ישראל ואוקראינה מתכוננות לציין 35 שנות יחסים דיפלומטיים: סער הזמין את שר החוץ של אוקראינה לבקר בישראל

שר החוץ של אוקראינה, אנדריי סיביגה, קיבל את ההזמנה של ראש משרד החוץ של ישראל, גדעון סער, לבקר בישראל בשנה ה-35 לכינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.

על ההזמנה סער הודיע לאחר שיחת טלפון עם עמיתו האוקראיני ב-28 ביולי 2026. כבר ב-29 ביולי הצד האוקראיני אישר: ההזמנה התקבלה. תאריך הביקור ותוכניתו המפורטת עדיין לא נקבעו.

הביקור הקרוב של סיביגה אמור להיות לא רק מגע דיפלומטי נוסף. השיחה בין השרים קשרה מספר נושאים המגדירים את היחסים המודרניים בין ישראל לאוקראינה: איראן, המלחמה הרוסית, ביטחון השיט הבינלאומי, אספקת מזון, שיתוף פעולה הומניטרי וזיכרון באבי יאר.

בסיפור הזה יש גם סמליות עמוקה. המגעים הפוליטיים הראשונים בין ישראל לאוקראינה העצמאית ב-1991 היו גם הם קשורים באופן הדוק לבאבי יאר. 35 שנים לאחר מכן, ההכנות לאזכרה נוספת של הטרגדיה שוב הפכו לאחד הנושאים בשיחה הדו-צדדית.

סער הזמין, סיביגה הסכים

ראשון על תוכן שיחת הטלפון הודיע גדעון סער.

לדברי השר הישראלי, הצדדים דנו באתגרים העומדים בפני שתי המדינות, כולל האיום מצד איראן. סער הביע צער עמוק על הקורבנות הרבים של המלחמה הרוסית נגד אוקראינה ואיחל החלמה לפצועים.

הוא גם הודיע כי הזמין את אנדריי סיביגה לבקר בישראל לרגל 35 שנות יחסים דיפלומטיים.

״ישראל ואוקראינה הן חברות, ואני מקווה להעמקת שיתוף הפעולה שלנו״, הדגיש סער.

בין הכיוונים הספציפיים הוא ציין את הקמת מרכזי חינוך חדשים בבתי חולים אוקראיניים.

למחרת הופיעה עמדה נפרדת של הצד האוקראיני. סיביגה אישר כי קיבל את ההזמנה וחשף נושאים נוספים בשיחה שלא הוזכרו בהודעה הראשונית של סער.

מה סיביגה סיפר לסער

סיביגה הודיע כי עדכן את השר הישראלי על הסלמת הטרור הרוסי נגד ספינות אזרחיות וחופש השיט בים השחור.

השר האוקראיני הדגיש במיוחד את ההשלכות של פעולות רוסיה על ביטחון המזון הגלובלי. הוא הדגיש כי בעיה זו נוגעת ישירות לישראל כמדינה המייבאת מזון.

כך, קייב הציגה את ביטחון הים השחור לא רק כשאלה אוקראינית או אירופית. התקפות על נמלים, נתיבי ים וספינות אזרחיות עלולות לשבש את אספקת התבואה ומוצרים אחרים למדינות המזרח התיכון, כולל ישראל.

סיביגה גם סיפר לסער על הכנות לאירועים לזכר 85 שנה לטרגדיית באבי יאר.

״הסכמנו לשמור על קשרים ברמה גבוהה ולהמשיך בשיתוף פעולה במסגרת ארגונים בינלאומיים״, הודיע ראש הדיפלומטיה האוקראינית.

הוא הודה בפומבי לסער ואישר את קבלת ההזמנה: ״ההזמנה התקבלה״.

הביקור אושר פוליטית, אך התאריך עדיין לא הוכרז

קבלת ההזמנה פירושה שהביקור קיבל אישור פוליטי. עם זאת, זה עדיין לא אומר שכבר נקבעו תאריך מדויק, משך הנסיעה ורשימת הפגישות.

