ליל 7 במרץ תחת אש: מתקפה מסיבית של רוסיה על אוקראינה הרגה ילדים, השאירה ערים ללא חום והראתה שוב את היקף המלחמה

הלילה שבין 7 במרץ 2026 היה אחד הקשים ביותר עבור אוקראינה בזמן האחרון. רוסיה ביצעה מתקפה משולבת על מספר אזורים בו זמנית, תוך שימוש בטילים מסוגים שונים, מל”טים תקיפה ופשיטה מסיבית על מתקני אנרגיה, שכונות מגורים ותשתיות עירוניות. כבר ידוע על הרוגים ופצועים, ביניהם ילדים.

המכה העיקרית על חיי אדם הייתה בחארקוב, שם טיל בליסטי פגע בבניין מגורים רב קומות. אך הלילה לא הסתיים בכך: פיצוצים, שריפות, בתים הרוסים, מתקני אנרגיה פגועים והפסקות בחימום ובחשמל נרשמו גם בקייב, באודסה, בזפורוז’יה, בז’יטומיר, בחמלניצקי, בצ’רקסי, בצ’רנוביץ, בסומי ובקרמטורסק. המתקפה הזו ב-7 במרץ לא הייתה רק הפגזה נוספת, אלא הוכחה נוספת לכך שרוסיה ממשיכה להכות באופן שיטתי בתשתיות אזרחיות באוקראינה.

חארקוב, קייב וקרמטורסק ספגו את ההשלכות הקשות ביותר של המכה

בחארקוב הצבא הרוסי ביצע בלילה מתקפה בליסטית על אזור קייב. הטיל פגע בבניין מגורים רב קומות. כניסה אחת נהרסה מהקומה הראשונה עד החמישית, נגרם נזק חמור גם לדירות סמוכות, והגל ההדף שבר חלונות ומרפסות בבניינים אחרים מסביב. במקביל נפגעו גם מתקנים אזרחיים: בית ספר ניזוק, דוכנים מסחריים נהרסו, ופרצה שריפה חזקה במקום.

עד הבוקר נודע על לפחות 15 נפגעים. על פי נתונים ראשוניים, נמצאו גופותיהם של שמונה הרוגים מתחת להריסות, ביניהם ילדה בת 13 וילד בן 9. המחלצים המשיכו בפעולות החילוץ וההצלה, כי ייתכן שעדיין יש אנשים מתחת להריסות. ראש עיריית חארקוב איגור טרחוב דיווח גם על הצד האישי והנורא של הטרגדיה הזו: בביתו נהרגה מורה לכיתות יסוד יחד עם בנה, תלמיד כיתה ב’. קורבן נוסף הייתה תלמידת כיתה ח’ ואמה.

בנפרד דווח על ילד בן 11 שנפצע קשה, שהועבר לטיפול נמרץ במצב קשה מאוד. מאותה משפחה נפגע גם ילד בן 6. הרשויות בחארקוב כבר הודיעו כי יוכרז יום אבל בעיר. על פי הערכות ראשוניות של עיתונאים מקומיים וצופים, ייתכן שהשתמשו בטיל חדש וחזק עם ראש קרב כבד, מה שמסביר את היקף ההרס במגזר המגורים.

בקייב בלילה פעלו גם איומי טילים וגם איומי מל”טים. בבירה נפגעו שלושה אנשים, שניים מהם אושפזו. עם זאת, הבעיה הרגישה ביותר הייתה הפגיעה במתקן תשתית קריטית. 1905 בנייני מגורים נותרו ללא חימום באזורים פצ’רסקי, דניפרובסקי, הולוסייבסקי וסולומנסקי. ואם לוקחים בחשבון את השלכות המתקפות הקודמות ואת הבעיות בתחנת הכוח דארניצקי, אז כבר 2806 בתים בחמישה אזורים נותרו ללא חימום בבירה.

