ב-5 במאי 2026 רוסיה הפוטינית שוב הראתה שמלחמתה נגד אוקראינה מזמן חרגה מגבולות החזית. בלילה ובבוקר הצבא הרוסי ביצע מתקפה משולבת מסיבית באמצעות רחפנים וטילים בליסטיים על ערים אוקראיניות, תשתיות אזרחיות, מסילות ברזל, מתקני גז ושכונות מגורים. יש הרוגים, עשרות פצועים, בתים פגועים, שריפות, הרס ומכה למחלצים שכבר עבדו במקום הפגיעה הקודמת.
זה לא סתם “הפגזות” ולא דיווח צבאי יבש. זו טקטיקה טרוריסטית של מדינה שמכוונת לפגוע במגזר האזרחי כדי לשבור אנשים בפחד, עייפות, חרדות לילה, אובדן חיים נורמליים והתחושה שאין מקום בטוח יותר.
לקהל הישראלי ההיגיון הזה מובן ללא הסברים ארוכים. הטרור תמיד שואף לא רק להרוג, אלא גם לגרום לחברה לחיות בציפייה מתמדת למכה הבאה.
מתקפה מסיבית ב-5 במאי: רוסיה פגעה בערים ובחיים האזרחיים
בלילה שבין שני לשלישי, 5 במאי, ובבוקר אותו יום, הכוחות הרוסיים תקפו את אוקראינה באמצעות רחפנים וטילים בליסטיים. חארקוב, מחוז קייב, פולטבה, זפוריז’יה, אודסה, דניפרופטרובסק וצ’רניגוב היו תחת מתקפה.
הגיאוגרפיה של המתקפה מדברת בעד עצמה. זה לא אובייקט צבאי אחד ולא אזור קרב אחד. רוסיה פגעה באזורים שונים, בערים, במתקנים תעשייתיים, בתשתיות גז, במסילות ברזל, בבתים פרטיים, בבניינים רבי קומות, במכוניות, בתחנות דלק ובמפעלים.
כך פועלת צבא טרוריסטי. מטרתו אינה רק הרס פיזי. המטרה היא לחץ פסיכולוגי על מיליוני אנשים: שיפחדו מהלילה, מהדרך, מהתחנה, מהעבודה, מהבית שלהם ואפילו מהגעת המחלצים.
חארקוב: רחפנים, טילים ומכה לסביבה העירונית המגורים
בבוקר 5 במאי חארקוב הייתה תחת מתקפת רחפנים רוסיים. בעיר נשמעו סדרת פיצוצים.
המכה הראשונה של הרחפן הייתה במחוז חולדנוגורסקי. לאחר הפיצוצים פרצה שריפה, עשן שחור סמיך עלה מעל העיר. דווח על לפחות אישה אחת בת 55 שנפגעה, שהייתה לה תגובה חריפה ללחץ.
מאוחר יותר נודע שהעיר הופגזה גם בטילים. במחוז אוסנוביאנסקי נרשמו שתי פגיעות. טיל אחד פגע בשטח פתוח, אך גל ההדף פגע בגג ובחלונות של בניין רב קומות. פגיעה נוספת התרחשה ליד מחסנים, שם נפגעו מבנים ומכוניות.
זו פרט חשוב. גם כאשר טיל רוסי נופל “בשדה פתוח” באופן פורמלי, התוצאות נופלות על אנשים רגילים: חלונות שבורים, בתים פגועים, מכוניות שרופות, פחד אצל ילדים, קשישים ואלה שכבר שנים רבות חיים תחת איום של מתקפות חדשות.
מחוז קייב: בתים, תחנות דלק, מכוניות ואנשים פצועים
מחוז קייב גם חווה מתקפת לילה באמצעות רחפנים. כתוצאה מהמכה נפגעו שלושה אנשים.
במחוז וישגורוד נפצע גבר שנולד ב-1971. נמצאו אצלו פציעות רסיסים קטנות בפנים. הרופאים העניקו טיפול במקום, לא היה צורך באשפוז.
