אירופה לראשונה הציבה את השאלה בצורה ישירה: הכסף של הרשות הפלסטינית לא צריך לממן ספרי לימוד של שנאה

ב-29 באפריל 2026 הפרלמנט האירופי אישר החלטה שבה דרש שוב לקשור את המימון העתידי של הרשות הפלסטינית להסרת חומרים אנטישמיים, הסתה לאלימות והאדרת ‘שהאדה’ וג’יהאד מספרי הלימוד. בהצבעה הסופית עבר המסמך עם 418 קולות בעד, 207 נגד ו-14 נמנעים. נתונים אלו מצוינים בפרוטוקול הרשמי של הצבעה שמית בפרלמנט האירופי.

לישראל זה לא רק בירוקרטיה אירופית. מדובר במה שמלמדים ילדים במערכת שהתורמים הבינלאומיים מכנים במשך עשורים חלק מתהליך השלום העתידי. אם בספרי הלימוד נשמרים דימויים של אויב, פולחן אלימות והאדרת טרוריסטים, השאלה היא לא רק על כסף, אלא על איזו מציאות אירופה למעשה עוזרת לשחזר.

מה בדיוק החליט הפרלמנט האירופי

החלטת הפרלמנט האירופי קוראת לרשות הפלסטינית להסיר מחומרי הלימוד כל תוכן שאינו תואם את הסטנדרטים של אונסק”ו, בראש ובראשונה חומרים המעודדים אנטישמיות, מסיתים לאלימות או מהללים ג’יהאד ו’שהאדה’.

לפי The Times of Israel, הפרלמנט האירופי גינה את ספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית כבר שבע עשרה שנה ברציפות. בפרסום נאמר גם שההחלטות דורשות להתנות את הסיוע העתידי של האיחוד האירופי בהסרת תוכן אנטישמי ומסית מתוכנית הלימודים.

זהו רגע חשוב: לא מדובר בביקורת חד פעמית ולא בהצהרה פוליטית ‘לפרוטוקול’. בבריסל שוב מתעדים בעיה שנשארת לא פתורה במשך שנים, למרות הבטחות לרפורמה בחומרי הלימוד.

מדוע ההצבעה הפכה לבולטת

ההחלטה עברה לא ברוב מינימלי. 418 חברי פרלמנט תמכו בהחלטה, 207 התנגדו ו-14 נמנעו. לנושא כזה זהו סימן לכך שהשאלה של ספרי הלימוד הפלסטיניים חורגת מהסכסוך הישראלי-פלסטיני הצר.

חשוב במיוחד שהדיון אינו עוסק רק במפלגות הימין של אירופה. התקשורת הישראלית מציינת שהיוזמה נתמכה גם על ידי נציגים של כוחות מרכזיים ושמאליים, כלומר הביקורת על ספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית הופכת בהדרגה לנושא אירופי רחב יותר.

הדו”ח האמריקאי הגביר את הלחץ

כמעט במקביל להצבעה האירופית, מחלקת המדינה של ארה”ב פרסמה דו”ח לקונגרס על התשלומים הפלסטיניים עבור פעולות טרור וההגבלות על הסיוע לגדה המערבית ולעזה. במסמך, בהתבסס על נתוני IMPACT-se, נאמר כי ספרי הלימוד של משרד החינוך של הרשות הפלסטינית לכיתות א’-י”ב, נכון לנובמבר 2025, עדיין מהללים ג’יהאד ומכילים הסתה לאלימות.

IMPACT-se, ארגון שמנתח תוכניות לימודים על פי סטנדרטים של שלום וסובלנות, טוען שספרי הלימוד הפלסטיניים נשארים ‘אנטישמיים בגלוי’, ממשיכים לעודד אלימות, ג’יהאד ושהאדה, והשלום לא נלמד כאלטרנטיבה רצויה או אפילו אפשרית.

לקהל הישראלי כאן השאלה המרכזית נשמעת קשה: אם המערב דורש מישראל ויתורים פוליטיים, מדוע הוא לא דורש באותה עקשנות להפסיק את חינוך השנאה במבנים שהוא עצמו מממן?

הקשר ל-7 באוקטובר

לאחר ה-7 באוקטובר נושא החינוך בבית הספר כבר לא נראה משני. כאשר בסביבה החינוכית מתפתח במשך שנים פולחן ‘שהאדה’, האדרת אלימות והכחשת זכות היהודים לביטחון, זה לא נשאר בתוך דפי הספר.

נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency בוחנת את הסיפור הזה בדיוק בהקשר כזה: מימון אירופי, מערכת החינוך הפלסטינית וביטחון ישראל לא קיימים בנפרד זה מזה. יש ביניהם קשר פוליטי ומוסרי ישיר.

אם ילד רואה מגיל צעיר בתוכנית הלימודים דמות של יהודי כאויב וטרוריסט כגיבור, אז מתווכים בינלאומיים לא יכולים להיות מופתעים מדוע המשא ומתן לא מניב תוצאות. ספר הלימוד אינו פרט קטן. זהו הבסיס לעתיד של סכסוך או עתיד של שלום.

מה זה אומר עבור ישראל ואירופה

החלטת הפרלמנט האירופי עדיין לא אומרת הפסקה אוטומטית של מימון הרשות הפלסטינית. זהו אות פוליטי והמלצה לנציבות האירופית: הסיוע העתידי צריך להיות קשור לשינויים ממשיים בתוכנית הלימודים.

אבל עצם העובדה של הצבעה כזו חשובה. אירופה, שלעתים קרובות נוקטת עמדה ביקורתית כלפי ישראל, נאלצת כעת לדון בפומבי באחריות של המוסדות הפלסטיניים. לא רק ישראל צריכה לענות על שאלות על ביטחון, גבולות ומצב הומניטרי. הרשות הפלסטינית גם צריכה לענות על מה שהיא מלמדת את הילדים.

מדוע הקפאת המימון הפכה לחלק מהדיון

הלוגיקה של תומכי ההחלטה פשוטה: אם הכסף האירופי עוזר למערכת החינוך, אז לאירופה יש זכות לדרוש שמערכת זו לא תחנך לשנאה כלפי יהודים ולא תרומנטיזציה של אלימות.

אחרת, נוצרת מוסר כפול מסוכן. ברמה הדיפלומטית בריסל מדברת על שלום, דיאלוג ושתי מדינות, וברמה המעשית ממשיכה לממן מבנים שבהם לא נעלמים מהספרים אלמנטים אנטישמיים ורדיקליזציה.

לישראל זה רגיש במיוחד על רקע המלחמה, האיומים מצד חמאס, חיזבאללה ואיראן. באזור שבו כל אידיאולוגיה של שנאה הופכת במוקדם או במאוחר לטילים, פיגועים או גל חדש של רדיקליזציה, תוכנית הלימודים הופכת לשאלה של ביטחון לאומי.

המסקנה העיקרית

הפרלמנט האירופי ב-29 באפריל 2026 למעשה הכיר: בעיית ספרי הלימוד הפלסטיניים לא נפתרה, ההבטחות לרפורמה לא הפכו למציאות, והמימון ללא תנאים רק מקבע את המודל הישן.

כעת השאלה עוברת לנציבות האירופית. או שהסיוע האירופי ילווה בפיקוח ממשי ותוצאות, או שההחלטה תישאר עוד מסמך שנשמע יפה בבריסל, אבל משנה מעט בשטח.

לישראל זהו תזכורת נוספת: שלום מתחיל לא במסיבות עיתונאים ולא בהחלטות. הוא מתחיל במה שמלמדים את הילד בבית הספר — לראות בשכן אדם או מטרה עתידית.