בקרמטורסק, על פי נתוני הרשויות המקומיות, הכוחות הרוסיים הטילו פצצה אווירית במשקל 500 קילוגרם. לפחות שישה אזרחים נפגעו, כולל שלושה ילדים, ביניהם תינוק שנולד ב-2024. המכה פגעה ב-12 בניינים רב קומות, חמישה מבנים מנהליים ו-22 כלי רכב. פרק זה הראה שוב את מה שאוקראינה חוזרת עליו כבר שנים: רוסיה ממשיכה להשתמש בנשק רב עוצמה נגד ערים, תוך הבנה מלאה שהפגיעות הן במתקנים אזרחיים ולא ב”מטרות צבאיות” מופשטות.

מה קרה באזורים אחרים באוקראינה

באזור זפורוז’יה נפצעה ילדה בת שלושה חודשים. הילדה הועברה בדחיפות לבית החולים, ומצבה הוערך על ידי הרופאים כמצב בינוני. בבנייני מגורים נשברו חלונות, ניזוקו בניינים רב קומות ובתים פרטיים. אפילו מהדיווחים הרשמיים היבשים ניתן לראות שהפגיעה הייתה שוב באזורים עירוניים רגילים.

באזור אודסה המתקפה העיקרית הייתה על תשתיות ומתקני נמל. דווח על פגיעות במחסן תבואה, במיכלים עם שמן צמחי ובתשתיות נמל אחרות. פרצו שריפות רחבות היקף. על פי נתונים ראשוניים, לא היו נפגעים, אך עצם העובדה של פגיעה חוזרת בלוגיסטיקה של הנמל מעלה שוב את שאלת הביטחון התזונתי והייצוא לא רק של אוקראינה, אלא של כל אזור הים השחור.

באזור ז’יטומיר הכבאים כיבו שריפות במתקני תשתית. העבודה הוקשתה על ידי אזעקות אוויר חוזרות, שגרמו לכבאים להפסיק את פעולות הכיבוי וללכת למקלטים. באזור חמלניצקי ניזוקו מתקני תשתית רכבת והופרעה אספקת החשמל בחלק מהאזור. באזור צ’רקסי, לאחר המתקפה, פרצה שריפה בבית מגורים, ממנו פונו שישה אנשים, כולל שני ילדים קטנים. באזור צ’רנוביץ, המטרה של המכה הייתה מתקני אנרגיה באזור דניסטר. באזור סומי ניזוקו בנייני מגורים, כלי רכב, מבנה משרדים ומתקני תשתית אזרחית.

רוסיה שוב פגעה באנרגיה: אלפי בתים ללא חימום וחשמל לאחר המכה ב-7 במרץ

אחת המטרות המרכזיות של המתקפה הייתה תשתיות חימום ואנרגיה. זה התברר כמעט מיד מההשלכות בקייב ובמספר אזורים. סגן ראש הממשלה אלכסיי קולבה דיווח כי רק בבירה, לאחר המכה הלילית, נותרו אלפי בנייני מגורים ללא חימום, ולשיקום גויסו יותר מ-100 צוותי חירום ויותר מ-400 מומחים.

בעיות נרשמו לא רק בקייב. באזור חארקוב, עקב נזק לתשתיות, נותרו יותר מ-30 אלף מנויים ללא חימום זמני. באזור דונצק נפגעו מתקני חימום בסלביאנסק ובדרוז’קובקה. במקביל ניזוקו גם מתקני אנרגיה, מה שגרם להפרעות בחשמל במספר אזורים.

בבוקר דווח על הפסקות והגבלות חירום באזורים חארקוב, זפורוז’יה, פולטבה, ויניצה, אודסה, מיקולאייב וחמלניצקי. עובדי האנרגיה החלו בעבודות שיקום היכן שהמצב הביטחוני אפשר זאת. התבקשו האנשים לעקוב אחר לוחות הזמנים הרשמיים של ההפסקות ולהעביר את השימוש במכשירי חשמל חזקים לשעות שבהן העומס על הרשת נמוך יותר.

זו היא הלוגיקה של המלחמה הנוכחית נגד אוקראינה: המכות ניתנות לא רק להרס מיידי, אלא גם לשחיקה מצטברת של המדינה. רוסיה מנסה לפגוע בבתים, בתי ספר, חימום, חשמל, רכבת, נמלים – בכל מה שמחזיק את חיי היומיום של מיליוני אנשים. לכן חדשות ישראל – Nikk.Agency מתעדים בנפרד לא רק את הצד הצבאי, אלא גם את הצד האזרחי של מתקפות כאלה: מדובר לא ב”אירועים קרביים”, אלא בלחץ מתוכנן על ערים, משפחות ותשתיות בסיסיות להישרדות.