אך הנזקים היו רחבים יותר. במחוז ברובארי גל ההדף פגע בחזית של בניין רב קומות, שני בתים פרטיים ומכונית. במחוז וישגורוד נפגעו שני בתים פרטיים, מבנה תחנת דלק, עשר מכוניות ושטח של אחד המפעלים.
מאחורי הניסוחים האלה עומדת חיים אזרחיים. בית, מכונית, תחנה, חצר, מפעל – זה לא “תשתית צבאית” במשמעות הפרופגנדה הקרמלינית. זה מרחב של אנשים רגילים, שרוסיה פוגעת בו כדי להראות: חיים נורמליים צריכים להיענש.
פולטבה: מכה לתשתית הגז ורצח מחלצים
אחד הפרקים הקשים ביותר של המתקפה התרחש במחוז פולטבה. בלילה הכוחות הרוסיים תקפו את האזור באמצעות טילים ורחפנים תוקפים. אנשים נהרגו, עשרות נפצעו בדרגות שונות של חומרה.
במחוז פולטבה נרשמו פגיעות ישירות ונפילת שברים בשתי מיקומים. חלק מהנפגעים אושפזו, כמה אנשים היו במצב קשה.
גם דווח על נזק למפעל תעשייתי ולתשתית מסילות ברזל. בשל ההרס, אלפי מנויים נותרו ללא אספקת גז.
זהו עוד אלמנט של האסטרטגיה הטרוריסטית של רוסיה: לפגוע באובייקטים שעליהם תלויה היציבות הבסיסית של האזור. גז, חום, תעשייה, תחבורה, קשר בין ערים – כל זה הופך למטרה, כי מוסקבה מנסה להפוך את חיי האוכלוסייה האזרחית למשבר מתמיד.
מכה חוזרת למחלצים – סימן נפרד של טקטיקה טרוריסטית
הפרק הקודר ביותר – מכה חוזרת למקום שבו כבר עבדו מחלצים. במהלך כיבוי שריפה רחבת היקף, טיל רוסי שוב פגע באותו מיקום.
לפי נתוני משרד הפנים האוקראיני, נהרגו שני מחלצים של שירות החירום הממלכתי – ויקטור קוז’מנקו ודמיטרי סקריל. עוד 37 אנשים נפצעו. במשרד ציינו שהמכה ניתנה למחלצים שעבדו במקום הפגיעה הקודמת.
מכה כזו אי אפשר לתאר בצורה נייטרלית. כאשר טיל פוגע במקום שבו אנשים מכבים שריפה, עוזרים לפצועים ומפרקים את תוצאות המכה הראשונה, זה לא נראה כמו מקרה. זה נראה כמו פרקטיקה טרוריסטית: קודם לפגוע באובייקט, ואז לפגוע באלה שהגיעו להציל.
מאוחר יותר ראש המינהל הצבאי המחוזי הודיע שמספר ההרוגים עלה לחמישה. ביניהם – שלושה עובדים של מפעל נפט וגז. ב-5 וב-6 במאי הוכרזו ימי אבל במחוז פולטבה.
במרכז הסיפור הזה – לא רק תשתית הרוסה. במרכז – אנשים שיצאו לעבודה, אנשים שהגיעו לכבות שריפה, ומשפחות שלא יחכו להם יותר בבית.
מכה ל”נפטוגז”: מתקפה על היציבות האנרגטית
רוסיה גם פגעה בתשתית הפקת הגז של “נפטוגז” בפולטבה ובחארקוב. דווח על מותם של שלושה עובדים של החברה ושני מחלצים של שירות החירום הממלכתי. עוד עשרות אנשים נפצעו.
כתוצאה מהמתקפות נרשמו הרס משמעותי ואובדן בהפקת הגז.
לישראל החלק הזה מובן במיוחד. תשתית אנרגטית – זו לא תעשייה מופשטת. זה חום, חשמל, עבודה של מפעלים, יציבות של ערים והיכולת של המדינה להחזיק מעמד תחת לחץ. כאשר התוקף פוגע באובייקטים כאלה, הוא מנסה לתקוף לא רק את הכלכלה, אלא גם את חיי היומיום של האוכלוסייה.
