טראמפ עצר את המתקפות על איראן: הקונגרס דורש לסיים את המלחמה, וטהראן לא מוותרת על מצר הורמוז

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ניצב בפני בחירה שבה כל החלטה כרוכה בסיכונים חמורים. המשך התקפות נרחבות על איראן עשוי להאיץ את צריכת האמצעים היקרים של הגנה נגד טילים, להגדיל את ההפסדים ולהגביר את חוסר שביעות הרצון בתוך ארצות הברית. הפסקת הקמפיין ללא הסכם פוליטי, בתורו, תאפשר לטהראן להציג את המתרחש כניצחון משלה ולשמור על מנוף לחץ על הספנות הבינלאומית.

לאחר 13 לילות של התקפות אמריקאיות, ארצות הברית ואיראן הפסיקו זמנית את ההתקפות ההדדיות. נציג איראני בכיר הודיע כי טהראן תדבק בעקרון ‘מכה תמורת מכה’: כל עוד וושינגטון לא מחדשת את ההפצצות, איראן גם תימנע מפעולות תגמול. עם זאת, הצד האיראני רואה בהפסקה הנוכחית יותר כהפוגה טקטית ולא כהתחלה של הפסקת מלחמה יציבה.

הצבא האמריקאי מזהיר על מלאי המיירטים

הפיקוד האמריקאי הכין תוכנית למבצע גדול חדש, שיכול להימשך כשבועיים. עם זאת, טראמפ דחה את הרחבת ההתקפות על רקע מגעים דיפלומטיים ודיונים פנימיים על מצב הארסנלים האמריקאיים.

יושב ראש הוועדה המשולבת של ראשי המטות של ארצות הברית, גנרל דן קיין, עדכן את הבית הלבן על העומס על מלאי האמצעים להגנה אווירית והגנה נגד טילים. תשומת לב מיוחדת מוקדשת למיירטים למערכות פטריוט ו-THAAD, המשמשים להגנה על בסיסים אמריקאיים, בעלי ברית וכוחות במזרח התיכון.

לא מדובר בכך שלפנטגון נגמרו הטילים לחלוטין. הבעיה העיקרית היא קצב הצריכה שלהם. ייצור מיירטים מורכבים לוקח הרבה יותר זמן מאשר השימוש בהם במהלך התקפות טילים אינטנסיביות. קמפיין ממושך חדש נגד איראן עשוי לצמצם את יכולות ארצות הברית להגיב למשברים פוטנציאליים אחרים.

טראמפ דחה בפומבי דיווחים על מחסור קריטי בנשק. הוא הצהיר שלארצות הברית יש יותר תחמושת מאשר לכל מדינה אחרת, והרבה יותר ממה שנדרש. במקביל, כמה מנהיגים צבאיים אמריקאים טוענים שהמלאי הקיים מספיק להמשך המבצעים הנוכחיים, אם הנשיא ייתן את הפקודה המתאימה.

כך, הוויכוח בתוך וושינגטון אינו עוסק כל כך בזמינות הטילים היום, אלא בכמה זמן ארצות הברית תוכל לשמור על קצב מלחמה גבוה מבלי לפגוע במוכנות הצבאית הגלובלית שלה.

בית הנבחרים דרש להוציא את ארצות הברית מהמלחמה

הלחץ הפוליטי על הבית הלבן גבר בחדות ב-23 ביולי 2026, כאשר בית הנבחרים קיבל את החלטה H. Con. Res. 89. המסמך מחייב את הנשיא להוציא את הכוחות המזוינים האמריקאיים מהלחימה נגד איראן, שלא קיבלה אישור נפרד מהקונגרס.

תוצאות ההצבעה:

לארבעה רפובליקנים הצטרפו לדמוקרטים: טום בארט ממישיגן, וורן דיווידסון מאוהיו, בריאן פיצפטריק מפנסילבניה ותומאס מאסי מקנטקי. 207 רפובליקנים וחבר קונגרס עצמאי אחד התנגדו.

