בריטניה חסמה סיוע לילדים אוקראינים בישראל — מה עומד מאחורי ההחלטה על הסנקציות

לונדון התירה סיוע לאוקראינה, אך עצרה את הכספים לילדים בישראל

הממשלה הבריטית אישרה חלקית תרומה הומניטרית לילדים אוקראינים, אך חסמה את החלק מהסכום שיועד לילדים שפונו לישראל. מדובר בתרומה של איש העסקים יוג’ין שווידלר, שנמצא תחת סנקציות בריטיות מאז 2022 לאחר תחילת הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה.

זה קרה ב-17 באפריל 2026: המשרד הבריטי OFSI אישר 20,000 דולר לסיוע באוקראינה, אך חסם 80,000 דולר שיועדו לילדים אוקראינים בישראל.

המצב נראה רגיש במיוחד עבור הקהל הישראלי: הכספים לא נועדו לעסקים, לפעילות פוליטית או לעקיפת משטר הסנקציות. הם היו אמורים ללכת לתמיכה בילדים אוקראינים, שחלקם לאחר תחילת המלחמה מצאו את עצמם באשקלון.

הרשויות הבריטיות התירו להעביר 20 אלף דולר לפעילות בתוך אוקראינה, אך סירבו להעביר 80 אלף דולר לסיוע לילדים שנמצאים כעת בישראל. הסיבה הרשמית – חשש שהעברה כזו עלולה לערער את מטרת הסנקציות שהוטלו על שווידלר.

מי הוא יוג’ין שווידלר ולמה שמו נמצא במרכז העניין

יוג’ין שווידלר הוא איש עסקים רוסי-יהודי, אזרח בריטניה וארה”ב, שנולד בברית המועצות לשעבר. לפי הנתונים שהובאו בחומר המקורי, הוא מעולם לא היה בעל אזרחות רוסית ולא ביקר ברוסיה מאז 2007.

עם זאת, לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, שווידלר נכלל ברשימת הסנקציות הבריטית. הוא מערער על ההחלטה הזו: הגיש בקשות לבחינה מחדש ברמה המיניסטריאלית, פנה לבית המשפט העליון של בריטניה ולבית הדין האירופי לזכויות האדם.

דווקא המעמד הסנקציוני היה הסיבה לכך שאפילו תרומה הומניטרית דרשה אישור נפרד מהמשרד הבריטי לביצוע סנקציות פיננסיות – OFSI, מבנה במשרד האוצר הבריטי.

למה מדובר דווקא בילדים אוקראינים בישראל

הכספים יועדו למרכז הילדים ‘אלומים’ – ארגון חינוכי וחברתי יהודי הקשור לז’יטומיר.

המרכז נוסד על ידי הרב שלמה וילגלם ואסתר וילגלם ועוסק בחינוך, תמיכה חברתית וסיוע לילדים.

לאחר תחילת המלחמה, חלק מפעילות המרכז הועברה לאשקלון. שם מספקים לילדים מאוקראינה מגורים, טיפול, ליווי ותמיכה בסיסית. ביניהם יש ילדים ממשפחות פגיעות, ילדים מסביבה ביתית לא יציבה ואלה שנאלצו לעזוב את אוקראינה בגלל המלחמה.

במקביל, המרכז ממשיך לפעול בז’יטומיר ותומך בקהילה היהודית שנותרה באוקראינה. לכן התרומה חולקה לשני חלקים: 20 אלף דולר – לפעילות באוקראינה, 80 אלף דולר – לילדים שנמצאים כעת בישראל.

לישראל זו לא סתם סיפור על סנקציות. זו שאלה על איך מנגנונים משפטיים בינלאומיים פועלים במציאות, כאשר פליטים אוקראינים, קהילות יהודיות וארגונים הומניטריים מוצאים את עצמם בין פוליטיקה, בירוקרטיה ומלחמה.

איך התפתחה ההיסטוריה עם הבקשה

לפי המסמכים עליהם מסתמך The Jerusalem Post, צוות עורכי הדין של שווידלר הגיש לראשונה בקשה לרישיון ב-15 בספטמבר 2025. אז דובר על העברת הסכום המלא – 100 אלף דולר – לטובת הארגון.

ב-19 בדצמבר OFSI דחה את הבקשה וביקש פרטים נוספים: איך בדיוק יחולקו הכספים בין הפעילות באוקראינה לתוכנית התמיכה בילדים בישראל.

ב-22 בינואר 2026 הוגשה בקשה מתוקנת. בה צוין בנפרד ש-20 אלף דולר ילכו לסיוע בתוך אוקראינה, ו-80 אלף דולר – לתמיכה בילדים אוקראינים שנמצאים בישראל.

בקשה זו התבססה על הכללים הבריטיים המאפשרים להשתמש בכספים מוקפאים למטרות צדקה והומניטריות בהינתן רישיון. יתרה מכך, במסמכים הודגש כי סיוע הומניטרי לפליטים אוקראינים מחוץ לאוקראינה נתמך בעבר גם על ידי הרשויות הבריטיות.

אבל ב-17 באפריל OFSI קיבל החלטה ביניים: לאשר את החלק האוקראיני, לחסום את החלק הישראלי.