לכן חדשות – חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה במתקפות הרוסיות כאלה לא כאפיזודות נפרדות של מלחמה, אלא כחלק מקו טרוריסטי שיטתי: מוסקבה פוגעת במגזר האזרחי, בתשתיות ובמחלצים כדי לעורר פחד, עייפות ותחושת חוסר אונים.
אודסה, זפוריז’יה, דניפרופטרובסק, צ’רניגוב: הטרור הרחיב את מפת המכות
בבוקר 5 במאי נשמעו פיצוצים בזפוריז’יה. העיר הייתה תחת אזעקת אוויר מהשחר. כוחות האוויר הזהירו מפני איום של שימוש ברחפנים ופצצות מונחות.
לפי נתוני המינהל הצבאי המחוזי, יום קודם הכוחות הרוסיים כבר ביצעו מתקפות טילים על זפוריז’יה, וולניאנסק ומחוז זפוריז’יה. כתוצאה מהמתקפות נהרגו שלושה אנשים.
לאחר המכה בבוקר בזפוריז’יה דווח על נזק לחלונות ולגג של מבנה במחוז אלכסנדרובסקי. לפי הדיווחים הראשוניים, לא היו נפגעים.
אבל כאן שוב חשוב לא להטעות את עצמנו במילה “לא היו נפגעים”. עבור אנשים שמתעוררים מפיצוצים, רואים בתים פגועים ומחכים לאזעקה הבאה, זה לא בוקר רגיל. זו חיים תחת טרור.
אודסה: מתקפה באמצעות רחפנים מכיוון הים השחור
באודסה בבוקר 5 במאי גם נשמעו פיצוצים. העיר הותקפה על ידי רחפנים תוקפים רוסיים. מעל אזורים מסוימים עלה עשן.
לפי המידע הראשוני, הרחפנים הגיעו מכיוון הים השחור. באזורים מסוימים נרשמו תוצאות פגיעות ושריפות. היקף ההרס והנתונים על נפגעים עודכנו.
אודסה עבור אוקראינה – זה לא רק עיר על הים. זה נמל, לוגיסטיקה, כלכלה, דרום המדינה, קשר עם אזור הים השחור. המתקפות הרוסיות על אודסה תמיד יש להן משמעות רחבה יותר: לפגוע בעיר שנשארת סמל של יציבות אוקראינית, פתיחות וקשר עם העולם.
דניפרופטרובסק וצ’רניגוב: בתים פרטיים, תחנות דלק, מפעלים חקלאיים
בדניפר כתוצאה מהמתקפה הרוסית נפצע אדם אחד. בתים פרטיים במגזר המגורים נפגעו.
במחוזות דניפרופטרובסק וסמארובסקי האויב הפגיז מפעל חקלאי, תחנת דלק, אובייקטים תשתיתיים ובתים. השריפות שפרצו כובו על ידי המחלצים.
גם צ’רניגוב הייתה תחת מתקפה. באחד היישובים של קהילת גורודניאנסקה לאחר פגיעה במגזר הפרטי פרצה שריפה בבית מגורים. שני גברים, ילידי 1966 ו-1995, נפצעו ואושפזו.
גם נרשמה פגיעה בשטח של יערנות. השריפה כובתה במהירות.
האזורים האלה מראים את אותה תמונה: רוסיה פוגעת במקומות שבהם חיים ועובדים אנשים רגילים. בבתים. בחקלאות. בתחנות דלק. באובייקטים שבלעדיהם חיים נורמליים של האזור אינם אפשריים.
מסילת הברזל כמטרה: רוסיה פוגעת בקשרים בין אנשים
כיוון נפרד של המתקפה היה תשתית מסילות הברזל. הכוחות הרוסיים פגעו באובייקטים בשלושה מחוזות באוקראינה.
בחארקוב רחפן רוסי השמיד קרון. בפולטבה רחפן נפל בין המסילות ליד קטר, מה שגרם לשריפה בקרון. בדניפרופטרובסק נפגע קטר חשמלי שעמד על המסילה.
לפי נתונים אוקראיניים, האנשים במקרים האלה הוזהרו והובטחו. לא היו נפגעים או פצועים, התנועה נמשכה.