עדיין לא נמסר:

• האם סיביגה ייפגש עם ראש ממשלת ישראל;
• האם מתוכננות שיחות עם נשיא המדינה;
• אילו מסמכים עשויים להיחתם;
• האם יידונו שיתוף פעולה צבאי והגנה אווירית;
• האם השר ישתתף באירועים נפרדים לציון 35 שנות יחסים.

לא ניתן לשלול שהביקור יתקיים במקביל לאירועים לזכר באבי יאר או לאזכרה הישירה של כינון היחסים הדיפלומטיים.

באופן רשמי, היחסים בין אוקראינה לישראל כוננו ב-26 בדצמבר 1991. לפיכך, 35 שנה מתאריך זה יושלמו ב-26 בדצמבר 2026. ישראל הכירה בעצמאות אוקראינה יום קודם לכן – ב-25 בדצמבר 1991.

איך התחילו היחסים בין ישראל לאוקראינה העצמאית

ההיסטוריה של היחסים הרשמיים בין שתי המדינות החלה כמעט מיד לאחר התפרקות ברית המועצות.

ב-24 באוגוסט 1991 הכריזה המועצה העליונה על עצמאות אוקראינה. במשאל עם ב-1 בדצמבר תמכו רוב האזרחים בהחלטה זו, וליאוניד קרבצ’וק נבחר לנשיא הראשון של המדינה העצמאית.

כבר בתחילת דצמבר החלה התכתבות אישית בין מנהיגי אוקראינה וישראל. נשיא ישראל חיים הרצוג שלח מברק ברכה לליאוניד קרבצ’וק לאחר ניצחונו בבחירות.

ב-25 בדצמבר הכירה ישראל רשמית בעצמאות אוקראינה. למחרת, ב-26 בדצמבר, כוננו המדינות יחסים דיפלומטיים.

לאוקראינה הצעירה זה היה צעד חשוב. קייב שאפה לקבל הכרה בינלאומית במהירות האפשרית, לפתוח שגרירויות ולגבש מדיניות חוץ עצמאית ממוסקבה.

לישראל הייתה אוקראינה חשובה לא רק כמדינה חדשה גדולה במזרח אירופה. על אדמות אוקראינה התקיימו במשך מאות שנים אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם. עם אוקראינה היו קשורות גורלות של מאות אלפי אזרחים ישראלים ומשפחותיהם.

באבי יאר הפך לאחד הגשרים הדיפלומטיים הראשונים

היחסים בין אוקראינה העצמאית לישראל החלו למעשה להיווצר עוד לפני ההכרה הרשמית – סביב 50 שנה לטרגדיית באבי יאר.

בסתיו 1991 הופיעה אוקראינה רק על המפה הפוליטית של העולם. אחד האירועים הבינלאומיים הגדולים הראשונים של המדינה החדשה היה כיבוד זכר היהודים שנרצחו על ידי הנאצים בבאבי יאר.

ב-5 באוקטובר 1991 התקיים בקייב טקס זיכרון בהשתתפות מנהיגים אוקראינים, נציגי ישראל, הקונגרס היהודי העולמי, דיפלומטים ואנשי ציבור. מעל באבי יאר הופיעו לראשונה דגלי ישראל בגלוי.

את המשלחת הישראלית הוביל שר החינוך זבולון המר. הקונסול הכללי של ישראל בברית המועצות אריה לוין קרא את המסר של הנשיא חיים הרצוג.

ליאוניד קרבצ’וק נשא נאום על ההיסטוריה האוקראינית-יהודית, הכיר בהשתתפותם של כמה אוקראינים בפשעי הנאצים והצהיר על הצורך להתחיל עידן חדש של יחסים בין אוקראינים ליהודים.

אירועים אלה היו אחד האותות הראשונים לישראל ולעולם המערבי שאוקראינה העצמאית מוכנה לדבר בגלוי על השואה, לגנות אנטישמיות ולהחזיר את זכר הקורבנות, שהודחקה במשך עשורים על ידי השלטון הסובייטי.