הקונפליקט המרכזי: סנקציות נגד רוסיה או סיוע לילדים?

הלוגיקה של ההחלטה הבריטית מתבססת על כך שהשימוש בכספים מוקפאים בישראל עלול לכאורה ‘לערער את מטרת משטר הסנקציות’. לפי ניסוח OFSI, צעד כזה יכול היה להצביע על הסחת כספים מהמטרה שלשמה הם הוקפאו – לחץ על רוסיה והנעתה לשנות את התנהגותה.

על הנייר זה נשמע כמו עמדה משפטית. אבל בפועל עולה שאלה קשה: אם הילדים פונו מאוקראינה דווקא בגלל המלחמה, למה מיקומם בישראל הופך את הסיוע לפחות מותר?

לקורא הישראלי כאן חשוב לא רק ההיבט ההומניטרי, אלא גם הפוליטי. אוקראינה וישראל בסיפור הזה קשורות ישירות: ילדים אוקראינים, ארגון יהודי מז’יטומיר, פינוי לאשקלון, מלחמה, סנקציות נגד אנשים שבריטניה מייחסת למעגל ההשפעה הרוסי.

דווקא סיפורים כאלה חדשות – חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה לא כאפיזודות בירוקרטיות נפרדות, אלא כמדד לכך עד כמה המערכת הבינלאומית של סיוע הופכת לשברירית כאשר ההחלטות מתקבלות לא סביב ילד מסוים, אלא סביב ארכיטקטורת הסנקציות.

למה ההחלטה הזו עשויה לעורר שאלות

מצד אחד, סנקציות נגד אנשים הקשורים להון הרוסי נשארות אחד הכלים ללחץ על מוסקבה. לאחר הפלישה לאוקראינה, מדינות המערב ניסו להראות שקשרים פיננסיים ופוליטיים עם המערכת הרוסית יהיו להם השלכות.

מצד שני, במקרה הזה לא מדובר בהסרת סנקציות, לא בהחזרת נכסים ולא בפעולה מסחרית. מדובר ברישיון להעברה צדקה לטובת ילדים שנפגעו מהמלחמה.

יש גם נקודה רגישה נוספת. לפי Financial Times, שמביא את החומר המקורי, הכללת שווידלר ברשימת הסנקציות ב-2022 עוררה בעבר שאלות בגלל אפשרות של חיפזון פוליטי. בדו”ח נאמר כי תשומת הלב אליו הופיעה לאחר פרסום ברשתות החברתיות על נחיתת מטוסו הפרטי בבריטניה, והערכות פנימיות לכאורה הצביעו על היעדר קשרים פורמליים עם רוסיה ורמת סיכון נמוכה.

אם הפרטים האלה נכונים, הסירוב הנוכחי הופך לא רק למחלוקת על רישיון הומניטרי. הוא הופך להמשך דיון רחב יותר: היכן מסתיימת מדיניות סנקציות חוקית והיכן מתחיל האוטומטיזם שיכול לפגוע באלה שהמדיניות הזו לא אמורה לפגוע בהם.

מה זה אומר עבור ישראל

עבור ישראל הסיפור יש לו כמה רמות.

הראשון – הומניטרי. באשקלון נמצאים ילדים אוקראינים שזקוקים לתמיכה: מגורים, ליווי, חינוך, סביבה יציבה לאחר פינוי מאזור המלחמה. הסירוב להעביר 80 אלף דולר משפיע ישירות על יכולות הארגון שעובד איתם.

השני – יהודי. מרכז ‘אלומים’ קשור לז’יטומיר, עיר עם היסטוריה יהודית חשובה וקהילה חיה. לאחר תחילת המלחמה חלק מהקהילה הזו מצאה את עצמה בישראל, אך הקשר עם אוקראינה לא נעלם.

השלישי – פוליטי. ישראל כבר נמצאת בשדה מורכב בין הנושא האוקראיני, ההשפעה הרוסית, הסנקציות המערביות והוויכוחים הפנימיים על איך המדינה צריכה להגיב למלחמה. כעת נוסף לכך עוד שאלה: למה ילדים אוקראינים בישראל הפכו למטרה פחות ‘מותרת’ לסיוע מאשר ילדים אוקראינים באוקראינה עצמה?

שאלה פתוחה ללונדון

הממשלה הבריטית לא הגיבה בפומבי על ההחלטה הספציפית הזו. לכן עדיין לא ברור אם לונדון מוכנה לשקול מחדש את הגישה או שהעניין יישאר דוגמה ליישום קשוח של כללי הסנקציות גם במצבים הומניטריים.

אבל התקדים עצמו כבר חשוב. הוא מראה שסנקציות שהוטלו נגד התוקפנות הרוסית יכולות ליצור תופעות לוואי מורכבות – במיוחד כשמדובר בסיוע לאוקראינים מחוץ לאוקראינה.

עבור ישראל זו לא רק סיפור על בירוקרטיה בריטית. זו סיפור על ילדים שהוצאו ממדינה שנהרסת על ידי המלחמה הרוסית; על קהילה יהודית שמחולקת בין ז’יטומיר לאשקלון; ועל איך שהמערכת הבינלאומית לפעמים לא מספיקה למצב האנושי האמיתי.