אבל המטרה של המתקפה חשובה. מסילת הברזל באוקראינה – זו פינוי, לוגיסטיקה הומניטרית, נסיעות בין ערים, משלוח מטענים, קשר משפחות, עבודה של הכלכלה ויציבות המדינה. מכה למסילת הברזל – זו מכה ליכולת של המדינה לנוע, לעזור, להעביר ולהחזיק מעמד.
ללוגיקה הטרוריסטית זו מטרה טיפוסית. לא בהכרח לעצור את כל המערכת מיד. מספיק ליצור תחושה שגם רכבת, תחנה, מסלול ודרך כבר אינם בטוחים.
מערכת ההגנה האווירית הפילה את רוב המטרות, אך המתקפה עדיין הביאה להרס
לפי נתוני הצד האוקראיני, בלילה ובבוקר 5 במאי רוסיה שיגרה 11 טילים בליסטיים מסוג “איסקנדר-מ”, וכן 164 רחפנים תוקפים ומדמים מסוגים שאהד, “גרברה”, “איטלמאס” ו”פארודיה”.
לפי המצב ב-09:00 מערכת ההגנה האווירית השמידה או דיכאה טיל בליסטי אחד ו-149 רחפנים בצפון, בדרום, במזרח ובמרכז המדינה.
במקביל נרשמו פגיעות של שמונה טילים ו-14 רחפנים ב-14 מיקומים. גם דווח על נפילת שברים שהופלו ב-10 מקומות. עוד שני טילים לא הגיעו למטרות.
המספרים האלה מראים את היקף המתקפה. גם כאשר מערכת ההגנה האווירית פועלת ביעילות, מתקפה מסיבית עדיין נושאת איום. חלק מהטילים והרחפנים יכולים לחדור, והשברים של המטרות שהופלו פוגעים בבתים, מכוניות, קווי תקשורת, מפעלים ותשתיות אזרחיות.
זלנסקי: מוסקבה מבקשת “שקט” לפרופגנדה, אך בעצמה הורגת אנשים
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הגיב למתקפה, והדגיש את הציניות של רוסיה. לדבריו, מוסקבה מדברת על “שקט” לפני אירועי פרופגנדה ליום הניצחון, אך באותם ימים מבצעת מתקפות טילים ורחפנים על אוקראינה.
זלנסקי הצהיר שלשלום נדרשים צעדים ממשיים. הוא גם ציין שרוסיה יכולה להפסיק את האש בכל יום – וזה יעצור את המלחמה ואת התגובות האוקראיניות.
בזה טמון הניגוד העיקרי. הקרמלין מנסה לדבר בשפת “זיכרון” ו”חגיגה”, אך בפועל הורג אזרחים, הורס בתים, פוגע באנרגיה, במסילות ברזל ובמחלצים. מדיניות כזו אינה קשורה לזיכרון. זה טרור מדינתי, מכוסה בסיסמאות פרופגנדה.
המשמעות הסופית של המתקפה ב-5 במאי ברורה לחלוטין. רוסיה לא רק נלחמת נגד הצבא האוקראיני. היא מנסה לשבור את החברה האוקראינית באמצעות מכות למגזר האזרחי. באמצעות אזעקות לילה. באמצעות בתים הרוסים. באמצעות מחלצים שנהרגו. באמצעות פחד מהדרך, מהעבודה, מהגז, מהרכבת, מהעיר ומהמשפחה.
אבל דווקא מתקפות כאלה מראות לא את הכוח של רוסיה, אלא את השיטה שלה. לפגוע באלה שלא מחזיקים נשק. באלה שמכבים שריפות. באלה שעובדים על תשתיות. באלה שגרים בבניין רב קומות, נוסעים ברכבת או פותחים בבוקר את דלת הבית שלהם.
לישראל זהו לקח חשוב ומובן. לוגיקת הטרור באזורים שונים נראית שונה, אך מהותה אחת: קודם להרוג, אחר כך להפחיד, אחר כך לגרום לעולם לדון ב”עייפות מהמלחמה”, כאילו הקורבן עצמו אשם בכך שהוא מתנגד.