זהו שינוי משמעותי לעומת 5 במרץ 2026, כאשר החלטה דומה נדחתה: אז הצביעו בעדה 212 חברי בית הנבחרים, ונגד – 219. במהלך כמה חודשים הצליחו תומכי הגבלת הסמכויות הצבאיות של טראמפ להשיג רוב.

ההצבעה בבית הנבחרים כשלעצמה אינה מפסיקה את המבצע הצבאי באופן מיידי. עם זאת, היא מראה שהביקורת על המלחמה הופכת לדו-מפלגתית וכבר אינה מוגבלת לכנף השמאלית של המפלגה הדמוקרטית.

תומאס מאסי הצהיר שהמלחמה החלישה את ארצות הברית

אחד המבקרים החריפים ביותר של הממשל היה הרפובליקני תומאס מאסי, שמזמן מתנגד למבצעים צבאיים זרים ולעזרה צבאית אמריקאית למדינות אחרות.

ב-26 ביולי 2026 מאסי הצהיר שהמלחמה עם איראן החלישה משמעותית את ארצות הברית. לדבריו, הממשל צמצם את מלאי ההגנה נגד טילים ואת הרזרבות האסטרטגיות של נפט, הגדיל את החוב הלאומי ואת מחירי המוצרים לצרכן, אפשר הפסדים בקרב חיילים אמריקאים והתעלם מצרכים פנימיים של המדינה.

בסוף הפרסום מאסי כתב שכל זה נעשה ‘למען ישראל’.

הצהרה זו מייצגת עמדה פוליטית של חבר הקונגרס, ולא עובדה מבוססת. היא גם מפשטת את הסיבות להשתתפות האמריקאית במלחמה: איראן תקפה לא רק את ישראל, אלא גם מתקנים צבאיים אמריקאיים, ספינות בינלאומיות ותשתיות של מדינות בעלות ברית של ארצות הברית באזור.

עם זאת, דברי מאסי מסוכנים לישראל במובן הפוליטי. הם מראים שהטענה שהמלחמה מתנהלת אך ורק למען ישראל, משמשת יותר ויותר במאבק הפוליטי הפנימי בארצות הברית.

כפי שמציין נאנווסטי – חדשות ישראל, רטוריקה כזו עשויה להשפיע לא רק על היחס של האמריקאים למלחמה עם איראן, אלא גם על השאלה הרחבה יותר של הסיוע הצבאי לישראל ואופי השותפות האסטרטגית בין שתי המדינות.

הדמוקרטים מקשרים את המלחמה למחירים ולהוצאות

ביקורת נשמעת גם מצד המפלגה הדמוקרטית. חבר הקונגרס מניו ג’רזי פרנק פאלון הצהיר לאחר ההצבעה כי הדלק בארצות הברית עולה כארבעה דולרים לגלון, המשאבים הצבאיים מתדלדלים והמטרות שהוכרזו על ידי טראמפ לקמפיין נותרו לא מושגות.

פאלון כינה את ההצבעה איתות לנשיא שהאמריקאים עייפים מעלות המלחמה ומהפרספקטיבות הלא ברורות שלה.

כך, המתנגדים להמשך הקמפיין משתמשים בכמה טיעונים:

• היעדר אישור נפרד מהקונגרס;
• הפסדים בקרב חיילים;
• עלייה בהוצאות הצבאיות;
• עלייה במחירי הדלק והמוצרים;
• צריכת אמצעי ההגנה נגד טילים;
• היעדר תוכנית ברורה לסיום המלחמה.

ההתקרבות לבחירות הביניים לקונגרס הופכת את הטיעונים הללו לרגישים במיוחד עבור הבית הלבן. עליית המחירים ומלחמה זרה ממושכת עשויים להשפיע ישירות על התמיכה ברפובליקנים בקרב הבוחרים.

איראן לא מוותרת על השליטה במצר הורמוז

המכשול העיקרי במשא ומתן נותר מצר הורמוז, שדרכו עברה לפני המלחמה כ-20% מהנפט העולמי. הפרעה לספנות כבר אילצה את מדינות המפרץ הפרסי להאיץ את בניית צינורות נפט חלופיים, אך לא ניתן להחליף לחלוטין את המסלול הימי דרך המצר בזמן הקרוב.