נאנובוסטי — חדשות ישראל מציינים את המקבילה ההיסטורית החשובה: ב-1991 באבי יאר עזר לשתי המדינות לעשות את הצעדים הראשונים לקראת זו. ב-2026 ההכנות ל-85 שנה לטרגדיה שוב הפכו לחלק מהדיאלוג הפוליטי בין ראשי המשרדים החוץ.

מפתיחת שגרירויות לביקורים ברמה הגבוהה ביותר

פחות משנה לאחר כינון היחסים הדיפלומטיים פתחה אוקראינה שגרירות בתל אביב. היא החלה לפעול באוקטובר 1992, והשגריר הראשון של אוקראינה העצמאית בישראל היה הסופר, הרופא, הפעיל הציבורי והדיפלומט יורי שרבק. הוא כיהן בתפקיד זה מ-29 באוקטובר 1992 עד אוקטובר 1994.

בתחילת 1993 נפתחה שגרירות ישראל בקייב. כך, כבר בשנה וחצי הראשונות לאחר ההכרה ההדדית, המדינות יצרו נציגויות דיפלומטיות מלאות ועברו לפיתוח יחסים ברמת מנהיגי המדינות.

בינואר 1993 ערך נשיא אוקראינה ליאוניד קרבצ’וק ביקור בישראל. במהלך קבלת הפנים בירושלים הזכיר הנשיא חיים הרצוג את נאומו של קרבצ’וק באירועים בבאבי יאר וציין את חשיבות דבריו לדיאלוג האוקראיני-יהודי.

באותה שנה חתמו אוקראינה וישראל על הסכם לשיתוף פעולה בתחומי החינוך והתרבות. לכן, מההתחלה, היחסים בין שתי המדינות נבנו לא רק סביב דיפלומטיה ומסחר, אלא גם סביב זיכרון היסטורי, חילופי תרבות וקשרים אנושיים רבים.

ב-1995 ביקר ראש ממשלת ישראל יצחק רבין באוקראינה, וב-1996 הגיע נשיא אוקראינה ליאוניד קוצ’מה לישראל. ב-1999 ערך ראש הממשלה בנימין נתניהו את ביקורו הראשון באוקראינה.

בשנים הבאות ביקרו בקייב נשיאי ישראל משה קצב ושמעון פרס. פגישות בין מנהיגי אוקראינה וישראל התקיימו גם בשולי אירועים בינלאומיים.

הביקור השני של נתניהו באוקראינה התקיים ב-19 באוגוסט 2019. בקייב הוא נפגש עם הנשיא ולדימיר זלנסקי, השתתף בשיחות דו-צדדיות וכיבד יחד עם המנהיג האוקראיני את זכר הקורבנות של באבי יאר. במהלך השיחות קרא זלנסקי לישראל להכיר ברעב הגדול של 1932–1933 כרצח עם של העם האוקראיני.

זיכרון באבי יאר נותר לאורך כל 35 השנים אחד הנושאים ההיסטוריים המרכזיים בדיאלוג הדו-צדדי. ב-2006 התקיים בקייב פורום בינלאומי לזכר הקורבנות של הטרגדיה, וב-2021 הגיע נשיא ישראל יצחק הרצוג לאוקראינה להשתתף באירועים לציון 80 שנה להוצאות להורג ההמוניות.

משטר ללא ויזה ומסחר חופשי

אחד התוצאות הבולטות ביותר של ההתקרבות היה הנהגת משטר ללא ויזה.

ההסכם נחתם ב-21 ביולי 2010 בירושלים, וב-9 בפברואר 2011 נכנס לתוקף. אזרחי שתי המדינות קיבלו אפשרות לבצע נסיעות קצרות ללא צורך בהנפקת ויזה מראש.

ההחלטה הזו הרחיבה באופן משמעותי את הקשרים התיירותיים, המשפחתיים, הדתיים והעסקיים. עבור רבים מהישראלים ממוצא אוקראיני, הנסיעות לאוקראינה הפכו לפשוטות יותר, כמו גם ביקור בישראל עבור אזרחי אוקראינה.

