכמות הייצור שרוסיה לא הצליחה לשחזר.

היקף הקמפיין האוקראיני גדל בחדות

Financial Times דיווחה בעבר כי בחודשים הראשונים של 2026, בתי הזיקוק הרוסיים ספגו לפחות 194 מכות או פגיעות מוצלחות. זה בערך פי 11 יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2025.

רק במאי 2026 נרשמו 16 התקפות מוצלחות על בתי הזיקוק הרוסיים – המספר החודשי הגבוה ביותר מאז תחילת הקמפיין.

מספרים אלה אינם מצביעים על כך ש-194 מפעלים שונים הותקפו. אותו מתקן יכול היה להיות מטרה מספר פעמים. עם זאת, החזרתיות של המכות היא חלק מהאסטרטגיה החדשה: המפעל צריך להישאר בלתי פעיל כמה שיותר זמן.

במקביל, אוקראינה הגדילה את ייצור המל”טים ארוכי הטווח שלה, שיפרה את התיאום בין היחידות והחלה לשלב התקפות על מתקני אנרגיה עם מכות על מערכות ההגנה האווירית הרוסיות.

רוסיה כבר מתמודדת עם מחסור בדלק

ההשלכות הכלכליות של הקמפיין האוקראיני מאושרות לא רק על ידי הצהרות קייב.

לפי נתוני רויטרס, בתחילת יולי 2026, ייצור הבנזין ברוסיה ירד לרמה התואמת בערך 65% מהצריכה העונתית הממוצעת. המחסור היומי הוערך ב-40–45 אלף טון כאשר הביקוש בקיץ עומד על כ-115–120 אלף טון ביום.

מספר מפעלים גדולים, כולל בתי הזיקוק בניז’ני נובגורוד, אומסק וסראטוב, הפסיקו את עבודתם זמנית.

במספר אזורים ברוסיה הופיעו תורים בתחנות הדלק. הרשויות הרוסיות החלו להשתמש במאגרים הממשלתיים, להגדיל את יבוא הדלק מבלארוס ולחפש אספקה נוספת ממדינות אחרות. לפי רויטרס, היקף אספקת הבנזין מבלארוס הגיע עד ל-6 אלף טון ביום.

ב-15 ביולי, ממשלת רוסיה דנה באספקת דלק בעדיפות לרכבים המשרתים רשתות מזון גדולות. הרשויות הרוסיות חששו כי בעיות בהובלה עלולות להוביל לקלקול מוצרים ולעלייה נוספת במחירים.

הבנק המרכזי של רוסיה גם הכיר בכך שהירידה בייצור הדלק תשפיע על קצב הצמיחה הכלכלית של המדינה ברבעון השני של 2026.

מוסקבה מגבילה את הייצוא

כדי לייצב את השוק הפנימי, רוסיה הטילה מגבלות על ייצוא בנזין, דיזל ודלק תעופה.

האיסור על ייצוא דיזל נכנס לתוקף ב-8 ביולי. בתחילה היה צפוי להימשך עד ה-31 ביולי, אך ב-29 ביולי רויטרס דיווחה כי הרשויות הרוסיות מתכוננות להאריך את המגבלות בחודש נוסף.

ייצוא הדיזל והגזולין הרוסי הצטמצם במיוחד בחדות. בין ה-1 ל-10 ביולי הוא עמד בממוצע על כ-234 אלף חביות ביום. ביוני המספר הגיע ל-400 אלף חביות, והרמה הממוצעת של 2025 הייתה כ-817 אלף חביות ביום.

כך, ההשלכות של המכות האוקראיניות כבר חרגו מגבולות רוסיה. צמצום הייצוא הרוסי הגביר את המחסור בדיזל בשוק העולמי ואילץ את הקונים המסורתיים של מוצרי הנפט הרוסיים לחפש אספקה חלופית.

המטרה הצבאית והכלכלית של אוקראינה

האסטרטגיה האוקראינית רודפת מספר מטרות בו זמנית.

הראשונה – לצמצם את ההכנסות מנפט ודלק, המאפשרות לרוסיה לממן את התוקפנות נגד אוקראינה.