טהראן דורשת לשמור על תפקיד מוביל בניהול תנועת הספינות ולקבל את הזכות לגבות מהספינות העוברות את מה שנקרא דמי שירות. כבר ב-18 ביוני 2026 הצהיר המתווך האיראני מוחמד באגר גאליבאף כי הספינות יצטרכו לשלם עבור השירותים הניתנים. ארצות הברית דחתה שוב ושוב את המודל הזה.

איראן מתעקשת שהתנועה צריכה להתבצע במסלולים שאושרו על ידי טהראן, וכל מנגנון ניהול קבוע של המצר צריך להכיר בסמכויות המיוחדות של הרפובליקה האסלאמית. נציגים איראניים גם הזהירו על האפשרות לחידוש הגבייה ושימוש בכוח נגד ספינות שינסו לעבור ללא תיאום עם הצד האיראני.

עומאן, המתווכת בין ארצות הברית לאיראן, הציעה להקים קונסורציום אזורי. ההנחה היא שמבנה זה יעסוק בביטחון הספנות, מבצעי חיפוש והצלה ותיאום בין מדינות האזור.

המודל העומאני שונה מדרישות טהראן: מדובר במנגנון קולקטיבי ותשלום עבור שירותים ימיים ספציפיים, ולא במס על חובה חד צדדי שהוטל על ידי איראן. טהראן עדיין מתנגדת לתוכניות שיכולות להפחית את תפקידה המוביל.

שלוש אפשרויות לטראמפ – וכל אחת כרוכה בסיכון

כעת עומדות בפני נשיא ארצות הברית שלוש תרחישים אפשריים.

הראשון – לחדש ולהרחיב את ההתקפות. זה יאפשר להגביר את הלחץ על איראן, אך יוביל לצריכה נוספת של טילים, התקפות תגמול חדשות ואובדן אפשרי בקרב חיילים אמריקאים.

השני – להסכים להפסקה ממושכת ללא הסכם סופי. במקרה כזה, טהראן תשמור על השליטה במעבר הספינות ותוכל לטעון שהיא אילצה את וושינגטון להפסיק את הקמפיין הצבאי.

השלישי – להגיע לפשרה על מצר הורמוז. אך הכרה בזכותה של איראן לגבות תשלום חובה תיצור תקדים בינלאומי מסוכן: מדינה המסוגלת לחסום מסלול ימי אסטרטגי בכוח צבאי תקבל למעשה תגמול על פתיחתו החלקית.

לישראל יש משמעות ישירה למה שמתרחש. אם וושינגטון תיאלץ לחסוך באמצעי ההגנה נגד טילים, זה עשוי להשפיע על יכולתה של ארצות הברית להגן על בסיסיה, לעזור לבעלי ברית ולתמוך בקמפיין ממושך נגד תשתית הטילים האיראנית. זהו מסקנה מהאזהרות של הפיקוד האמריקאי, ולא הצהרה על הפסקת הסיוע לישראל.

בנוסף, חיזוק ההשפעה האיראנית במצר הורמוז יעניק לטהראן כלי לחץ כלכלי על ארצות הברית, ישראל, מדינות המפרץ הפרסי, אירופה ואסיה.

נאנווסטי – חדשות ישראל מדגיש: ההפסקה הנוכחית אינה מסמנת את סיום המלחמה. ארצות הברית ואיראן הפסיקו זמנית את ההתקפות, אך אף אחת מהסיבות העיקריות לעימות לא הוסרה. שאלות על תוכנית הגרעין האיראנית, יכולות הטילים, השליטה במצר הורמוז וביטחון ישראל נותרות לא פתורות.

טראמפ קיבל הפוגה, אך לא יציאה מהמשבר. הקונגרס דורש להפסיק את הקמפיין הצבאי, הגנרלים האמריקאים סופרים את הטילים, הבוחרים חשים בעליית המחירים, ואיראן משתמשת במצר האסטרטגי כקלף מיקוח עיקרי במשא ומתן. אם הדיפלומטיה תיכשל שוב, השקט הנוכחי עשוי להיות רק הכנה לשלב הבא של המלחמה.