שלב חשוב נוסף היה ההסכם על סחר חופשי, שנכנס לתוקף ב-2021. הוא יצר תנאים חדשים למסחר דו-צדדי, ייצוא ושיתוף פעולה בין חברות.

מיחסים בזמן שלום לעזרה בזמן מלחמה

לאחר תחילת הפלישה הרוסית המלאה, היחסים בין שתי המדינות נכנסו לתקופה חדשה.

ישראל פתחה באוקראינה בית חולים שדה ‘כוכב מאיר’, שלחה ציוד רפואי, גנרטורים, מערכות אספקת מים ועזרה הומניטרית. מומחים ישראלים הכשירו רופאים אוקראינים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ומומחים לשיקום.

בית החולים שדה פעל במחוז לבוב וקיבל אלפי מטופלים. ישראל גם סייעה בפיתוח חוסן פסיכולוגי ותשתיות רפואיות.

ב-2025, במהלך ביקורו של גדעון סער בקייב, הסכימו ישראל ואוקראינה להתחיל דיאלוג אסטרטגי נפרד על האיום האיראני.

הצדדים יצאו מנקודת הנחה ששיתוף הפעולה בין רוסיה לאיראן מהווה סכנה לשתי המדינות. נשק וטכנולוגיות איראניות משמשות את רוסיה לתקיפות על אוקראינה, בעוד שישראל רואה בטהרן איום מרכזי על ביטחונה.

מרכזי חינוך בבתי חולים אוקראיניים

במהלך השיחה החדשה, סער הזכיר במיוחד את פיתוח מרכזי החינוך לילדים הנמצאים בטיפול ממושך בבתי חולים אוקראיניים.

הפרויקט מתבצע בהשתתפות הארגון הישראלי SASA Setton, Center for Jewish Impact, משרד החוץ של ישראל ושגרירות ישראל באוקראינה.

SASA Setton מתמחה בהוראת ילדים מאושפזים. מרחבים כאלה מאפשרים לילד להמשיך בלימודים בבית הספר, להשתמש בספרייה, לעסוק ביצירה ולשמור על קשר עם החיים הרגילים גם במהלך טיפול ממושך.

ביולי 2026 נודע על הרחבת התוכנית הזו באוקראינה.

למה יכול להוביל ביקור סיביגה

הסכמת השר האוקראיני לבקר בישראל מעידה על כך שהצדדים מתכוונים להמשיך בדיאלוג, למרות חילוקי הדעות המופיעים מדי פעם.

סדר היום האפשרי של הביקור כבר נראה:

• ביטחון הים השחור ונתיבי המזון;
• התנגדות לשיתוף הפעולה הצבאי הרוסי-איראני;
• עבודה באו”ם ובארגונים בינלאומיים אחרים;
• פרויקטים הומניטריים ורפואיים;
• מרכזי חינוך בבתי חולים;
• אירועים לציון 85 שנה לטרגדיית באבי יאר;
• שיתוף פעולה כלכלי.

לנאנובוסטי — חדשות ישראל חשוב במיוחד שהצדדים הציגו את השיחה לא באופן זהה, אלא באופן משלים.

סער דיבר בעיקר על איראן, ידידות ופרויקטים הומניטריים ישראליים. סיביגה התמקד בטרור הרוסי נגד השיט, ביטחון המזון ובאבי יאר.

יחד, ההודעות הללו מראות את היקף היחסים האמיתי. זה כבר לא רק זיכרון היסטורי או קשרים בין קהילות. מדובר בביטחון, מסחר, פוליטיקה בינלאומית, רפואה והשלכות הברית של רוסיה עם איראן.

לפני שלושים וחמש שנה, היחסים התחילו מהכרה באוקראינה העצמאית הצעירה ומהדגלים הישראליים הראשונים מעל באבי יאר. כעת, ראש משרד החוץ של אוקראינה מתכונן להגיע לישראל, וזיכרון באבי יאר שוב הופך לאחד הנושאים המרכזיים בדיאלוג הדו-צדדי.