השנייה – להפריע לאספקת הכוחות הרוסיים. צבא מודרני תלוי באספקה מתמדת של דיזל, בנזין, דלק תעופה וחומרי סיכה.

השלישית – לאלץ את רוסיה להפיץ את מערכות ההגנה האווירית המוגבלות בין החזית, ערים גדולות, מפעלים צבאיים, מתקני זיקוק וטרמינלים לייצוא.

כל מתקן נוסף שמוסקבה נאלצת להגן עליו בעורף העמוק, פירושו שמערכת ההגנה האווירית המתאימה לא יכולה לשמש בו זמנית בכיוון אחר.

המטרה הרביעית – להפוך את השלכות המלחמה לגלויות לתושבי רוסיה. תורים בתחנות הדלק, מגבלות מכירה ועליית מחירים מראים שהמלחמה, שניסתה הקרמלין להציג כרחוקה מחיי היומיום של הרוסים, משפיעה ישירות על הכלכלה הפנימית.

מה מאושר ומה עדיין נותר מידע של FT

נכון לעכשיו, מאושר כי אוקראינה הגדילה באופן חד את עוצמת המכות על תשתית הזיקוק והאנרגיה הרוסית. מאושרות גם עצירות של בתי זיקוק גדולים, צמצום ייצור הדלק, מגבלות ייצוא רוסיות, עלייה ביבוא וקושי באספקת השוק הפנימי.

Financial Times מדווחת כי המפעילים האוקראינים תוקפים יותר ויותר רכיבים שקשה להחליף ומשתמשים בייעוץ טכני של מומחי תעשייה. העיתון גם טוען כי המודיעין האמריקאי והצרפתי מסייע בבחירת מטרות ותכנון מסלולים לעקיפת ההגנה האווירית הרוסית.

עם זאת, פרטי הפעולה הספציפיים של הסיוע המערבי לא נחשפים רשמית. לא ארה”ב ולא צרפת פרסמו אישור מלא של תכנית שיתוף הפעולה שתוארה ב-FT.

לכן נכון יותר לדבר לא על ניהול מערבי ישיר של המכות האוקראיניות, אלא על שילוב של שלושה אלמנטים:

• מודיעין אוקראיני וניתוח טכני;
• תמיכה מידעית מערבית;
• תכנון וביצוע פעולות אוקראיניות.

שלב חדש במלחמה

הקמפיין האוקראיני נגד האנרגיה הרוסית מפסיק להיות אוסף של פעולות נפרדות. הוא הופך לאסטרטגיה מערכתית, המכוונת לקשרים החשובים ביותר בין תעשייה, אנרגיה, תחבורה, ייצוא והמכונה הצבאית הרוסית.

השינוי העיקרי אינו רק בהגדלת מספר המל”טים. אוקראינה הפכה מדויקת יותר בבחירת מטרות, לקחה בחשבון את מהירות התיקון, תקפה שוב מפעלים שנפגעו וחיפשה רכיבים שאובדנם נותן את התוצאה המקסימלית.

נאנווסטי — חדשות ישראל מציינים כי הפרסום של Financial Times מראה רמה חדשה של תמיכה מערבית באוקראינה. לפי העיתון, ארה”ב וצרפת לא רק מעבירות מידע מודיעיני כללי, אלא עוזרות לאוקראינה להבין טוב יותר את מיקום ההגנה האווירית הרוסית ואת חשיבותם של מתקני אנרגיה ספציפיים.

עם זאת, האסטרטגיה עצמה, המפה המערכתית של התשתית הרוסית והתכנון הסופי של הפעולות נשארים אוקראיניים.

רוסיה ממשיכה להנחית מכות מסיביות על ערים אוקראיניות ועל האנרגיה, אך כעת ההשלכות של המלחמה שהקרמלין פתח בהן חוזרות יותר ויותר לשטח המדינה התוקפנית – בצורה של מפעלים מושבתים, מחסור בדלק, איסורי ייצוא והוצאות גוברות על הגנת התשתית.