מה דיווחו כוחות האוויר של אוקראינה

על פי נתוני כוחות האוויר של הכוחות המזוינים של אוקראינה, בלילה שבין 7 במרץ רוסיה תקפה את אוקראינה עם 509 אמצעי תקיפה אוויריים. הכיוונים העיקריים של המכה היו קייב, חארקוב, ז’יטומיר, חמלניצקי וצ’רנוביץ. מערכות ההגנה האווירית של אוקראינה, התעופה, קבוצות ירי ניידות ויחידות לוחמה אלקטרונית פעלו בכל רחבי המדינה.

עד השעה 09:00 דווח כי הצליחו להשמיד או לדכא 472 מטרות אוויריות. על פי נתוני אוקראינה, הופלו שמונה טילים בליסטיים, 11 טילי שיוט “קליבר” ו-453 מל”טים מסוגים שונים. בסך הכל, על פי הדיווח, רוסיה שיגרה 480 מל”טים, כולל “שהדים”, “גרברים” ו”איטלמסים”, וכן 14 “קליברים”, 13 טילים בליסטיים ושני טילים היפר-קוליים “צירקון”.

אבל גם עם אחוז יירוט כזה, ההשלכות היו קשות. נרשמו פגיעות של תשעה טילים ו-26 מל”טים ב-22 מיקומים. בעוד חמישה מקומות נמצאו שברי מטרות שהופלו. זהו פרט חשוב מאוד להבנת המלחמה של 2026: אפילו מערכת הגנה אווירית יעילה לא מבטלת את הפגיעות של המדינה, כאשר נגדה משוגרות מאות מטרות בלילה אחד.

תגובת זלנסקי ופולין מראה: המתקפה ב-7 במרץ הייתה משמעותית הרבה מעבר לגבולות אוקראינה

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לאחר המכה הצהיר כי רוסיה שיגרה בלילה עשרות טילים ומאות מל”טים על המדינה, והיעדים היו אנרגיה, רכבת ובתי מגורים. הוא הדגיש במיוחד שהמכה על חארקוב, שם טיל פגע בבניין מגורים רב קומות, הייתה הוכחה נוספת לטרור הרוסי המודע נגד האוכלוסייה האזרחית.

זלנסקי אמר במפורש שמתקפות כאלה דורשות תגובה ברורה ומהירה מצד השותפים הבינלאומיים. המשמעות של עמדתו ברורה: רוסיה לא עצרה, לא שינתה טקטיקה ולא ויתרה על מתקפות על תשתיות קריטיות. לפיכך, התמיכה באוקראינה – צבאית, אנרגטית, פיננסית ופוליטית – לא צריכה להיחלש, אלא להפך, להתחזק.

התגובה של פולין הייתה גם היא מראה. בלילה הצבא הפולני העלה מטוסים לאוויר והעביר את מערכות ההגנה האווירית והמעקב הרדארי למצב כוננות מוגברת. ורשה הסבירה זאת כהגנה מונעת על המרחב האווירי שלה באזורים הגובלים באזור האיום הפוטנציאלי. זה אומר שכל מתקפה מסיבית כזו של רוסיה על אוקראינה משפיעה ישירות גם על ביטחונן של מדינות נאט”ו השכנות.

לכן ההפגזה ב-7 במרץ היא לא רק חדשות על עוד לילה קשה. זהו דוגמה מרוכזת לאופן שבו מתנהלת המלחמה הרוסית הנוכחית: מכה על ילדים, על בתי מגורים, על חימום בערים גדולות, על נמלים, על רכבת, על אנרגיה ובמקביל – לחץ על כל האזור. וכל עוד רוסיה שומרת על אסטרטגיה זו, השאלה עבור אוקראינה ובעלות בריתה היא לא רק איך להדוף מתקפה ספציפית, אלא איך לשלול ממוסקבה את האפשרות לחזור על לילות כאלה שוב ושוב.